הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 16377-09-18

15 יולי 2019

בפני: כב' השופט אסף הראל
התובע:
ניצה חי, ת.ז. XXXXX167

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

בהמשך לדיון מיום 30.12.18 ולהסכמת הצדדים למינויו של מומחה-יועץ רפואי, אני קובע כדלקמן:

1. מינוי מומחה רפואי
ד"ר אורלי תיבון פישר, מומחית ברפואה תעסוקתית, מתמנית בזאת לשמש מומחית יועצת רפואית (להלן – המומחית), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובעת, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
א. תיקה הרפואי של התובעת בקופת החולים "כללית": כללי ותעסוקתי.
ב. תיקה הרפואי של התובעת בבית החולים "כרמל".
ג. תיקה הרפואי של התובעת בבית החולים "רמב"ם".
ד. נתוני חשיפה לקרינה מייננת (שהוגשו בהודעת הנתבע מיום 12/3/19).

3. העובדות המוסכמות:
התובעת ילידת 3/7/1969.
התובעת עבדה בתפקיד של אחות אחראית ביחידת הצנתורים בבית חולים כרמל החל משנת 2003 ועד אוקטובר 2016.
משך כל השנים התובעת עבדה במשרה מלאה, במשמרות בוקר, בין 07:00 ל-15:00. שבוע אחד עבדה 4 משמרות, ובשבוע שלאחריו 5 משמרות וחוזר חלילה.
ביום עבודה אחד מתוך שבוע העבודה של התובעת הוקדש לעבודה ניהולית, ובו לא השתתפה התובעת בצנתורים.
ביתר ימי העבודה, התובעת נדרשה כאחות אחראית ביחידת הצנתורים, להיות נוכחת בעת ביצוע הצנתורים, ולדאוג לכל ההיבטים הסיעודיים בזמן הצנתור, כגון לבדוק את החולה, לטפל בכל צרכיו. חדר הצנתורים הינו חדר שבו מבצעים צנתור תחת קרינת רנטגן, כאשר משך הצנתור לחולה הוא בן חצי שעה לשעתיים. במהלך ביצוע הצנתור מופקת קרינה מייננת ממכונת רנטגן מתחת למיטת החולה, כאשר הקרניים יוצאים מתחת למיטה ומתפזרות סביב. במהלך הצנתור השתדלה התובעת לעמוד במרחק של 2 מטר ממיטת החולה, כשהיא עומדת מאחורי קיר עופרת. אולם, כאשר נדרשה להזריק לחולה חומרים, או לשוחח עמו כדי להרגיעו, או כדי לתפוס אותו פיזית במקרה והחולה מבולבל ומתפרע, אז נדרשה לעמוד ליד מיטת החולה, מבלי שהיא מוגנת בקיר עופרת. בממוצע, שהתה התובעת מדי יום עבודה, כ-20% מהזמן ליד מיטת החולה ומבלי שהיא מוגנת בקיר עופרת.
ביום שגרתי מבצעים כ-10 צנתורים בממוצע.
במהלך עבודתה בחדר הצנתורים, התובעת לבשה חלוק עופרת אשר לא כיסה את הזרועות, בית בית השחי ואת הידיים. כמו כן ענדה מגן תירואיד סביב צווארה. בנוסף, ענדה התובעת תג קרינה על החזה, אשר היה מוצמד לבגד בצד שמאל של החזה, מתחת לחלוק העופרת. כמו כן ענדה התובעת תג עין המוצמד על חלוק העופרת.
התובעת אובחנה בחודש 10/2016 כלוקה בסרטן שד מצד ימין ועברה כריתה מלאה בחודש 11/2016.
ידה הדומיננטית של התובעת היא יד ימין. כאשר ביצעה התובעת פעולות ליד החולה, ביצעה אותם תוך שימוש ביד ימין וכן תוך כדי הרמת יד ימין. במקרים אלו היה צידה הימני של התובעת קרוב יותר למכונת הרנטגן מאשר צידה השמאלי של התובעת.
על נתוני החשיפה של התובעת לקרינה מייננת ניתן ללמוד מסיכום נתוני החשיפה שהומצאו על ידי בית החולים כרמל, מיום 26/2/17. מאז חודש 10/2016 לא חשופה עוד התובעת לקרינה מייננת.
על מצבה הרפואי של התובעת ניתן ללמוד מהכרטיסים הרפואיים שלה.

4. השאלות:
לתשומת לב המומחית, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:
ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50%, כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו  או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח,  בסבירות של 50% ומעלה .
שנית – ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

א. מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת?
ב. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת בחשיפה לקרינה מייננת לבין הליקוי ממנו היא סובלת או החמרתו של הליקוי? על מנת לקבוע קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחית קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, היא מתבקשת להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויה (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחית תשיב לשאלה הקודמת בחיוב, היא מתבקשת להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויה של התובעת? (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).
ה. האם נתקיימו בתובעת התנאים להכיר במחלתה כ"מחלת מקצוע", ולו על דרך של החמרה, בהתאם למחלת המקצוע המפורטת בסעיף 8, לחלק השני של התוספת השניה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד- 1954.

5. על המומחית ליתן את חוות דעתה בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971, ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך.

6. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחית, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחית, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

7. התיק יובא לעיוני ביום 15.09.19 לשם מעקב אחר הגשת חוות דעת המומחית.

המזכירות תמציא למומחית החלטה זו יחד עם החומר הרפואי שבתיק בית הדין.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשע"ט, (15 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.