הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 16707-03-19

27 אוקטובר 2019

לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

המערער
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי
-
המשיבה
דורית אסייג
ע"י ב"כ: עו"ד שובל-דמתי

פסק דין

1. זהו ערעור המוסד לביטוח לאומי על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 5.2.19 (להלן: " הוועדה") אשר קבעה למשיבה נכות יציבה משוקללת בשיעור 19%, ה חל מיום 20.5.18 (להלן: "ההחלטה").
רקע עובדתי
2. המשיבה, ילידת 1975.
3. ביום 6.3.18 ארעה למשיבה תאונה שהוכרה על ידי המערער כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכר ה: "כאב גב".
4. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למשיבה ביום 5.11.18 נכות בשיעור 0%, החל מיום 20.5.18. המשיבה השיגה על החלטת הוועדה.
החלטת הוועדה
5. ביום 5.2.19 התכנסה הוועדה מושא הערעור לדון בערר. הוועדה שמעה את תלונות המשיבה שנרשמו מפיה כדלקמן:
"מאז הפגיעה מתקשה לתפקד כמו שתפקדתי בעבר, קשה לי בתפקוד, קושי בפעילות היום יום".
עוד הקשיבה הוועדה לדברי ב"כ המשיבה ורשמה אותם כדלקמן:
"מאז הפגיעה הזיזו אותה לתפקיד אחר, כרגע עדיין נמצא בטיפולים, הפגיעה הזאת שיבשה לה את החיים, ישנה ירידה בשכר בצורה משמעותית".

הוועדה ערכה למשיבה בדיקה קלינית שממצאיה פורטו בזו הלשון :
"MRI עמו"ש מותני מתאריך 25.01.2019: שינויים דיסקוגנים 5L-4L, עם היצרות פורמנאלית עם לחץ במידה בינונית על התעלה.
בבדיקה EMG לפי רישום מתאריך 16.12.18: פגיעה שורשית 1 S-4L משני הצדדים.
בבדיקה: הליכה עם צליעה אנטלגית קלה, רגישות במישוש באיזור עמו"ש מותני עם כיווץ שרירי גב יותר בצד ימין, הפעלת עמו"ש מותני יישור מלא מלווה בכאבים, הגבלה בצורה קלה בכיפוף קדמי הטיה לצדדים ותנועות סיבובית, מבחן הרמת יד ישרה מוצלב וישיר, חיובי בצד ימין 45 מעלות, החזרים הופקו תקינים, כוח גס שמור 5/5".
6. בסיכום החלטתה קבעה הוועדה כ דלקמן:
"לנוכח תוצאות של הבדיקה הגופנית רישום בדיקות דימות ובדיקות עזר, הוועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות כפי שמפורט מטה".
עוד ציינה הוועדה, כי אין מקום להפעלת תקנה 15 נוכח הוראת תקנה 15א.
7. הוועדה קבעה למערערת נכות יציבה משוקללת בשיעור 19%, בגין ליקויים אלה:
- 10% בגין קיבוע עמוד שדרה גבי בזווית נוחה, לפי פריט ליקוי 37(2)(א);
- 10% בגין פגימה בעצב SCIATIC הפרעה תפקודית קלה – חולשת דורסיפלקסיה וכן חולשת פלנטרפלקסיה של כף הרגל בדרגה 4/5, לפי פריט ליקוי 32(3)(א).
החלטה זו של הוועדה היא מושא הערעור שלפני.
טענות הצדדים
8. לטענת המערער, שגתה הוועדה בהתעלמותה מקיומו של מצב קודם בגבה של המשיבה, אשר לה עבר עשיר בגב. עוד שגתה הוועדה בבחירת פריט הליקוי 37(2)(א) שעניינו קיבוע עמוד שדרה גבי בזווית נוחה, אשר אינו תואם את מצב המשיבה וככל הנראה מוטעה.
במעמד הדיון בערעור מיום 16.7.19 נדרש ב"כ המערער להפנות למסמכים הרפואיים המתעדים על פי הנטען את העבר העשיר של המשיבה בגב, שכן מסמכים כאמור לא צורפו להודעת הערעור ולבקשת המערער, ניתנה לו שהות על מנת ל קבל לידיו את מלוא התיק הרפואי ולהגיש עמדתו בתיק.
בהודעתו מיום 18.8.19 טען המערער, כי המשיבה סבלה עובר למועד הפגיעה מכאבי גב כרוניים משך שנים רבות ואף מהגבלות קשות בתנועות גב תחתון, כפי שניתן ללמוד מהמסמכים הרפואיים שצורפו להודעה. עוד נטען, כי ההדמיות שנערכו זמן קצר לאחר האירוע המוכר הדגימו שינויים ניווניים והיעדרו של נזק חבלתי ועל הוועדה לדון בתיעוד הרפואי המצורף להודעה ובמשמעותו לעניין שאלת הקשר הסיבתי בין התאונה הנדונה לליקוי בגב.
עוד נטען, כי בחירת פריט הליקוי 37(2)(א) שגויה שכן עניינו קיבוע של עמוד שדרה גבי בעוד ממצאי הוועדה מצביעים על הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני, ללא כל תיעוד בדבר הליך ניתוחי מסוג קיבוע, כך שמדובר בפגם משפטי מובהק, באופן המצדיק קבלת הערעור.
9. מנגד, טענה המשיבה במעמד הדיון ובתגובתה מיום 3.9.19, כי המערער טוען לקיומו של עבר עשיר בכל הנוגע לעמוד שדרה מותני – טענה המשוללת כל יסוד – ואינה מבוססת כלל. אשר לתיעוד הרפואי שצורף להודעת המערער נטען, כי זה מאוחר ברובו למועד התאונה הנדונה, באופן התומך בטענת המשיבה, כי מצבה בגב מקורו בתאונת העבודה. עוד מטען, כי המערער צירף להודעתו ארבע תלונות בודדות של המשיבה על כאבי גב לפני התאונה שאינן מגבשות כלל ראיה לפגימה קודמת בגב. כך התלונה הראשונה היא מיום 18.12.01 - 17 שנים עובר למועד תאונת העבודה הנדונה; שתי התלונות הנוספות על כאבי גב תחתון מהתאריכים 8.8.11 ו- 6.9.11, מקורן בתאונת דרכים מיום 29.7.11 בה המשיבה היתה מעורבת, שלא עקב ו לה ן המשך טיפול כלשהו או תלונות נוספות ואף הן מתקופה הקודמת ב- 6 שנים למועד התאונה. התלונה הרביעית היא מיום 21.8.17 בה התלוננה המשיבה על כאבי גב תחתון עם הגבלה, כך שמדובר בתלונה בודדת שלא התלוו לה בדיקות נוספות / תלונות נוספות או כל טיפול. בנסיבות אלה, אין בארבע תלונות בלבד במשך 40 שנות חיי המשיבה כדי להעיד על "עבר עשיר" כפי שנטען.
כמו-כן, מלוא החומר הרפואי בעניינה של המשיבה עמד בפני הוועדה וחזקה עליה שעיינה גם בארבעת התלונות אליהן הפנה המערער; מצבה של המשיבה הוחמר ותואם להגבלה קשה בתנועות עמוד השדרה המתני, המקנה 30% נכות לפי סעיף 37(7)(ג), כמשתקף מהתיעוד הרפואי העדכני שצורף לתגובה.
דיון והכרעה
10. לאחר שעיינתי בהודעת הערעור ובמכלול ה חומר המונח לפני, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל, כפי שיפורט להלן.
11. הלכה פסוקה היא, כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 231 (1999)).
12. אשר לטענה בעניין העבר הרפואי בגב – הלכה פסוקה היא, כי הוועדה הרפואית לעררים מוסמכת לקבוע אם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה לבין נכות המבוטח ואת שיעור הנכות, ככל שקיים קשר סיבתי כאמור. סמכות זו אף מעוגנת בסעיף 118(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 , הקובע כדלקמן:
"118. קביעת דרגת נכות
(א) רופא או ועדה רפואית יקבעו לפי כללים שנקבעו בתקנות -
(1) אם הנכות נובעת מהפגיעה בעבודה ובאיזו מידה;
(2) את דרגת הנכות לענין סימן זה, לפי מבחנים ובהתאם לעקרונות שהשר קבע לאחר התייעצות עם שר הבריאות..."
13. המערער צירף להודעתו תיעוד רפואי המעיד לטענתו על כך שהמשיבה סבלה מכאבי גב כרוניים ואף מהגבלות קשות עובר למועד הפגיעה הנדונה, ומ מסמכים אלה עולה כדלקמן:
סיכום רפואי המעיד, כי האבחנה בגין LOW BACK PAIN היא מיום 18.12.01;
אישורים רפואיים מהתאריכים 8.8.11 ו- 6.9.11 המתעדים תלונות המשיבה, בדבר "כאב צואר וגב תחתון" בגין תאונת דרכים בעבודה ביום 29.7.11;
אישור רפואי מיום 21.8.17 המתעד תלונת המשיבה, בדבר "כאבי גב תחתון עם הגבלה קשה בתנועות, כאבים מקרינים לרגליים";
עוד הפנה המערער להדמיות שנערכו בסמוך לאחר תאונת העבודה שהדגימו לטענתו שינויים ניווניים בגב והיעדרו של נזק חבלתי.
14. בנסיבות אלה, ועת המדובר במסמכים רפואיים המעידים, בין היתר , על "הגבלה קשה בתנועות הגב" מספר חודשים עובר לתאונת העבודה המוכרת – מקובלת עלי טענת המערער, כי יש מקום להשבת עניינה של המשיבה לוועדה, על מנת שתעיין במסמכים הרפואיים המפורטים לעיל ותשקול לאורם עמדתה בשנית בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי בגב לבין תאונת העבודה המוכרת מיום 6.3.18.
15. אשר לטענה בעניין יישום פריט ליקוי 37(2(א) – פריט הליקוי קובע כדלקמן:
"עמוד השדרה
37. (1) קבוע עמוד השדרה הצוארי (cervical ankylosis )
א. בזווית נוחה - 30%
ב. בזווית בלתי נוחה - 50% זווית נוחה - הקבוע הוא בגדר היציבה התקינה; זווית בלתי נוחה - היציבה הכוללת מופרעת, קיימת סטיה בציר.
(2) קבוע עמוד השדרה הגבי ( dorsal ankylosis )
א. בזווית נוחה - 10%
ב. בזווית בלתי נוחה - 30% זווית נוחה - זווית שאינה עוברת את הקיפוזיס הנורמלית ואין אנגולציה צדדית או קדמית–אחורית חדה.
..."

16. בשים לב לכך שעניינה של המשיבה ממילא חוזר לוועדה, תידרש הוועדה לנמק כיצד פריט הליקוי שנבחר על ידה , 37(2)(א), אשר עניינו קבוע עמוד השדרה הגבי מתיישב עם מצב המשיבה והממצאים שעלו בפני הוועדה.
סוף דבר
17. לאור כל האמור, הערעור מתקבל.
18. עניינה של המשיבה יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 5.2.19 , על מנת שתפעל כדלקמן:
הוועדה תשקול בשנית קביעתה בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי בגב לבין תאונת העבודה המוכרת מיום 6.3.18, זאת בהתייחס לעברה הרפואי של המשיבה בגב, ובכלל זה למסמכים שלהלן :
אישור רפואי מיום 18.12.01; אישורים רפואיים מהתאריכים 8.8.11 ו- 6.9.11 ואישור רפואי מיום 21.8.17. כמו-כן, תידרש הוועדה להתייחס בקביעתה להדמיות שנערכו בסמוך לאחר תאונת העבודה המוכרת.
הוועדה תנמק כיצד פריט הליקוי שנבחר על ידה , 37(2)(א), אשר עניינו קבוע עמוד השדרה הגבי מתיישב עם מצב המשיבה והממצאים שעלו בפני הוועדה.
המשיבה תוזמן להופיע בפני הוועדה, לרבות באמצעות ב"כ.
החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת.
19. אין צו להוצאות.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ח תשרי תש"פ, (27 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .