הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 3084-04-19

27 אוקטובר 2019

לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

המערער
ח'אלד סואעד
ע"י ב"כ: עו"ד בולוס ג'רי יס
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

  1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), אשר התכנסה ביום 6.1.19 (להלן: "הוועדה") וקבעה למערער נכות זמנית בשיעור 10% לתקופה מיום 1.7.14 ועד ליום 30.9.14 ונכות יציבה בשיעור 0%, החל מיום 1.10.14 (להלן: "ההחלטה").
  2. כבר יוער, כי הוועדה התכנסה מכח פסק דינו של בית דין זה מיום 5.6.18 (ב"ל 45097-12-17, לפני כב' השופטת כהן, להלן: "פסק הדין המחזיר").

רקע עובדתי
3. המערער יליד 1968.
4. ביום 2.4.14 החליק המערער ונפגע ממוט ברזל ופגיעתו הוכרה על ידי המשיב כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה: "פצע בברך ימין".
5. ועדה רפואית לעררים מיום 26.10.17 קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 10%, מיום 1.7.14 ועד ליום 30.9.14 ונכות יציבה בשיעור 0%, החל מיום 1.10.14 . מעיון בפרוטוקול הוועדה ( מש/1) עולה, כי הוועדה הקשיבה לתלונות המערער ובמקום המיועד לרישום התייחסותה לממצאי הבדיקות והצילומים שעמדו בפניה צוין: " בבדיקות דימות מיום התאונה אין עדות לפגיעה גרמית".
הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית שממצאיה פורטו בזו הלשון:
"כוח גס ותחושה שמורים בגפיים תחתונים, צבע עור וחום תקין, היקף שוקיים וירכיים שווה בנקודות זהות. ברך ימין ללא סימני תפליט או נעילה, יציבה, יצביה תחת משקל הגוף. אין סימני גירוי מניסקאלי. יישור מלא, כיפוף 120 מעלות, צלקת באיזור פנימי, צלקת הגלידה היטב, לא דבוקה ליסוד ולא מגבילה בתנועות".
וכך סיכמה הוועדה מיום 26.10.17 את החלטתה:
"לנכוח תוצאות בדיקה גופית ובדיקות דימות הוועדה דוחה את הערר".
על החלטה זו הגיש המערער ערעור לבית דין זה.
6. בפסק הדין המחזיר נקבע, כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכבה הקודם, על מנת "שתתייחס לבדיקת ה- MRI מיום 16.8.2017 ותשקול בשנית את נכותו של המערער ."
7. הוועדה מושא הערעור התכנסה מכח פסק הדין המחזיר ביום 6.1.19.
במקום המיועד לרישום התייחסות הוועדה לממצאי בדיקות וצילומים צוין (סע' 6 לפרוטוקול):
"MRI מתאריך 16.8.17: קרע בניסקוס פנימי סימנים של SAFK ב MFC."
וכך סיכמה הוועדה את החלטתה (סע' 10 לפרוטוקול):
"הוועדה עינה בפס"ד מתאריך 5.6.18, ובבדיקת ה MRI מתאריך 16.8.17 אשר הראה קרע במניסקוס פנימי עם סימניים של שבר אי ספיקה במדור הפנימי של עצם הירך (SIFK – MFC), לנוכח הבדיקה הגופנית ללא סימני דילדול שרירים ללא עידות להגבלה בתנועות (פרוטוקול מתאריך 26.10.17), הוועדה מתיחסת לבדיקת ה MRI כי בדיקת דימות בנוסף לבדיקות הדימות שנעשו ביום התאונה ללא ממצא חבלתי וללא כל ביטוי בבדיקה הגו פנית, לכן הוועדה דוחה את הערר ומשאירה את החלטתה מתאריך 26.10.17 על כנה".
החלטה זו של הוועדה היא מושא הערעור שלפני.

טענות הצדדים
8. לטענת המערער, הוועדה לא מילאה אחר הוראת פסק הדין המחזיר משלא התייחסה כיאות לבדיקת ה- MRI ולא נימקה החלטתה כנדרש. הוועדה לא התייחסה לממצאים הקשים העולים מבדיקת ה- MRI והסתפקה באזכור ממצאי הבדיקה ותו לאו. השוואה בין בדיקת ה- MRI העדכנית לבין בדיקות דימות אחרות הקודמות לה, אשר לגישת הוועדה לא העידו על ממצא חבלתי, אינה עולה כדי התייחסות עניינית ומנומקת, שכן לא ציינה הוועדה באיזה בדיקות דימות מדובר. בדיקת MRI היא הבדיקה המדויקת ביותר מבין כל בדיקות הדימות ועל הוועדה היה להעדיף את ממצאיה על פני ממצאי הבדיקות האחרות. הוועדה התבצרה בעמדתה, לאחר שהבחינה בסתירה בין ממצאי בדיקת ה- MRI לבין ממצאי בדיקתה הקלינית אשר נערכה ביום 26.10.17 בטרם עיינה הוועדה בבדיקת ה- MRI.
על יסוד האמור, ביקש המערער להשיב את עניינו לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש.
9. מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות שכן הוועדה מילאה אחר הוראת פסק הדין המחזיר כנדרש. הוועדה התייחסה לממצאים המפורטים בבדיקת ה- MRI והסבירה , כי הבדיקה הקלינית לא מצדיקה קביעת אחוזי נכות רפואית. ב"כ המשיב הפנה לפסיקת בית הדין הארצי בפרשת חזק יעקב ולפסיקת בית המשפט העליון בעניין הנדרוגר נגד קצין התגמולים, שם נקבע לדבריו, כי הנכות נקבעת על פי הביטוי התפקודי.
דיון והכרעה
10. הלכה פסוקה היא, כאשר עניינו של מבוטח מוחזר לוועדה רופאית לעררים לדיון מחדש בעקבות פסק דין בו נקבעו הוראות, על הוועדה לקיים את הוראות פסק הדין במדויק ובמלואן, להתייחס לאמור בפסק הדין ואל לה להתייחס לנושאים שלא פורטו בו (דב"ע (ארצי) נא/01-29 מנחם פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כב' 160 (1992).
11. ביקורתו השיפוטית של בית הדין על החלטת ועדה שהתכנסה לאחר פסק דין מוגבלת לבחינת שאלה יחידה – האם מילאה הוועדה אחר הוראות פסק הדין, אם לאו (עב"ל (ארצי) 53609-12-10 זכריה עודי – המוסד לביטוח לאומי, 17.2.14).
12. לאחר שעיינתי בהוראות פסק הדין המחזיר, בפרוטוקול הוועדה ובמכלול החומר המונח לפני, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.
13. לא מצאתי ממש בטענת המערער, כי הוועדה "לא התייחסה כיאות לבדיקת ה- MRI והתבצרה בעמדתה . למקרא פרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה עיינה בממצאי בדיקת ה- MRI מיום 16.8.17 , אשר הדגימה קרע במניסקוס פנימי עם סימנים של שבר אי ספיקה במדור הפנימי של עצם הירך (MFC-SIFK); יחד עם זאת, הסבירה הוועדה, כי נוכח ממצאי הבדיקה הקלינית שנערכה על ידה בהתכנסותה הקודמת עובר לפסק הדין המחזיר (מיום 26.10.17), במסגרתה לא נמצאו סימנים של דלדול שרירים ולא הודגמה הגבלה בתנועות – אין מקום לקביעת דרגת נכות למערער. הוועדה הוסיפה וציינה, כי היא מתייחסת לבדיקת ה- MRI כבדיקת דימ ות בנוסף לבדיקות הדימות שנערכו ביום התאונה הנדונה, אשר לא הדגימו ממצא חבלתי ובהעדר ביטוי קליני בבדיקה הגופנית שנערכה בידי הוועדה – הוועדה דוחה את הערר ומותירה את החלטת הוועדה מיום 26.10.17 על כנה.
14. מדובר בקביעה רפואית מובהקת, סבירה, ברורה ומנומקת, הנמצאת במסגרת שיקול דעתה המקצועי של הוועדה ובהעדר טעות משפטית – לא מצאתי מקום להתערב בה.
15. הלכה פסוקה היא, כי בעת התאמת פריטי ליקוי למצב המבוטח "הוועדה הרפואית מחויבת לממצאי בדיקתה הרפואית הקלינית שלה עצמה, וזאת אף אם אין הם עולים בקנה אחד עם הממצאים שנמצאו בחוות דעת רפואית שהוגשה מטעם המבוטח, או עם ממצאי בדיקות ההדמיה. זאת, כל עוד שהוועדה מנמקת היטב את מסקנותיה" (ראו: בר"ע (ארצי) 12391-07-13 יעקב חזק – המוסד לביטוח לאומי, 5.3.14). משניתן לעקוב אחר הלך מחשבת הוועדה ולהבין מהחלטתה, מדוע היא לא קובעת למערער נכות מעבודה – לא מצאתי בהתנהלות הוועדה או בהחלטתה פגם המצדיק התערבות.
סוף דבר
16. על יסוד כל האמור, דין הערעור להידחות.
17. אין צו להוצאות, כמקובל.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, כ"ח תשרי תש"פ, (27 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .