הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 38967-11-16

23 דצמבר 2018

בפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

התובע:
אלעד בן חמו
ע"י ב"כ: עו"ד נמרוד לנגר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ר. חן ואח'

החלטה

לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומח ית - יוע צת רפואי ת במסגרת תביעת התובע להכיר בפגיעה מיום 30.12. 2015 כפגיעה בעבודה.
ביום 29.7.2018 התקבלה חוות דעת ה של פרופ' ויויאן דרורי, מומחית לנוירולוגיה, בעקבות החלטת בית הדין מיום 15.5.2018.
ביום 11.11.2018 התקבלה בקשה מטעם התובע להעביר למומח ית שאלות הבהרה במסגרתה אף עתר לכך שבית הדין יורה על מחיקת חלקים מתשובות המומחית.
בתגובתו התנגד הנתבע לבקשה. לטענתו לא קיים כל הליך משפטי מכוחו ניתן לה ורות למומחית מטעם בית הדי ן למחוק חלקים מתשובותיה וככל שהתובע מכיר הוראה שכזו עליו להפנות בהתאם. לגופו של עניין, מציין הנתבע כי המסקנות הרפואיות של המומחית עולות מהחומר הרפואי אשר היה לפניה לרבות בדיקות MRI ו- CT שביצע התובע . עוד לטענתו, בנסיבות בהן המומחית שללה קשר סיבתי בין הפגיעה לתנאי עבודתו של התובע ממילא אין רלבנטיות לתקופת אי הכושר בה שהה התובע.
בפסיקה נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע כי "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".
עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה, למעט שאלות מס' 1 , 3א', 3.ב.א.2, 5, 6, 8, באשר הן עומדות באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. עם זאת, מצאנו לנכון לשנות את ניסוח שאלות 3ב.א.1, 3ב.ב, 4, 7.
איננו מתירים את הפניית שאלה מס' 1 מהטעם שהמדובר בשאלה "עובדתית" שאינה "בתחום הרפואה" ואין זה מתפקידה של המומחית להתייחס לחסר עובדתי במסמך רפואי. נציין כי שאלה בנוסח דומה כבר נדחתה על ידנו במסגרת החלטתנו 13.12.2017 בבקשת התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה הקודם שמונה בתיק ד"ר בשארה אוסאמה. אין להפנות את שאלה 3א' "אם לא, סביר שהמדובר בוירוס במקרה זה, מדוע לא?" מהטעם שהיא אינה ברורה ונראה כי התשובה נמצאת בגוף השאלה. כן מצאנו לנכון למחוק את הציטוט המובא בשאלה זו מהטעם שמהדורה 9 של המאמר ADAMS AND VICTORS, PRINCIPLES OF NEUROLOGY לא צורפה לעיונה של המומחית והציטוט לקוח מחוות דעתו מיום 12.6.2017 של המומחה ד"ר בשארה. אין להפנות את שאלה 3.ב.א.2 "אנא תאר את דפוסי הפעולה של הווירוס שכמותו לטענתך חלה בו אלעד", מהטעם שמדובר בשאלה כללית שאין בה כדי לתרום להבהרת חוות הדעת המומחית. נציין כי גם שאלה כבר נדחתה על ידנו במסגרת החלטתנו בבקשת התובע להפניית שאלות הבהרה לד"ר בשארה. אין להפנות את שאלות 5-6 מהטעם שהן אינן מבוססת על עובדות . לא נקבע בעובדות כי "התובע לבש מעיל באותו יום בדרכו לעבודה ומחוצה לה". מעבר לכך, אין להפנות את שאלה 6 אף מהטעם שמדובר בשאלה כללית. איננו מתירים את הפניית שאלה 8 מהטעם שהמדובר בשאלה שיש להפנות אל בית הדין במסגרת הסיכומים, ולא אל המומחה.
כמו כן, בית דין סבור שאין מקום להורות על מחיקת חלקים בחוות דעת המומחית. טענת התובע לעניין זה נטענה בעלמא וללא כל פירוט. עם זאת, ככל שברצון התובע להפנות למומחית שאלות הבהרה בנודע לקביעתה בחוות הדעת לפיה "כנראה שהשיתוק חלף תוך כמה חודשים לחלוטין" הוא רשאי לעשות כן תוך 14 ימים מהיום. כמו כן, בנסיבות בהן במסגרת החלטת המינוי נתבקשה המומחית להתייחס לעניין אי הכושר לא ברורה לנו טענת התובע לפיה עניין זה אינו בסמכותה.
על כן, השאלות עליהן תתבקש המומחית להשיב הן כדלקמן:
האם במקרה של התובע וככל שהמדובר בוירוס מסוג הרפס, האם ישנם לכך סימנים בדם או סימנים אחרים המצביעים על כך כי חלה בוירוס? אנא פרטי.
האם טראומת קור יכולה לגרום להתפרצות של וירוס רדום מסוג הרפס ו/או חדירה של וירוס לגוף?
האם לדעתך ולאור העובדות המיוחדות שהוצגו האם במקרה של התובע הפגיעה בעצב הפציאליס הנה על רקע של מחלת ההרפס?
אם כן, האם ייתכן כי האירוע במקרה שלפנינו גרם לכך ולליקוי?
באם המדובר ב "וירוס כגון וירוס מקבוצת ההרפס" כנטען, מתעוררות שתי שאלות מרכזיות.
דפוסי התפתחות הוירוס- האם יתכן שהוירוס ישנו בגוף במצב "רדום" כך שהיה בגוף של התובע וכי התעורר לאור הטראומה שהגוף עבר? או במילים אחרות האם יתכן שוירוס רדום בגופו של אלעד עבר ראקטיבציה בעקבות טראומה? בעקבות טראומת קור?
וראי ספרות אליה הופנית, עמ' 1396

גורמים לפעולת הוירוס או BELLS PALSY על פי דפוסי הפעולה- בספרות שהבאת טענת שיש שכיחות גבוהה יותר של BELLS PALSY בחודשי החורף ויש קשר הפוך מובהק בין הטמפרטורה החיצונית באותו היום ומספר מקרי BELLS PALSY באוכלוסייה מסוימת.
אכן זה גם מתיישב עם המאמר שצורף לעיונך במאמר המחקר הצבא האמריקאי הקובע:
האם ככל והקור עורר וירוס מסוג הרפס, יתכן בסבירות של מעל 50% שהוירוס יגרום לקיפאון בפנים לאחר 16 שעות ואם לא מדוע לא? נא פרטי.
האם לאור הספרות עולה כי התשובה לגורם ל BELLS PALSY ו/או שיתוק בפנים אינה כלל חד משמעית?
אם כן, האם יש קשר סיבתי בין הנסיבות העובדתיות, השהות במקרר בתנאי קיצון בבוקר, לבין ביטוי הליקוי בלילה?
האם לאור העובדה שהנסיבות הידועות המביאות ל BELLS PALSY הנן או קור ישיר או התעוררות וירוס מסוג הרפס ואם לאור העובדה שגם וירוס מסוג הרפס יתכן ומתעורר בשל קור ולאור העובדה המוסכמת שהונחה בפניך שהתובע היה חשוף לקור במקרר, לא סביר להניח שהליקוי קרה בשל האירוע?
אם לא, אנא נמקי מסקנתך.
נציין כי התנהלות התובע, אשר חוזר על שאלות הבהרה אשר לא התרנו אותן במסגרת החלטתנו בבקשת ו למשלוח שאלות הבהרה למומחה הקודם, תילקח בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בסיום ההליך.
במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחית, ובה השאלות עליהן היא מתבקשת להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ט, (23 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.