הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע - בשבתו באילת ב"ל 51527-05-18

לפני: כב' השופטת רחל גרוס

התובע:
דוד פלגי, ( ת"ז-XXXXXX129)
ע"י ב"כ: עו"ד מלכיאל חדד

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יהודה אדרעי

החלטה

1. כב' המומחה, ד"ר ארז אבישר (להלן: "המומחה"), מתבקש לענות על שאלות ההבהרה הבאות:
א. בחוות דעתך כתבת כי פריצת דיסק שכיחה מאוד באוכלוסיה הכללית ללא כל קשר למשלח יד. כמו כן, כתבת כי לגורמים סביבתיים השפעה זניחה על התפתחות פגיעה בדיסק הבינחולייתי לעומת גורמים גנטיים או הזדקנות טבעית. לפיכך קבעת כי אין קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין התפתחות מחלת הדיסק הניוונית בעמוד השדרה המתנית וכי מדובר במהלך טבעי של המחלה.
הינך מתבקש להבהיר האם עמדתך ביחס לשאלת הקשר שבין גורמים תעסוקתיים לבין התפתחות פגיעה בעמוד השדרה הינה העמדה הבלעדית לשאלה זו, או שישנם מחקרים אשר מציגים עמדה שונה?

ב. הינך מופנה לתיאור אופי עבודתו של התובע לפיו עבודתו מבוצעת על עמודים גבוהים בגובה 3-12 מטרים במשך כ-4-5 שעות ברציפות. במהלך עבודה זו נדרש התובע להרים משקלים לגובה כדוגמת מיקרו-מטר (משקל כ-10 ק"ג), מכשירי בדיקה (10-20 ק"ג), מפתחות ומכונות סגירה (6-7 ק"ג) ועוד...הינך מופנה להוראות המוסד לבטיחות ולגיהות המצ"ב בדבר "טלטול ידני של משאות – משקל מותר ללא נזק גופני" ובתוך כך לערכי TLV להרמה. בהתאם לטבלה יש לבחון את מישור ההרמה וטווח המרחק. כלומר ככל ומדובר בהרמה הנמשכת שעתיים ביום ומעלה, במישור אנכי מעל לגובה הכתפיים ועד 8 ס"מ מתחת לגובה הכתפיים, המשקל המותר הוא 5-14 ק"ג בלבד.
כמו כן, הינך מופנה לקביעת המוסד האמריקאי לבטיחות ולבריאות תעסוקתית (NIOSH) לפיה המשקל המקסימאלי המוחלט המותר להרמה ידנית הינו 23 ק"ג, אולם זאת בתנאי הרמה אידאליים בלבד, וכאשר מוספים כופלים הכוללים את מישור ההרמה, המרחק, צורת ההרמה וכו' המשמעות היא שהמשקל המותר נמוך מכך.
ראה בהקשר זה עמ' 8 להוראות המוסד לבטיחות ולגיהות לפיו "כתוצאה מהחישוב – המשקל המירבי, כמעט לכל המטלות, נמוך מ-23 ק"ג. השיקול העומד בבסיס הנוסחה הזאת מניח שבתנאי הרמה ונשיאה אידיאליים יכול עובד להחזיק משא קבוע של 23 ק"ג. כאשר התנאים אינם אידיאליים, מוקטן המשקל המירבי המותר להרמה בהתאם לכופלים".
לפיכך, האם ניתן לומר כי עבודת התובע חורגת מהוראות המוסד לבטיחות ולגיהות, מטבלת ה-TLV או מהוראות ה- NIOSH?
בתשובתך נא התייחס לאופן הרמת המשאות ע"י התובע, למשקל המשאות, וכן לגובה, מישור ומשך ההרמה.

ג. הינך מופנה לתיאור אופי העבודה לפיו התובע השתמש בכלים רוטטים, כדוגמת מכונה לסגירת ברגים. כמו כן, התובע השתמש בעבודתו במקדחה ובמקיטה (מכונת סגירה קטנה).
האם נכון לומר כי שימוש ממושך בכלים רוטטים מעלה את הסיכון לתחלואה בעמוד השדרה ו/או לכאבי גב תחתון?

ד. הנך מופנה לתיאור אופי העבודה לפיו התובע נדרש להיות קשור בחגורת בטיחות בגב התחתון במשך שעות העבודה, תוך הישענות עליה (על מנת שידיו יהיו פנויות לעבודה) באופן אשר לטענת התובע גרם ללחץ רב לעמוד השדרה המתני.
האם יהיה נכון לומר כי קשירת חגורה באיזור הגב התחתון (לעומת רתמה המחזיקה את כל הגוף ומחלקת את המשקל והעומס באופן טוב יותר) תוך הישענות עליה, עשויה לגרום / להחמיר כאבי גב תחתון?

ה. הנך מופנה למחקרים המצ"ב אשר תומכים בקשר הסיבתי שבין גורמים תעסוקתיים לבין התפתחות ליקויים בעמוד השדרה.
האם נכון לומר כי במאמרים אלו נכתב בין היתר כי "נמצאה עדות מובהקת לכך שהרמת משאות היא גורם סיכון לכאבי גב תחתון", "עבודה תוך הימצאות בתנוחת גוף לא רגילה, כגון התכופפות... ותנוחות עבודה קיצוניות עלולה לגרום לכאבי גב תחתון". "רטט כל גופי הוא גורם סיכון מרכזי לכאבי גב תחתון תעסוקתיים"?
האם הינך חולק על האמור במאמרים אלה?

ו. בשנת 2014 ביצע התובע ניתוח בעמוד השדרה המתני.
האם עמוד שדרה לקוי באופן אשר הצריך ניתוח בגיל 39, הינו ממצא שכיח באוכלוסיה הכללית? מה אחוז מתוך האוכלוסיה הכללית אשר נדרש לבצע ניתוח בעמוד השדרה מתחת לגיל 40?
האם יהיה נכון לומר כי התובע מצוי בקבוצה צעירה מאוד ביחס לשכיחות טבעית של ממצאים כאלו?

ז. הינך מתבקש להשיב על שאלה 4א' בהחלטת ביה"ד מיום 2.1.20.

2. כב' המומחה מתבקש להשיב על השאלות בתוך 21 ימים מיום שתומצא לו ההחלטה דנן.
3. לעיון ביום 10.8.20.

ניתנה היום, כ' תמוז תש"פ, (12 יולי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.