הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע - בשבתו באילת ב"ל 50876-09-11

לפני: כב' השופט יוחנן כהן

התובעת:
ורה גילרון, ( ת"ז-XXXXXX399)
ע"י ב"כ: עו"ד אפרים גלסברג

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מיכל כהן אח'

החלטה

1. בפניי הקשת התובעת להורות על הפסקת התובענה.

2. לאחר שבחנתי את השתלשלות האירועים בתיק, משך וויתקו, מספר בקשות הדחייה שהוגשו, עיכובים הליכים וכיוצ"ב אשר יפורטו בהרחבה מטה, ועל אף הנסיבות הרפואיות והחששות של התובעת מפני ביצוע הבדיקה הנדרשת, מצאתי כי אין טעם המצדיק העתרות לבקשה.
השתלשלות האירועים
3. ביום 21.9.2011, הגישה התובעת תביעתה כנגד קביעתו של המוסד לביטוח לאומי, אשר דחה את תביעתה להכרה באסט מה ממנה היא סובלת כ"פגיעה בעבודה".
4. הצדדים הגיעו לעובדות מסכמות, וביקשו כי ימונה מומחה רפואי מן התחום התעסוקתי.
5. ביום 31.7.12, הוגשה חוות דעת רפואית, של ד"ר קרין ציקל שלום, ולפיה בהתאם למידע הרפואי המצוי בתיק מדובר במחלה טבעית ולא נמצא קשר סיבתי בין ההחמרה במצב הרפואי של התובעת לבין עבודתה.
6. ביום 28.8.12, הגישה התובעת בקשה לפסילת מומחה בטענה כי לא הועמד מלוא החומר הרפואי בפני המומחית וכי הוצגה בפניה תמונה חלקית בלבד.
7. ביום 20.9.12, ולאחר בחינת טענות הצדדים, ניתנה החלטה הקובעת כי אין מקום לפסול את חוות הדעת שניתנה . במקביל, הגישה התובעת בקשה לעיכוב ביצוע ההליכים בתיק , וזאת עד להכרעה בבקשת רשות ערעור שהגישה נשוא החלטה זו.
8. ביום 9.6.13, המומחית הגישה חוות דעת משלימה לאחר שהועבר אליה החומר הרפואי מטעם התובעת. גם לאחר הפניית שאלות הבהרה נוספות מטעם הצדדים לא היה שינוי בחוות דעתה מלבד קביעה כי יש להתייעץ עם אלרגולוג בנושאי מנגנוני אלרגיה.

9. בית הדין קבע כי המומחית הרפואית הגישה חוות דעת מנומקת ומפורטת, וכי אין להורות על מינוי מומחה נוסף תחתיה. גם הבקשה למינוי אלרגולוג נדחתה שכן טענות התובעת ממוקדמת בהלכת המיקרוטראומה וניתנה הסכמת הצדדים למינוי המומחה.
10. במקביל, בית הדין נעתר למספר דחיות של מועד הדיון לבקשת התובעת, הן בשל קיום דיון מקביל והן מטעמים נוספים.
11. ביום 16.6.14 ולאור הסכמת הצדדים מונה מומחה רפואי אלרגולוג, ד"ר נוימן איתי, ואליו הועברו העובדות המוסכמות והחומר הרפואי המצוי בתיק.
12. גם למומחה זה ביקשה התובעת להפנות שאלות הבהרה, ובית הדין קבע בהחלטתו אילו שאלות יופנו למומחה. גם ד"ר נוימן בחוו"ד שלל קשר סיבתי.
13. על אף החלטות בית דין, כי אין למנות מומחה שלישי ונוסף בתיק, המשיכה התובעת והגישה בקשות חוזרות ונשנות להפנות שאלות הבהרה למומחה, אך בית דין לא מצא טעם המצדיק זאת והתיק נקבע לסיכומים.
15. לאחר שהצדדים הגישו סיכומיהם, ביום 19.2.15, נתן בית הדין פסק דין מנומק, אשר קבע כי לאור חוות הדעות המנומקות שהוגשו ולאחר מספר סבבים שלשאלות וברורים עימם, לא נמצא קשר סיבתי בין מחלתה של התובעת לעובדתה עם כפפות מאובקות. על כן, אין מנוס מדחיית התביעה.
16. על פסק הדין, הוגש ערעור עב"ל 43997-03-15, במסגרתו נקבע משלא נמצא כי חוות הדעת עונות על מכלול השאלות המתעוררות בהליך, יש להחזיר את התיק לביה"ד האזורי לצורך מינוי מומחה נוסף בתחום האלרגיה.
17. ביום 11.1.2018 , בעקבת החלטת ביה"ד הארצי בתיק הערעור, הורה מותב זה על מינוי מומחה נוסף, פרופסור שינפלד יהודה, בתחום האלרגולוגיה.
18. ביום 11.3.2018, הגיש המומחה שיינפלד הודעה לפיה תחום התמחותו הינו במחלות אוטואימוניות ולא באלרגיה, ולכן ממליץ הוא לפנות לאלרגולוג אחר.
19. לאחר מינוי של שני מומחים אשר לא עלה בידיהם להגיש חוותם דעתם, ביום 25.4.2018, מונה פר' רתם מנחם (מומחה בתחום אלרגולוגיה ואימונוגליה קלינית).
20. ביום 12.6.2018, הוגשה חוות דעתו של פר' רתם מנחם, אשר קבע כי רק לאחר ביצוע בדיקת נוגדנים IgE ספציפי לעמילן, ככל ויימצא כי התובעת סובלת מרגישות לעמילן התירס, ובדמה ימצאו נוגדנים אלו ברמה משמעותית, נתון זה יכול לתמוך בטענת התובעת. בד בבד, קבע כי בעיית הנשימה של התובעת אינן נובעות בסבירות של מעל 50% לחשיפה במקום עבודתה.
21. ביום 16.7.2018 , לאחר בחינת טענות הצדדים, בית הדין נעתר לבקשת התובעת להצגת שאלות ההבהרה למומחה.
22. לאחר קבלת תשובותיו של המומחה (פר' רתם מנחם) לשאלות ההבהרה , ביקשה התובעת להפנות שאלות הבהרה נוספות. מתשובותיו עלו אותן המסקנות, תוך שהמומחה חזר והמליץ לבצע את בדיקת האלרגיה לאבחון רגישות לעמילן תירס.
23. הנתבע התנגד להצעת המומחה לביצוע הבדיקה האמור ה, בטענה כי אין בביצוע הבדיקה בכדי להכריע בשאלות העולות בתיק, כאשר לטענותיו גם אם תבוצע הבדיקה לא ניתן יהיה לאבחן בין רגישות לעמילן תירס המצוי לכאורה, בכפפות לבין חשיפה לפריחת התירס בעונה הרלוונטית, באוויר הפתוח ולא בעבודה ו/או לחשיפה לתירס במרכיבי מזון שונים.
24. ביום 31.1.2019 קבע בית הדין, כי יש מקום לביצוע הבדיקה, וכי ביצועה יכול לתרום לברור המחלוקת, תוך שהורה לתובעת להודיע על ביצוע הבדיקה עד ליום 15.3.19.
25. לאחר שהגישה התובעת מספר הודעות ושאלות הנוגעות לאופן ביצוע הבדיקה, הודיעה התובעת, ביום 12.9.19, כי איננה שוהה בארץ וכי יש ליתן בידה ארכה נוספת של 30 יום לביצוע הבדיקה כאמור.
26. ביום 10.10.19 , הודיעה התובעת כי בשל החגים החלים בחודשים ספטמבר-אוקטובר 2019 יחול עיכוב בביצוע הבדיקה.
27. ביום 27.11.2019, הגישה התובעת בקשה נוספת, וטענה כי בשל נסיבות רפואיות הקשורות לבעלה יש ליתן בידה ארכה נוספת של 30 ימים לביצוע הבדיקה.
28. ביום 6.1.2020, ביקשה התובעת להורות על הפסקת התובענה וזאת מאחר וטרם עלה בידיה לבצע את הבדיקה בשל נסיבות אישיות.
התובעת מפרטת בבקשתה כי היא חוששת מביצוע הבדיקה , מאחר וביצועה עלול להוביל לגרום לתגובה אלרגית שאינה ידועה (קלה /קשה), וכי יש לאפשר לה ככל ובקשתה תתקבל לחדש התובענה מהשלב בו מצוי התיק.
עוד טענה התובעת, כי היעתרות לבקשתה לא תגרום כל נזק לנתבע שכן חידוש התובענה יהיה כפוף לחוות הדעת שניתנו בתיק ואילו דחיית הבקשה תפגע בה מאחר ואין באפשרותה לבצע כעת את הבדיקה.

29. הנתבע הגיש תגובתו לבקשה, במסגרתו טען כי יסכים להפסקת התובענה בתנאי שתובענה תחודש תוך 6 חודשים ובאותו שלב בו מצוי התיק נכון למועד תגובתו, ובכפוף להמצאת אסמכתאות רפואיות בנוגע למצבו הרפואי של בעלה.
30. ביום 5.3.20, הגישה התובעת מסמכים רפואיים כאמור, וביום 11.5.20, הורה בית הדין על הקפאת התיק למשך שישה חודשים.
31. ביום 11.10.20, הודיעה התובעת כי היא עומדת על המשך הפסקת התובענה, וכי לא עלה בידה לבצע את הבדיקה בשל החשש לחלות בקורונה, על רקע גילה ומצבה הרפואי שלה ושלה בעלה. בנוסף ציינה התובעת כי שברה את רגלה לאחרונה והיא מרותקת לביתה.
32. בתגובתו לבקשה ציין הנתבע כי על אף התנגדותו לביצוע הבדיקה, ועל אף שניתן לתובעת זמן רב לבצע את הבדיקה האמור, מסכים הוא בנסיבות העניין לדחייה נוספת של 3 חודשים בלבד.
33. ביום 19.11.20, קבע בית הדין כי בשים לב לשלב בו נמצא התיק, וויתקו הרב של התיק (משנת 2011) אין מקום להורות על הפסקת התובענה.
כמו כן ניתנה לתובעת ארכה נוספת לביצוע הבדיקה וזאת עד ליום 25.2.21.

34. נכון ל4.3.21, התובעת לא קיימה אחר החלטת בית הדין, ואף לא הגישה הודעה על כך.
35. ביום 14.3.21, הגישה התובעת הודעה בה היא חזרה על טיעוניה בדבר הנסיבות אשר מנעו את ביצועה הבדיקה האמורה, וביקשה מבית הדין להורות על הפסקת התובענה.
36. הנתבע התנגד לבקשה.
דיון והכרעה
37. בנסיבות העניין, ולאור השתלשלות האירועים בתיק משנת 2011, ולאור השלב המאוחר בו נמצא התיק, סבור בית הדין שיש לדחותה את בקשת התובעת להפסקת התובענה.
38. חששה של התובעת מביצוע הבדיקה אינו הוא מהווה טעם לגיטימי המצדיק הימשכות כה ארוכה של ההליך המשפטי, בייחוד לאור ההזדמנויות הרבות שניתנו לתובעת ומישכו של ההליך.
39. בידי מותב אשר דן בבקשה להפסקת התובענה, מכוח תקנה 154 לתקנות סדר הדין, שיקול דעת רחב שלא להיעתר לבקשה. הקריטריונים לסירוב לבקשה להפסקת תובענה נמנו בהרחבה בע”א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ’ ציפורה בן נון, פ”מ מו (3) 738, שם בעמ’ 745, מפי כב’ השופט חשין:
"אולם בית המשפט יסרב לבקשה להפסקת תובענה, אם היעתרות לבקשה יהיה בה כדי לשלול מהנתבע יתרון של ממש שרכש תוך כדי ההתדיינות, או אם יש בבקשה להפסקת התובענה משום שימוש לרעה בהליכי בית המשפט ….. אכן, לא היה זה ראוי לאפשר לתובע לחמוק מתוצאות התדיינות אליה גרר את הנתבע; ואין זה צודק שכך יינתן לו לשקול בסיומה של ההתדיינות, את סיכוייו לזכות במשפט ובהתאם להערכתו תופסק התובענה רק כדי שיוכל לחזור לאחר מכן לבית המשפט באיון נעורים מחודש..."
39. כפי שתואר לעיל, ניתנו לתובעת הזדמנויות רבות לביצוע הבדיקה, ואין בנימוקי הבקשה טעם המצדיק דחייה נוספת, שכן העתרות לבקשה עלולה לגרום נזק לנתבע.
40. קיימת האפשרות כי לאחר שהתובעת תחליט כי היא מוכנה לבצע את הבדיקה האמורה, מומחה בית הדין יפסיק לשמש מומחה או שמא יהיו נסיבות אחרות אשר ימנעו את הצגת תוצאות הבדיקה בפניו, דבר אשר יפגע בהמשך ניהול ההליך.
40. לאור כל שפורט, הבקשה נדחית.
41. לפנים משורת הדין, ניתנת לתובעת הזדמנות אחרונה לביצוע הבדיקה ועדכן בדבר תוצאותיה וזאת עד ליום 20.5.21.
42. ככל שהתובעת לא תבצע הבדיקה עד המועד הנ"ל, ייקבע התיק לשמיעת סיכומי הצדדים בע"פ.
43. לעיון ביום 23/5/21.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשפ"א, (11 אפריל 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.