הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 38065-04-18

22 אוגוסט 2019

בפני:

כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין
נציגת ציבור (עובדים) גב' מלכה טל

התובע
עלי עזאם
ע"י ב"כ: עו"ד ג'ריס פרח
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מרב אבירם

פסק דין
לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בידיו כפגיעה בדרך המיקרוטראומה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק").
המל"ל דחה את תביעת התובע במכתבו מיום 9.3.2018.
מכאן, התביעה שלפנינו.
התובע הגיש תצהירים מטעמו ביום 5.6.2018 ולאחר שמיעת עדויות בדיון מיום 31.10.2018 הגיעו הצדדים להסכמה לעניין העובדות הרלוונטיות בתיק ולעניין מינוי מומחה בתחום האורתופדיה-כפות ידיים.

 להלן העובדות המוסכמות כפי שהן עולות מפרוטוקול הדיון ביום 31.10.2018:
התובע יליד 25.8.1986.
התובע עובד במפעל יחיעם מאז 09/2013 והוא ממשיך לעבוד שם היום.
ידו הדומיננטית של התובע – יד ימין.
התובע עובד במכונה לפריסת מוצרי בשר.
התובע עובד בממוצע 50 שעות בשבוע.
כ- 15 שעות שבועיות התובע עובד בקילוף מוצרי בשר ותליית מוטות עם מוצרי הבשר על מכונה.
במסגרת זו – קילוף מוצרי הבשר דומה לקילוף בננה ארוכה – פעולת משיכה משמאל לימין, ומתבצעת עם היד הדומיננטית של התובע .
עיקר עבודתו של התובע – כ-30 שעות בשבוע הינה לקיחת הבשר הפרוס והכנסתו לתוך אריזות. פעולה זו מתבצעת כאשר התובע מרים בשתי ידיו (פעולה המתבצעת כאשר האגודל בצד אחד ויתר האצבעות בצד השני) – בשר פרוס והנחתו בתוך אריזות.
80% מהעבודה היא עם בשר ששוקל בין 80 ל-200 גרם בכל יד, כאשר התובע מבצע בין 500 ל-1,000 פעולות כאלה בשעה.
בנוסף, התובע גם אורז בשר ששוקל כ-1/2 ק"ג (20% מהזמן) כאשר הוא מרים בשתי ידיו את גוש הבשר ואף דוחף בעזרת כף היד את הבשר לתוך האריזה.

מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו
בהחלטתנו מיום 1.11.2018 מונה ד"ר מיכאל מיכיילביץ, רופא אורתופד לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניין הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי.
בתאריך 30.12.2018 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה - חוות דעת מיום 16.12.2018 בה צוין:

בתאריך 30.12.2.018 ניתנה על ידנו החלטה לפיה צד מן הצדדים המבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה, יגיש בקשה בעניין.
התובע הגיש ביום 26.3.2019 בקשה להעברת שאלות הבהרה ולאחר שהתקבלה תגובת הנתבע, ניתנה ביום 22.5.2019 החלטה לפיה בקשתו של התובע התקבלה ברובה והופנו למומחה השאלות הבאות:
בחוות דעתך קבעת כי התובע התחיל להתלונן על כאבי כף יד עם תחושת נימול לפני תחילת עבודתו.
מדוע שללת בחוות דעתך מצב בו עבודתו של התובע גרמה להחמרת מצב?
על פי העובדות המוסכמות התובע עבד במכונה לפריסת מוצרי בשר וכן עובד בקילוף מוצרי בשר. בנוסף, הוא מבצע פעולות אריזה (בין 500 ל- 1,000 פעולות בשעה).
האם פעולות אלה עלולות לגרום להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית או לגרום להחמרה?

ביום 3.7.2019 התקבלה חוות דעתו של המומחה לעניין שאלות ההבהרה שהופנו אליו – כדלקמן:

ביום 4.7.2019 ניתן צו לסיכומים.

טענות הצדדים בסיכומיהם לאחר קבלת חוות דעת המומחה
לטענת התובע, כל הפגיעות והליקויים מהם הוא סובל נובעים ישירות מהעבודה ובכל פעם שהוא ביצע את עבודתו נפגעו ידיו והפגיעה אירעה לו עקב ותוך כדי ועקב עבודתו.
בתשובותיו לשאלות ההבהרה, ענה המומחה כי לא ניתן לשלו ל השפעת עבודת התובע על החמרת המצב והסבירות שהפעולות שהתובע ביצע במסגרת עבודתו יגרמו להחמרת מצב עולה מעל 20% ומכאן כי התובע הוכיח כי נגרמה לו פגיעה בעבודה או החמרה במצבו על דרך המיקרוטראומה במסגרת עבודתו.
לטענת הנתבע, בחוות דעתו של המומחה נקבע כי הפעולות שביצע התובע עלולות לגרום להחמרת מצבו בסבירות של מעל 20%, כאשר על פי ההלכה, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי צריכה להיות קביעה פוזיטיבית, ברורה ובסבירות של מעל 50% בין העבודה והליקוי, מה שלא היה בענייננו.

דיון והכרעה
בהחלטת בית הדין אשר הופנתה למומחה ביום 1.11.2018 נשאל המומחה, האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל ל-50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל, כאשר גם החמרת מצב של הליקוי משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
המומחה ענה כי ניתן לקבוע בסבירות מעל 50% שאין קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין הליקוי ממנו הוא סובל וכי "אופי עבודתו לא יכולה להחמיר את מצבו".
בתשובות לשאלות ההבהרה שהופנו למומחה, ענה המומחה כי לא ניתן לשלול שהפעולות החוזרות ונשנות שביצע התובע במסגרת עבודתו גרמו להחמרת מצב, וזאת בסבירות מעל 20%.
בעניין רמי גבאי חזר בית הדין הארצי על ההלכה המתייחסת להכרה בפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה:
"בהלכה הפסוקה נקבע כי על מנת להכיר בפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, לאחר שהונחה תשתית עובדתית מספקת, יש לבדוק שלושה נושאים - "האחד, קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי; השני, האם הפגיעה נעשית במנגנון המיקרוטראומה; השלישי - מידת ההשפעה של תנאי העבודה על הופעת הליקוי ביחס לגורמיו האחרים" (בר"ע 7293-06-13 המוסד לביטוח לאומי - יעקב סיטרוק (29.8.13), להלן – עניין סיטרוק).
בהמשך לדברים אלה הובהר כי "לגבי הקשר הסיבתי, כאשר מדובר במיקרוטראומה, אזי חובת הוכחתו בסבירות העולה על 50% מוטלת על המבוטח. רק לאחר שנקבע הקשר הסיבתי כאמור מתעוררת שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות של תנאי העבודה על אותו הליקוי ביחס לגורמיו האחרים" (ראו בעניין סיטרוק בפסקה 22; עב"ל 14732-05-14 המוסד לביטוח לאומי – חיים לנדאו (8.12.15); עב"ל 39612-11-12 המוסד לביטוח לאומי - סמיון מלניק (11.11.13); עב"ל 29197-03-16 המוסד לביטוח לאומי - שלמה גידיניאן (18.7.17))"

כפי שמפורט לעיל, על פי הפסיקה על מנת שבית הדין יכיר בפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה על המבוטח להוכיח כי יש סבירות מעל ל- 50% לעניין הקשר הסיבתי בין העבודה לבין הפגיעה או לבין ההחמרה בפגיעה – מה שלא התקיים בענייננו על פי חוות דעתו של המומחה.
מחוות הדעת של המומחה עולה, כי הסבירות שההחמרה נגרמה כתוצאה מהעבודה הינה מעל 20% אך פחות מ-50% ולא די בכך על מנת לקבוע כי התובע נפגע בפגיעה בעבודה.
אשר על כן, לאחר שעיינו בחוות דעת המומחה, אנו סבורים כי קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון וכי לא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנותיו.
בעניין זה נפנה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין בוארון ויוסף חיון שם חזר בית הדין הארצי על ההלכה, כי בשאלות שברפואה מקבל בית הדין את חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין.
בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתו של המומחה, התביעה נדחית.
אין צו להוצאות.
הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ"א אב תשע"ט, (22 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

אילת שומרוני-ברנשטיין, שופטת

נציגת עובדים
גב' מלכה טל