הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה ב"ל 12113-05-18

29 נובמבר 2018
לפני:

כב' הנשיא אלכס קוגן

המערער
מסעד קסיס
ע"י ב"כ: עו"ד יוסף נאדר ועו"ד איתן זבולון
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 19.2.18 ("הוועדה"), אשר דנה בעניינו של המערער לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. בהחלטתה קבעה הוועדה, כי לא חלה החמרה במצבו של המערער ("ההחלטה").

הרקע העובדתי

2. לפי העולה מהתיק, המערער יליד 1959, עובד אטליז במקצועו. המערער נפגע ביום 13.5.13, בתאונת דרכים שהוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימות שהוכרו הן כאבי גב, צוואר וכתף שמאל.

3. ביום 5.1.15 ועדה רפואית לעררים קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 0% בתחולה מיום 1.11.13.

4. ביום 27.4.17, הגיש המערער בקשה להחמרת מצב. ועדה רפואית מדרג ראשון אשר התכנסה ביום 24.10.17 קבעה, כי לא חלה החמרה במצבו של המערער.

5. המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו, וביום 19.2.18 התכנסה הוועדה, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בנוירוכירורגיה ומומחה בפסיכיאטריה. הוועדה הקשיבה לתלונות המערער על "נימול ברגל ימין, לא יכול לעבוד, לא יכול לעמוד הרבה זמן בעבודה. כאבים בגב וברגל ימין, לא יכול לישון בלילה". הוועדה רשמה את טיעוני ב"כ המערער שהתלווה אליו, ולאחר ש עיינה במסמכים הרפואיים שהונחו לפניה, סקרה בסעיף 6 לפרוטוקול ממצאי בדיקות CT עמוד שדרה מותני מיום 11.2.17 ומיום 11.6.13. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית שממצאיה כדלקמן:

"מתהלך ללא צליעה. לורדוזיס מותני שמור. עמידה על קצות אצבעות ועקבים תקינה.
בכפיפה לפנים מגיע עם קצות האצבעות לגובה השליש המרוחק של השוקיים. בעת ישיבתו בשולי ספת הבדיקה ניתן ליישר את ברכיו ללא רתע של הגב התחתון לאחור.
לסג דו"צ שלילי. כוח גס גפיים תחתונות תקין. יושב ללא קושי בספת הבדיקה כשרגליו ישרות וגבו מוטה לפנים.".

הוועדה אבחנה את המערער כסובל מ"תלונות להחמרת מצב כאבי גב". בפרק סיכום ומסקנות קבעה הוועדה כך:

"הוועדה עיינה בחוו"ד מיום 8.2.18 של ד"ר קליגמן ואינה מסכימה עם ממצאי בדיקתו שנמצאו שונים מאלו שנמצאו ע"י הוועדה.
הרופא עיין בצילומי ה-CT מ-2017 אך משום מה נעלמו מחוו"ד הממצאים ספונדילולזיס וספונדילוסטזיס שהינם ממצאים מולדים התפתחותיים שהחמירו מדרגה אחת לדרגה 2 אך אינם קשורים בכל מקרה לחבלה כלשהי.
לאור הבדיקה הקלינית שנערכה וממצאי הבדיקות שהוצגו הוועדה קובעת כי לא חלה החמרה במצבו ודוחה את הערר".

טענות הצדדים

6. עיקר הערעור מופנה כנגד התייחסות הוועדה לחוות הדעת מטעם המערער. נטען שהוועדה התעלמה ממסקנות חוות הדעת ומממצאיה. עוד נטען, שהוועדה לא התייחסה לתלונות המערער על כאב וסבל, ולא דנה בקשר הסיבתי בינם ובין התאונה.

7. המשיב טוען מנגד, כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה והערעור מכוון כנגד קביעות רפואיות, אופן עריכת הבדיקה ושיקול דעת רפואי. נטען שההחלטה מנומקת ומפורטת, מסקנת הוועדה תואמת את הממצאים הרפואיים, והוועדה התייחסה לכל המסמכים הרפואיים הדורשים התייחסות.

דיון והכרעה

8. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור ובכתב התשובה , בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות, ולא מצאתי טעם משפטי המצדיק התערבות בהחלטת הוועדה.

9. אקדים ואומר, כי בכל הנוגע לקביעותיה המקצועיות של הוועדה הרפואית לעררים, כלל ידוע הוא, כי בית הדין לעבודה אינו נוטה להתערב בהן, כל עוד לא נפל בהליך פגם של ממש. ההכרעה בשאלה כיצד תקבע הוועדה את ממצאיה – על אלו בדיקות תסמוך וכיצד תשקלל את כלל הממצאים – היא עניין רפואי מובהק הנתון לשיקול דעתה של הוועדה, ובית הדין לא ישים את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה המקצועי. גם הקביעה האם ישנה החמרה אם לאו זו שאלה רפואית מובהקת אשר נתונה לסמכותה של הוועדה הרפואית ולא לבית הדין לעבודה, ומשקבעה הוועדה, כי לא קיימת החמרה במצבו של המערער, לא מצאתי מקום להתערב בקביעתה זו.

10. באשר להתייחסות הוועדה לחוות הדעת של ד"ר קליגמן: למקרא החלטת הוועדה עולה שחוות הדעת עמדה לעיון הוועדה והיא נתנה דעתה לממצאים ולמסקנות המתוארים בחוות הדעת. הוועדה ציינה שהממצאים המתוארים בחוות הדעת שונים מן הממצאים שמצאה הוועדה בבדיקתה. קביעה נחרצת ושוני בממצאים די בהם כדי לצאת ידי חובת ההנמקה. הוועדה הוסיפה והסבירה מדוע קביעתה הרפואית שונה ממסקנתו של ד"ר קליגמן, ופירטה את הפגם שנפל בחוות הדעת, לאמור: בחוות הדעת לא ניתנה התייחסות לקיומם של ממצאים מולדים התפתחותיים הקיימים במערער, כעולה מבדיקות CT עמוד שדרה מותני, ואין קשר סיבתי בינם לבין תאונת העבודה. שוכנעתי אפוא שמדובר ב הנמקה ברורה ובהתייחסות מספקת לחוות הדעת מטעם המערער.

11. באשר לטענה שהוועדה לא התייחסה לתלונות המערער על כאב וסבל: גם בעניין זה דין הטענה להידחות. כעולה מפרוטוקול הוועדה, תלונות המערער נרשמו בסעיף 5 לדו"ח הוועדה, לרבות תלונה על כאבים בגב וברגל ימין. יחד עם זה, כאבים כשלעצמם אינם מצדיקים קביעת דרגת נכות בהתאם לתקנות. הנכות נקבעת על פי הגבלה בתנועה או הפרעה בתחושה. מבדיקת הוועדה עולה שהבדיקה האורטופדית והנוירולוגית נמצאה תקינה, ועל כן ברורה מסקנת הוועדה שהממצאים הקליניים שנמצאו בבדיקה הפיזיולוגית אינם מעידים על החמרה במצבו של המערער.

12. לסיום, נדחית הטענה שהוועדה לא רשמה את כל תלונותיו של המערער ולא רשמה את כל הרישומים הרפואיים והבדיקות שעבר. הוועדה הרפואית היא גוף סטטוטורי, מעין שיפוטי מובהק, הפועל על פי כללי המשפט המנהלי, המחייבים בין השאר ניהול פרוטוקול ושמירה על עקרונות הצדק הטבעי. על כן, בבואו של בית הדין לבחון את דרך פעולתה של הוועדה חזקה עליה שפעלה כרשות שלטונית באופן תקין ולא ניתן בהבל פה לאחר שעבר זמן רב מאז שהתכנסה הוועדה לטעון כנגדה טענות עובדתיות בעלמא ללא כל ביסוס. אין לקבל את הטענה שהוועדה לא רשמה את כל מהלך הבדיקה או רשמה אותו באופן שגוי ומוטעה. ניכר מ פרוטוקול הוועדה ש הקשיבה לתלונות המערער בקשב רב ו ניתחה, לפי שיקול דעתה הרפואי את תלונות המערער יחד עם התיעוד הרפואי שהונח לעיונה והממצאים הקליניים שמצאה בבדיקתה. הוועדה הסבירה, בהתאם לכלים, הידע והסמכות המקצועית שלה, כי לא חלה החמרה במצבו של המערער. מדובר במסקנה רפואית נהירה ומבוססת, ולא מצאתי טעם להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

סוף דבר

13. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

14. אין צו להוצאות.

15. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"א כסלו תשע"ט, (29 נובמבר 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .