הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע - בשבתו באילת ב"ל 13869-09-15

לפני: כב' השופטת יעל אנגלברג שהם

התובעת:
יעלה לי
ע"י ב"כ: עו"ד סער שפירא

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יהודה אדרעי

החלטה

1. בפני תביעה להכיר בפגיעות ברגליה של התובעת (להלן: הפגיעות) כ"פגיעה בעבודה" על פי עילת ה"מיקרוטראומה".

2. הצדדים הגיעו להסכמה בעניין מינויו של מומחה-יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי שבין מצבה הרפואי של התובעת לבין עבודתה כדוורית. בהחלטה מיום 5.2.19 נקבעה התשתית העובדתית להלן:

א. התובעת, ילידת 1970. תושבת העיר אילת, גובה 1.65.

ב. התובעת הועסקה כדוורית במשך 21 שנים מחודש 3/94 ועד לחודש 7/15. תפקידה של התובעת כלל מיון וחלוקת דברי דואר, דואר רשום, פליירים וחומר פרסומי (להלן: דברי דואר).

ג. בתחילה עבדה התובעת 6 ימים בשבוע, אך בשלב מסוים הופחתו ימי העבודה ל-5 ימים בשבוע כאשר בדרך כלל היו שעות עבודתה בין 08:00 ל-17:00. במסגרת עבודתה נהגה התובעת לבצע בין 50 ל-60 שעות נוספות מידי חודש.

ד. יום העבודה החל במיון דברי הדואר. המיון מתבצע בשני שלבים מיון כללי ומיון אזורי. לצורך המיון הכללי נדרשה התובעת לגרירה של 5-10 שקי דואר במשקל ממוצע של 40 ק"ג כל אחד העברתם אל תוך פיילה ואז הרמת אוגדני מכתבים בנפרד אל שולחן המיון תוך כדי התכופפות (כ -60 הרמות ביום) לאחר מכן מיונו לתוך כוורת תאים; פעולה זו בוצעה בכל יום עבודה במשך 2-3 שעות בעמידה בלבד. לצורך המיון האזורי הונחה פיילה ליד שולחנה של התובעת והיא נדרשה להתכופף ולהרים אוגד של דברי דואר אל שולחן המיון ולמיינו לתאי הכוורת שניצבה מולה וכך חוזר חלילה. פעולה זו ארכה בין 2-3 שעות והתבצעה לרוב בישיבה.
גרירת שקים לאזור המיון וחלוקת דברי דואר לכוורת התאים, נעשתה תוך רכינה, התמתחות והושטת יד לתא המתאים בכוורת עם דבר הדואר והכנסתו פנימה.

ה. בנוסף עסקה התובעת במיון 10-15 חבילות במשקל של מעל חצי קילו וכן בקבלת דברי דואר רשומים לצורך חלוקת לנמענים.

ו. חלוקת דברי הדואר התבצעה באופן יום יומי ובתא שטח קבוע בעיר אילת ובו כ-1,000 בתי אב; מאפיינו של תא השטח הוא שהוא מרובה בעליות ובבתי קומות ללא מעלית (רק בבניין אחד היתה מעלית). חלוקת דברי הדואר ארכה 3-5 שעות ביום.

ז. לצורך חלוקת דברי הדואר בתא השטח של התובעת, הייתה התובעת צריכה לחלק דברי דואר שרוכזו ב-3-4 תיקי חלוקה, כאשר משקל כל תיק נע בין 5 ק"ג ל-15 ק"ג, תלוי בתקופת החלוקה; בזמן החלוקה הייתה התובעת נוהגת לסחוב 2 תיקי חלוקה בו זמנית, אחד על גבה ואחד על כתף ימין; לצורך חלוקת דברי הדואר בכל כניסה לבית דירות, הייתה מניחה התובעת את התיק שהיה על כתפה, מוציאה את דברי הדואר ומחלקת אותם לתיבות.

ח. בנוסף, את דברי הדואר הרשום, הייתה צריכה התובעת לחלק ישירות לנמענים ואז הייתה עולה עם התיקים לדירה המיועדת.

ט. התובעת לצורך חלוקת דברי הדואר באזור שלה ובאזור נוסף צעדה בין 7-11 ק"מ ביום.

3. הנני ממנה את פרופ' אדר רפאל, כמומחה-יועץ רפואי מטעם בית-הדין ליתן חוות דעתו בעניינה של התובעת יעלה לי, בשים לב לעובדות שפורטו בסעיף 2 לעיל.

4. עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:

ראשית יש לבחון - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת ובין הליקוי ממנו היא סובלת. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבה הרפואי של התובעת, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבה הרפואי של התובעת או להחמרתו, בסבירות של 50% ומעלה.

בשלב השני, ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת מיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

5. על רקע ההבהרה כאמור, מתבקש המומחה היועץ הרפואי להשיב על השאלות הבאות: -

א. מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת ברגליה?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה של התובעת לליקוי ממנו היא סובלת? דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת, על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו? גם החמרת המצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ככל שהתשובה לשאלה הקודמת היא חיובית, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

ג. האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויה של התובעת עקב עבודתה נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (דוגמת טפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות)?
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקויה של התובעת ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)?
ה. במידה שהמצב הקיים נגרם בגין תהליך תחלואתי וגם בגלל פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם ניתן לקבוע, כי תנאי עבודתה של התובעת החמירו מחלותיה ולפיכך מדובר בפגיעת עבודה בגין החמרת מצב רפואי?

6. המזכירות תעביר למומחה הרפואי את כל החומר הרפואי שהוגש לבית הדין על ידי הצדדים.

ניתנה היום, ד' אלול תשע"ט, (04 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.