הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 30170-07-18

20 יוני 2019
לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

המערער
אסעד מוסטפא
ע"י ב"כ: עו"ד חוסאם בכרי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 10.6.18 ("הוועדה"), אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 0% מיום 1 1.4.15 ("ההחלטה").

רקע עובדתי

2. לפי העולה מן התיק, המערער יליד 1982, טייח במקצועו. המערער נפגע ביום 13.2.15 בתאונת דרכים, והאירוע הוכר על-ידי המשיב כתאונת עבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה היא "כאבי גב תחתון וחזה".

3. ועדה רפואית לעררים מיום 17.10.17 קבעה למערער נכות זמנית בשיעור 20% מיום 2.3.15 ועד 8.3.15, וכן דרגת נכות יציבה בשיעור 0% מיום 11.4.15. המערער הגיש ערעור לבית דין זה כנגד החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ב"ל 64353-11-17 ). בפסק דין מיום 25.4.18 אישר בית הדין את הסכמת הצדדים שלפיה עניינו של המערער יוחזר לוועדה בהרכבה הקודם :

"על מנת שתשוב ותעיין ברישומים הרפואיים שקדמו למועד התאונה הנדונה שארעה ביום 13.2.15.
בהסתמך על התיעוד הרפואי וממצאי בדיקתה הקלינית מיום 23.7.17 לפיהן 'בזמן עמידה מדגים הגבלה ניכרת בכיפוף של הגב', היא תקבע את דרגת נכותו של המערער. ככל שהוועדה תסבור שמחד למערער נכות בגין ההגבלה בתנועות הגב אך מנגד יש להפחית בשיעור הנכות בגין מצב שקדם לפגיעה שהוכרה, עליה להצביע על נתון מוכח וממצאים קליניים ברורים שיעידו על הגבלת תנועות הגב שקדמו לתאונת העבודה.
המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה לטעון את טענותיהם.
החלטת הוועדה תהיה מנומקת ומפורטת" ("פסק הדין המחזיר").

החלטת הוועדה

4. הוועדה התכנסה מכוח פסק דין המחזיר ביום 10.6.18, עיינה במסמכים הרפואיים ובסעיף הסיכום והמסקנות קבעה כדלקמן:

"הוועדה עיינה בפס"ד מתאריך 25.4.18 ובדקה את עניין מצב קודם בתיקו הרפואי. הוועדה מצאה מסמכים המעידים על כאבי גב תחתון עם הגבלה בתנועות גם ב-2014 בו הוחלט ע"י רופא מומחה טיפול CT ופיזיותרפיה.
אי לכך הוועדה מקבלת את ערר המוסד, קובעת שלנוכח ממצאים במסמכים הרפואיים ככל שנקבע בפרוטוקול הקודם, הוועדה עושה ובדיקת הוועדה מתאריך 17.10.17 שההגבלה בזמן עמידה היתה ניכרת בכיפוף, אך בישיבה הודגם כיפוף מלא ללא הגבלה בתנועות, הפוסל את התמונה שתוארה קודם בזמן עמידה. ז"א בזמן עמידה ההגבלה אינה אמיתית.
הוועדה התייחסה לפרוטוקול מ-17.10.17. בבדיקתה הקלינית ועיון במסמכים על מצב קודם כפי שצוין מעלה.
הוועדה עומדת על קביעתה כפי שצוין בפרוטוקול מיום 17.10.17".

לאור האמור, דרגת נכותו היציבה של המערער נותרה בשיעור 0% בתחולה מיום 11.4.15.

טענות הצדדים

5. לטענת המערער, הוועדה ביטלה את הקביעה הרפואית בדבר קיומה של הגבלה בתנועות הגב בעמידה ובכיפוף, ללא הסבר מניח את הדעת, ושגתה בקביעתה שלא נותרה לו נכות בעקבות התאונה הנדונה. עוד נטען, כי הוועדה לא הפנתה לרישומים רפואיים מוכחים המעידים על מצב רפואי קודם ולא ערכה מבחן עו"ש.

6. לטענת המשיב, הוועדה קיימה את הוראות פסק הדין ולא נפלה בהחלטתה טעות משפטית. נטען כי הוועדה הסבירה מדוע אינה מתרשמת מקיומה של הגבלה בתנועות הגב והפנתה לתיעוד רפואי המצביע על עבר רפואי. לפי הטענה, מדובר בקביעות רפואיות המסורות לשיקול דעתה של הוועדה.

דיון והכרעה

7. לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

8. הלכה פסוקה היא, כי משהוחזר עניינו של מבוטח על ידי בית הדין לוועדה עם הוראות, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בפסק הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה. במקרה דנן, פסק הדין החזיר את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתשקול בשנית את דרגת נכותו של המערער וזאת על בסיס ממצאי בדיקתה הקלינית ולאחר שתעיין בתיעוד הרפואי שקדם לתאונה.

9. עיון בפרוטוקול הוועדה מלמד, כי הוועדה אכן התייחסה באופן מפורט ומנומק לאשר נדרשה בפסק הדין. בהתייחסה להוראת פסק הדין המחזיר בדבר "ממצאי בדיקתה הקלינית" – הסבירה הוועדה, כי בעמידה הודגמה הגבלה ניכרת בכיפוף, ואולם, בישיבה הדגים המערער כיפוף מלא ותקין ללא הגבלה בתנועות עמוד השדרה. על פי התרשמותה ושיקול דעתה המקצועי-רפואי קבעה הוועדה שהממצאים שהודגמו בעמידה אינם משקפים את המצב לאשורו, לאמור: "בזמן עמידה ההגבלה אינה אמיתית". בכך הבהירה הוועדה את ממצאי בדיקתה כפי שתוארו בפרוטוקול מיום 17.10.17. אין לקבל את הטענה שהוועדה מבטלת קביעות רפואיות קודמות , שכן כבר בישיבתה ביום 17.10.17 קבעה הוועדה "העדר ממצאים קליניים המזכים באחוזי נכות". בהתייחסה להוראת פסק הדין המחזיר בדבר ה "רישומים הרפואיים שקדמו למועד התאונה הנדונה" – הסבירה הוועדה, כי קיימים מסמכים רפואיים משנת 2014 המעידים על כאבי גב תחתון עם הגבלה בתנועות, והרופא המטפל הורה על ביצוע בדיקת CT וטיפול פיזיותרפיה. פסק הדין המחזיר המשיך והורה לוועדה לבחון האם נותרה למערער נכות הקשורה לתאונה, בגין הגבלה בתנועת הגב, המזכה אותו בנכות; ואם לדעת הוועדה קיים מצב רפואי קודם לתאונה, על הוועדה להצביע על נתונים מוכחים. הוועדה, כעולה מן הפרוטוקול, הגיעה למסקנה שהתאונה לא הותירה נכות, ואין למערער הגבלה בתנועות הגב המתבטאת באחוזים. אי לכך, לא נדרשה הוועדה לערוך מבחן עו"ש. מדובר במסקנה רפואי ת המבוסס ת על הידע הרפואי של חברי הוועדה. על כן, אין מקום להתערבות בית הדין בהחלטתה.

סוף דבר

10. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

11. אין צו להוצאות.

12. לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, י"ז סיוון תשע"ט, (20 יוני 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .