הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע - בשבתו באילת ב"ל 41175-05-17

לפני: השופט צבי פרנקל

המערער:
יצחק אביזמיל ( ת.ז.-XXXXXX946)
ע"י ב"כ עו"ד עוזי אהרון

-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד איהב סעדי

פסק דין

1. הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהחלטתה מיום 8.3.17 דחתה את ערר המערער וקבעה למערער נכות רפואית זמנית בשיעור 50% לתקופה שמיום 8.4.12 ועד ליום 31.5.12 ונכות רפואית צמיתה בשיעור 14.5% החל מיום 1.6.12 (להלן: "הוועדה").

2. הוועדה מושא הערעור דנן התכנסה מכח פסק דין בתיק ב"ל 20312-08-16 מיום 29.11.16, בו ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים שלפיה:
"עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לערערים על מנת שתשוב ותבחן את עניינו של המערער ותפעל בהתאם לפסק הדין מיום 04.05.2015. הוועדה תתייחס למסמך סיכום טיפול פיזיוטרפיה מיום 12/06/12. הוועדה תציין האם יש במסמך האמור בכדי לשנות את דעתה לעניין הקשר הסיבתי. המערער יהיה רשאי להציג בפני הוועדה כל מסמך רפואי הקודם למועד הוועדה, ובכלל זה בדיקות הדמייה.
המערער ובא-כוחו יוזמנו לטעון טענותיו בפני הוועדה בעניינים הנ"ל.
החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת" (להלן: "פסק הדין").

פסק הדין מיום 4.5.15 (תיק ב"ל 22748-12-14) אליו הופנתה הוועדה קבע כדלקמן:
"עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) על מנת שתשקול בשנית החלטתה בעניין הפגימה בכתף. הוועדה מתבקשת להתייחס למסמך דו"ח סיכום טיפול פיזיותרפיה מיום 12/06/2012 וכן לחוות הדעת מאת ד"ר בלומברג מיום 22/12/2013 אך ורק לעניין הכתף. הוועדה תציין האם יש במסמכים הנ"ל בכדי לשנות את דעתה לשאלת הקשר הסיבתי. הוועדה תזמן את המערער ובא כוחו לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון את טענותיהם.
הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה".

3. לטענת המערער, הוועדה פטרה עצמה בציון המסמך מיום 12.6.12, תוך סתירת העובדה כי במסמך מצוין במפורש קיומו של כאב בכתף. הוועדה קבעה כי אין שום התייחסות לטיפולים בכתף בפרק "הפעולות שנעשו בטיפול" ולא התייחסה לכך שפעולות לכאבי הצוואר כוללות גם את הכתף. כאבי הכתף והצוואר הינם מקשה אחת. העובדה שבפעולות הטיפול נרשם רק הצוואר, אין בה כדי להצביע כי לא נעשו פעולות לטיפול בכתף.
כמו כן, הוועדה לא נימקה את החלטתה בעניין העדר הסכמתה לקביעתו של ד"ר בלומברג בחוות דעתו מיום 22.10.13 והסתפקה באמירה סתמית שלפיה היא אינה מסכימה עם קביעתו בכל הנוגע למועד התלונה על כתף שמאל.

4. לטענת המשיב, הוועדה קיימה דיון מעמיק בשאלה שהופנתה אליה על ידי בית הדין והגיעה למסקנה ברורה וחד משמעית לפיה המערער מלין על כאביו בגין הכתף שנה לאחר התאונה.
בנסיבות הענין, המשיב טוען כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין וכי לא עולה טעות משפטית בהחלטתה ועל כן, דין הערעור להידחות.

דיון והכרעה

5. הוועדה שמעה את המערער ובא כוחו ורשמה את תלונותיו:

"אבקש להתייחס לדו"ח סיכום פיזיוטרפיה מיום 12.6.12 – מתייחס לתיק של טיפולי פיזיוטרפיה מיום התאונה 22.2.12 כאשר מצוין בו שתאריך סיום טיפול 21.5.12. ברשימת הבעיות בגינן טופל ציין במפורש שהתובע התלונן גם על כאבי כתף. התובע מציין כי באותה תקופה סבל מאוד מכאבי גב וצוואר ובביקוריו אצל רופא אורטופד ציין התייחס לכאבי הצוואר והגב כאשר ה כתף הוא חלק מהצוואר וה כוונה היתה גם לכאבים ב כתף. מבקשים להתייחס לחווד' דר'בלומברג מ- 22/12/13, לפיה הקביעה של הוועדה כי כאבי הכתף תועדו כשנה וחודשיים לאחר התאונה היא שגויה. במכתב סיכום של הפיזיוטרפיה מעיד על כך כאשר ניתן בשלושה חודשים ממועד התאונה וכפי שציינתי כי בתוך התק ופה של השלושה חודשים טיפולי הפיזיוטרפיה המשי... לתקופה של כחודשיים משכך הסיכום מעיד באופן מפורש כי התובע התלונן על כאבי הכתף.
מפי התובע – ב התחלה כאב לי הגב, והחזה, ובצוואר וסחרחורת".

6. בפרק הסיכום והמסקנות קבעה הוועדה:

"הוועדה התכנסה מכח פס"ד בו נתבקשה להתייחס למסמך מיום 1 2.6.12 מקופ"ח לאומית. הוועדה חזרה והתעמקה במסמכים בתיק גם מעבר למסמך זה. במכתב מ- 12/6/12 מצויינים ברשימת הבעיות בגינם טופל גם בכאבי כתף שמאל. בפירוט הפעולות/ טיפולים שנעשו בוצע טיפול לעמ"ש ולצוואר ואין שום התייחסות לטיפולים בכתף. גם במסמך סיכום מיום 22.7.12 בפרק הפעילות שנעשתה בטיפול מצוינת התייחסות לעמ"ש, לתרגילי ישיבה, שכיבה ועמידה לצוואר, אין התייחסות לטיפולים בכתף.
בכל הביקורים סמוך לתאונה, ההתייחסות הרפואית לכתף שמאל ההפניה להדמיות לבירור החלו רק בשנת 2013. יש לציין שביקר אצל רופא המטפל ב - 4/12, 5/12, 7/12, 8/12, 9/12, 10/12, 11/12 ובכל אותם הביקורים מצויינים המגבלות בגב, וביד ימין. מצויין שיפור בפזיוטרפיה ואין ולו אזכור אחד לבעיה בכתף שמאל. בסיכום טיפול פיזיוטרפי המסכם את התקופה מ- 26/2/13 ונכתב ב 4/3/13 מצוין טיפול בצוואר, בגב, תרגילים קלים בשכיבה, ישיבה ועמידה ושמסוגל לתפקד באופן חלקי, עדיין כאבי גב גם בעיקר משמאל. אין אזכור לכתף גם בתאריך מאוחר זה. בביקור מ- 22/4/13 מציין האורטופד לראשונה כאבים בכתף שמאל כחודשיים, קרי שנה אחרי התאונה.
לאור האמור לעיל הוועדה אינה משנה קביעתה שאין קשר בין התאונה לכתף שמ'.
הוועדה עיינה במכב דר' בלומברג מ- 22/12/13 ואינה מסכימה קביעתו בכל הנוגע למועד התלונה על כתף שמאל" (ההדגשה הוספה צ"פ ).

7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שדין הערעור להתקבל.

בהתאם לפסק הדין, הוועדה נדרשה להתייחס למסמך דו" ח סיכום טיפול פיזיותרפיה מיום 12.6.12 ולשקול האם יש במסמך האמור בכדי לשנות את דעתה לעניין הקשר הסיבתי.
אמנם, הוועדה התייחסה למסמך האמור; ואולם, קביעותיה העובדתיות ביחס לטיפול שניתן למערער, נוגדות את הרשום במסמך אשר נערך על ידי הגורם המטפל בזמן אמת.
הוועדה קבעה כי בפירוט הפעולות/ טיפולים שנעשו, בוצע טיפול לעמ"ש ולצוואר וכי אין שום התייחסות לטיפולים בכתף. עם זאת, עיון במסמך מיום 12.6.12 מעלה כי הפיזיוטרפיסט המטפל ציין במפורש ב"רשימת הבעיות בגינן טופל" (ההדגשה הוספה- צ"פ), כי המערער טופל גם ביחס לבעיה בכתף שמאל. ויובהר, הכאב בכתף שמאל מצוין במסמך כבעיה בגינה טופל המערער ולא כ"תלונה" של המערער.
הוועדה אף לא התייחסה לתלונת המערער שלפיה "הכתף היא חלק מהצוואר".

8. הוועדה הפנתה לרישומים רפואיים שונים בתיק בהם לא צוינו תלונות ביחס לכתף שמאל; ואולם, לא ניתן להתעלם מהרישום הרפואי מיום 12.6.12 שנערך בסמוך למועד הפגיעה שם צוין כי המערער טופל בגין בעיות בכתף שמאל.

9. עוד אוסיף, כי הוועדה בישיבתה מיום 1.10.14 שללה את הקשר הסיבתי מהטעם שמצאה התייחסות ראשונה לכתף שמאל רק כחצי שנה לאחר התאונה. הטענה להעדר טיפול רפואי ביחס לכתף שמאל הועלתה על ידי הוועדה רק לאחר שהמערער המציא את המסמך הרפואי מיום 12.6.12, אשר ממ נו עלה כי הייתה התייחסות לכתף שמאל במועד סמוך יותר לתאונה וכי בעת סיום טיפול הפיזיוטרפיה ביום 21.5.12 כבר תועד כי המערער טופל בגין כתף שמאל.

10. כמו כן, הוועדה ציינה כי היא אינה מסכימה עם קביעת ד"ר בלומברג מיום 22.12.13 לענין מועד התלונה על כתף שמאל, למרות שבהתאם למסמך הרפואי מיום 12.6.12 לא יכולה להיות מחלוקת כי התובע התלונן על כתף שמאל במועד מוקדם יותר. ד"ר בלומברג קובע בחוות דעתו כי "כשלושה וחצי חודשים מהתאונה בסיכום ביניים של המכון הפיזיותרפי, צוין כי טופל בשל כאבי כתף" (ההדגשה הוספה צ"פ ).

11. לאור האמור לעיל, משקביעת הוועדה אינה עולה בקנה אחד עם הרישום הרפואי מיום 12.6.12 ומשעה שמדובר בערעור שלישי על החלטת הוועדה, הרי שקיים חשש כי מדובר בוועדה אשר "נעולה בדעתה" ועל כן, מצאתי, כי יש מקום להעביר את עניינו של המערער לבדיקה מחודשת על ידי ועדה בהרכב חדש בכל הנוגע לפגימה הנטענת בכתף שמאל.

12. בנסיבות העניין, עניינו של המערער יוחזר לוועדה רפואית לעררים (בהרכב חדש) אשר תבחן האם יש מקום להעניק למערער נכות בגין הליקוי בכתף שמאל ובאיזה שיעור. המערער וב"כ יוזמנו לטעון טענותיו בפני הוועדה בעניינים הנ"ל. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

13. משהתקבל הערעור, המשיב ישא בהוצאות המערער בסך 1,500 ש"ח אשר ישולמו בתוך 45 יום ממועד קבלת פסק הדין.

14. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 30 יום לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לסגניתו או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיא.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשע"ז, (20 יולי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.