הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 33901-02-15

לפני: כב' השופט נוהאד חסן
נציגת ציבור (עובדים) : גב' יעל פלד פלפל
נציג ציבור (מעסיקים) : מר לסלו ויידה

התובע:
מסארווה מועטאז, ת.ז. XXXXXX652
ע"י ב"כ: עו"ד יריב ברוקמן ואח'
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מרב אבירם ואח'
המחלקה המשפטית

החלטה

1. בפנינו תביעתו של מר מסארווה מועטאז (להלן - התובע), להכיר בפגיעה שארעה לו לטענתו בברך ימין, ביום 31.10.13, כ"תאונת עבודה", כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה -1995 (להלן - החוק).

2. המוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע), בדק את התביעה, ולאחר שגבה הודעה ממעסיקו של התובע ובחן את המסמכים הרפואיים, החליט לדחות את התביעה. הנתבע הודיע על כך לתובע במכתב הנושא תאריך 8.9.14, בו נרשם:

"מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח לדעתי, שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך. סבלת מבעיות באותה ברך כבר ביום 24.8.13."

להלן העובדות הצריכות לענייננו:

3. בטופס התביעה לנתבע, הצהיר התובע:
"נפל בתוך חדר קירור ונפגע בברך ימין".

בטופס בל 250 נרשם:
"נפלתי במפעל ונפגעתי ברגל ימין ברך".

4. במסגרת תצהירו (ת/1) התובע תאר את הפגיעה כך :

"ביום 31.10.13 בתחילת יום עבודתי נפלתי בתוך מקרר תעשייתי ונפגעתי בברך ימין."

5. במסגרת עדותו תיאר התובע את אופן קרות אירוע התאונה (בעמ' 4, משורה 11 לפ'). לדבריו, לאחר שנכנס למקפיא להוציא מוצרי מזון קפואים על גבי עגלה, עבר על שורה של 5-6 מרצפות שבורות ולא שם לב שישנן קוביות קרח מפוזרות על הרצפה, ולכן החליק ונפל ונפגע בברך ימין. לגרסתו, הדלת של המקפיא היתה פתוחה, לכן חברו לעבודה ג'אד אשר עבד בקצביה ראה שנפל ומיד בא לעזרתו.
התובע נשאל, מה אירע לו ביום התאונה, והתובע העיד כך:

"ת. זה היה יום חמישי, ואז היה צריך להוציא הרבה קרטונים, וכמו כל יום. הגעתי עם העגלה למקפיא, פתחתי את הדלת של חדר הקירור, נכנסתי פנימה והדלת נסגרת לבד. נכנסתי לחדר הקירור, מצד ימין יש מקפיא ומצד שמאל דלת של הקצביה. הדלת האוטומטית שנסגרת היא הדלת של חדר קירור.
ש. תצייר בבקשה את הדלתות?
ת. (מצייר על נייר ומסביר)
ש. מה קרה אחרי שנכנסת עם העגלה לתוך חדר הקירור?
ת. כשעברתי את הדלת של המתחם, נכנסתי וצריך לפתוח עוד דלת של המקפיא, פתחתי את הדלת ונכנסתי עם העגלה לתוך המקפיא, ובתוך המקפיא היתה שורה של 5-6 בלטות שבורות. לשאלתך, לא היה בתוך המקפיא משטח נגד החלקה.
היו קוביות של קרח על הריצפה בתוך המקפיא, שלא ניקו קודם. ואז בכניסה שלי עברתי את הבלטות השבורות אבל לא שמתי לב שיש קוביות קרח על הריצפה, והיה יותר מדי, והחלקתי ונפלתי על הברך בתוך חדר ההקפאה, בתוך המקפיא. הדלת של המקפיא היתה פתוחה, כי אני פתחתי אותה פתיחה מלאה כדי להוציא את העגלה עם הקרטונים.
ש. כשפתחת את הדלת עד הסוף, איך היא נשארה פתוחה?
ת. היא נשארה פתוחה.
ש. איך בדיוק נפלת?
ת. החלקתי על הקרח, קדימה על ברך ימין (אני מדגים) נכנסתי והחזקתי בשתי ידיים את העגלה תוך כדי דחיפה, לא שמתי לב שיש קרח על הריצפה, החלקתי ונפלתי על הברך.
ש. לא קיבלת מכה מהעגלה בפנים או בגוף?
ת. לא. כאשר נפלתי דחפתי/זרקתי את העגלה קדימה כדי לא לקבל מכה.
ש. ומה קרה אחר כך?
ת. הייתי עשר דקות על הריצפה עם כאבים חזקים, ובא מיד עובד של הקצביה, ג'ד, הוא ראה אותי על הריצפה.
ש. איך הוא ראה אותך על הריצפה?
ת. הוא עובד בקצביה והדלת של הקצביה היתה פתוחה. כי היה מוציא את העופות והכל, וכדי לא לסגור כל פעם את הדלתות כי הרים משקל כבד, אז השאיר את הדלת פתוחה.
ש. כל היום הוא משאיר את הדלת פתוחה?
ת. לא כל היום, אלא לפי צורכי העבודה.
ש. ובדיוק כשנפלת הדלת בין הקצביה לחדר הקירור היתה פתוחה?
ת. כן, כי הוא הכין את העבודה של יום המחרת. הוא עושה הפשרה בחדר הזה, גם ליום המחרת.
ש. אתה קראת לו שיבוא לעזור לך?
ת. לא קראתי לו, הוא בא לבד, כאשר ראה שהייתי על הריצפה.
ש. מה קרה אחר כך?
ת. אחר כך אחרי רבע שעה הצלחתי לקום.
...
ש. נשארת עד סוף היום באותו יום?
ת. עד השעה 13:00. אחר כך הייתי עם הרבה כאבים, הלכתי ישירות לבי"ח הלל יפה בחדרה, וסבלתי מהרבה כאבים, והלכתי לשם עם בגדי העבודה מרוב הכאבים שהיו לי.
ש. זו פעם ראשונה שנפלת וקיבלת מכה בברך?
ת. היתה לי תאונה בברך שמאל בשנת 1998, עשיתי ספורט, עברתי ניתוח.
ביחס לברך ימין, נפלתי בבית ב-24.9.2013, הלכתי לקופ"ח והרופא נתן לי משחת וולטרן, ועשיתי צילום ולא ראו כלום. והמשכתי לעבוד רגיל בבית ובעבודה שלי כי לא הרגשתי הרבה כאבים. "

הכרעה

6. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן - החוק) קובע כי תאונת עבודה היא תאונה המתרחשת "תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו" של העובד "אצל מעבידו או מטעמו".

7. בכל מקרה בו נטען כי אירוע תאונתי גרם לפגיעה ולנזק שבגינם נתבעים דמי פגיעה , יש להוכיח כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין העבודה וכי הנזק אכן נגרם בעטיה של העבודה ולא בעטים של גורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה. לעניין הקשר הסיבתי, צריך שיהיה גורם מסוים בעבודה שניתן לאתרו בזמן ובמקום (דב"ע לה/60-0 דוד יצחקי נ' המוסד פד"ע ז 332; דב"ע מח/50-0 המוסד לביטוח לאומי נ' מלכה ויקטור פד"ע כ 284; דב"ע לז/59-0 המוסד נ' חיים קמינסקי פד"ע י 253; דב"ע מא/73-0 בנימין דומב נ' המוסד פד"ע יב 351) .

8. על מנת שתאונה תוכר כ"תאונת בעבודה" על התובע להביא ראשית ראיה

"שאכן קרה אירוע תאונתי בעבודה הקושר את הפגימה לעבודה" (דבע מד/0-90 שפיר נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טז 93).

9. אנו סבורים, כי נכון לקבל את גרסת התובע, הגם שלא נעלמו מעינינו אי דיוקים עליהם הצביעה ב"כ הנתבע בסיכומיה, שאין בהם כדי לערער את אמינות התובע ואין ממש בסתירה זו באשר לעצם התרחשות התאונה. לטענתה יש סתירה בין גרסת התובע , לפיה, לאחר שנפל , הגיע לעזרתו חברו לעבודה ג'אד מבלי שקרא לעזרה, ואילו ג'אד העיד כי הגיע לעזרת התובע לאחר שהתובע קרא לו.
לאחר שעיינו בחומר הראיות הגענו לכלל מסקנה, כי התובע הביא ראשית ראיה לקיומו של אירוע תאונתי בעבודה. התרשמנו מה הדגמה של התובע בפנינו, איך ארעה התאונה והגענו למסקנה, כי ביום 31.10.13 במסגרת תפקידו בעת שנכנס למקפיא להוציא מזון קפוא בעזרת עגלה, נפל ונפגע בברך רגל ימין .

10. גם בתיעוד הרפואי מיום 31.10.13 נרשם - " היום בבוקר בעבודתו נחבל ברך ימין".
כמו גם ברישומים מאוחרים יותר מיום 2.2.14, 5.2.14, האמור במסמכים הרפואיים בסמוך לתאונה, לפיה הופיעו אצל התובע, כאבים בברך ימין לאחר נפילה בעבודה, תומכים בגרסתו של התובע בדבר קיומו של אירוע שהתרחש בעבודה.
יש לזכור, כי בית הדין נוטה לי יחס משקל מיוחד לאנמנזה הרפואית, שם מוסר החולה את האמת, בבואו לקבל את הטיפול הרפואי המתאים, כפי שנקבע בעב"ל 368/99 שלמה יצחק – המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי כרך לג(53) 31:

"... אכן, יש מקום להעניק משקל ראייתי לרישומים הרפואיים, בהיותם רישומים אובייקטיבים, הנערכים בזמן אמת, הנערכים על ידי איש מקצוע שאין לו עניין במשמעות המשפטית של הרישום או בתוצאתו. חזקה על רופא שהרישום הרפואי שהוא עורך משקף אל נכון לא רק את הטיפול הרפואי שהעניק לחולה אלא גם את תלונותיו של החולה ואת הרקע הרפואי המהווה בסיס לטיפול הרפואי...".

11. לא נעלמה מעינינו גרסת מעסיקו של התובע, אשר העיד מטעם הנתבע והכחיש את קרות אירוע ה תאונה. עדותו הייתה רצופה סתירות:
האחת - יש לתמוה מדוע חתם ומסר לתובע טופס ב"ל 250 המאשר את קרות אירוע התאונה אם לא התרחשה? וזאת עשה למרות שהסביר לחוקר הנתבע (עמ' 2 שורה 47 לנ/3), כי בדק את המצלמות והתובע לא נראה באזור שבו טען כי ארעה הפגיעה;
השניה - סיפר לחוקר הנתבע, כי מסר לתובע טופס ב"ל 250 כשבועיים לאחר הפגיעה הנטענת (עמ' 3 משורה 1), ואילו בעדותו סתר את עצמו כאשר העיד שנודע לו לראשונה על המקרה, כחודש חודשיים לאחר הא ירוע הנטען (עמ' 9 שורה 24 לפ');
השלישית - סיפר לחוקר הנתבע , כי שלושה שבועות לאחר שסיפר לו התובע על הפגיעה בעבודה , הוא הפסיק להגיע לעבודה. אולם, גרסה זו איננה מתיישבת עם הראיות שצירף התובע לתיק, תלושי שכר לחודשים 12/13 ו- 1-3/14 (צורף ל- ת/1). קרי , התובע סיים לעבוד כחמישה חודשים לאחר התאונה הנטענת ולא כפי שסיפר מעסיקו לחוקר הנתבע. לאור האמור, גרסת מעסיקו של התובע אינה מהימנה עלינו.

12. העד אברהם ברדה, משגיח כשרות במפעל בו עבד התובע, הסביר כי התאונה לא התרחשה , היות שלא ראה ולא היה עד לה ואף לא שמע שארעה תאונה לתובע (עמ' 25 שורה 11 לפ'). וזאת , בשעה שהוא מודה שמדי יום הוא מגיע ל מפעל בשעה 05:00 בבוקר, לאחר מכן יוצא להתפלל בין השעות 05:20-05:40 ובשעה 06:30 חוזר למפעל. ללמדנו, שהתאונה התרחשה בזמן שמשגיח הכשרות לא היה במפעל, ואין בטענה שג'אד ויתר העובדים לא סיפרו לו על התרחשות התאונה כדי להגיע למסקנה שהתאונה לא התרחשה, כאשר ישנן ראיות אחרות התומכות בגרסת התובע על התרחשות התאונה.

13. בנסיבות אלו הננו קובעים, כי יש בעובדות כפי שהובאו לעיל, כדי להקים תשתית ראייתית על בסיסה ימונה מומחה רפואי, ואין מקום, בנסיבות העניין, לדחות את התביעה בשלב זה, בטרם חיווה מומחה רפואי את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי, בין הנפילה של התובע בעבודה ביום 31.10.2013, לבין הפגימה ממנה הוא סובל בברך רגלו הימנית מאז אותו היום. בשים לב לעובדה שהתובע התלונן על כאבים בברך ימין גם ביום 24.8.13 , כשבוע לפני קרות התאונה בעבודה, שארעה ביום 31.10.13.

14. לפיכך, אנו קובעים שיש למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין, על מנ ת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי.

15. משכך, ובטרם ימונה מומחה רפואי בהתאם להחלטה זו, תודיע ב"כ הנתבע עמדתה, עד ליום 13.2.18 , באשר לקבלת התביעה כבר בשלב הזה וזאת על מנת לייתר את הצורך במינוי מומחה רפואי.

16. הנתבע רשאי לבקש רשות ערעור על החלטה זו מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15 ימים מיום שהחלטה זו תומצא לו.

17. לעיון ביום 15.2.18.

ניתנה היום, 12 בפברואר 2018, כ"ז בשבט תשע"ח, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' יעל פלד פלפל
נציגת ציבור עובדים

נוהאד חסן, שופט
אב"ד

מר לסלו ויידה
נציג ציבור מעסיקים