הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 27024-08-16

18 יולי 2019
בפני:
כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

התובע:
אלכסנדר גורביץ
ע"י ב"כ: עו"ד סטוליאר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ענת רישין נקש

החלטה

לפנינו תביעת התובע להכיר במחלת הלב שלו כמחלת מקצוע או פגיעה בעבודה בדרך המיקרוטראומה, וזאת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").
המל"ל דחה את תביעת התובע.
מכאן, התביעה שלפנינו.
התובע הגיש תצהירים מטעמו וביום 11.4.2018 ולאחר שמיעת הראיות הגיעו הצדדים להסכמה לעניין העובדות הרלוונטיות בתיק ולעניין מינוי מומחה בתחום התעסוקתי.

להלן העובדות המוסכמות כפי שהן נקבעו בפרוטוקולים מיום 11.4.2018 ומיום 20.5.2019:
התובע יליד 1953.
התובע עבד במפעל חד אסף מתכות בע"מ מיוני 2007 ועד יולי 2012.
התובע עבד 5 ימים בשבוע, 12 שעות ביום, עם הפסקות צהריים, בנות 20-30 דקות. בימי ו' – התובע עבד חצי יום.
התובע עבד כתנורן בתנור הראשי וגם לפעמים היה מחליף את אחראי המשמרת.
לתובע היו בגדי עבודה אשר כללו אוברול עם שרוולים ארוכים, קסדה עם זכוכית מגן, כפפות.
התובע היה חובש 2 סוגים של מסכות – מסכה אחת מבד כמו המסכות של הרופאים, שמעליה היו שמים את הקסדה עם זכוכית המגן. הבד היה ספוג בחומר.
המסכה השנייה – היא מסכה שנועדה להגן מאבק שהגנה על הפנים באופן מלא והיה מחובר לה פילטר עם ונטילטור בצד.
יש תמונה של מסכה זו, כאשר לא רואים את הפילטר בתמונה, כי הפילטר הוא בצד והוא גדול והוא מפריע והוא מעביר את האוויר לתוך הקסדה עם הזכוכית.
אי אפשר לעבוד עם מסכה כזו ליד חום בגלל הגודל שלה.
במסגרת עבודתו התובע היה צריך להכין קודם כל את החומרים שהוא היה צריך להוסיפם לתוך פלדה כאשר באולם הייצור בו הוא עבד היו מיכלים עם חומרים – סיד, מנגן, סיליקה וונדיום (שזה כמו פחם) וגם קובלט.
התובע היה קובע אמצעות תוכנת מחשב אילו חומרים צריכים לרדת למסוע, החומר היה נשפך למסוע באמצעות משפך עד שהיה מגיע אליו והוא היה מכניס את החומר לשקים באופן ידני כשהוא לבוש בבגדי העבודה כמפורט לעיל.
לגרסתו החומר נכנס לו מתחת לבגדים והוא היה כולו מכוסה אבק ונושם את החומר.
פעולת הכנסת החומר לשקים ארכה כ-20 דקות.
התובע הכניס את השקים לארון כדי לעשות בהם שימוש אחר כך.
במהלך יום העבודה – התובע היה מכניס את השקים עם החומרים לתוך התנור, לגרסתו – מדובר ב-3 טון של חומר שזרק לתנור ביום.
התובע היה לוקח דגימות מהתנור והיה גם מנקה סביב התנור עם מטאטא.
התובע הכניס גם אלקטרודה פעם ביום לתוך התנור וסגר אותה.
המכסה של התנור לא נסגר כמו שצריך ולכן היה יוצא ממנו עשן וגז התכה.
בנוסף, בתנור היה כור בריזה שזה מעין חור בקוטר של 30-40 ס"מ ממנו יוצאת הפלדה המוכנה ונשפכת לדליים.
בזמן יציאת הפלדה, יש הצטברות של עופרת על הדפנות וכדי שהצטברות זו לא תגרום לאיטום החור יש צורך להתיך אותה באמצעות חמצן ואז יוצא עשן אשר מקשה על הנשימה.
התובע ביצע פעולה זו של התכת העופרת בין פעמיים בשבוע לכל יום – כאשר זמן ההתכה לקחה בין 5 ל-10 דקות.
לגרסת התובע – היו פחות מ-10 מיקרים שהוא נפל והיה כמעט על סף איבוד הכרה כתוצאה מפעולה זו.
התובע עישן, לגרסתו, סיגריה אחת ביום ואולם מאחר ומהחומר הרפואי שהוא עישן 10 סיגריות ביום במשך 30 שנה , אין הסכמה בעניין זה.

מינוי מומחה רפואי:
ד"ר דורית וינברג רופאה תעסוקתי ת, מתמנית בז את לשמש מומח ית יועצת רפואית (להלן: "המומחית"), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן, וזאת תוך 30 ימים ממתן החלטה זו.
על המומחית ליתן את חוות דעת ה בדרך שניתנת חוות דעת של מומח ית לפי פקודת הראיות (נוסח חדש) התשל"א-1971 ובכלל זה לפרט את פרטי השכלת ה וניסיונ ה וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעת ה ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.
צד המתנגד להחלטת בית הדין למנות את ד"ר דורית וינברג, יודיע על כך בהודעה מנומקת תוך 7 ימים מיום שהומצאה לו החלטה זו.
אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחית לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומח ית, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.
אין בהוראה זו כדי לפגוע בחובה המוטלת על המומחית לדווח על כל מצ ב של ניגוד עניינים או חשש לניגוד ענייניים במתן חוות דעת ה.
המזכירות תצרף להחלטה זו "דף הנחיות" למומחית.

השאלות:
מהו ליקויו של התובע?
האם ניתן לקבוע שעבודתו של התובע כמתואר לעיל בחלק העובדתי, גרמה לו ל"מחלת מקצוע" כמוגדר בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (מחלת מקצוע היא מחלה שנקבעה בתקנות על פי סמכות שר העבודה והרווחה שנקבעה בסעיף 85 לחוק). בחלק ב' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד-1954, פורטה מחלת המקצוע הנוגעת לענייננו.
ככל שקיימת אצל התובע מחלת מקצוע, מתבקשת המומח ית לפרט מהי המחלה מתוך המחלות המפורטות בתוספת לתקנות.
האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל ל-50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השנים.
ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב וקיים לדעת המומחית קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות המים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ככל שהמומחית תשיב לשאלה הקודמת בחיוב, היא מתבקשת להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקוי של התובע?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

מסמכים רפואיים:
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
מסמכים רפואיים שונים שצורפו לכתבי בית דין.
תיקו הרפואי של התובע מקופת חולים מכבי – מרפאה כללית.
תיקו הרפואי של התובע מבית החולים לגליל מערבי – נהריה.
דיסק עם תמונות וסרטונים מהם ניתן ללמוד על עבודתו של התובע. המומחית מתבקש ת לצפות בדיסק זה.
דו"חות ניטור.

לתשומת לב המומחית יוער, כי ברגיל, ניתנת חוות דעתה של המומח ית על סמך מסמכים רפואיים.
יצוין, כי על הצדדים חל איסור מוחלט ליצור כל קשר אישי עם המומחית.
 התיק יובא לעיון ביום 9.9.2019.
שכר טרחתה של המומח ית ישולם מתקציב המדינה, באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשע"ט, (18 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.