הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע סע"ש 49793-02-19

בפני כב' הנשיא שמואל טננבוים

התובע:

אברהם ביטון, ת.ז. XXXXXX841
ע"י ב"כ עו"ד אברהם חג'אג'

-

הנתבעת:

מי ק. גת (2008) בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד קארין נחושתן

החלטה

לפנינו בקשת התובע לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.

רקע
1. התובע הגיש תביעה במסגרתה ביקש להורות לחברת מי ק. גת בע"מ, מעסיקתו בעבר (להלן – הנתבעת או התאגיד), על השבת סכום הקיזוז בסך 16,961 ₪ משכרו האחרון, תשלום הפרשי שכר והלנת שכר, פיצוי בגין הרעת תנאי עבודה, עוגמת נפש, ופגיעה בשמו הטוב מכח חוק איסור לשון הרע.

2. בכתב ההגנה דוחה הנתבעת את טענות התובע. הנתבעת טוענת כי פעלה בהתאם להחלטה של הממונה על משרד האוצר, ולביקורת שכר פנימית שנערכה בתאגיד בשנת 2018. ממצאי הביקורת הראו כי התובע נמנה על רשימת עובדים אשר הועסקו בתנאי שכר חורגים משמעותית, וכי היה עליה לתקן במיידית את החריגה ולפעול להשבת הכספים ששולמו ביתר.

3. החלטה זו עניינה בבקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים שהוגשה מטעם התובע ביום 29.7.19 במסגרת הבקשה התבקשה הנתבעת לגלות ולמסור לעיון את המסמכים הבאים –

(1) העתק מפרוטוקול דירקטוריון התאגיד מיום 5.12.18 .
(2) העתק מדוחות שנערכו על ידי מומחי שכר בתאגיד .
(3) העתק הוראה של הממונה על השכר להפחית את שכרם של עובדי התאגיד.
(4) העתק הוראה של הממונה על השכר לקזז משכרו של התובע את החריגה בשכר.
(5) אסמכתאות בעניין קיזוז כספים משכרם של עובדים שהתפטרו ו/או פוטרו מהתאגיד.
(6) העתק כתב המינוי של הדירקטורים בתאגיד הרלבנטי לתקופת העסקת התובע מיום 1.11.10 – 15.11.18.
(7) העתק מדוח ביקורת השכר שנערכה בתאגיד בשנת 2018 כנטען בכתב ההגנה.
(8) האסמכתא ו/או ההוראה שבדין לזכותה הנטענת של הנתבעת לערוך טיוטת פרוטוקולים.

4. בתגובה מיום 14.8.19 לבקשת התובע התנגדה הנתבעת לגילוי המסמכים המפורטים בבקשה, מהטעמים כי מסרה לעיון התובע את כל המסמכים שהיו ברשותה, התובע לא העביר תצהיר גילוי מסמכים מטעמו, חלק מבקשות התובע לגילוי מסמכים הינן למעשה הפניית שאלות שלא באמצעות צו לשאלון, כמו כן טוענת הנתבעת כי חלק מהמסמכים המבוקשים אינם רלבנטיים לתביעה.

5. כמו כן במסגרת תגובתה צרפה הנתבעת מכתב מאת הממונה על השכר במשרד האוצר (להלן – הממונה על השכר) מיום 9.7.18, לאחר שהתיר התובע עיון בתיבת הדוא"ל שהוקצתה לו לצורך עבודתו.

6. התובע נתן תשובתו ביום 27.8.19, במסגרתה ביקש בין היתר מבית הדין לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן – התקנות) ולהתיר הפניית שאלותיו לנתבעת.

דיון והכרעה
7. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כדלקמן:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

8. בהתאם להלכה הפסוקה, השיקול המרכזי בסוגית מתן צו לגילוי מסמכים הינה שאלת רלבנטיות המסמכים לדיון באופן שגילויים ייעל ויקדם את הדיון. שאלה זו צריכה להתברר תוך איזון האינטרסים של בעלי הדין [ רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט (4) 54].

9. באשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל – נציבות המים נ' קלרק אבנצ'יק (פורסם בנבו, 28.03.2007) כלהלן:
"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות.
במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי".

10. עוד נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר הנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילויו או אי גילויו של המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב [דב"ע נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס נ. הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/ 16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. ההסתדרות הכללית , פד"ע כז 225 ].

11. לאחר עיון בבקשת התובע לגילוי מסמכים, בתגובה ובתשובה נקבע בזאת כדלקמן:
א. (1) – ( 3) העתק מפרוטוקול דירקטוריון התאגיד מיום 5.12.18;
העתק מדוחות שנערכו על ידי מומחי שכר;
העתק הוראה של הממונה על השכר להפחית את שכרם של עובדי התאגיד;
לאור תשובת הנתבעת כי המסמכים הועברו ל עיון התובע, ובכללם – העתק פרוטוקול דירקטוריון התאגיד מיום 18.12.18, ופרוטוקול מיום 15.8.18, העתק החלטת התאגיד מיום 5.12.18, מכתב שנשלח לתובע מיום 6.12.18, דוחות יועץ השכר של התאגיד – רו"ח שמואל נחמני, תכתובות בין הנתבעת לבין היחידה לחקירות שכר במשרד האוצר, העתק מכתב הממונה על השכר במשרד האוצר מיום 9.7.18, והצהרתה כי אין ברשותה מסמכים נוספים בעניין זה – הבקשה לגילוי מסמכים אלה מתייתרת.

על פי ההלכה הפסוקה מקום שצד מצהיר בפני בית הדין שאין בידיו מסמך פלוני לא יוצא כנגדו צו גילוי, שכן חובת הגילוי חלה רק על מסמכים שנמצאים בידיו או בשליטתו, ואין משמעה חיוב בעל הדין לבצע בירורים עובדתיים ולייצר מסמכים במיוחד לצורכי המשפט [רע"א 6715/05 נעמן מחסני ערובה בע"מ נ' זאב אייזנברג, פד"ע ס(3), 264 (להלן – עניין נעמן); רע"א 11126/08 לב לבייב נגד עזי רפאלי, ניתן ביום 7.5.2009].

באשר לטענות התובע המטילות ספק באופן עריכת הדוחות – בשלב זה, לאור הצהרת הנתבעת כי המסמכים נערכו על ידי יועץ השכר של התאגיד, ניתן לקבל מסמכים אלה לתיק גם אם אינם חתומים על ידו .

ב. (4) העתק הוראה של הממונה על השכר לקזז משכרו של התובע את החריגה בשכר;
הנתבעת טוענת כי בעקבות ביקורת שכר שערכה, התגלו תשלומי שכר חורגים שלא בהתאם להוראות הדין החלים על גוף מתוקצב, ועל כן החליט הדירקטוריון לבצע הפחתת שכר ולפעול להשבת הכספים ששולמו ביתר. נוסף על כך, טענה הנתבעת כי התובע היה צריך לצרף להליך את הממונה על השכר במשרד האוצר, מאחר והתובע בחר שלא להעמיד את החלטת הממונה על השכר, כשלעצמה לביקורת בית הדין, יש לראותו כמי שלא חולק על ממצאי הביקורת.
כמו כן ביחס לבקשת התובע להעביר לעיונו העתק מהחלטה הנדונה הקובעת לקזז משכרו, העבירה הנתבעת, מסמך מיום 9.7.18 במסגרת תצהיר גילוי מסמכים כללי וספציפי מטעמה.

לאחר בחינת טענות הצדדים, מצאתי לקבל את בקשת התובע בסעיף זה . עיון במסמכים שצורפו מטעם הנתבעת כמענה לבקשת התובע, ובמסמך מיום 9.7.18 בפרט, אינם מגלים התייחסות ספציפית לעניינו של התובע , כבקשתו. נוכח טענת הנתבעת שהמסמכים המבוקשים אכן הועברו לעיונו של התובע , ובשל הרלבנטיות של החלטה זו להליך – אני מור ה לנתבעת לגלות בתצהיר ערוך כדין האם קיים ברשותה מסמך מטעם הממונה על השכר במשרד האוצר, הנוגע לעניינו של התובע באופן מפורש והקובע כי יש להפחית את שכרו, ולהשיב את הכספים ששולמו לו ביתר. ככל ואין ברשותה, תואיל הנתבעת לציין האם היה קיים ברשותה, ומה עלה בגורלו.

ג. (5) אסמכתאות בעניין קיזוז כספים משכרם של עובדים שהתפטרו ו/או פוטרו מהתאגיד
הנתבעת טוענת כי המדובר למעשה בשאלה ולא בדרישה לגילוי מסמך, ואין זכות מוקנית לשאלון במסגרת ההליך הנדון.

בקשה לגילוי ועיון במסמכים בסעיף זה – נדחית. ונפרט את הטעמים לכך –

התובע במסגרת הליך הגילוי המבוקש למעשה אכן מפנה שאלה, וזאת כלשונו: "אבקש לדעת כמה עובדים התפטרו ו/או פוטרו מעבודתם בתאגיד, האם קוזזו כספים משכרם, אם כן, כמה כסף קוזז, למי קוזז ומתי. אבקש להציג לנו אסמכתאות בעניין". [...] "בית הדין הנכבד מתבקש להורות לנתבעת להשיב על השאלה ולהעביר לח"מ את האסמכתאות המתאימות...".
ובהמשך, במסגרת תשובת התובע מיום 27.8.19 – ביקש הוא במפורש מבית הדין להורות על מתן צו מענה על שאלותיו של התובע בהתאם לתקנה 46. עם זאת, מלבד טענת התובע כי הדבר יסייע להגיע לחקר האמת, לא הציג התובע נימוקים להורות על צו כאמור, שיינתן רק במקרים חריגים. בפסיקתו של בית דין נקבעו אמות מידה מחמירות לשימוש בהליך של שאלון, ולא שוכנעתי כי המקרה הנדון בא בגדר ן [דב"ע (ארצי) 3-398/97 ג'י.טי.אי.בי. תקשורת (1991) בע"מ - צבי קרוגליאק, [פורסם בנבו] (9.3.1998)].

אף לגבי האסמכתאות המב וקשות במסגרת השאלה, אותן תרגם התובע למסמכים ספציפיים במסגרת תשובתו מיום 27.8.19 , אני סבור כי מדובר בבקשה גורפת ומכבידה במסגרתה מבקש התובע גילוי החלטות לפיטורי עובדים, העתק מתלושי שכרם, ונתוני שכר שקוזזו לעובדים שדוח יועץ השכר של התאגיד מתייחס אליהם, וכל זאת ללא אישורם. יוער כי בדוח יועץ השכר של התאגיד אשר הועבר לעיונו של התובע, הושחרו שמותיהם של העובדים, ובמסגרתו התאפשר לתובע עיון חלקי במידע המבוקש ובכלל זה – נתוני השכר החורגים שנמצאו אצל העובדים , אופן החישוב, וסך הסכום לקיזוז.

על כן, מצאתי כי בנסיבות אלה, אין להתיר עיון בהחלטות לפיטורי עובדים ותלושי שכרם, ככל שאין זה ברור כיצד פרטים אישיים אלו יסייע ו לבירור טענותיו של התובע, ולנוכח החשש הממשי לפגיעה בפרטיותם של העובדים שאינם צד להליך .

הלכה פסוקה היא כי ההגנה על הזכות לפרטיות במסגרת הליכי גילוי מסמכים מקבלת משנה חשיבות כשעלולה להיפגע פרטיותם של צדדים שלישיים שאינם צד להליך, ובמקרה כזה יינתן צו גילוי רק בנסיבות נדי רות ביותר [עע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י, מיום 21.9.10; דב"ע נו/26-3 אלפריח נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל 543; עע 129/06 טמבור בע"מ נ' אברהם אלון, מיום 7.5.06].

ד. (6) העתק כתב המינוי של הדירקטורים בתאגיד בתקופת העסקת התובע
הנתבעת מתנגדת לגילוי מסמכים אלה משום שאין בהם רלבנטיות להליך.
התובע טוען לעניין זה כי ההחלטה בעניינו התקבלה בדירקטוריון של התאגיד, ולא קיימת הוראה של הממונה על השכר במשרד האוצר להפחית ולקזז את שכרו.
לא מצאתי רלוונטיות לכתבי המינוי ביחס לשאלות שבמחלוקת . הנושאים להכרעה מעוגנים בהחלטות שהתקבלו או לא התקבלו בדירקטוריון ולא בזהות הדירקטורים.
בקשה זו נדחית.

ה. (7) העתק מדוח ביקורת השכר שנערכה בתאגיד בשנת 2018
נוכח הצהרת הנתבעת כי הביקורת נערכה על ידי יועץ השכר של התאגיד, רו"ח שמואל נחמני, והדוחות שנערכו על ידיו הועברו לעיון התובע, ו כי אין ברשותה מסמכים נוספים מעבר לדוחות בעניין זה, מתייתר הצורך לדון בבקשת גילוי מסמכים אלה.

ו. (8) האסמכתא ו/או ההוראה שבדין לזכותה ש ל הנתבעת לערוך 'טיוטת פרוטוקולים'
הנתבעת טוענת כי העבירה את כל המסמכים המצויים ברשותה, וכי לא מדובר בגילוי מסמך אלא בהפניית שאלה משפטית, מנגד התובע טוען כי מאחר והנתבעת טענה בסעיף 84 לכתב הגנתה כי יש לה זכות בדין לערוך טיוטת פרוטוקולים, על הנתבעת להציג " אסמכתא, מסמך, הוראת חוק, נוהל לערוך טיוטת פרוטוקולים".

אכן ספק רב אם המדובר בבקשה לגילוי מסמך, אלא בשאלה המופנית לנתבעת . בקשה ערוכה כדין להפניית שאלות לא הוגשה מטעם התובע, וכן לא מצאתי בנימוק לעיל עילה להורות לנתבעת להשיב על שאלה זו, שכן עצם העלאת טענה כזו או אחרת מצדה לא מקים סיבה מוצדקת על מנת להיעתר לצו שאלון שניתן במקרים חריגים בלבד.
כמו כן מקור נורמטיבי לזכות נטענת כגון הוראת חוק, אינו בגדר הראיות הקיימות ברשותו או בשליטתו של הצד השני. בנוסף לא ברור כלל מטיעוני התובע מדוע הגילוי המבוקש רלבנטי באופן מהותי לבירור התביעה. על כן, הבקשה לגילוי בסעיף זה- נדחית.

12. סיכומו של דבר, נוכח האמור לעיל דין הבקשה להתקבל בחלקה. הנתבעת תעביר לעיונו של התובע את המסמכים כלהלן –

העתק הוראה של הממונה על השכר להפחית את שכרו ולקזז את השכר החורג.

יתר הבקשות נדחות.

13. הגילוי יעשה במסגרת תצהיר ערוך כדין תוך 30 יום מקבלת ההחלטה.

החלטה ביחס להמשך ההליכים תינתן בנפרד.

ניתנה היום, ז' תשרי תש"פ, (06 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים.