הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע - בשבתו באילת ב"ל 33330-11-15

לפני: כב' השופט יוחנן כהן

התובע:
חיים נקב ( ת.ז.-XXXXXX151)
ע"י ב"כ: עו"ד סיגל זץ

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד הלנה מארק

פסק דין

1. תביעתו של התובע להכיר במחלת הטריגר פינגר באצבעות כף יד ימין, כנובעת מתנאי עבודתו (על דרך המיקרוטראומה) כטבח/טבח ראשי נדחתה על ידי הנתבע, כמפורט במכתב הדחיה מיום 18/11/14.
כנגד החלטה זו הוגשה התביעה דנן.

2. מהלך הדיון

בתאריך 14/6/17, התקיימה ישיבת הוכחות במסגרתה נחקר התובע על תצהיר עדותו הראשי וכן נחקרו העדות שהוזמנו על ידי הנתבע, גב' אפרת ריידס – מנהלת משאבי אנוש מלון לאונרדו פלאזה אילת וגב' סלין אדרי – מנהלת משאבי אנוש במלון יו מג'יק פאלאס אילת .

בסיום ישיבת ההוכחות סיכמו ב"כ הצדדים טענותיהם בעל פה.

3. המחלוקת העומדת להכרעה בתיק הינה האם יש להכיר בפגיעה באצבעות כף יד ימין של התובע כפגיעה בעבודה על דרך תורת המיקרוטראומה.

טענות הצדדים

4. טוען התובע כי במסגרת עבודתו כטבח/טבח ראשי נדרש לבצע פעולות חוזרות ונשנות בכל יום עבודה, של חיתוך כמויות עצומות של בשר, דגים, ירקות, אלפי מנות ביום. עבודות החיתוך הינן לפחות 6 שעות עבודה ביום.

התובע נדרש עוד להרים מגשים ותבניות כבדות לשם צליה בתנורים, קבלת סחורות בכמויות עצומות והכנסתם למקרר. לאחר מכן מתחיל שלב של פריקת המנות מהמקררים והוצאת אוכל לחדר האוכל.

לטענת התובע, כטבח ראשי עבודתו היא כפולה מטבח רגיל, הוא נדרש לעזור בכול המטבח. שעות עבודתו הן 12 שעות ליום לכל הפחות, כאשר בתקופות החגים שעות העבודה יכולות להגיע אף ל-16 שעות עבודה ביום.

עוד מציין התובע כי מדובר בעבודה בה הוא מפעיל את ידיו במשך 12 שעות וזאת במשך שנים רבות ובאותן פעולות.

5. הנתבע טוען, כי לתובע לא אירעו אירועים תאונתיים זעירים חוזרים ונשנים. התובע לא הרים את נטל ההוכחה להוכחת פגיעה מסוג מיקרוטראומה.
טענות התובע כי במרבית יום עבודתו עסק בעבודות חיתוך וסבלות (הרמת מגשים) נסתרו במהלך העדויות.
משמיעת העדויות עלה כי עבודתו של התובע כטבח ראשי/שף היא בעיקרה עבודה ניהולית ורק בעת הצורך התובע מבצע עבודות פיזיות. הצורך לביצוע עבודות פיזיות הוא לא קבוע ומשתנה ולכן גם לא ניתן לקבוע שהתובע ביצע לאורך השנים פעולות זהות במהותן העומדות בתנאי תורת המיקרוטראומה. לא ניתן לבודד סדרות של פעולות, לא ניתן לבודד סדר קבוע או שעה קבועה ביום, או כמות השעות בכלל, בהן ביצע התובע פעולות שחוזרות על עצמן.
אף אם מדובר בעבודה קשה, מדובר בעבודה מגוונת, לא אחידה ולא רציפה.

המסגרת הנורמטיבית

6. על פי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995, פגיעה בעבודה היא תאונה או מחלת מקצוע, " מיקרוטראומה הינה חריג לכלל, יציר הפסיקה אשר מפורש בצמצום. כמיקרוטראומה תוכר פעולה חוזרת ונשנית אשר מבוצעת במשך זמן ממושך שוב ושוב ברציפות בדומה לטפטוף טיפות מים על סלע" (עבל 454/06 רחל ברוך - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 1.2.2007, טרם פורסם).
כאשר "היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין-ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע... השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים' לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים". (דב"ע מח/0-77 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט' 538).
בכל הקשור למהותן של אותן "פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות", נקבע כי:"התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע". (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, ניתן ביום 02.11.99, פד"ע לה 523 - להלן: (" הלכת יניב").
כן נקבע כי במקום בו פעולה הייתה מורכבת מתנועות מגוונות שבוצעו על פי סדר משתנה, אין להכיר בפגיעה עפ"י עיקרון המיקרוטראומה (עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם) ועוד נקבע כי: "יש לאבחן בין פעילות שחוזרת על עצמה, הכוללת מספר רב של תנועות, לבין התנועות המרכיבות אותה. (עב"ל 215/03 המוסד לביטוח לאומי - משה קריידלר, ניתן ביום 23.12.04, לא פורסם).
וכן הוסיפה הפסיקה וקבעה כי:"דרישות התדירות הזהות והדרישה לתנועות חוזרות ונשנות עשויות להיראות כדרישות המחמירות עם המבוטח. אולם, הסיבה לקיומן היא קושי ובעייתיות להפריד בין הגורמים היומיומיים להתפתחות מחלת הגב, לבין הגורמים בעבודה". (עב"ל 000175/03 רחל סויסה נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 21.12.04 טרם פורסם, וראה גם עב"ל 1428/04 ליליאן פרץ - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.3.06, לא פורסם).
בעניין רמת ההוכחה הנדרשת במקרים בהם הפגיעה בעבודה מבוססת על תורת המיקרוטראומה, נפסק כי: "לצורך יישום תורת המיקרו-טראומה נדרשת רמת הוכחה מוגברת של הקשר הסיבתי, שכן אין קיימות החזקות המקובלות לעניין מחלת מקצוע ואין חלה התשתית העובדתית העומדת בבסיס הוכחתה של תאונת עבודה במתכונתה המסורתית " (דב"ע נה/0-116 המוסד לביטוח לאומי נגד שטיין, פד"ע לז 577, עבל 744/08 המוסד לביטוח לאומי נגד משה עזרן, ניתן ביום 27.01.11).

הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות, אלא ניתן לבודד פעולות מסויימות אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות (עבל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המל"ל , 30/12/07).

דיון והכרעה

7. בענייננו, לאור החומר שבתיק בית הדין ולאור העדויות, הגעתי למסקנה כי התובע לא הוכיח קיומה של תשתית עובדתית לפגיעה על פי הלכת המיקרוטראומה, ואפרט –

8. ראשית, יש לציין כי בתצהיר התובע אין תיאור של סדר יום העבודה הרגיל, אלא תיאור כללי של פעולות חיתוך והרמת מגשים שביצע התובע, אך מבלי שנטען דבר וחצי דבר לעניין תפקידו המרכזי של התובע כטבח ראשי במלון, קרי תפקידו הניהולי וכל הכרוך בכך, כמפורט בנ/4 (מכתב בו מפורטים תחומי אחריותו של התובע כשף).

9. שנית, במהלך חקירתו הנגדית של התובע התרשמנו מהאדרה מכוונת מצד התובע בכל הנוגע לגירסתו כי ברוב שעות עבודתו הוא עוסק בעבודות של חיתוך וסבלות (הרמת מגשים).

10. לא נתנן אמון בעדותו של התובע שכן לוחות הזמנים שנתן לא התיישבו, אלה עם אלה, כאשר ניכר היה שהוא מנסה להתאים את הזמן בו, לכאורה , עסק בחיתוך (לפחות 6 שעות ביום, סעיף 10 לתצהירו), וזאת מעבר למסגרת הזמן האמיתית שעסק בכך ועת ניסה לצמצם לזמנים קצרים ביותר דווקא את תפקידו העיקרי – ניהול כשף ראשי במלון.

התרשמנו כי התובע ניסה לצייר עצמו כטבח זוטר, שעסק במרבית היום בחיתוך בשר, דגים וירקות וכן בהרמת מגשים כבדים במשך שעות רבות; ניסיון שלא התיישב עם חומר הראיות שהוגש לתיק ואף לא התיישב עם עדותו שלו.

11. מעדותו של התובע עולה כי השף הראשי הוא המנהל הראשי של המטבח, הוא זה שמפקח על צוות של כ-20 עובדים, ויש היררכיה במטבח המלון, קרי – יש טבח ראשי, מתחתיו סגן טבח ראשי, ויש מחלקות שונות של מטבחים: בישולים, רטבים, בשרים, סלטים, קונדיטוריה, אפיה, מטבח ארוחות בוקר, כאשר לכל מטבח יש טבח ועוזרי טבח (פרוטוקול מיום 14/6/17, עמ' 5, ש' 10- 21).

עובדה זו מאיינת (או לכל הפחות מצמצמת עד מאוד) את טענת התובע לפיה ביצע בעצמו עבודות חיתוך ואף עבודות "סבלות" של הרמת מגשים כבדים במשך שעות רבות ביום עבודה, גירסה זו לא רק שאינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר, אלא שגם אינה עומדת בקנה אחד עם רציונל תפקידו של הטבח הראשי שתפקידו העיקרי הוא ניהולי.

12. שלישית, בענייננו התובע עבד לאורך השנים כשף במלונות שונים בישראל. בעבודתו כשף עבודתו כללה ביצוע פעולות שונות ומגוונות על פני יום עבודתו, ובכלל זה: אחראי על בניית התפריטים במלון; אחראי על עלויות המזון; אחרי על הזמנות שוטפות של סחורות, קבלתן ובדיקתן; אחראי על ניקיון ותבוראה במטבחים; ניהול ותפעול הפעילות השוטפת של המטבחים במלון, אחראי על גיוס, פיתוח והדרכה מקצועית של צוות העובדים (פרוטוקול מיום 14/6/17, עמ' 8, ש' 6 – עמ' 10, ש' 29; נ/4).

13. בתשובה לשאלת בית הדין מדוע הפן הניהולי המפורט בנ/4 לא פורט בתצהיר עדותו הראשי, העיד התובע: "אני אסביר. כשאני כותב תפריט כבר בכתיבה של התפריט שלי יש טעויות. או קיי, אז שכחתי ולא ציינתי את זה..." (עמ' 9 לפרוטוקול, ש' 23-26).

14. גב' אפרת ריידס – מנהלת משאבי אנוש מלון לאונרדו פלאזה העידה כי תפקידו העיקרי של שף המלון הוא תפקיד ניהולי, ובלשונה: "... התפקיד של שף מלון זה ניהול המטבח, ניהול צוות, ניהול הזמנות, ניהול המטבח, הכנת סידורי עבודה, בניית תפריט, הכנסת חידושים מבחינת סרוויסים, ארוחות בוקר וערב, אירועים, תפקיד ניהולי." (עמ' 11, ש' 24-26).

גב' ריידס הוסיפה כי תפקידו העיקרי של השף הוא ניהולי, אולם אפשר לראות בייחוד בשנים האחרונות מפאת חוסר בכוח אדם, כשחסרים אנשי צוות או שיש עבודה שדורשת תגבור, השף בא ומתגבר, הוא יכול לבשל ולסדר פריטים בסרוויס ולקחת חלק בעבודה השוטפת, אולם אין המדובר בתפקידו הקבוע של השף וזה משתנה בהתאם לצורך (עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 28 – עמ' 12, ש' 4).

בחקירתה הנגדית ציינה גב' ריידס כי היא אינה מכירה את התובע משום שלא עבדה בתקופתו ואינה יכולה להעיד לגבי אופי עבודתו ובפרט כמה זמן הוא מקדיש לניהול לעומת זמן עבודה במטבח (עמ' 12, ש' 6-14).

15. גב' סלין אדרי הכירה את התובע מתקופת עבודתו במלון מג'יק פאלאס במסגרת תפקידה כמנהלת משאבי אנוש. בתשובה לשאלת ב"כ הנתבע מה תפקידו של השף במלון ומה האחריות המוטלת עליו, העידה כך: "שף המלון בעצם יש לו את הגדרת התפקיד הבסיסית שכתובה בספרים שזו עבודה ניהולית של מחלקת המטבח שכוללת החל מקליטת עובדים, ראיונות עובדים, איתור הצוות והתאמתו לתפקיד, בניית תפריטים, ביצוע הזמנות, ניהול הצוות, סידורי עבודה, השבחת הטעמים, זה בגדול התפקיד המוגדר של שף. יחד עם זה בפועל, מעבר לתפקיד הרשום, הוא מנהל ומתפעל את המטבח גם ברמה המקצועית וזה אומר אם חסר מישהו במטבח אז הוא צריך להחליף אותו, אם חסר טבח אז תפקיד השף להחליף אותו, טיפול במזנונים, אם צריך הוא מבשל או אפילו חותך ירקות ועומד בעמדות פרונטליות".
(עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 15-21).

גב' אדרי הוסיפה כי במחלקת המטבח במלון מצבת העובדים נעה בין 26-27 חברי צוות בעונת החורף לבין 33-34 אנשי צוות בעונת השיא (עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 24-25).

16. ניכר, כי התובע ביצע מגוון רחב של פעולות ומשימות השונות זו מזו במהותן, שהרי ברי כי אין דומה פעולת ניהול כגון הכנת תפריט וניהול הזמנות לפעולת חיתוך הבשר והירקות. הפעולות כאמור שונות לחלוטין זו מזו במאמץ הנדרש ובכלי העבודה.

17. התובע לא הוכיח, כי החלק העיקרי מעבודתו כלל עבודת חיתוך והרמת מגשים. להיפך, הוכח כי החלק העיקרי מעבודתו של התובע כשף מלון הינו הפן הניהולי שכלל לא דרש עבודת חיתוך והרמה, כמו – קליטת עובדים, בניית תפריטים, ביצוע הזמנות, סידורי עבודה וכיו"ב.
מכאן, שפעולות החיתוך והרמת המגשים הייתה משנית ונלווית לעבודה, והיא התבצעה שלא באופן קבוע אלא בהתאם לצורך ולפרקי זמן קצרים, בתדירות שאינה גבוהה ובאופן לא רציף.

18. אף אם ניתן היה לבודד את פעולות התובע בנוגע לחיתוך והרמת מגשים מיתר הפעולות שביצע התובע במסגרת עבודתו, הרי שלא הוכחה כאמור, תדירות מספקת אשר יש בה כדי לבסס תשתית למיקרוטראומה. מסקנה זו נלמדת על דרך הקל וחומר מפסיקתו של בית הדין הארצי בעב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח [פורסם בנבו] (22.12.2014).

19. משאלה הם פני הדברים, התובע לא הוכיח סדרת פגיעות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן במשך זמן ממושך ובתדירות גבוהה ומכאן שלא הונחה התשתית העובדתית ליישום תורת המקירוטראומה ועל כן, דין התביעה להידחות בלא להיזקק למינוי מומחה.

20. סוף דבר – התביעה נדחית.

21. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ז, (02 יולי 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

קלדנית: רות רחמים.