הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע סע"ש 3858-03-18

לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' ציפי בר נוי

התובעת:
עפרה דוידוביץ' ( ת"ז-XXXXXX922)
ע"י ב"כ: עו"ד נדב דלומי

-
הנתבעת:
מדינת ישראל- משרד החינוך
ע"י ב"כ: עו"ד אמיר זייבק – פרקליטות מחוז דרום

פסק דין

1. התובעת הועסקה כיועצת חינוך בבית הספר ארלוזורוב באשקלון על ידי משרד החינוך בשתי תקופות. התקופה הראשונה משנת 1997 ועד שנת 2001 והתקופה השנייה מנובמבר 2008 ועד אוגוסט 2018.

2. התובעת עותרת לקבל פיצוי מהנתבעת בגין אי הפרשה לקרן השתלמות וכן פיצוי בגין עוגמת נפש. התובעת העמידה את תביעתה על סכום כולל של 91,792 ₪.
לטענתה, בתקופה העסקתה השנייה שהחלה ב11/08 הנתבעת לא הפרישה לקרן השתלמות, ודבר זה נודע לה רק כאשר יצאה כבר לשנת שבתון מספטמבר 2017 ועד אוגוסט 2018.
התובעת טענה שלא הייתה מודעת כלל שהנתבעת לא הפרישה עבורה לקרן השתלמות והניחה בתום לב כי ההפרשות מבוצעות באופן מלא וכי תקבל את שכרה בשנת השבתון מטעם קרן השתלמות המממנת את תשלום השכר בשנת השבתון. התובעת הגישה בקשה לצאת לשנת שבתון במרץ 2017, וב- 6.11.17 קיבלה תשובה ממנהלת גף כוח אדם בהוראה : "החופשה אושרה לך למטרת השתלמות מטעם קרן ההשתלמות ולכן יחולו עליך כל כללי הקרן בכתב התחייבות עליו חתמת". בסוף שנת 2017 הבחינה התובעת ששכרה לא משולם ואז התברר לה שלא בוצעו הפרשות לקרן השתלמות לאורך השנים.

3. ב"כ הנתבעת טען כי דין התביעה להידחות כי משרד החינוך פעל במשך שנות העסקתה של התובעת להביא לידיעתה את זכות ההצטרפות לקרן ההשתלמות, אולם התובעת לא התעניינה, לא ביררה ולא ביקשה להפריש עבורה לקרן השתלמות ולכן לא הופרשו עבורה סכומים לטובת קרן ההשתלמות שממילא מותנים בהסכמת התובעת להגשת בקשת הצטרפות מטעמה.
ב"כ המדינה טען לשיהוי בהגשת התביעה שהוגשה בחלוף 10 שנים מהיום שבו נקלטה לעבודה, מה שגרם לכך שלא היה באפשרות משרד החינוך להתגונן בפני טענות התובעת ולהראות את הנסיבות הרלוונטיות במלואן, לפיה הובא לידיעת התובעת הזכות להצטרף לקרן ההשתלמות בעיקר במהלך קליטתה. לטענת משרד החינוך אין ביכולתו בשל חלוף השנים לתור אחר מסמכים שהיה בהם כדי לשפוך אור על הליך קליטתה בקשר לקרן ההשתלמות.

4. על פי ההסכם הקיבוצי מיום 16.1.1962 (להלן: "ההסכם הקיבוצי") ההצטרפות לקרן ההשתלמות היא חופשית ונעשית לפי רצונו של העובד. בסעיף 2.א להסכם הקיבוצי נקבע כי: "ההצטרפות לקרנות תהיה חופשית, לפי רצון המורה.

כלומר, ההצטרפות לקרן אינה אוטומטית אלא מותנית בהסכמת העובד.

לצד ההסכם הקיבוצי, חלות בענייננו גם הוראות תקנון שירותי עובדי הוראה (להלן: "התקנון") בו נקבע בפרק 1.26.3 "קרנות השתלמות" כי:
"3.א. עובד הוראה ישלם תשלומים בשיעור של 4.2% מהשכר המשולב + כל התוספות שהוכרו כתוספות קבועות לצורך גמלאות (להלן המשכורת) והמעסיק ישלם לקרן 8.4% ממשכורתו ברוטו של עובד הוראה...".

נוסף לאמור נקבע בסעיף 11 לתקנון כי:
"11.א. עובד הוראה המבקש להקפיא את זכויותיו ולהפסיק זמנית להעביר לקרן ההשתלמות את תשלומיו מסיבות אישיות מיוחדות אשר יאושרו על ידי מזכירות הקרן, ובהתאם לא יועברו תשלומי המעביד, יוכל לעשות כן ובתנאי כי ימלא אחר כל ההוראות הבאות:
(1) יבקש בכתב מהנהלת קרן ההשתלמות להקפיא את זכויותיו בקרן ההשתלמות לתקופה מסוימת בצרוף הנמקות לבקשה זו.
(2) הבקשה תידון רק באם בתקופת ההקפאה המורה בהוראה או ימצא בחופשה ללא תשלום.
(3) התקופה בו יוקפאו הזכויות לא תעלה על 3 שנים, אולם במקרה של חופשה ללא תשלום, יוקפאו זכויות עובד ההוראה כל עוד המעסיק יאשר את החופשה ללא תשלום.
(4) כאשר יחזור עובד ההוראה וימשיך לחסוך בקרן הוא ישלים את ההפרשים שנוצרו הן בחסכונותיו והן בהפרשות המעביד עקב שינוי ויתקו. תפקידו ודרגתו וזאת עפ"י הנחיות הנהלת הקרן".

כלומר, בתקנון נכללות הוראות שמאפשרות לעובד גם להקפיא את הצטרפותו, לאחר פנייתה לקרן בהתאם להוראות המפורטות לעיל.

לצד התקנון, נקבע גם בסעיף 55.124 לפרק 55 לתקנון שירות המדינה:
"נתקבל חבר לקרן, תחל חברותו בה, מן האחד בחודש בו הגיש את בקשתו להצטרף לקרן או על פי בקשה מיוחדת – ואם נתמלאו כל התנאים הדרושים – מתאריך מוקדם יותר אך לא לפני האחד בינואר של אותה שנת מס בה הגיש את בקשתו".

בביטאון הסתדרות המורים "הד החינוך" בחוברת "זכויותיך" היוצאת מדי שנה (להלן: "חוברת זכויותיך") מתפרסמת זכאותם של עובדי משרד החינוך להפריש לקרנות השתלמות. כך למשל, ב"חוברת זכויותיך" לשנת תשס"ט, השנה בה נקלטה התובעת (מחדש) לעבודה במשרד החינוך פורסם :
"הצבירה בקרן השתלמות לצורך מימון יציאת המורה להשתלמות מורכבת מהפרשות המורה בשיעור של 4.2% ממשכורתו ומהפרשות המעביד בשיעור של 8.4% ממשכורת זו. סה"כ הצבירה (מעביד + עובד) מסתכם בשיעור של 12.6% מהמשכורת. העמית מקבל בשנת ההשתלמות מענקי השתלמות, החזר שכר לימוד, החזר ביטוח לאומי, פנסיה ועוד, בהתאם לתקנות. כדי להצטרף לקרן ההשתלמות יש למלא טופס בקשה מיוחד להצטרפות, שניתן לקבלו בסניפי הסתדרות המורים ובבנק הבינלאומי. הטופס הממולא יישלח לבנק הבינלאומי בצירוף תלושי משכורת אחרון".

5. התובעת העידה שהניחה שההפרשות לקרן השתלמות מבוצעות כפי שהייתה בתקופת עבודתה הראשונה ואילו הייתה יודעת שלא מבוצעת הפרשות הייתה פועלת להסדרת העניין ובוודאי שלא הייתה מבקשת לצאת לשנת שבתון שמשמעותה שנה ללא משכורת ואף נרשמה עבור קורסים המיועדים לשנת השבתון. לטענתה חתמה על כל הטפסים שמשרד החינוך הניח לפניה בדיוק כפי שעשתה כשנקלטה במשרד החינוך בתקופה הראשונה.
בחקירתה אישרה שקרן ההשתלמות זה משהו שחשוב לה כעובדת הוראה ועובדי הוראה מדברים על זה, היא השיבה שהיא לא זוכרת אם קיבלה דוחות שנתיים מקרן ההשתלמות אך לטענתה חתמה על כל הטפסים שמשרד החינוך נתן לה (עמ' 5 שורה 12 לפרוטוקול). היא אישרה בחקירתה שזו טעות שלה שהיא לא בדקה בתלוש המשכורת אך יש הרבה דברים שהיא צריכה לבדוק והיא סומכת על המערכת ולא חושבת שזה מתפקידה להיות אחראית על מי שאחראי לסדר לה את הדברים.
בעדותה היא חזרה על כך שרק בחודש נובמבר 2011 התברר לה שאין לה קרן השתלמות כאשר לא קיבלה משכורת מאז תחילת יציאתה לשבתון. היא אישרה שלאחר תקופת השבתון החליטה שלא לחזור למשרד החינוך ואף לא ביקשה לחזור בתקופת השבתון כדי להקטין את הנזק.

6. מטעם משרד החינוך העידו גב' עופרה אברגיל, ממונה משכורת עובדי הוראה במחוז דרום במשרד החינוך וגב' רחל עמיר, מנהלת ענף תחום כוח אדם בהוראה במחוז דרום.
גב' אברג'יל העידה שלפני הפעלת המערכת המקוונת לקליטת עובדי הוראה היו עובדי ההוראה נקלטים באמצעות טפסים ידניים, ובעיון בתלושי השכר של התובעת בתקופת עבודתה השנייה צוין מידי חודש הודעה בעניין קרן השתלמות: "נא בדיקתך שנוכה תשלום עבור קרן ההשתלמות. אם אין ניכוי יש לפנות לקרן". לטענתה משרד החינוך מיידע את העובדים בתלושי השכר להצטרף לקרן ההשתלמות ובבדיקה אקראית שהיא ערכה לגבי עובדי הוראה שנקלטו בתקופה שבה נקלטה התובעת העלתה כי עובדי הוראה אלה הצטרפו לקרן ההשתלמות מיד או בסמוך למועד קליטתם. לטענתה בשל חלוף הזמן מאז נקלטה התובעת בתקופת העסקה השנייה (2008) ועד למועד הגשת התביעה (2018), לא ניתן לאתר את חשבת השכר שקלטה את התובעת ולשחזר מה שנעשה במועד זה, לרבות אם קיבלה מידע בעניין אופן הצטרפות לקרן ההשתלמות. מדובר בהצטרפות וולונטרית ויש צורך בצעד אקטיבי מצד העובד. בחקירתה היא אישרה שהיא עובדת במשרד החינוך 14 שנה אך היא לא יודעת איך בשנת השבתון עובד הוראה מקבל משכורת. לטענתה זה קשור לכוח אדם ולא אליה. (עמ' 12 שורה 15 לפרוטוקול). כשגב' אברג'ל נשאלה לגבי תיק אישי של עובד, השיבה שזה קשור לכוח אדם ולגזברות ולא אליה.
גב' רחל עמיר, מנהלת ענף תחום כוח אדם בהוראה משנת 2010, הצהירה שכשהתובעת נקלטה בשנית בחודש נובמבר 2008, במועד זה קליטת עובדי ההוראה נעשתה באמצעות טפסים ידניים לפני הפעלת מערכת קליטת עובדים מקוונת. העדה הצהירה שבאותה תקופה עובד ההוראה היה מגיע למחלקת כוח אדם עם המסמכים הנדרשים לפתיחת תיק אישי ומשם הופנה לגזברות. בחקירתה נשאלה האם בתקופת שבתון עובד הוראה נהנה משכר שהוא שווי ערך לשכרו הרגיל, השיבה שהיא לא יודעת. כשנשאלה האם במהלך 22 שנים שעובדת במשרד החינוך נתקלה במקרה כמו שקרה לתובעת השיבה שהיא לא ראתה, אך היא עובדת בכוח אדם ולא עוסקת בקרנות השתלמות. כשנשאלה לגבי התיק האישי של התובעת, השיבה שיש תיק אישי בכוח אדם אך היא לא הביאה אותו לדיון כי היא לא התבקשה להביא אותו (עמ' 5 שורה 7 לפרוטוקול). כשנשאלה לגבי קליטת העובדת בשנת 2008 בנוגע לקרן השתלמות, השיבה שהיא לא מטפלת בקרן השתלמות אך לא ידעה להשיב מי בגזברות אמור היה להגיד לה למלא את הטפסים. כשנשאלה לגבי המכתב שקיבלה התובעת ביום 6.11.17 בנוגע לבקשתה מיום 5.3.17, בה נכתב שהחופשה אושרה למטרת השתלמות מטעם קרן ההשתלמות, השיבה שהיא לא יודעת מה הייתה בפניה של משרד החינוך מקרן ההשתלמות וממילא זה לא נוגע אליה אלא לגזברות (עמ' 17 שורה 25 לפרוטוקול). גם בחקירתה החוזרת השיבה שהיא לא יודעת מי אמור לטפל בנושא כי היא לא עובדת גזברות.

7. בסיכומיה חזרה התובעת על טענתה שהיא זכאית לקבל פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות וכן פיצוי בשל עוגמת נפש. ב"כ הנתבעת חזר על טענת הנתבעת שדין התביעה להידחות בשל שיהוי בשל הגשת התביעה ונזק ראייתי. לטענתו, בהיעדר מידע קונקרטי להתייחס לקליטת התובעת בשנת 2008, יש שלושה תרחישים אפשריים, אחת שהתובעת קיבלה מהגזברות טופס בקשת הצטרפות לקרן השתלמות והתבקשה למלא את הטופס ולהגישו בבנק הבינלאומי, תרחיש שני שהתובעת הופנתה לבנק בינלאומי לצורך קבלת טופס הצטרפות, מילויו והגשתו בבנק, תרחיש שלישי, שהתובעת לא קיבלה ממשרד החינוך טופס הצטרפות ולא הופנתה לבנק לצורך צירופה לקרן השתלמות. לטענתו כך או כך משאין בתיק האישי של התובעת כל טופס הנוגע לקרן ההשתלמות, דין התביעה להידחות.

8. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנות שדין התביעה להתקבל בחלקה. על פי תקנות הארכיונים (ביעור חומר ארכיוני במוסדות המדינה וברשויות המקומיות) תשמ"ו – 1986 על המדינה לשמור תיק אישי של עובד לפחות 7 שנים לאחר הפסקת שירותו. ראו תקנה 4 בחלק א בתוספת הראשונה, תקנות משנה (7) עד (10).
מהעדויות עלה שמשרד החינוך לא שמר את התיק האישי של התובעת ואת מסמכי קליטתה כנדרש. ההסבר שנתנו העדות מטעם המשיבה היה שבזמן קליטת התובעת המערכת עדיין לא הייתה מקוונת ובחקירתה העידה גב' עמיר שהתיק האישי נמצא במחלקת כוח אדם אך היא לא התבקשה ע"י הנתבעת או נציגה להביא אותו, ולטענתה ממילא מסמכים הנוגעים לקרן השתלמות נמצאים בגזברות

המדינה, שהיא הנתבעת, לא זימנה עדים מהגזברות אלא בחרה לזמן רק עובדת מתחום כוח אדם ועובדת מתחום משכורות. שתי העדות לא ידעו להשיב מה הם המסמכים שקיבלה התובעת בעת קליטתה בפעם השנייה בשנת 2008 ולא הציגו את המסמכים עליהם חתמה. התשובה של גב' אברג'ל לפיה ערכה בדיקה אקראית לגבי מספר עובדי הוראה שנקלטו באותה שנה, אינה מספיקה לטעמנו.

מהעדויות התרשמנו שהתובעת שיתפה פעולה, מילאה את כלל הטפסים שהונחו בפניה מתוך מחשבה שכל זכויותיה תשמרנה כפי שהיה בתקופה הראשונה בה עבדה במשרד החינוך. התובעת גם העידה, ואנו מאמינים לה, שהיא לא דחתה הצעה להפריש כספים לקרן השתלמות. בעדותה העידה בצורה החלטית שחתמה על כל הטפסים שקיבלה בזמן קליטתה. היא אף העידה: "אני יודעת שמשרד החינוך הוא אבא ואמא שלי והם קולטים אותי לעבודה, הם אחראים עלי ונותנים לי טפסים ואני מקבלת מהם שכר".
אכן התובעת לא דקדקה בתוכן תלוש השכר ולא הייתה ערה לכך שלא מנוכים משכרה כספים לקרן השתלמות, ובמצב רגיל היינו זוקפים זאת לחובת העובד. עם זאת, מאחר שהנתבעת לא שמרה את המסמכים כמתחייב בתקנות הארכיונים ולא הציגה אסמכתה שהתובעת בחרה שלא להפריש לקרן השתלמות בייחוד לאחר שבתקופה הראשונה הייתה הפרשה לקרן השתלמות, החלטנו לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין אי ההפרשות.

התובעת העידה בעמ' 8 שורה 9 שגם בתקופה הראשונה היא לא טיפלה במסמכים בקרן השתלמות וכן הייתה לה קרן השתלמות ולכן הסתמכה על הגורמים במשרד החינוך שאחראים לטפל בזה, הנתבעת לא הציגה מסמכים סותרים זאת, אף על פי שהנתבעת מחויבת הייתה לשמור את אותם מסמכים.
שתי העדות מטעם משרד החינוך לא תרמו מבחינה עובדתית להליך, שתיהן השיבו שנושא קרן ההשתלמות אינו בסמכותן ואף גב' עמיר העידה שאינה יודעת בוודאות האם היו אמורים במשרד החינוך להניח בפני התובעת טפסים לקרן השתלמות. העדות לא ידעו להשיב על תשובת משרד החינוך למכתב התובעת מיום 5.3.17 שם נכתב שמשרד החינוך אישר את החופשה למטרת השתלמות ולא ידעו להשיב מה היה תוכן הפניה של משרד החינוך לקרן ההשתלמות.

9. עם זאת, אנו מקבלים את עמדת הנתבעת שככלל האחריות לבדוק את תלושי השכר מוטלת על עובד והצטרפות לקרן השתלמות מצריכה פעולה אקטיבית מטעם העובד. קרן השתלמות אינה קרן פנסיה ואינה חלק מהתנאים הסוציאליים שחובת העובד לקבלם ושעל המעביד לתיתם, כפי שנקבע בע"ע 376/03 כרמי – ההסתדרות מדיצינית הדסה (ניתן ביום 10.1.2006) גם פסקי דין של בתי דין אזוריים פסקו ברוח זו, כך למשל דחתה השופטת אורית יעקבס בע"ב 1997/08 גמזו – אמית ומשרד החינוך (ניתן ביום 18.8.2009), תביעה לקבלת קרן השתלמות מאחר שמצאה שהתובע באותו ענין התרשל ולא הגיש בקשה להצטרפות לקרן.
בענייננו, כאמור, המקרה שונה. הנתבעת לא הציגה אסמכתאות לפיהן התובעת סירבה להצטרף לקרן או לפחות שהנתבעת העמידה בפני התובעת את האפשרות להצטרף לקרן השתלמות וכאמור אף לא שמרה את המסמכים כמתחייב בחוק.

10. בשל המקרה הייחודי שבפנינו החלטנו לקבל את התביעה לפיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות. על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 47,113 ₪ (על פי תחשיב שערכה גב' אברג'יל) לו הסכימה התובעת בסיכומיה בסעיף 41.

11. אשר לעוגמת נפש, לא מצאנו מקום לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגין עוגמת נפש. אין זה המקרה שיש לפסוק פיצוי בשל עוגמת נפש, פיצוי בגין עגמת נפש יש לפסוק במקרים נדירים ואין זה המקרה בו יש לפסוק פיצוי כזה. התובעת טענה לנזקים כספיים אך לא הוכיחה אותם ולא צירפה אסמכתאות לביסוס טענתה שנרשמה לקורסים בתקופת ההשתלמות, וממילא התובעת דחתה את הצעת משרד החינוך לחזור לעבודתה בהיקף של 100% משרה כך שלא פעלה להקטין את הנזק הנטען על ידה.

12. סופו של דבר, על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 47,113 ₪ בתוך 45 יום מהיום, אחרת הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.
מדובר בפיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות כך שאין התובעת זכאית להנות מהטבות מס הניתנות בגין כספי קרן השתלמות ועל התובעת לשלם מס כדין בגין פיצוי זה.

13. משהתביעה התקבלה בחלקה (פסקנו לזכות התובעת מחצית מסכום תביעתה) אנו מחליטים שכל צד יישא בהוצאותיו.

14. זכות ערעור כדין.

15. פסק הדין נתן בהרכב של שניים לאור ההחלטה מיום 27.5.19.

ניתן היום, ד' תשרי תש"פ, (03 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

נציגת ציבור- מעסיקים
גב' ציפי בר נוי

צבי פרנקל, שופט
סגן נשיא