הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע - בשבתו באילת ב"ל 51527-05-18

לפני: כב' השופטת רחל גרוס
נציג ציבור (עובדים) מר אריק חדד
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' אילנה מסד

התובע:
דוד פלגי, ( ת"ז-XXXXXX129)
ע"י ב"כ: עו"ד מלכיאל חדד

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יהודה אדרעי

החלטה

1. לפנינו בקשת התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה אשר מונה מטעם בית הדין, ד"ר ארז אבישר (להלן: "המומחה").
2.         התובע ביקש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה הבאות:

"1. בחוות דעתך כתבת כי פריצת דיסק שכיחה מאוד באוכלוסיה הכללית ללא כל קשר למשלח יד. כמו כן, כתבת כי לגורמים סביבתיים השפעה זניחה על התפתחות פגיעה בדיסק הבינחולייתי לעומת גורמים גנטיים או הזדקנות טבעית. לפיכך קבעת כי אין קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין התפתחות מחלת הדיסק הניוונית בעמוד השדרה המתנית וכי מדובר במהלך טבעי של המחלה.
הינך מתבקש להבהיר האם עמדתך ביחס לשאלת הקשר שבין גורמים תעסוקתיים לבין התפתחות פגיעה בעמוד השדרה הינה העמדה הבלעדית לשאלה זו, או שישנם מחקרים אשר מציגים עמדה שונה?

2. הינך מופנה לתיאור אופי עבודתו של התובע לפיו עבודתו מבוצעת על עמודים גבוהים בגובה 3-12 מטרים במשך כ-4-5 שעות ברציפות, תוך הרמת משקלים לגובה כדוגמת מיקרו-מטר (משקל כ-10 ק"ג), מכשירי בדיקה (10-20 ק"ג), מפתחות ומכונות סגירה (6-7 ק"ג) ועוד. הינך מופנה להוראות המוסד לבטיחות ולגיהות המצ"ב בדבר "טלטול ידני של משאות – משקל מותר ללא נזק גופני" ובתוך כך לערכי TLV להרמה. בהתאם לטבלה יש לבחון את מישור ההרמה וטווח המרחק. כלומר ככל ומדובר בהרמה הנמשכת שעתיים ביום ומעלה, במישור אנכי מעל לגובה הכתפיים ועד 8 ס"מ מתחת לגובה הכתפיים, המשקל המותר הוא 5-14 ק"ג בלבד.
כמו כן, הינך מופנה לקביעת המוסד האמריקאי לבטיחות ולבריאות תעסוקתית (NIOSH) לפיה המשקל המקסימאלי המוחלט המותר להרמה ידנית הינו 23 ק"ג, אולם זאת בתנאי הרמה אידאליים בלבד, וכאשר מוספים כופלים הכוללים את מישור ההרמה, המרחק, צורת ההרמה וכו' המשמעות היא שהמשקל המותר נמוך מכך.
ראה בהקשר זה עמ' 8 להוראות המוסד לבטיחות ולגיהות לפיו "כתוצאה מהחישוב – המשקל המירבי, כמעט לכל המטלות, נמוך מ-23 ק"ג. השיקול העומד בבסיס הנוסחה הזאת מניח שבתנאי הרמה ונשיאה אידיאליים יכול עובד להחזיק משא קבוע של 23 ק"ג. כאשר התנאים אינם אידיאליים, מוקטן המשקל המירבי המותר להרמה בהתאם לכופלים".
לפיכך, האם ניתן לומר כי עבודת התובע חורגת מהוראות המוסד לבטיחות ולגיהות, מטבלת ה-TLV או מהוראות ה- NIOSH?
בתשובתך נא התייחס לאופן הרמת המשאות ע"י התובע, למשקל המשאות, וכן לגובה, מישור ומשך ההרמה.

3. הינך מופנה לתיאור אופי העבודה לפיו התובע השתמש בכלים רוטטים, כדוגמת מכונה לסגירת ברגים. התובע השתמש במכונה זו כדי לסגור כ-100 ברגים בממוצע מידי יום, כאשר ישנם ימים שבהם הוא נדרש לסגור ברגים באמצעותה במשך כל היום. כמו כן, התובע השתמש בעבודתו במקדחה ובמקיטה (מכונת סגירה קטנה).
האם נכון לומר כי שימוש ממושך בכלים רוטטים מעלה את הסיכון לתחלואה בעמוד השדרה ו/או לכאבי גב תחתון?

4. הנך מופנה לתיאור אופי העבודה לפיו התובע נדרש להיות קשור בחגורת בטיחות בגב התחתון במשך שעות העבודה, תוך הישענות עליה (על מנת שידיו יהיו פנויות לעבודה) באופן אשר לטענת התובע גרם ללחץ רב לעמוד השדרה המתני.
האם יהיה נכון לומר כי קשירת חגורה באיזור הגב התחתון (לעומת רתמה המחזיקה את כל הגוף ומחלקת את המשקל והעומס באופן טוב יותר) תוך הישענות עליה, עשויה לגרום / להחמיר כאבי גב תחתון?

5. הנך מופנה למחקרים המצ"ב אשר תומכים בקשר הסיבתי שבין גורמים תעסוקתיים לבין התפתחות ליקויים בעמוד השדרה.
האם נכון לומר כי במאמרים אלו נכתב בין היתר כי "נמצאה עדות מובהקת לכך שהרמת משאות היא גורם סיכון לכאבי גב תחתון", "עבודה תוך הימצאות בתנוחת גוף לא רגילה, כגון התכופפות... ותנוחות עבודה קיצוניות עלולה לגרום לכאבי גב תחתון". "רטט כל גופי הוא גורם סיכון מרכזי לכאבי גב תחתון תעסוקתיים"?
האם הינך חולק על האמור במאמרים אלה?

6. בשנת 2014 ביצע התובע ניתוח בעמוד השדרה המתני.
האם עמוד שדרה לקוי באופן אשר הצריך ניתוח בגיל 39, הינו ממצא שכיח באוכלוסיה הכללית? מה אחוז מתוך האוכלוסיה הכללית אשר נדרש לבצע ניתוח בעמוד השדרה מתחת לגיל 40?
האם יהיה נכון לומר כי התובע מצוי בקבוצה צעירה מאוד ביחס לשכיחות טבעית של ממצאים כאלו?

7. הינך מתבקש להשיב על שאלה 4א' בהחלטת ביה"ד מיום 2.1.20".

3. הנתבע הגיב לבקשה כדלקמן:

אשר לשאלה 1 – הנתבע לא התנגד להעברת השאלה .
אשר לשאלה 2 – הנתבע התנגד להעברת השאלה, בנימוק כי השאלה כוללת תיאורים עובדתיים רחוקים מהאמור בהודעת התובע. לטענת הנתבע, התובע לא טען שהוא מרים משקלים במשך 4-5 שעות ביום ברציפות.
אשר לשאלה 3 – הנתבע התנגד להעברת השאלה, מהנימוק כי לא הוצג ע"י התובע שימוש נרחב בכלים רוטטים כפי המוצג.
אשר לשאלות 4-5 – השאלות עוסקות בתנוחה בה היה התובע מצוי לטענתו. תנוחה איננה מהווה תשתית מיקרוטראומטית.
אשר לשאלה 7 – הנתבע סבור שהמומחה ענה על שאלה 4א בפתיח של חוות דעתו ולכן אין מקום לשאלה זו.

הכרעה
4.         בהתאם להלכה הפסוקה –
 
"... אחר קבלת חוות דעת המומחה מטעמו, שבה הוא פורש משנתו בתשובותיו לשאלות שנשאל, יש לאפשר לשאול אותו שאלות הבהרה ללא הקפדת יתר על הרלבנטיות הישירה של אותן שאלות, שהרי שאלות ההבהרה מחליפות את החקירה הנגדית של המומחה בבית המשפט. במקרים המתאימים, בהעדר תשובה מניחת דעת של המומחה לשאלות ההבהרה, יש לאפשר להפנות אליו שאלות הבהרה נוספות; ובכך יש למצות, ככלל, את הליך מינוי המומחה" (ההדגשה הוספה - ר.ג.)

5. בנסיבות העניין, לאחר שנתנו דעת נו לנוסח שאלות ההבהרה ולטענות הצדדים, הג ענו ל כלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, כפי שיפורט להלן.
6. אשר לשאלה 1, הנתבע אינו מתנגד להעברת השאלה ולכן היא תועבר למומחה כלשונה. הוא הדין ביחס לשאלה 6 לגביה לא הביע הנתבע כל עמדה, ויש לראות בשתיקתו כהסכמה להעברת השאלה כלשונה.
7. אשר לשאלה 2, צודק התובע כי לא נטען בנוסח השאלה כי התובע מבצע הרמת משקלים במשך 4-5 שעות ברציפות, אלא כי עבודתו מבוצעת על עמודים גבוהים במשך הזמן האמור, כשבמהלך זמן זה הוא מרים משקלים לגובה. לאור האמור, השאלה תועבר למומחה. עם זאת, ועל מנת שלא להטעות את המומחה לעניין משך ההרמה, הרישא לשאלה תנוסח כדלקמן:
הינך מופנה לתיאור אופי עבודתו של התובע לפיו עבודתו מבוצעת על עמודים גבוהים בגובה 3-12 מטרים במשך כ-4-5 שעות ברציפות. במהלך עבודה זו נדרש התובע להרים משקלים לגובה כדוגמת מיקרו-מטר (משקל כ-10 ק"ג), מכשירי בדיקה (10-20 ק"ג), מפתח ות ומכונות סגירה (6-7 ק"ג) ועוד...
8. אשר לשאלה 3, נוסח השאלה אינו צמוד במדויק לעובדות המוסכמות עליהן הסכימו הצדדים כפי שפורטו בהודעת התובע לנתבע מיום 6.2.17. בנוסח השאלה נכתב כי "התובע השתמש במכונה זו כדי לסגור כ-100 ברגים בממוצע מידי יום...", ואילו בהודעת התובע נכתב "פתיחה וסגירה של ברגים ואומים בכל מיני קטרים, עבודה עם מכשירים רוטטים כמו סגירת ברגים עם מכונת סגירת הברגים ברגי צול יש ימים שעובדים איתה ויש ימים שלא וזה בזמן הקמת רשתות חדשות או בתקלות. יש מכשירים רוטטים קטנים, יש את המקיטה זו מכונת סגירה קטנה עם ראש של חצי צול ועם זאת עובדים יום יום כל דבר סוגר איתה ובתחנות פנימיות משתמשים במקדחות " (ההדגשה הוספה- ר.ג.). כך התובע אף הצהיר בהודעתו כי "בזמן פירוק עמודים ישנים עם חלודה זה לוקח זמן בין חצי שעה לשעה ויש הרבה ברגים בממוצע יש על עמוד בין 100 , את הברגים הרפים קל לסגור אבל משקיעים מאמץ כדי לסגור חזק, כל בורג כמה דקות ויש המון ברגים, ולבנות עמוד על הקרקע זה יום עבודה וזה יום שכל היום אתה סוגר ברגים ". מנוסח ההודעה לא עולה שהתובע סגר כמות של 100 ברגים מדי יום, ולכן השאלה תועבר למומחה תוך השמטת המשפט שמתחיל במלים "התובע השתמש במכונה זו..." ומסתיים במלים "...ברגים באמצעותה במשך כל היום". בנוגע לשימוש בכלים רוטטים, הננו מקבל ים את טענת התובע כי הדבר הוזכר בהודעת התובע (ראו למשל בהודעת התובע, עמ' 2 ש' 1), ומתירים לציין זאת בנוסח השאלה.
9. אשר לשאלות 4-5, איננו מקבלים את טענת הנתבע שלפיה השאלות עוסקות בתנוחה שאינה מהווה תשתית מיקרוטראומטית. משהנתבע הסכים למינוי מומחה מטעם בית הדין על סמך הודעת התובע שכללה עובדה של הישענות על החגורה בגובה המותן תוך כדי ביצוע עבודות שונות , הרי שהנתבע לא יכול בשלב זה לטעון כי הפעולה אינה מהווה תשתית עובדתית לפגיעה על פי הלכת המיקרוטראומה. ככל שהנתבע סבר כי הפעולה האמורה אינה חלק מהתשתית העובדתית שיש להעביר למומחה, היה על הנתבע לנסח את העובדות המוסכמות עליו או לבקש לנהל הוכחות בתיק. לאור האמור, הננו מתירים את העברת שאלות 4 ו-5 למומחה.
10. אשר לשאלה 7, הננו מקבל ים את טענת התובע. פרטי ההשכלה והעיסוק המקצועי של המומחה הינם נחלתה של כל חוות דעת מומחה בהליכים מסוג זה, ובענייננו המומחה נשאל במפורש וכחלק ממסכת השאלות שהועברו אליו מהו תחום מומחיותו והאם הוא סבור כי ביכולתו לתת חוות דעת ביחס לליקוי ממנו סובל התובע בעמוד השדרה הגבי, אך לא השיב על כך במסגרת גוף חוות הדעת . לעניין זה נוסיף, כי השאלה האמורה הועברה למומחה לאור המחלוקת שהייתה בין הצדדים במסגרת בקשת התובע למינוי מומחה אחר והנתבע עצמו הציע בסעיף 5 לתגובתו מיום 18.12.19 כי המומחה ישאל על תחום מומחיותו ועל יכולתו לדון במקרה דנן. לאור האמור, השאלה תועבר כנוסחה.

11. החלטה לעניין העברת שאלות ההבהרה למומחה בהתאם להחלטה זו, תינתן בנפרד ותשלח לצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, כ' תמוז תש"פ, (12 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר אריק חדד
נציג ציבור (עובדים)

רחל גרוס
שופטת

גב' אילנה מסד
נציגת ציבור (מעסיקים)