הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 34212-03-16

02 ינואר 2019

לפני:

כב' השופטת מיכל פריימן
נציגת ציבור (עובדים) גב' דגנית הכט פומן
נציג ציבור (מעסיקים) מר זאב שטיין

התובע
1. אחמד ג'בארין
ע"י ב"כ: עו"ד מחמוד אבו גזאלה
-
הנתבע
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד חן לוי פולגר

פסק דין

1. התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בגין תאונת עבודה (תאונת דרכים) שארעה לו לטענתו בדרך מהעבודה לביתו ביום 22/5/15.
התביעה נדחתה בנימוק כי התובע אינו מבוטח כעובד שכיר וכי לא הוכחו קיומם של יחסי עובד מעביד בין התובע למעסיקה- חברת ג.מ.גרנוליט בע"מ.
על כך התביעה שבפנינו.

2. יצויין תחילה, כי על אף שבטופס התביעה ציין התובע כי אין קשר משפחתי בינו לבין המעסיק, הרי שהתובע הודה כי מדובר בחברה שבשליטת בן דודו, ולא ידע ליתן הסבר מניח את הדעת מדוע העלים עובדה זו עת ציין כי לא קיים קשר משפחתי כאמור.

3. כלל ידוע הוא כי במקרה בו נבחנים יחסי עבודה נטענים בין קרובי משפחה, על בית הדין לבחון בקפידת יתר את מהות היחסים, בהתאם לנסיבות אותו מקרה, שכן ישנם מקרים בהם כוונת הצדדים היא ליצור מערכת יחסים של עזרה הדדית ולא מערכת יחסים מחייבת של יחסי עובד-מעסיק, ויש לבחון את התנהלות הצדדים בפועל וממנה ללמוד מה מהות היחסים שנוצרו ביניהם.
הנטל להוכיח את קיומם של יחסי עובד מעסיק בין קרובי משפחה מוטל על מי שטוען כי יחסים כאמור אכן מתקיימים.

4. מהראיות שבאו בפנינו לא שוכנענו כי בין התובע למעסיקה התקיימו יחסי עובד מעביד ולהלן טעמינו לכך.

5. התובע לא הוכיח כי עבד בפועל, כי קיבל שכר וזכויות כעובד במועד הרלוונטי.
עם התובע לא נערך הסכם עבודה. לתובע לא נרשמה צבירת חופשה ומחלה ולא בוצעו הפרשות לפנסיה.

6. התובע לא הוכיח עבודה בפועל. התובע ומעסיקו טענו כי נערך רישום נוכחות לעובדים אולם זה לא הוצג.
התובע אף טען כי לאחר התאונה חזר לעבודה כרגיל אולם תלושי השכר שהוצגו מלמדים על כך שהתובע חזר לעבוד מידי חודש 13 יום בלבד ולא 24 יום כמקודם. לתובע לא היה הסבר לעניין זה.

7. התובע לא הוכיח קבלת שכר בפועל.
הצדדים טענו כי התובע קיבל שכרו במזומן אולם לא קיימת כל אסמכתא על כך, לרבות הפקדת השכר לבנק.

בעניין השכר נתגלו סתירות מהותיות בגרסאות התובע ומנהל הנתבעת הן לעניין גובה השכר והן לעניין אופן ומועד תשלומו.
הן התובע והן מנהל הנתבעת טענו תחילה לשכר יומי העולה על המופיע בתלושי השכר שהוצגו בפנינו, אליהם נתייחס בהמשך. בחקירתם בפני חוקר הנתבע טענו אף לשכר יומי שונה.
בתצהיר התובע שב הוא וטען כי שכרו בפועל עלה על הרשום בתלוש השכר אולם בחקירתם בפנינו שינו גרסתם וטענו כי השכר ששולם היה כמופיע בתלושי השכר.

גם באשר למועד תשלום השכר נפלו סתירות בעדותם, כאשר התובע טען כי קיבל מקדמות ואלה נרשמו וקוזזו מהתשלום, בעוד מנהל הנתבעת התכחש לכך וטען כי לא ניתנו מעולם מקדמות.

8. התובע לא הציג תלושי שכר מזמן אמת אלא תלושים שהודפסו כולם במועד מאוחר אחד.

9. מנהל הנתבעת טען בחקירתו לחוקר הנתבע כי התובע עבד אצלו עובר לתאונה
כשנה וחצי. נתון זה אינו מתיישב עם דו"ח תקופות העיסוק ממנו עולה כי לא היה דיווח כאמור ולא רק זאת, אלא שבשנת 2014 עבד התובע אצל מעסיק אחר, עובדה שאישר התובע בחקירתו.

10. לא הובאו כל עדים שאינם ממשפחת התובע לתמוך בטענה כי עבד בפועל או כי חזר מהעבודה ביום התאונה.
באשר לאירוע התאונה עצמו, בדו"ח משטרה הראשון שהומצא מופיע כי בתאונה היו 4 נפגעים, התובע לא ביניהם. רק בדו"ח מאוחר יותר הוסף התובע כמי שנפגע בתאונה.

11. בטופס ב"ל 250 עליו חתום מנהל הנתבעת נרשם כי התאונה התרחשה בעת נסיעה מיום עבודה בחיפה.

12. התובע לא החליף עובד אחר בעת קבלתו לעבודה ואף לאחר עזיבתו לא הועסק תחתיו עובד אחר.

13. סעיף 1 לחוק מגדיר "עובד – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר, ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היא הייתה נעשית בידי עובד".

התובע לא הרים את הנטל להוכיח כי עומד הוא בתנאים לעיל.
בהעדר הוכחות של ממש לביצוע עבודה בפועל, לנחיצות בעבודת התובע, בהעדר הוכחה לקבלת שכר ולנוכח הסתירות המהותיות באשר לגובה השכר אל מול התלושים שהינם ממועד מאוחר, כמו גם הסתרת העובדה שקיימת קרבה משפחתית בין התובע למעסיקתו, לא הרים התובע את הנטל המוטל עליו להוכחת קיומם של יחסי עובד מעביד ודין התביעה להידחות.

14. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, כ"ה טבת תשע"ט, (02 ינואר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

דגנית הכט פומן
נציגת עובדים

מיכל פריימן
שופטת

מר זאב שטיין
נציג מעסיקים