הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 23399-04-19

02 אוקטובר 2019
לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

המערערת
מרינה ניסנוב
ע"י ב"כ: עו"ד שקמה עצמון-גל מטעם הלשכה לסיוע משפטי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת ועדת העררים לאי כושר, מיום 10.1.19, אשר קבעה שהמערערת לא איבדה כדי 50% מכושר תפקודה כעקרת בית, מיום 1.8.17 ("הוועדה").

רקע עובדתי

2. המשיבה ילידת 1976.

3. ועדה רפואית לעררים מיום 9.1.18 קבעה למערערת דרגת נכות רפואית בשיעור 50%, בגין הליקויים הבאים: הפרעה הסתגלותית (15%), דום נשימה קל (10%), CTS ימין (5%), CTS שמאל (5%), אסטמה (10%), דליות (10%), עמוד שדרה מותני (10%), כאבי ראש (10%).

4. בחוות דעת כושר תפקוד עקרת בית, מיום 4.4.18, המליצה העובדת הסוציאלית לראות במערערת כמי שלא איבדה 50% ויותר מכושרה לתפקד במשק הבית.

החלטת הוועדה

5. ביום 10.1.19 התכנסה הוועדה והקשיבה לתלונות המערערת על קושי לקום בבוקר ושינה לא טובה. המערערת ציינה שהיא מבשלת לפעמים ויודעת להשתמש במכונת כביסה. לדבריה, הילדים עוזרים בעבודות הבית. הוועדה התרשמה שהמערערת נכנסה לחדר הבדיקה בכוחות עצמה, ישיבתה נוחה ו המעברים חופשיים. הוועדה ציינה, כי עיקר תלונות המערערת "על קשיי שינה וקושי להתעורר בבוקר". לדעת הוועדה, "התפקוד שלה מותנה בעייפות ולחץ נפשי, אולם בסופו של דבר מבצעת את מרבית הפעולות בקצב שלה עם הפסקות ולעתים עזרת המשפחה". הוועדה הוסיפה וקבעה, כי "בהתייחס לאופי הליקויים, שילובם והשפעתם, כשעיקרם בדרגה קלה, יכולה לבצע את מרבית המטלות, כמו בישול, סידור, טיפול בכביסה וניקיון". הוועדה דחתה את הערר וחזרה על קביעת הדרג הראשון, שלפיה המערערת לא איבדה כדי 50% מכושרה לתפקד במשק הבית.

טענות הצדדים

6. לטענת המערערת, הוועדה לא התייחסה לתלונותיה, לא הסבירה באיזו רמה היא מסוגלת לבצע כל אחת ממטלות משק הבית, וקביעותיה אינן מתיישבות עם מסקנתה.

7. לטענת המשיב, הוועדה נתנה דעתה לתלונות המערערת, למכלול הליקויים הרפואיים ולהשפעתם על יכולתה לתפקד במשק ביתה כעקרת בית, ולא נפלה בהחלטתה טעות משפטית.

דיון והכרעה

8. לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (סעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

בהלכת אופנר קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי "המשימה של קביעת דרגת אי הכושר הינה מורכבת וסבוכה ולא בכל מקרה שבו נפל פגם כלשהו, ולו זניח, בהנמקתה או בניסוח ההנמקה יהיה מקום להתערב בהחלטת הוועדה ולהחזיר את עניינו של המבוטח לדיון נוסף בפניה" (בר"ע 39263-03-15 רוחמה אופנר – המוסד לביטוח לאומי, מיום 6/7/16, סעיף 8 לפסק הדין).

9. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

10. נדחית טענת המערערת שהוועדה התעלמה לחלוטין מתלונותיה. טענה זו עומדת בניגוד לאמור בפרוטוקול הוועדה. המערערת התלוננה לפני הוועדה, שהיא "מתקשה לקום בבוקר, לא ישנה טוב". הוועדה נתנה דעתה לדברי המערערת וציינה בהחלטתה שעיקר התלונות על קשיי נשימה וקושי להתעורר בבוקר. לנוכח האמור קבעה הוועדה, שהתפקוד של המערערת מותנה בעייפות ובלחץ נפשי. הוועדה התרשמה מדברי המערערת שהיא מבצעת הלכה למעשה את מרבית פעולות משק הבית בקצב שלה, עם הפסקות ולעתים בעזרת בני המשפחה. אין לקבל את טענת המערערת שהתלוננה על חפצים שנופלים לה מהידיים, הואיל וטענה זו לא נשמעה מפיה בדיון הוועדה, כי אם בשיחה עם העובדת הסוציאלית כעולה מדו"ח כושר לעקרת בית. בדין טען המשיב, כי לא נפלה טעות משפטית בכך שהוועדה לא נדרשה לטענה שלא עמדה לפניה. בהינתן נכות בשיעור 5% בגין תסמונת תעלה קרפלית ביד ימין וביד שמאל, אף סבירה קביעת הוועדה שהליקויים הרפואיים הם בדרגת חומרה קלה.

11. אף אין לקבל את טענת המערערת שהוועדה לא נימקה באיזו רמה היא מסוגלת לבצע את הפעולות, וכי היה עליה לבדוק אילו תפקודים היא מסוגלת לבצע, באיזו רמה, ובאילו תפקודים היא נדרשת לסיוע. לא זו בלבד שמדובר בטענה המכוונת כנגד קביעות רפואיות-מקצועיות, אלא שניכר מהחלטת הוועדה שנימקה החלטתה באופן נהיר וברור. הוועדה קבעה, כי ליקוייה הרפואיים של המערערת הם בדרגת חומרה קלה באופן שאינו מונע מהמערערת לבצע את מרבית פעולות משק הבית, והוועדה פירטה: בישול, סידור הבית, טיפול בכביסה וניקיון.

12. סיכומו של דבר: מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה הקשיבה לתלונות המערערת, נתנה דעתה לגילה, למצבה המשפחתי ולנסיבותיה האישיות; הוועדה בחנה את הליקויים מהם המערערת סובלת, תוך שהיא מודעת לתלונותיה של המערערת, והגיעה למסקנה, כי ליקוייה הרפואיים של המערערת אינם מגבילים אותה באופן שעולה לכדי 50% אי כושר, כך שהמערערת מסוגלת לבצע את רוב מטלות משק הבית, בקצב שלה ועם הפסקות מנוחה.

סוף דבר

13. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

14. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

15. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, ג' תשרי תש"פ, (02 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .