הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 29738-06-16

17 ספטמבר 2017
לפני:

כב' השופטת דניה דרורי
נציג ציבור (עובדים) מר יעקב בן הר
נציג ציבור (מעסיקים) מר מאיר ליבר

התובע
יהואליי גטאווי
ע"י ב"כ: עו"ד יצחק אברהם
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יפעת קונה

פסק דין

התובע עותר כי הפגיעות בכתף ימין, עמוד שדרה צווארי ומותני יוכרו כתולדה של פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

1. התובע יליד 1951, עבד ברשות העתיקות במסגרת פרויקט שימור באתר קיסריה, במשך כ-16 שנים.

2. ביום 14.6.16 הוגשה על ידי התובע לבית הדין זה תביעה (בהליך ב"ל 29738-06-16) במסגרתה עתר התובע כי יוכר אירוע מיום 1.9.14 במסגרתו הרים אבן כבדה וחש בכאבים כ"פגיעה בעבודה".
ביום 25.07.16 הגיש התובע תביעה נוספת (בהליך ב"ל 46222-07-16) בה עתר כי הפגימות בתחום האורטופדי יוכרו כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

3. לאחר שהדיון בשני ההליכים אוחד, הודיע הנתבע בפתח הדיון ביום 26.1.17 כי הוא מכיר בפגיעות בגב ובכתף ימין כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.
התובע ויתר על טענותיו (כפי שהועלו בבל 29738-06-16) בדבר אירוע תאונתי מיום 1.9.14, כעולה מהודעת הנתבע מיום 1.9.14 ומפרוטוקול הדיון מיום 26.1.17).
ומכאן, שנותר לקבוע האם יש להכיר בפגימה בעמוד השדרה הצווארי כתולדה של פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

4. בהחלטה מיום 9.4.17 קבענו כי הוכחה לכאורה תשתית עובדתית מספקת לעניין הפגיעה הנטענת בעמה"ש הצווארי בהתאם לתורת המיקרוטראומה, באופן המצדיק מינוי מומחה רפואי.
עוד נקבעה באותה החלטה התשתית העובדתית, כמפורט להלן:
א. התובע יליד 1951.
ב. בתקופה שבין החודשים 8/1998 עד 8/2014 הועסק התובע ברשות העתיקות במסגרת פרויקט שימור באתר קיסריה. סיום העבודה הוא על רקע מצבו הבריאותי של התובע.
ג. שעות עבודתו של התובע, מדי יום, הן בין השעות 06:30 ל- 14:30-15:00. במהלך יום העבודה יוצא התובע לשתי הפסקות (במצטבר 45 דקות הפסקה ליום עבודה).
ד. התובע ביצע עבודת שימור הדומה בעיקרה לעבודת בניין.
ה. במשך כ- 4 שעות עבודה מדי יום מבצע התובע עבודת מילוי מישקים בקירות תוך החדרת טיט בין אבני הקיר.
עבודה זו מתבצעת בגובה כשהתובע עומד על פיגום, ובמהלכה הוא מחדיר טיט בין אבני הקיר "שורה שורה" עד לסיום מילוי מישקי הקיר, שגובהו, בין פיגום לפיגום, בין 3 ל- 6 מ'.
מילוי הטיט במישקים מבוצע בתנועות של מריחה, תוך הזזת הצוואר ימינה ושמאלה, וכן תוך תנועות של הטית הצוואר למעלה ולמטה כשעבודת המילוי מתבצעת במישקי הקיר שמעל גובה העיניים או מתחת לגובה העיניים.
ו. מלבד ביצוע משימת מילוי המישקים, מבצע התובע בשאר שעות העבודה משימות מגוונות שונות ובהן סחיבה ונשיאה של אבנים ודליים מלאים בחומרי מליטה, שבירת קירות, חפירה, בניית מדרגות מאדני רכבת.
ז. במסגרת עבודתו השתמש התובע בכלי עבודה שונים ובהם פטישים, טוריות, כפות בנאים, איזמלים ומקושים.
ח. המוסד לביטוח לאומי הכיר בפגימות בעמוד השדרה המותני ובכתף ימין כתולדה של פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה. התביעה להכרה בפגיעה בעמוד השדרה הצווארי נדחתה.

5. בהתאם להחלטה מיום 9.4.17, מונה כמומחה-יועץ בתחום האורטופדי ד"ר רון בשוראי (להלן - המומחה).
למומחה הועברה התשתית העובדתית כמפורט לעיל והמסמכים הרפואיים, והוא התבקש להשיב על השאלות הבאות:
א. מהו הליקוי הרפואי ממנו סובל התובע בעמוד השדרה הצווארי?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

6. בחוות-דעתו מיום 25.5.17 השיב המומחה על השאלות שהופנו אליו באופן הבא:
"א. לתובע מחלה שחיקתית ניוונית קשה של ע"ש צווארי. זו מתבטאת בכאבי צוואר הקורנים ליד. ב- CT נראים שינויים ניווניים קשים בגבהי ע"ש C3 ומטה.
ב. להערכתי אין קשר סיבתי בין עבודתו למחלת הצוואר שלו. גם לא בדרך של החמרה.
ג. אופי עבודתו ותנועות הצוואר – (מעקב במבט אחר תנועת היד, ללא עומס מיוחד על הצוואר וללא שהיה בטווחים קיצוניים) אינו מתאים למצב של פגיעות זעירות, מיקרוטראומה כנשאל.
ד. להערכתי מחלת הצוואר קשורה אך ורק לגורמי תחלואה טבעיים – גיל ותורשה ."

7. בהחלטה מיום 4.6.17 ניתנה לצדדים אפשרות להציג למומחה שאלות הבהרה. לאחר שמי מהצדדים לא עתר כי יופנו שאלות הבהרה למומחה, ניתן ביום 11.7.17 צו לסיכומים.

8. בסיכומים מטעמו טען התובע בקצרה כי אין מחלוקת שמחלת הצוואר יכולה לנבוע מהגיל אך אין לשלול את האפשרות כי מה שהאיץ את התפרצותה וגרם לה במועד שקרתה היא עבודתו הקשה של התובע.
התובע עתר כי חרף האמור בחוות-דעתו של המומחה, בית הדין יקבע כי קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי.

9. לטענת הנתבע, יש לדחות את התביעה ולאמץ את האמור בחוות-דעת המומחה שקבע באופן חד משמעי אין קשר סיבתי בין תנאי העבודה לפגימה הנטענת בצוואר וכי אופי העבודה אינו מתאים לפגיעה על דרך המיקרוטראומה.

לאחר שנתנו את דעתנו לחוות הדעת ולטענות הצדדים, ובשים לב לתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטה מיום 9.4.17, מצאנו כי דין התביעה להידחות.

10. בבסיס הכרעתו עומדת מסקנתו של המומחה ששלל מפורשות כל קשר בין תנאי עבודתו של התובע לליקוי ממנו הוא סובל בעמוד השדרה הצווארי.
המומחה ניתח את השפעת סוג העבודות שתוארו בהחלטה בדבר התשתית העובדתית וקבע כי משמעותן באשר לפעולות הצוואר נוגעות בצורך הנעת הצוואר כדי לעקוב במבט אחר תנועת היד, וכי התנועות שתוארו אינן כרוכות בעומס מיוחד על הצוואר או בשהייה בטווחים קיצוניים. על-פי האמור בחוות-דעת המומחה אין בתנועות מסוג זה בהיעדר עומס או שהייה בטווחי קיצון כדי לגרום לפגיעות זעירות הגורמות לנזק מצטבר.
המומחה קבע כי אין קשר בין תנאי העבודה לבין הפגימה בצוואר, גם לא על דרך ההחמרה. על-פי קביעות המומחה יש לייחס את הפגיעות לגורמי גיל ותורשה.

11. האמור בחוות-דעתו של המומחה מהווה משום מענה חד משמעי וברור המבוסס על ניתוחו של המומחה את סוג התנועות הנדרשות כמתואר בתשתית העובדתית, וניתוח המסמכים מתיקו הרפואי של התובע.
התובע אף לא חלק על כך כי חוות-הדעת מנומקת ומבוססת ולא ביקש כי יופנו שאלות הבהרה למומחה.
בענייננו, עולה מסקנת המומחה בקנה אחד עם התשתית העובדתית, והיא מסקנה רפואי ברורה ומנומקת, ולא מצאנו טעם שלא לאמצה.

12. באשר לטענת התובע כי אין באמור בחוות-דעת המומחה כדי לשלול את האפשרות כי תנאי העבודה הם שהאיצו את התפרצותה של הפגימה – הרי שלטענה זו לא נמצא בסיס בחוות-דעת המומחה שקבע כי לא היה בתנאי העבודה אף בכדי להחמיר את מצבו הרפואי של התובע.

13. על יסוד האמור, ניתן תוקף של פסק-דין להסכמת הנתבע להכיר בפגימות בעמוד השדרה המותני ובכתף ימין כתולדה של פגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה. דין התביעה להכרה בפגיעה בעמוד השדרה הצווארי - להידחות.
אין צו להוצאות.

14. לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

ניתן היום, כ"ו אלול תשע"ז, (17 ספטמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג עובדים
מר יעקב בן הר

דניה דרורי,
שופטת

נציג מעסיקים
מר מאיר ליבר