הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע סע"ש 14124-04-17

לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם
נציג ציבור (עובדים) - מר אפרים ויגדר
נציג ציבור (מעסיקים) - מר יאיר כפיר

התובע:
ישראל חזות
ע"י ב"כ עו"ד שלומי הלוי
-
הנתבעת:
1. עיריית אשדוד
ע"י ב"כ עו"ד נועה ברוק אזוגי

צדדים נדרשים: 2. מדינת ישראל – משרד הפנים
מדינת ישראל – משרד האוצר
ע"י פרקליטות מחוז דרום (אזרחי)
עו"ד אמיר זייבק

3. מרכז השלטון המקומי בישראל
ע"י ב"כ עו"ד מנחם לפידור

פסק דין

תביעה זו עניינה עתירה לתשלום פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

רקע עובדתי

1. הנתבעת, עיריית אשדוד, היא רשות מקומית המאוגדת על פי פקודת העיריות ופועלת מכוחה (להלן: העירייה או הנתבעת).

2. משרדי הפנים והאוצר (להלן: המדינה) והמרכז לשלטון המקומי (להלן: המרכז לשלטון מקומי) הצטרפו להליך זה (החלטות מיום 29.10.17 ו- 26.12.17), וזאת כפי שיפורט להלן.

3. במסגרת שינוי ארגוני שנערך בעירייה בשנת 2010, הוחלט על הקמת מינהלות רובע, הכפופות למינהלת התיפעול ולהוראות ראש מינהל התיפעול בעירייה.

4. התובע נבחר לשמש בתפקיד מנהל רובע בעירייה (רובעים ד', ה' בנתבעת). בהחלטת הנתבעת מיום 16.11.10 אושרה העסקת התובע במעמד סגן מנהל אגף באמצעות חוזה העסקה אישי (להלן: חוזה אישי), בכפוף לאישור משרד הפנים (נספח ים 10 -11 לתצהירי הנתבעת) .

5. במהלך שנת 2016 התקיימו מספר אירועים שבגינם מנהלו של התובע, ראש מנהל התפעול מר שלמה רוטנברג (להלן: מר רוטנברג) הביע חוסר שביעות רצון מתפקודו של התובע, לרבות רישום הערה בתיקו האישי (6.9.16), זימון לשיחה עקב פניות תושבים בדבר ליקויים (8.9.16), קיום שימוע לעובדי המנהלת ומתן נזיפה חמורה ( 15.9.16; נספחים 12-13 לתצהירי הנתבעת), והצגת תוצאות סקר קהל לראשי המנהלות כאשר הרובע שניהל התובע הוצב ברמה נמוכה של שביעות רצון (15.2.17) .

6. בין חודש נובמבר 2016 ועד לחודש ינואר 2017 שהה התובע בחופשת מחלה ממושכת. עם חזרתו לעבודה התקיימה פגישה בין התובע לבין מר רוטנברג. כשלושה שבועות לאחר מכן, ביום 23.2.17, ערך מר רוטנברג לתובע שיחת הערכת ביצועים ומשוב לשנת 2016, ובה ציין כי ישנה התדרדרות בתפקודו. במהלך השיחה התובע עזב את החדר והשיחה הופסקה.

7. ביום 28.2.17 זומן התובע לשימוע בפני ועדת פיטורים העתיד להתקיים ביום 7.3.17, בעילות של תפקוד לקוי ואי התאמה לתפקיד (נספח י' לתצהיר התובע) . להזמנה צורפו מסמכים רלוונטיים.

8. ביום 7.3.17 התקיים ל תובע שימוע בפני ועדת הפיטורים ב עירייה. בשימוע נכחו חברי ועדת הפיטורים - מנכ"ל העירייה, גזבר העירייה, יועמ"ש העירייה וכן מנהל אגף משאבי אנוש, עוזרת מקצועית למנכ"ל העירייה, מר רוטנברג, התובע ובא כוחו (בספח 15 לתצהיר הנתבעת) .

9. ביום 23.3.17 החליטה ה עירייה על סיום עבודתו של ה תובע לאלתר (להלן: ההחלטה או החלטת הפיטורים; (נספח 16 לתצהירי הנתבעת). בסיכום ההחלטה נכתב: "התרשמנו כי אכן תפקודו של העובד לקוי וכי קיים קושי מהותי ביחסי העבודה בין העובד לבין ראש המינהל (מר רוטנברג - י.א.ש.)".

ההליכים המשפטיים

10. ביום 30.3.17 הגיש התובע למתן סעדים זמניים ולאחר דיון במעמד הצדדים ניתנה ביום 31.7.17 החלטה המורה כי החלטת הפיטורים מיום 23.3.17 - בטלה.

בהחלטה מיום 31.7.19 נקבע כי הליכי הפיטורים של התובע נערכו ללא שיתופו של ארגון העובדים ובכך חרגה העירייה מהוראות חוקת העבודה, משלא הוכח כי היה ניתן להחריג חוזה התובע ממנה. עוד נקבע כי לאחר שובו של התובע מחופשת המחלה, נערכה שיחה לשיפור התנהלותו כאשר שלושה שבועות לאחר השיחה, זומן לשימוע. בעניין זה נקבע כי פרק זמן של שלושה שבועות אינו מהווה הזדמנות אמיתית לשיפור התנהגות. משיקולים אלו בעיקרם, וממכלול השיקולים הנבחנים עת מתבקש סעד זמני, נקבע כי החלטת הפיטורים בטלה. בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדח תה ביום 12.9.17 (בר"ע 56371-08-17).

11. ביום 29.10.17 הוגשה הודעת המרכז לשלטון מקומי כי הוא מבקש להצטרף להליך זה בשאלת פרשנות הוראות חוקת העבודה על חוזים אישיים של חלק מעובדי הנתבעת, ובהם התובע. ביום 26.12.17 הגישה המדינה הודעה על הצטרפותה להליך כצד מעוניין וזאת בשאלה " האם יש להחיל על עובד רשות מקומית את הוראות חוקת העבודה לרשויות המקומיות בהיותו מועסק ב"חוזה בכירים (חוזה אישי)" [עמדת המדינה מיום 26.12.17].

12. בין לבין, הגיש התובע בקשות וצווי מניעה זמניים (ראו סע"ש 73120-01-18 בדבר מניעת הפחתת שכר התובע; בקשה מיום 13.8.18 בדבר הקפאת שימוע הקבוע ליום 14.8.18; בקשה מיום 21.9.18 בדבר הקפאת שימוע הקבוע ליום 8.10.18).

13. מטעם התובע העיד הוא עצמו, ומטעם הנתבעת העידו מר רוטנברג, מר אילן בן עדי מנכ"ל העירייה (להלן: מר בן עדי), והגב' אסתי פילוס ראש היחידה לתכנון אסטרטגי בעירייה (להלן: הגב' פילוס).

14. טענות הצדדים התמקדו בשתי שאלות עיקריות - האחת האם נפלו פגמים בהליך הפיטורים, לרבות קיום הליך ללא הסכמת הוועד וזאת בהתאם להוראות חוקת העבודה; השניה האם הליך הפיטורים היה נגוע בשיקולים זרים ובוצע ללא כל הצדקה של ממש.

15. ביום 13.1.19 התקבלה הודעת עדכון מטעם הנתבעת כי בהתאם להחלטת בית הדין בהליך מקביל (סע"ש 4124-12-18 חזות - עיריית אשדוד, החלטת כב' השופט כהן מיום 18.12.18; להלן: ההליך המקביל) נקבע כי פיטורי התובע ביום 22.11.18 (שנעשו תוך כדי ניהול הליך זה) נעשו כדין, ועל כן יחסי העבודה בין הצדדים תמו סופית וזאת ביום 1.12.18. בנסיבות אלה, ובהסכמת הצדדים מיום 12.9.19, תביעת התובע לביטול החלטת הפיטורים הראשונה, אינה עומדת עוד לדיון ולא נדרשת הכרעה בשאלה המשפטית הנוגעת לצורך בהסכמת נציגות העובדים לפיטורי התובע. כפועל יוצא מכך, המחלוקת בענייננו נוגעת להתנהלות הנתבעת בהליך הפיטורים, בחינת השיקולים העומדים בבסיס החלטת הפיטורים ושאלת הפיצוי שלו זכאי התובע בגינם.

16. ביום 12.9.19 נערך דיון במעמד הצדדים, ובמהלך הדיון , על רקע העובדה שהתובע פוטר בעבודתו בחודש נובמבר 2018, ויתר התובע על טענותיו בדבר תחולת חוקת העבודה. משכך, המדינה והמרכז לשלטון מקומי ציינו כי בשלב זה אין צורך עוד במעורבות ם בהליך. עם זאת טענו, כי לא היה מקום למעורבותם וביקשו כי בית הדין ייתן דעתו בענין זה במסגרת פסק הדין.

טענות התובע

17. לטענת התובע, נפלו פגמים בהליך הפיטורים ובהם התייחסות וביסוס החלטת הפיטורים על מסמכים שלא נמסרו לידיו קודם לישיבת השימוע. כך לא הציגה העירייה נתונים בדבר תחזוקה וניקיון ירודים ברובע שאותו ניהל התובע אל מול רובעים אחרים; ביסוס ההחלטה על תוצאות סקר שלא נמסר לידי התובע; העלאת טענות שלא הופיעו במכתב הזימון לשימוע (אי התייצבות לעבודה בערב פסח, אי התייצבות לישיבת הנהלה, תלונות ישנות, העדר פתיחת תלונות במוקד) ואי בחינת חלופות לפיטורים. עוד טוען התובע בענין זה כי הזמנתו לשימוע כשלושה שבועות לאחר שובו מחופשת מחלה ממושכת, מטילה צל על תום הלב העומד בבסיס ההחלטה לקיום השימוע.

לגופה של ההחלטה טען התובע, כי פיטוריו התבססו על טעמים לא ענייניים. לדבריו, לאורך כל שנות עבודתו מילא את תפקידו במסירות ובשביעות רצון ממוניו ואף לעיתים זכה להערכות חיוביות. לשיטתו, במהלך שנת 2016 התרחשה סערה ציבורית עקב כתבה שחשפה מפגעים בעיר, דבר שהוביל להגברת הפיקוח על מנהלי רובעים בניסיון מציאת "שעיר לעזאזל". לשיטת התובע, המפגעים שהתרחשו ברובע שעליו מופקד הם ליקויים שגרתיים והם מטופלים באופן שוטף. נטען כי הערכות ומשובים קודמים מצביעים על אותו היקף ליקויים, אשר עומדים בדרישת הנתבעת ולא מהווים חריג בנוף ובהחלט לא חריגים עד כדי פיטורים. עוד נטען כי החלטת הפיטורים התבססה על ההנחה כי בין התובע לממונה, מר רוטנברג, מתקיימים יחסים עכורים, אולם ההיפך הוא הנכון. נטען כי למעט ישיבה אחת שבה עזב התובע במפתיע, הרי שלאורך השנים התקיימו יחסים מקצועיים וקורטיים ואף בעדויות הצדדים נטען ליחסים מקצועיים תקינים.

טענות העירייה

18. באשר להליך הפיטורים - טוענת העירייה כי ההליך בעניינו של התובע נעשה כדין - הוא זומן לשימוע במכתב המפרט את עילות הפיטורים, ניתן לו זמן להיערך לשימוע, ניתנה לו זכות טיעון מלאה בפני ועדת הפיטורים ו נערך פרוטוקול אשר נמסר לידיו, לדבריה, לאחר ישיבת השימוע ובטרם נתקבלה החלטת הפיטורים, העביר התובע טענות נוספות בכתב ובמסגרתן התייחס לכל העילות שפורטו בהזמנה לשימוע ובמסמכים שהוצגו. לטענתה, החלטת הפיטורים מפורטת ומנומקת והיא ניתנה לאחר שנשקלו טענות התובע והעירייה הגיעה למסקנה כי תפקוד התובע לקוי וקיים קושי בהמשך העבודה של התובע עם הממונה עליו. העירייה טוענת כי לא מוטלת עליה כל חובה לשקול חלופה לפיטורים וודאי מקום שבו חתום התובע על חוזה בכירים. באשר לטענה בדבר פיטורי התובע בסמ וך למועד שובו מחופשת המחלה, טענה העירייה כי עם שובו מחופשת המחלה זומן לשיחה לתיאום ציפיות אלא שהתנהלותו הפגינה יחס מזלזל וחוסר שביעות רצון מעבודתו.

באשר לנימוקי הפיטורים - טענה העירייה, כי התנהלותו של התובע לא עלתה עם הציפיות הנדרשות ממנהל רובע, הוא התרשל וכשל בתפקידו פעמים רבות, נתקבלו תלונות על תפקודו. העירייה טענה כי הדברים הוצגו בפני התובע וניתנו לו הזדמנויות לשפר, אך אלה לא צלחו. הנתבעת הכחישה את טענת התובע שלפיה היו פיטוריו נגועים בשיקולים זרים וטענה כי נהגה באופן זהה עם מנהלי רובעים אחרים שכשלו בתפקידם. לטענתה, ההחלטה על פיטורי התובע התקבלה משיקולים מקצועיים, נוכח כשלים וחוסר תפקוד של ה תובע בתפקיד מנהל רובע, וברקע הדברים , מערכת יחסים לא תקינה בין התובע לבין הממונה עליו.

העירייה הוסיפה וטענה כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח את טענתו שלפיה הפיטורים נבעו משיקולים לא ענייניים הנוגעים לרצונה של העירייה "לערוף את ראשו" על מנת להניח את דעתם של התושבים הכעוסים על מצב הרובע.

הכרעה

19. כאמור, המחלוקת בין הצדדים נוגעת בשני מישורים. האחד, פגמים בהליך הפיטורים. השני, פגמים בגופה של ההחלטה. בכפוף לשאלות אלה, יש לבחון האם זכאי התובע לפיצוי בגין התנהלות העירייה. נדרש להם כסדרם.

לאחר ששמענו את טענות הצדדים, לא מצאנו כי התובע הרים את הנטל להוכיח את תביעתו.

א. הליך הפיטורים

20. במכתב הזימון לשימוע מיום 28.2.17 (נספח י לתצהיר התובע) נרשם כי התובע מוזמן לשימוע עקב: "תפקוד לקוי ואי התאמה לתפקידך". במכתב פורטו מספר דוגמאות ובהם - סיורים מיום 30.8.16 ומיום 13.9.16 שבהם עלתה תמונה של הזנחה ממושכת וכשל ניהולי בתפקוד המנהלת העומדים בניגוד לתוכנית ההפעלה וההנחיות שניתנו; קיום בירור משמעתי מיום 15.9.16 ובו הוחלט על נזיפה חמורה; סקר שביעות רצון עם ציון נמוך; העדר שיפור על פי הערכת עובד שבוצעה לאחרונה ואי לקיחת אחריות . למכתב צורפו מסמכים שהוצגו בפני וועדת הפיטורין.

21. התובע טען כי, במהלך השימוע הפתיעה אותו העירייה בטענות שלא נזכרו במסגרת ההזמנה לשימוע, לרבות טענות בדבר העדרויות התובע בימי שישי ובערבי חג; אי התייצבות התובע לישיבות הנהלה; תלונות משנת 2015 המעידים על כשלי התובע; היעדר פתיחת קריאות מוקד במכסה מספקת; העדר יוזמה של תהליכים קהילתיים והטלת ספק במהימנות תקופת מחלתו של התובע. עוד טען התובע כי מסמכים חשובים ואשר עליהם התבססה העירייה בהחלטתה, לא צורפו למכתב הזימון.

הגם שלא צורף עותק שלם ומלא של מכתב הזימון לשימוע על נספחיו, ניכר כי הנתבעת לא סתרה טענתו בדבר העדר קיומם של מסמכים, לרבות מסמכי הסקר המלא . אלא מאי?- במכתב הזימון לשימוע צוין כי מדובר בדוגמאות ובתום ישיבת השימוע לאחר שנשמעו מלוא טענות העירייה, נטל התובע מסמכים, ניתנה לו הזדמנות להשלים טענותיו תוך שבוע ימים וכן להציג מסמכים נוספים. התובע עשה כן והשלים טענותיו בכתב (נספח יא לתצהיר התובע) וככל שהיה מבקש מסמכים נוספים סביר להניח שהיה מקבלם . בנסיבות אלה, ככל שנפל פגם בכך שבמסגרת השימוע הועלו בפני התובע טענות או הוצגו מסמכים שלא הוצגו בפניו קודם לכן, הרי שלתובע ניתנה הזדמנות לטעון טענותיו גם לאחר הישיבה. משכך, בכל הנוגע להליך השימוע, לא מצאנו כי נפגעה זכות הטיעון של התובע או כי נפל בו פגם.

22. באשר למועד השימוע - התובע טען כי זומן לשימוע כ-3 שבועות לאחר שובו מחופשת מחלה ממושכת וכי לא ניתנ ה לו הזדמנות לשיפור. במסגרת הסעד הזמני סברנו כי מסגרת זמן זו אינה מספקת להצגת שיפור בהתנהלות התובע ובכך מצאנו כי נפל לכאורה פגם במעשי העיריה. אלא שמנגד, במסגרת הליך זה שוכנענו כי במהלך תקופה זו הביע התובע בהתנהגותו חוסר רצון להפנים את ההערות ולשפר את התנהלותו באופן שיביא לשיפור במנהלת שבתחום אחריותו.

23. בעדותו, אישר מר רוטנברג כי עם שובו של התובע מחופשת המחלה הממושכת, בתחילת חודש פברואר, הוא פנה לתובע וציין בפניו כי בחודשי היעדרותו, חל שיפור ניכר במנהלת וכי הוא מקווה שהתובע ישמור על הישגים אלו (עמ' 109 ש' 1-4). מר רוטנברג העיד כי טרם יציאת התובע לחופשת המחלה הייתה התדרדרות, ולאחר יציאת התובע לחופשת מחלה הובא ממלא מקום כאשר עם מינויו החלו להגיע פידבקים חיוביים . לדבריו אמר לתובע, כי "זו הייתה תקופה ויש שביעות רצון ותשבחות מצד התושבים, עכשיו אני מצפה שתיקח ותמשיך עם זה הלאה" (עמ' 109 ש' 13-16). הדברים עולים גם מתכתובת דואר אלקטרוני בין התובע לבין מר רוטנברג, בהמשך לשיחה שנערכה בין השניים כתב מר רוטנברג ל תובע: "ישראל אסיים ואומר שוב את שאמרתי לך בשיחה, למדתי בתקופת היעדרותך שאפשר גם אחרת ורמת הרובעים ותחושת התושבים ניכרת (וללא קשר כלל לאמצעים) אנו לא נתפשר על השירות לתושב וככל שלא תהינה תוצאות אנו נגיב. וכעת חובת העשייה והתוצאה אצלך" (הדגשה שלי; נספח 36 לתצהיר העירייה).

24. אלא שבתקופה של שלושת השבועות עד שזומן התובע לשימוע, הפגין התובע זלזול וחוסר אכפתיות. ראשית, התובע לא התייצב לישיבת מנהלי הרובעים בעניין המדדים שנקבע ליום 6.2.17 וזאת לאחר שאישר את השתתפותו (נספח 38 לתצהיר רוטנברג) ואף לא הגיע לפגישה ביום 15.2.17 שאליה זומן יחד עם כל ראשי המנהלות ואשר נועדה להצגת תוצאות הסקר הגם שנוכח בעבודה באותם הימים (נספחים 41-42 , 55 לתצהיר רוטנברג) . שנית, במהלכה של שיחת הערכת ביצועים ומשוב לשנת 2016 שנערכה ל תובע עם מר רוטנברג ביום 23.2.17, שבה הועלו טענות מצד מר רוטנברג ביחס לאופן תפקודו, קם התובע ועזב את החדר באמצע השיחה.

25. התובע נשאל בעניין אי התייצבותו לישיבה שבה הוצגו ממצאי הסקר ולאחר התחמקויות אישר כי לא הגיע לישיבה שבה הוצגו ממצאי הסקר (עמ' 74 ש' 19 - עמ' 75 ש' 23 לפרוטוקול). לדבריו, הסביר את הסיבה להיעדרותו למר רוטנברג על אף שמדוחות הנוכחות עולה כי שהה במקום העבודה באותו הזמן. באשר לעובדה שקם והלך באמצע ישיבת הערכה עם מר רוטנברג , לא נתן התובע כל הסבר.

לכך מצטרפת העובדה שבפגישה הראשונה שהתקיימה בין התובע לבין מר רוטנברג מיד עם שובו של התובע מחופשת המחלה לתיאום הציפיות , ציין התובע כי הוא חשב שהוא נקרא לישיבה שבה יודיעו לו על פיטוריו. מר רוטנברג העיד כי מטרת השיחה היתה חיובית והיא באה לתת לתובע הזדמנות של ממש (עמ' 109 ש' 17-24 לפרוטוקול). התובע אישר כי בפגישה זו לא דובר על פיטורין ואולם, לאחר הפגישה שלח התובע למר רוטנברג הודעת מייל שבה הוא מפרט את אכזבתו מהפגישה תוך שהוא שולח עותק למר מוטי מלכא שהוא חברו ואינו עובד העירייה (נספח 36 לתצהיר הנתבעת). משנשאל התובע מדוע שלח עותק למר מלכא השיב "כי חשבתי שהוא יכול לעזור לי" (עמ' 72 ש' 18 לפרוטוקול).

26. התובע טען כי במהלך התקופה שבה שהה בחופשה מחלה ארוכה (כ-3 חודשי ם) לא יצר עימו איש כל קשר ומכאן הסיק כי פניו לפיטורים. הנתבעת טענה מנגד כי מדובר בטענה מופרכת. לא מצאנו כי התובע הצביע על כל סיבה שבשלה היה לו בסיס לחשוב כי הוא עומד בפני פיטורים בעת ששב לעבודה והוא לא נתן כל הסבר להתנהגותו כלפי מר רוטנברג עם שובו לעבודה .

27. התובע טען כי התנהלות מר רוטנברג כלפיו מקורה במערכת יחסים עכורה. מר רוטנברג העיד מנגד כי אין לו כל בעיה אישית עם התובע, וכשנשאל האם יחסיו עם התובע היו עכורים השיב בשלילה אולם פירט כי "אני רוצה יחסי עבודה לא מצפה שתהיה חבר שלי. אני רוצה תוצאות" (עמ' 108 ש' 18-28). בסיכומיו טוען התובע כי לאור האמור, אין יסוד לטענת העירייה כי פיטוריו נעשו בשל מערכת יחסים עכורה.

דא עקא, טענת העיריה לא היתה כי בין השניים שוררים יחסי איבה אלא כי בין מר רוטנברג הממונה על התובע ולבין התובע קיימת מערכת יחסים בעייתית כך שהתובע מתקשה לקבל את מרותו של מר רוטנברג באופן המשפיע על תפקודו התנהלותו בעבודה. טענה זו לא נסתרה ועולה מהתנהגותו של התובע עצמו.

28. התנהלותו הכוללת של התובע עם שובו לעבודה לאחר תקופת מחלה ממושכת מצביעה על אי רצון לחזור ולהשתלב בעבודה, יחס מזלזל והעדר רצון לקבל את מרות הממונים עליו. בנסיבות אלה, הגם שמדובר בתקופה קצרה, הרימה העירייה את הנטל להוכיח כי לא נפל פגם בהזמנת התובע לשימוע במועד שבו זומן.

ב. החלטת הפיטורים

29. לטענת התובע, ההחלטה על פיטוריו היתה נגוע ה בשיקולים זרים . לדבריו, במהלך שנות עבודתו לא נפל דופי בהתנהלותו. התובע טען כי הגם שהיו קשיים וכשלים, הרי שאלו נובעים מקושי רוחבי הנעוץ בתקציבים וכוח אדם, והוא ביצע את תפקידו בצורה הטובה שיכול היה לבצעה נוכח הקשיים שעמדו בפניו בתפקיד זה. לטענתו, הסיבות לזימונו לפיטורים היו עקב כתבות קשות בתקשורת שהציגו את העיר ותפקודה באור שלי לי, והצורך ב"עריפת ראשים" עקב הסערה הציבורית שהתעוררה בעקבות האמור.

30. לשיטת התובע, סקר דעת הקהל עליו הסתמכה העירייה, בוצע על ידי אנשים שאינם מוסמכים לכך, הסקר כלל לא בוחן תפקוד מנהלות או כושר ניהולי, ומסקנות הסקר אינן מהימנות דיין כדי להוות שיקול מרכזי לפיטורים. לטענתו, מסמכים נוספים שלא צורפו היו נתוני תחזוקה וניקיון ירודים או השוואה לרובעים אחרים.

31. הנתבעת טענה מנגד כי עוד בשנת 2015 החלה לקבל תלונות על תפקוד התובע - במהלך סיור מטעם מנכ"ל העירייה עלו טענות למפגעים רבים; הצטברו תלונות מתושבים ועובדי העירייה; סקר שנערך בשנת 2015 הצביע על שביעות רצון ממוצעת ומטה. הנתבעת טוענת כי לאחר קבלת הממצאים הללו, נערכה שיחה עם התובע ובו התבקש לשפר התנהלותו ומדדיו. בעניין זה נטען כי טענות התובע בדבר העדר ידיעה על הממצאים הנ"ל (כגון הסקר) אינו נכון, והדברים הובאו בפניו בשיחה עמו בסוף שנת 2015 ו כי התובע לא הכחיש זאת בעדותו. לעמדת הנתבעת, במהלך שנת 2016 ניכר היה כי התובע לא משפר התנהלותו, והמפגעים והתלונות עוד התווספו, ועל כן ביום 6.9.16 נרשמה לתובע הערה בתיק האישי. לאחר מכן, נערכו לתובע מספר שיחות אישיות בעקבות תלונות (שיחה מיום 8.9.16; שיחה מיום 15.9.16, שיחה מי ום 18.9.16 שב ו ננזף והערה נכנסה לתיק האישי).

32. כעולה מעדויות שהובאו בפנינו, בחודשים אוגוסט - ספטמבר 2016, ערך מנכ"ל העירייה סיור ברובע ונמצאו ליקויים והזנחה ממושכת. בעקבות סיור זה נערכה לתובע שיחה עם מר רוטנברג ובתיקו האישי נרשמה הערה והתראת מנכ"ל (נספחים 12-13 לתצהיר הנתבעת ).

33. בעדותו אישר התובע כי ברובע שהיה באחריותו שורר "כאוס" ולכלוך רב אלא שהוא תלה זאת בהעדר כוח אדם, כאשר המחדלים החלו בשנת 2015 וחלקם ב- 2016 (עמ' 65 ש' 8-17). עוד טען התובע כי המפגעים היו קיימים גם ברובעים אחרים, אשר מצויים בטיפול השוטף של המינהלות, אך העירייה בחרה "להיטפל" דווקא אליו.

מר רוטנברג אישר כי "מצב הניקיון בכל המינהלות לא התדרדר אבל לא היה טוב [...] היו סוגיות מול הקבלנים [...] קבלן ניקיון הרחובות" (ש' 7, 11, 13, עמ' 23 לפרוטוקול). בהמשך ציין כי "בחודשים אלה [8-9/16 - י.א.ש] שינינו את שיטת העבודה וראש העיר אישר להכניס עובדים לתוך העיר ויצאנו למכרז עם קבלן ניקיון, מכרז ניקיון רחובות חדש" (עמ' 28 לפרוטוקול).

התובע נשאל אודות הצבת העובדים בפעילות עבודות הניקיון והשיב כי העיריה עובדת עם קבלנים. כשנשאל התובע האם פנה לקבלן בטענה בדבר העדר כוח אדם השיב כי "זה לא פנייה שלי אישית. אני לא יכול לפנות אליהם אישית" (עמ' 66 ש' 1-8). וכשנשאל האם פנה למר רוטנברג בדבר קשיים עם הקבלן , השיב בחיוב , אולם לא ידע לציין האם יש לו אסמכתאות בדבר פניות כאמור (עמ' 66 ש' 15-19).

34. מר רוטנברג העיד כי התובע החל לעבוד בשנת 2010 כאשר עד שנת 2011 היה מדובר בהתאקלמות ראשונית. לדבריו, רק בשנת 2013 החלו להתבצע מדידות ובדיקות תקינות תפקוד של מנהלי הרובעים , כאשר בשנים 2013-2014 החל ה להסתמן התדרדרות בהתנהלות התובע (עמ' 107 ש' 25-29). לשיטתו, התובע כשל בעיקר בצורך לפעול באופן יוזם לקידום המנהלת, וזאת להבדיל ממנהלי רובעים אחרים שיזמו ופעלו לקידום המנהלות שבאחריותם (עמ' 108 ש' 13-15). העירייה הבהירה כי טענותיה כלפי התובע אינן על אי ביצוע עבודת הניקיון על ידי הקבלן אלא כי התובע לא השכיל לנתב ולנצל את משאבי הניקיון ומשאבים אחרים שניתנו לו. לטענתה, הקשיים שעמדו בפני התובע עמדו גם בפני יתר מנהלי הרובעים אך הם ניתבו נכונה את המשאבים שניתנו להם. העירייה טענה כי התובע לא אבחן את מוקדי הליקויים ולא פנה למוקד העירוני לטיפול בהם, כמצופה ממנו.

35. מר רוטנברג הוסיף והעיד, כי במהלך ניהולו של התובע התקבלו מכתבי תלונה, ולשיטתו כמות ומשך התלונות היו גבוהים מאלה שהתקבלו ברובעים אחרים (עמ' 110 ש' 4-6 ; נספחים 40, 48-52, 54 לתצהירי הנתבעת ). התובע הציג מנגד מכתבי תודה, אשר לשיטתו מעידים על תפקודו התקין ושביעות רצון התושבים ברובע (נספח ב2 לתצהיר התובע משנת 2013; נספח ב3 לתצהיר התובע משנת 2017) . משעומת התובע עם העובדה כי שלושת מכתבי התודה האחרונים שצירף לתביעה הם ממועד מאוחר להחלטת הפיטורים (11.2.17, 10.3.17, 6.6.17), השיב, כי יש לו גם מכתבים מ תקופת עבודתו שלא צורפו, ולשיטתו "זה לא צירוף מקרים. היה כנס של וועדי בתים שעשינו בסמוך למכתבים אלה" (עמ' 69 ש' 3). אלא שהמכתבים הנוספים שצירף התובע הם משנת 2013 וחסרונם של המכתבים האחרים (ככל שיש ליתן לכך משקל) מטה את הכף לתמיכה בגרסת העירייה להתדרדרות רמת עבודתו של התובע בשנים 2015-2016.

36. העירייה הפנתה לתוצאות סקר שביעות רצון התושבים לשנת 2015, שבו דורגו הרובעים שבניהולו של ה תובע במקום 7 מתוך 10 ו כן להערכת עובד שנערכה לתובע לאחר מכן שבו קיבל התובע ציון נמוך , כאשר בהערכה כללית כתב מר רוטנברג: "ישראל [ה תובע - י.א.ש.] מקצועי ובר יכולות אשר חייבות להשתקף הן בצירי העשייה ובשנה הקרובה".

בהמשך, הוצג סקר שביעות רצון התושבים לשנת 2016 שבו דורג ו הרובעים שבניהולו של התובע במקום האחרון. לטענת העירייה, סקר זה אימת את טענותיה באשר לכשלים בהתנהלות התובע בניהול הרובעים (ראו גם עדות מר רוטנברג בעמ' 22 לפרוטוקול).

37. התובע העלה טענות כנגד אמינותו של הסקר שתוצאותיו השליליות היוו בסיס להחלטת פיטוריו.

בעניין זה העידה הגב' פילוס, מנהלת היחידה לתכנון אסטרטגי ומידע בנתבעת. לשיטתה, הסקר בודק את שביעות הרצון של התושבים מהשירותים שניתנים, והנתונים שמתקבלים מאפשרים בחינה של תפקוד ניהול (עמ' 102 ש' 27-29) כאשר השירותים שנבדקים מגוונים וכ וללים נושאי ניקיון, גינון, אחזקה, כבישים, ביטחון ועוד (עמ' 103 ש' 1-2). הגב' פילוס נשאלה האם הסקר בודק כושר ניהולי והשיבה כי " הכלי לא בוחן תפקוד של גורמים מקצועיים אלא מגמות על סמך המגמות של שיפור אתה יכול לראות אם יש מישהו שמאתר, פועל למען שיפור ברובע" (עמ' 103 ש' 9-10). יחד עם זאת, העידה הגב' פילוס כי הסקר בוחן היכרות התושבים עם מנהלי הרובע ואת שביעות הרצון מתפקודם, והסקר מכיל כ-40 " שאלות שכל אחת מצביעה על תפקוד והתנהלות הרובע מבחינת אספקת השירותים " (עמ' 103 ש' 16-25).

משנשאלה הגב' פילוס האם בעיה גורפת עם קבלן מסוים שאינו מבצע עבודתו נאמנה יכולה להשפיע על תוצאות הסקר לשלילה, השיבה על כך בחיוב ו אולם, לשיטתה, משעובד הקבלן ברובעים נוספים , ישפיע הדבר על כל הרובעים במקביל (עמ' 104 ש' 26 – עמ' 105 ש' 2) מכאן, שלא ניתן לייחס את דירוגו של הרובע של התובע ל מחדל של קבלן ספציפי. כך גם השיבה כי סטיית התקן של הסקר עומדת על 10%, ואולם כעולה מעדותו של מר רוטנברג, סטיית תקן זו חלה על כל הרובעים ומכאן שאין בכך כדי לשנות את הדירוג (עמ' 36 ש' 11 לפרוטוקול).

38. לעניין מקצועיות ואפקטיביות הסקר, נשאלה והשיבה הגב' פילוס כדלקמן:

"ש. הסקר הזה הוא לדעתך סוג של מדע מדויק מידת הניקיון, התחזוקה ותפקוד המנהלות? מהי מידת האינדיקציה?
ת. אתה יודע מה יפה בסקר הזה? קודם כל אנחנו עורכים אותו קרוב ל-8 שנים והוא חוזר על עצמו. מי שקובע את המדד זה דווקא ראשי המנהלות. כלומר, אנחנו עורכים כאילו מי שקובע את המדד זה הביצוע של ראשי המנהלות כלומר אנחנו לא קובעים מראש צריך להגיע לנקודה איקס אלא הביצוע של ראשי המנהלות קובעים את המדד ואת האיכות שלו. העקביות והתוקף של המדד הופכת אותו להיות כלי מקצועי. כאשר התערבנו ונעשתה פעולה רצינית בתוך רובע, הכלי פשוט איתר את זה ראית את זה עם רגישות מאוד גדולה. אנחנו בוחנים מדי שנה 1,200-1,300 תושבים" (עמ' 105 ש' 11 לפרוטוקול).

עוד ציינה הגב' פילוס כי נעשית התייחסות ופילוג לפי גיל ורמת הכנסה (עמ' 105 ש' 25-28) וכי היחידה כולה מלווה ע"י סטטיסטיקאים מקצועיים ובעלי הסמכה (עמ' 105 ש' 12-17). על יסוד כל האמור, לא מצאנו כל יסוד לניסיונו של התובע לקעקע את תוצאות הסקר ולא מצאנו כי הרים את הנטל להוכיח כי תוצאות הסקר מוטעות.

בהצטרף האמור לתלונות שהועלו כלפי תפקוד התובע, סברנו כי היה יסוד לטענות העירייה כלפי התובע שבגינם היא ביקשה לסיים את העסקתו.

39. כעולה מהראיות ומהעדויות שהובאו בפנינו, מצטיירת תמונה שלפיה, בשנת 2015 החלה ירידה בתפקוד התובע ואשר הביאה לפגיעה בניהול הרובעים שבתחום אחריותו. התדרדרות זו התעצמה בשנת 2016 ו באה לידי ביטוי בשיחות שהתקיימו עם התובע בנוגע לתפקודו, בהתראה ובנזיפה בתיקו האישי. דברים אלה קיבלו חיזוק בתוצאות הסקר שנעשה ואשר העמיד את הרובע של התובע במקום האחרון. יצוין כי מחקירתו של התובע עולה כי בשנת 2015 פוטרו 2 מנהלי רובע אשר הרובעים שבניהולם ניצבו במקומות האחרונים בסקר שביעות רצון התושבים, ולאחר מספר התראות. מכאן , כי גם אין כל בסיס לטענת האפליה כלפי מנהלי רובעי ם אחרים לה טען התובע. כך גם איננו מקבלים את הטענה כי פיטורי התובע נועדו "להשתיק" את הטענות המופנות כלפי העיריה וכי התובע נבחר כ"שעיר לעזאזל" לרצות את התושבים.

40. באשר לטענת התובע שלפיה לא נעשה ניסיון של ממש לניוד או העברתו לתפקיד אחר, וכי המנעות זו מצביעה על חוסר תום הלב של העירייה, לא מצאנו כל בסיס לטענה זו. חלק מטענות העיריה נגעו לעובדה שהתובע נמנע מלקבל את מרות הממונים עליו עד כדי זלזול בהם ובהוראות שקיבל. התנהלות שכזו אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת ניוד לתפקיד אחר וממילא ספק אם העירייה היתה חייבת לעשות כן.

41. החלטת הפיטורים מיום 23.3.17 היתה מנומקת. בהחלטה נכתב כי התובע הוזמן לשימוע " בשל אי התאמה ותפקוד לקוי", פורטו נימוקי ההחלטה אשר התמקדו ב ירידה בתפקודו של התובע בשנת 2016 ובעובדה כי "העובד אינו מוכן לקבל הערות מצד ראש המינהל על ליקויים בתיפקודו" תוך פירוט הדוגמאות לכך. בהחלטה פורטו גם טענות נוספות שהועלו על ידי ב"כ התובע ועמדת העיריה בנוגע אליהן. כמפור ט לעיל, לא מצאנו כי בהחלטה זו נפל פגם.

אחרית דבר

42. לאור כל האמור, התביעה נדחית.

43. המדינה והמרכז לשלטון מקומי, הצטרפו להליך לבקשתם, בהמשך להחלטת בית הדין בבקשה לסעד זמני, שעל פיה נפל פגם בהתנהלות העירייה בכך שפיטרה את התובע מבלי שקיבלה את הסכמת וועד העובדים לכך. המדינה והמרכז לשלטון מקומי אמנם טענו טענותיהם במסגרת ההליך, ואולם משהצטרפותם להליך נעשתה לבקשתם, ומשבסופו של יום המחלוקת בעניינם אינה נדרשת להכרעה, לא מצאנו מקום לפסיקת הוצאות הן לזכותם והן לחובתם.

44. משנדחתה התביעה, יישא התובע בהוצאות הנתבעת בסך של 7,500 ₪ אשר ישולמו תוך 60 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום.

ניתן היום, ג' תשרי תש"פ, (02 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר אפרים ויגדר
נציג ציבור (עובדים)

יעל אנגלברג שהם
שופטת

מר יאיר כפיר
נציג ציבור (מעסיקים)