הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 17957-10-16

27 אוגוסט 2019

בפני: כב' השופט אסף הראל
התובע:
ראובן עציוני, ת.ז.XXXXXX393

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

בהמשך להחלטה מיום 25.08.19, אני קובע כדלקמן:

1. מינוי מומחה רפואי
ד"ר אורלי תיבון פישר, מומחית בתחום הרפואה התעסוקתית, מתמנית בזאת לשמש מומחית יועצת רפואית (להלן – המומחית), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
תיקו הרפואי של התובע בקופת חולים "כללית": כללי ותעסוקתי (מיום 13.07.17).
תיקו הרפואי של התובע בקופת חולים "כללית": כללי נוסף (מיום 10.09.17).
תיקו הרפואי של התובע בבית חולים "מרכז רפואי העמק": תיק אשפוז.
מסמכים רפואיים אשר צורפו לכתב התביעה.
מסמך רפואי מיום 23.07.15 אשר צורף לתיק מוצגים של התובע.

3. העובדות:
התובע יליד 1942.
התובע עסק בבדיקות ללא הרס (המכונות להלן גם כבדיקות אל הרס ובדיקות לא הורסות) החל משנת 1969 ועד 2012. מאז שנת 2012 התובע לא עוסק יותר בבדיקות לא הורסות והחל ממועד זה אין טענה לחשיפה לחומרים מזיקים.
בדיקות ללא הרס הן בדיקות המיועדות לבדוק טיב של ריתוך של צנרת, מיכלים, ריאקטורים, מחליפי חום, תנורים, מיכלי אחסון דלק, קונסטרוקציית מטוסים וכל דבר שיש בו ריתוך. הבדיקות מבוצעות בין היתר במפעלים מהתעשייה הפטרוכימית.
התובע עישן בעברו: הוא עישן במשך 20 שנה קופסא ליום, וזאת עד לשנת 1985, לערך.
בדיקות ללא הרס מבוצעות באחת מארבעת הדרכים הבאות:
בדיקה בנוזלים חודרים: בדיקה זו מבוצעת ע"י כניסה לתוך המיכל או מחוצה לו – בהתאם לסוג העבודה. בדיקה זו היוותה 20% מכלל הבדיקות שביצע התובע.
א) הבדיקה מתבצעת ע"י התזת צבע פלורסנטי הנקרא "זייגלו" באמצעות תרסיס. לאחר מכן, באמצעות תאורה אולטרה סגולית מסתכלים ומחפשים את הפגמים בריתוך. כאשר מתבצעת בדיקה עם צבע פלורסנטי "זייגלו" אין שימוש במדללי צבע כלשהם.
ב) עיקר הבדיקה בנוזלים חודרים נעשית באמצעות התזת צבע אדום (SKL-WP) באמצעות תרסיס. לאחר מכן ממתינים 20 דקות. אחר כך מנגבים את הצבע ומתיזים חומר מפתח בצבע לבן. לאחר מכן, באמצעות תאורה אולטרה סגולית, ניתן לזהות את הפגמים בריתוך. עד תחילת שנות ה-2000 נעשה שימוש בצבע שאינו על בסיס מים. כתוצאה מכך היה צורך בשימוש במדללי צבע, הן לניקוי הידיים בתום הבדיקה, והן על מנת לנקות את משטח העבודה לאחר שהצבע הותז עליו. החל מתחילת שנות ה-2000 נעשה שימוש בצבע על בסיס מים ועל כן לא היה צורך עוד במדללי צבע, כאמור לעיל.
ג) יצוין, כי במרבית המקרים, טרם תחילת ביצוע הבדיקה – בין באמצעות צבע "זייגלו" ובין באמצעות צבע אדום – יש צורך בניקוי שטח הבדיקה. הניקוי מתבצע בדרך כלל, או באמצעות חומרים סולבנטיים, או באמצעות גירוד – ע"י מברשת פלדה או ע"י מרית (שפכטל) – של פיח וחלודה.
ד) התובע לא הוכיח מהו ההרכב הכימי של החומרים בהם עשה שימוש בעת ביצוע בדיקה בנוזלים חודרים.
2) בדיקה בחלקיקים מגנטיים : בבדיקה זו המבוצעת מחוץ למיכל או בתוכו, בהתאם להזמנת העבודה, מנקים את המשטח באותו אופן כמו בבדיקה בנוזלים חודרים. לאחר מכן מתיזים על אזור הבדיקה צבע לבן (WCP2), ממתינים 20 שניות, לאחר מכן מתיזים חלקיקים מגנטיים (שם החומר FH 7), שעל פי צורת הסתדרותם, ניתן להבחין ולבחון את הסדקים. בדיקה זו היוותה 20% מכלל הבדיקות שביצע התובע. ביצוע בדיקה שכזו, כאשר מתבצע בתוך מיכל, דורש בממוצע שהות של כ-3 שעות בתוך המיכל. התובע לא הוכיח מהו ההרכב הכימי של החומרים בהם עשה שימוש בעת ביצוע בדיקה בחלקיקים מגנטיים.
3) בדיקות אולטרה – קוליות: בבדיקה זו משתמשים בגלי קול כדי לבדוק את עובי הדופן ופגמי ריתוך. בדיקה זו היוותה 10% מכלל הבדיקות שביצע התובע.
4) בדיקות נוספות: פרט לשלושת הבדיקות שפורטו לעיל, ביצע התובע בדיקות אל הרס נוספות, אשר דרשו שהות במפעלים, בתוך המיכלים או מחוץ להם, באותו אופן שבה נדרשה שהותו בבדיקות שתוארו לעיל. בדיקות אלו לא דרשו ניקיון מקדים של המשטח הנבדק. בדיקות אלו היוו 50% מכלל הבדיקות שביצע התובע.
עיקר עבודתו של התובע בוצעה במפעלים הפטרוכימיים הבאים: בתי זיקוק לנפט (בז"ן), כרמל אולפינים, חיפה כימיקלים, דשנים וחומרים כימיים, גדות, דור כימיקלים. בנוסף גם במספנות ישראל. הבדיקות שביצע התובע במפעלים אלו בוצעו במחלקות השונות ובמתקנים השונים של מפעלים אלו מבלי שניתן לדעת כיום בצורה מדויקת את התדירות שבה בוצעה העבודה בכל אחת מהמחלקות. משנת 2005, התובע לא ביצע עבודות במפעל "דשנים וחומרים כימיים" וגם לא במפעל "בחיפה כימיקלים".
באשר למפעל כרמל אולפינים –מדובר במפעל העוסק בייצור חומרי גלם לתעשיית הפלסטיקה והכימיה. באשר למפעל חיפה כימיקלים – מדובר במפעל העוסק בעיקר בייצור דשנים לחקלאות וכימיקלים לתעשייה ולתעשיית המזון. באשר לדשנים וחומרים כימיים בע"מ – מדובר במפעל לייצור דשן.
כאשר בוצעה בדיקה במיכל של חומרים כימיים במפעלים הנ"ל, הבדיקה בוצעה כאשר המיכל רוקן מהחומרים שאוחסנו בו, אולם ניתן היה להריח את הריחות במיכל. לא הוכח מה היו החומרים המדויקים שהיו באותם מיכלים.
התובע עבד בממוצע 8 שעות ביום בביצוע בדיקות ללא הרס במפעלים, במשך חמישה ימים בשבוע.
באשר לאמצעי מיגון: עד שנות ה-2000 לא היו אמצעי מיגון. החל מתחילת שנות ה-2000 התחיל התובע להשתמש במסכות בד רפואיות וכן בכפפות.
במהלך ביצוע עבודות ללא הרס בבז"ן ובכרמל אולפינים, ביצע התובע גם עבודה בתוך תנורים שבתוכם היה פיח אותו נשם. הדבר היה בתדירות כמעט שבועית, כל שבוע 2-3 פעמים.
כאשר התובע ביצע עבודות בחברת דשנים וחומרים כימיים, הוא הריח ריח של אמוניה.

4. השאלות:
על אף שלא הוכח מהם החומרים המדוייקים להם נחשף התובע בעת שביצע בדיקות אל הרס במפעלים, מצא בית הדין למנות את המומחית, בין היתר, מאחר והוכח כי העבודה בוצעה ברובה במפעלים כימיים, כמפורט לעיל ומאחר והוכח כי התובע נשם פיח כשעבד בתנורים.

לתשומת לב המומחית, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:
ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50%, כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו  או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח,  בסבירות של 50% ומעלה .
שנית – ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

על רקע הבהרה זו, הינך מתבקשת להשיב על השאלות הבאות:
א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בריאות?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחית קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, היא מתבקשת להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחית תשיב לשאלה הקודמת בחיוב, היא מתבקשת להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
ה. האם המחלה ממנה סובל התובע נכללת בגדר רשימת מחלות המקצוע בתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד - 1954 ?
ככל שהתשובה חיובית, האם סביר יותר לקבוע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין המחלה ממנה הוא סובל בריאות ? כלומר, האם הנך יכולה לשלול בסבירות של מעל 50 אחוז שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו?

5. על המומחית ליתן את חוות דעתה בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחית לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתה וניסיונה, וכן להצהיר כי ידוע לה שחוות דעתה ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.

6. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחית, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחית, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

8. התיק יובא לעיוני ביום 27.10.19 לשם מעקב אחר הגשת חוות דעת המומחית.

המזכירות תמציא העתק החלטה לצדדים ולמומחית.

ניתנה היום, כ"ו אב תשע"ט, (27 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.