הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע סע"ש 31136-11-17

לפני: כב' השופט יוסף יוספי
נציגת ציבור (עובדים) גב' בת שבע זיידמן
נציג ציבור (מעסיקים) מר יאיר כפיר

התובע:
אלכסנדר קופרשמידט
ע"י ב"כ: עו"ד ולדימיר פוסטרנק

-
הנתבעת:
נבוקה מקסים ניהול פרויקטים בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד יאן קרומין ו/או עו"ד חופית בן דוד

פסק דין

1. התובע, אשר עבד כצנר בנתבעת , הגיש תביעה על סך למעלה מ-70,000 ₪ בגין הרכיבים הבאים: פיצויי פיטורים (לחילופין בגין הפרשות על חשבון פיצויי פיטורים), אי מתן הודעה מוקדמת, פיטורים ללא שימוע ושלא כדין, שכר עבודה בצירוף הלנה, דמי מחלה, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, דמי חגים, אי ביצוע הפרשות לקרן הפנסיה, גמול שעות נוספות, אי עריכת הסכם עבודה ו/או אי מתן הודעה על תנאי עבודה.

2. הנתבעת הינה חברה המעניקה שירותים לחברת אינ טל, ובה עבד התובע תחילה כעוזר צנר ואח"כ כצנר. יחסי העבודה החלו ביום 1.7.16 והסתיימו בחודש 11/17.

טענות הצדדים

3. לטענת התובע, הנתבעת פיטרה אותו, ולפיכך זכאי הוא לפיצויי פיטורים ו לדמי הודעה מוקדמת. הנתבעת הפרישה לקופת הפנסיה בחסר. כמו כן, ניכתה כספים בגין פנסיה מהעובד ולא העבירה לקרן הפנסיה. הנתבעת הודתה כי התובע זכאי ל-1,000 ₪ בגין הפרשי דמי הבראה וכן ל-1,440 ₪ בגין פדיון חופשה. התובע זכאי להפרש דמי חגים, דמי מחלה ושכר עבודה בגין חודשים 9/17 ועד לחודש 6.11.17. התובע לא קיבל הודעה על ת נאי עבודה. שכר התובע שונה כל העת והנתבעת לא ידעה להסביר כיצד חושב שכרו. הנתבעת הציגה מסמך פיקטיבי מיום 1.7.16 אשר חל ביום שישי בו התובע לא עבד. גם מעיון בתלושי השכר לא ניתן לד עת מהו בסיס השכר ואף אין רישום של השעות הנוספות. קודם להרעת תנאים יש לערוך שימוע. לתובע לא נערך שימוע ולפיכך הוא פוטר שלא כדין. בנוסף, התובע פוטר כשהיה חולה. התובע זכאי לסך של 10,269 ₪ בגין גמול שעות נוספות. התובע מודה כי לנתבעת זכות לקזז 3,000 ₪ בגין יתרת הלוואה שנטל.

4. לטענת הנתבעת, היא לא פיטרה את התובע. התובע נטש עבודתו. התובע לא נתן הודעה מוקדמת לאחר שנטש באופן חד צדדי את העבודה. התובע ביקש שימציאו לו מכתב פיטורים וביקש להיות מועסק ללא תלוש משכורת. התובע זכאי לדמי הבראה ופדיון חופשה. התובע חייב לנתבעת בגין הלוואה סך של 1,170 ₪. התובע קיבל את כל זכויותיו ואף קיבל ביתר סך של 5,928 ₪. לתובע לא מגיעים דמי מחלה בגין ימים לגביהם לא המציא אישורים. התובע קיבל דמי חגים בגין ח גים שלא חלו בשבת. לתובע הופרשו כספים כדין לקרן הפנסיה. התובע קיבל את מלוא התשלומים בגין שעות נוספות. התובע חתם על הסכם עבודה ביום 1.7.16, יום אחרי שהחל לעבוד בנתבעת. התובע ידע את תנאי עבודתו. הנתבעת רשאית לקזז 7,200 ₪ בגין הודעה מוקדמת ו-1,170 ₪ בגין יתרת הלוואה. התובע היה עובד חסר אחריות שלא התייצב למשמרות וגרם נזק למוניטין הנתבעת.

דיון והכרעה

5. כבר בפתח הכרעתנו נציין, כי בהתאם להודעת הנתבעת נותרה היא חייבת לתובע סך של
1,002 ₪ בגין דמי הבראה וכן סך של 1,440 ₪ בגין פדיון חופשה.

מנגד, הודה התובע כי הוא נותר חייב לנתבעת סך של 3,000 ₪ בגין יתרת הלוואה.
בהקשר זה יצוין, כי הנתבעת טענה שהתובע נותר חייב לה סכום גבוה יותר ; אך ממסכת הראיות ומ העדויות עולה כי טענה זו לא הוכחה על ידי הנתבעת. דהיינו, הנתבעת לא הוכיחה קיומו של חוב גבוה יותר ואף לא סתרה את גירסת התובע לעניין גובה יתרת ההלוואה, היות ולא הוצג כל מסמך, הלוואה או הסכם בנושא.

6. באשר לסיום יחסי העבודה מצאנו, כי יש להעדיף את גירסת התובע, לפיה הוא פוטר לאחר ששב מחופשת מחלה. יצו ין, כי בכתב ההגנה ובעדות מנהל הנתבעת נטען כי לתובע ניתנו הצעות עבודה אחרות, אך טענה זו נזנחה בסיכומי הנתבעת; והכל בשים לב כי התובע טען כי פוטר ולא התפטר בדין מפוטר, ואף הנתבעת טענה כי התובע התפטר לאלתר. דווקא טענות הנתבעת , לפיהן הציע ה לתובע עבודה אחרת מתיישבות עם גירסת התובע, ל פיה נאמר לו על ידי הנתבעת כי יש לו שתי אופציות: לחכות לעבודה ב מפעל אינטל, או לעבור לעבוד באילת- הצעה לה סירב התובע, בשים לב כי הוא מתגורר בעיר אשקלון.
הנה כי כן, גירסת התובע לפיה פוטר לאלתר לא נסתרה.

מהאמור לעיל עולה, כי התובע זכאי לתשלום בגין פיצויי פיטורים בסך של 9,500 ₪.
יצוין, כי לא הוצג כל תחשיב החולק על סכום זה, ואף לא נטענו טענות שיש בהן לסתור את הסכום שנתבע.

כפועל יוצא, זכאי התובע גם לדמי הודעה מוקדמת בסך 7,000 ₪, וכן לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין בהיעדר שימוע בנסיבות העניין בסך 3,000 ₪.

7. התובע תבע דמי חגים בסך 3,817 ₪.
תחשיבו של התובע וטענותיו לעניין רכיב זה לא נסתרו. כל שטענה הנתבעת לעניין זה היה כי לתובע שולמה מלוא התמורה, וזאת ללא כל פירוט וללא ציון ימי חג שחלו בשבת.

לפיכך, זכאי התובע להפרשי דמי חגים בסך 3,817 ₪.

8. באשר לרכיב דמי מחלה תבע התובע בסיכומיו סך של 1,161 ₪ בעוד שבכתב התביעה תבע סך של 1,440 ₪, וזאת בגין התקופה שמיום 29.10.17 ועד ליום 6.11.17.
בכתב ההגנה הודתה הנתבעת (סעיף 21) כי התובע מסר לה אישור מחלה כפי שטען, ובסיכומיה לא העלתה טענת הגנה כנגד זכאות התובע ברכיב זה.

לפיכך, זכאי התובע לסך של 1,161 ₪ בגין דמי מחלה.

9. באשר לתביעה לתשלום שכר עבודה בעבור התקופה שמיום 26.9.17 ועד ליום 6.11.17- מצאנו כי יש לדחותה , וזאת ממספר טעמים.
ראשית, התובע בתביעתו תבע סך של 7,000 ₪ בגין רכיב זה, אך בעדותו הודה שהיה חייב כספים לנתבעת שנוכו כפי שעולה מתלוש השכר של חודש 10/17, וזאת בסך של 5,230 ₪ בגין מפרעה.
באשר להפרש שנותר נציין, כי לתובע אושרה התביעה בגין ימי מחלה מיום 29.10.17 ועד ליום 6.11.17, כך שלא ניתן לשלם גם את המשכורות בגין אותה תקופה.

10. באשר לרכיב אי ביצוע הפרשות לפנסיה מצאנו, כי יש לקבל את התביעה בחלקה, ונפרט.
בכתב התביעה תבע התובע סך של 13,440 ₪ ברכיב זה, בעוד שבתצהירו תבע סך של 6,549 ₪. בסיכומיו טען התובע למספר תחשיבים, לפיהם זכאי הוא לסך של 8,127 ₪ בגין אי הפרשות לקופת הפנסיה ולרכיב הפיצויים, ובנוסף לסך של 1,048 ₪ ובניכוי כספים שלא הועברו לקרן הפנסיה.
בסופו של יום בסיכומיו תבע התובע סך של 6,071 ₪ בגין אי הפרשות מעסיק, ולחילופין סך של 3,354 ₪ בהתאם לטענות הנתבעת ; וכן אי הפרשה על חשבון פיצויי פיטורים בסך של 6,182 ₪ או לחילופין סך של 3,461 ₪ בהתאם לטענות הנתבעת.
לאחר בחינת טענות הצדדים מצאנו, כי התובע זכאי לתשלו ם בגין הרכיב דנן אך בהתאם לתחשיב הנתבעת; במסגרת ו צוי ן כי חובת ההפרשה חלה לאחר חצי שנת עבודה, וזאת בשים לב כי לא נטען שלתובע היה עבר פנסיוני או שישנה חלות של צו הרחבה או הסכם קיבוצי על יחסי העבודה.
לפיכך, זכאי התובע לסך של 3,354 ₪ בגין הפרשי הפרשה לקרן הפנסיה.

יצוין כי התובע זכאי אומנם גם לסך של 3,465 ₪ בגין אי הפרשה על חשבון פיצויי פיטורים- אולם לא נפסוק לו זאת, מאחר וכבר פסקנו לטובתו תשלום מלא של פיצויי פיטורים.

11. באשר לתביעה בגין אי מתן הודעה על תנאי העבודה, הרי שיש לדחותה, מן הנימוקים דלהלן.
בדיון מיום 31.5.18 הודה התובע כי שולמו לו כספים מעבר לאלה הרשומים בתלושי השכר, וזאת במשך 6-7 חודשים ראשונים, ועולה כי עסקינן בהיקף מצטבר של 15,000 ₪ בקירוב. התנהלות זו התבצעה בהסכמת שני הצדדים והיתה נוחה לשניהם.
בנסיבות אלה, אין זה ראוי כי התובע מחד מגיע להסכמה כזו עם הנתבעת, ומאידך טוען כי לא קיבל הודעה על תנאי העבודה.

לפיכך, אין לפסוק לתובע פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה.
חשוב לציין, כי אין בקביעה זו משום הכשרת ההסכמה אליה הגיעו הצדדים.

12. באשר לפיצוי מכוח חוק הגנת השכר בגין אי תקינותם של הרישומים בתלושי השכר, כפי שטען התובע לאורך כל הדרך, הרי שיש ל פסוק לתובע פיצוי אך לא את הסכום שתבע במלואו.
הפגמים בתלושי השכר התייחסו בין השאר לרישום תעריפי ימי חופשה וחג, לרישום שכר באופן משתנה, ולהיעדר רישום בגין עבודה בשעות נוספות.
הנתבעת לא הציגה טענות הגנה לעניין זה, מלבד טענתה בסיכומים לפיה התובע היה מודע לתנאי עבודתו. עם זאת, בקביעת סכום הפיצוי יש לשים לב לתקופת העבודה ולכך שדובר בתלושים אשר היו בהם גם נתונים נכונים.
כמו כן, כפי שפורט לעיל, הודה התובע כי שולמו לו כספים מעבר לאלה הרשומים בתלושי השכר, וזאת במשך 6-7 חודשים ראשונים.
לפיכך, הפגמים המדוברים מתייחסים ממילא רק לפרק זמן קצר.

לאור זאת, זכאי התובע לפיצוי בסך 1,000 ₪ בגין אי תקינות תלושי השכר.

13. באשר לגמול שעות הנוספות, תבע התובע סך של 10,269 ₪, ובכתב התביעה ובסיכומיו תבע את אותו הסכום.
מנגד, בתצהיר הנתבעת ובכתב ההגנה, כמו גם בסיכומיה, טענה הנתבעת כי לתובע שולמה מלוא התמורה בגין שעות עבודתו.
מעיון בתלושי המשכורת עולה, כי לתובע שולמה משכורת גלובאלית עד חודש 2/17, וזאת ללא פירוט שעות העבודה.
מעדותם של שני הצדדים עלה , כי בפועל עבד התובע בשעות נוספות. החל מחודש 3/17 ציינה הנתבעת בתלושי השכר את מספר הימים בהם עבד התובע, אך גם זאת ללא ציון עבודה בשעות הנוספות והתעריף הנלווה לכך, למעט תלוש שכר של חודש 10/16 בו צוינו מספר השעות הנוספות אך ללא פירוט התעריף והסכום בגינן.
בנוסף, מדוחות הנוכחות עולה, כי התובע עבד שעות נוספות מדי יום כשהתייצב לעבודה. בהקשר זה נציין, שאין בתשלום הגלובאלי כדי לכלול את השעות הנוספות בנסיבות דנן .
משהנתבעת לא סתרה את חישובי התובע ברכיב דנן , ובשים לב כי יש בו כדי לשקף את היקף עבודת התובע, הרי שהתובע זכאי לסך אותו תבע בגובה 10,269 ₪ בגין גמול שעות נוספות .

14. מכל האמור לעיל עולה, כי על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

הפרשי דמי הבראה סך של 1,002 ₪
פדיון חופשה סך של 1,440 ₪
פיצויי פיטורים סך של 9,500 ₪
הודעה מוקדמת סך של 7,000 ₪
פיטורים שלא כדין בהעדר שימוע סך של 3,000 ₪
דמי חגים סך של 3,817 ₪
דמי מחלה סך של 1,161 ₪
הפרשות פנסיה (מעסיק) סך של 3,354 ₪
פיצוי בגין חוק הגנת השכר סך של 1,000 ₪
גמול שעות נוספות סך של 10,269 ₪
________________________________________________
סה"כ: 41,543 ₪

מסכום זה רשאית הנתבעת לקזז סך של 3,000 ₪- הסכום בו הודה התובע בסיכומיו כי נשאר חייב לנתבעת בגין יתרת ההלוואה.
כמו כן, ככל שצבורים כספים בקרן עבור פיצויי פיטורים, רשאית הנתבעת לקזז את הסכום הצבור שם מהסכום שנפסק לעיל.

אחרית דבר

15. לאור כל האמור לעיל תשלם הנתבעת לתובע את הסכום שצו ין לעיל לאחר הקיזוז, וזאת תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.
סכום זה יישא ריבית והצמדה כדין מיום 1.12.17 ועד ליום התשלום בפועל.

16. בנסיבות העניין מצאנו, כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בכך לקחנו בחשבון את הסכום שנתבע לעומת הסכום שנפסק.
בנוסף, לקחנו בחשבון את התנהלות הצדדים ב יחסי העבודה ביניהם, לאחר שעלה כי שולמו לתובע כספים במזומן מעבר לנקוב בתלושי השכר, וזאת במשך חצי שנה בהיקף מצטבר של 15,000 ₪ בקירוב. התנהלות זו התבצעה בהסכמת שני הצדדים והיתה נוחה לשניהם. עם זאת, התנהלות זו מקשה על בירור המסכת העובדתית האמיתית.

17. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, כ"ז אב תשע"ט, (28 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

גב' בת שבע זיידמן
נציגת ציבור (עובדים)

יוסף יוספי, שופט

מר יאיר כפיר
נציג ציבור (מעסיקים)