הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ס"ק 54731-01-15

21 אוקטובר 2016

לפני: כב' סגן הנשיאה אילן סופר

המבקשת:
ההסתדרות הרפואית בישראל, ( חברות-510791721130281)
ע"י ב"כ: עו"ד ארנה לין ואח'

-
המשיבים:
1.מדינת ישראל
2.משרד הבריאות
3.משרד האוצר
ע"י פרקליטות המדינה עו"ד דורון יפת
4.שירותי בריאות כללית,
ע"י ב"כ: עו"ד תמר גולן ואח'

'
התובעים:
ד"ר גל בן אריה, (ת.ז.-XXXXXX518) ואח' ( פ"ה 13106-10-16 )
ע"י ב"כ: עו"ד נורית אלשטיין ואח'

-
הנתבעים:
1.שר האוצר,
2.משרד הבריאות,
ע"י ב"כ: פרקליטות המדינה

החלטה

1. לפני בקשת המשיבים 1-3 (להלן -המדינה) – המשיבה והנתבעת ב שני ההליכים - לאיחוד הדיון בתיקים שבכותרת ולדחיית מועד הדיון הקבוע להוכחות ליום 27.10.16 .

2. בקליפת אגוז יצויין כי עניינה שבקשת הצד בסכסוך קיבוצי (להלן – הבקשה) הוא חיוב המדינה ושרותי בריאות כללית (המשיבים בבקשה) לשלם לכלל המומחים את מענק הפריפריה המוגדל לרופא במקצוע במצוקה שעבר לפריפריה בשנים 2011-2014 (להלן – המענק).
עניינו של סכסוך הפרט (להלן – התביעה) הוא עתירה לסעד הצהרתי של 21 רופאים מתמחים בבית החולים "סורוקה", אשר החלו התמחותם בשנת 2015 ואילך וטוענים כי הם זכאים לקבלת המענק בדרך שבה ניתן בשנים 2011-2014. תביעה זו הוגשה במקורה כעתירה לבג"ץ כנגד המדינה בה התבקש צו על תנאי כנגד החלטת משרד האוצר מ 2016 לפיה תוקנו המבחנים למתן תמיכה של משרד הבריאות במוסדות רפואיים הנותנים מענקים לרופאים המועסקים בבתי חולים ציבוריים במקצועות במצוקה בפריפריה (להלן – הנוהל).
ביום 7.7.2016 התקיים דיון בעתירה וניתן פסק דין הקובע כי הסמכות לדון בעתירה היא של בית הדין לעבודה ועל כן העתירה נמחקה (בג"ץ 3000/16).

3. לטענת המדינה במרכז שני ההליכים עומדים אותם מסמכים: זה של הממונה על השכר מחודש אוגוסט 2011 וחוזרי משרד האוצר מ 2016 וביניהם הנוהל. המדינה טוענת כי קיימת חשיבות לקיים דיון אחד בשני ההליכים בשל השלכות הרוחב שעלולות להשפיע על תקציב המדינה ואופן פעולתה. זאת הן ביחס לרופאים המומחים שנקלטו בשנים 2011-2014 והתובעים בתביעה שפסיקה בעניינם תשפיע על כלל הרופאים והמתמחים שנקלטו משנת 2015.
לבד מכך בתביעה ישנם צדדים ראויים שלא נתבעו וקיימים בבקשה כמו שרותי בריאות כללית וההסתדרות הרפואית שלהם יש מידע על קבלת התובעים לעבודה, ועל תוכן ההסכמה שניתנה לטענת המדינה לפיה החל מסוף 2014 לא ישולמו מענקים.
עוד נטען כי אמנם הסעד המתבקש בשני ההליכים הינו הצהרתי, אך בהתחשב כי התובעים עתרו לתשלום מענקים בסך 300,000 ש"ח או 500,000 ש"ח יהיה עליהם לכמת התביעה ולשלם אגרה.
המדינה טוענת עוד כי משמעות בקשת התובעים הינה העדפתם על פני רופאים אחרים שלא הגישו תביעה. כמו כן קיים שוני רלבנטי בין התובעים אשר במועד קבלת ההחלטה על הפסקת תשלום המענק היו עדיין בתקופת הסטאז' לבין רופאים אחרים אשר כבר החלו את התמחותם במועד קבלת ההחלטה לבין קבוצות נוספות של רופאים שלא זכאים למענק כפי שנקבע במקור.
בנסיבות אלה, פיצול הדיון עלול להביא לקביעות סותרות, בעוד שאם יאוחדו ההליכים, ממילא מדובר באותם באי כוח של מרבית הצדדים.
4. ההסתדרות הרפואית – המבקשת בבקשה – התנגדה לבקשה וטענה כי מדובר בהליך שיש לנהלו ביעילות ומהירות, שנפתח לפני כשנתיים וקבוע להוכחות לעוד מספר ימים. עוד צוין כי עדה מרכזית מטעם המבקשת הגיעה לארץ במיוחד לקראת ישיבה זו. כמו כן, דחיית הדיון תפגע בזכויות המומחים אשר ממתינים לקבלת המענק מזה זמן רב. בשים לב לכך כי בתביעה טרם הוגש כתב הגנה, טרם התקיימו הליכים מקדמיים הרי שדחיית דיון ההוכחות יביא לך שהוא יתקיים לא מוקדם משנת המשפט הבאה.
עוד טוענת ההסתדרות הרפואית כי אין זהות בין הצדדים בשני ההליכים, שכן היא ושירותי בריאות כללית אינם צד לת ביעה. לבד מכך בשני ההליכים מתעוררות שאלות שונות של משפט ועובדה. בבקשה נדונה שאלת זכאותם של רופאים מומחים למענקים ביחס לשנים 2011-2014 כשלטענת המדינה יש הבדל בין מתמחים ולמומחים ורק הראשונים זכאים למענקים.
בתביעה, מדובר בזכאותם של רופאים מתמחים למענקים ביחס לשנים 2015-2019. התביעה מתייחסת לתקופה המוקדמת להתמחות ואף לשנת הלימודים האחרונה בה הרופא מבצע סטאז'. התביעה מבוססת על משפט מנהלי וחוקתי וביסודה נטען שהחלטת המדינה בדבר ביטול הזכאות למענקים החל משנת 2015 הינה החלטה מנהלית פסולה. המצב שקדם להחלטה יצר לתובעים אינטרס הסתמכות ושינוי המצב פגע בזכויותיהם לכבוד, אוטונומיה וקניין. לעומת זאת עילת הבקשה נטועה במישור החוזי ההסכמי ובטענה להפרת הסכם ואפליה.
גם דרך ניהול ההליך שונה. בתביעה טוענים התובעים להבטחה מנהלית מחייבת שהסתמכו עליה, כאשר כל תובע מפרט בהרחבה את נסיבותיו האישיות. לעניין זה מתחייב דיון נרחב ופרטני שימשך יותר מישיבה אחת לכל הפחות שכן מדובר ב21 תובעים. זאת בשונה מהבקשה בה מועלות טענות עקרוניות הנוגעות למחלוקת עובדתית מצומצמת שניתן לבררה בדיון אחד. על כן במקרה זה שיקולי יעילות ומהירות הדיון בהליך קיבוצי גוברים על השיקולים התומכים באי חוד הדיון.
גם המסמכים עליהם מבוססים ההליכים שונים בעיקרם. הבקשה מבוססת על מסמך של הממונה על השכר משנת 2011 והתביעה מבוססת על החוזר משנת 2016 של משרד האוצר שאינו רלוונטי לבקשה. גם הטיעון של המסגרת התקציבית לא יכול להישמע שעה שתלויות ועומדות בבתי הדין תביעות פרט רבות של רופאים לתשלום מענקים, שהמדינה לא ביקשה לאחדם.
איחוד הדיון לא יביא לחיסכון בזמן, יביא לעיכ וב, סיבוך והכבדה משמעותיים ובלתי מוצדקים, זאת שעה שהבקשה היא בשלב ההוכחות בטרם סיום. קבלת הבקשה לאיחוד הדיון תגרום לרופאים המומחים לעיוות דין. ספק אם הממצאים העובדתיים או הקביעות המשפטיות יהיה בנושאים חופפים בשני המשפטים. בנוסף, ככל שההכרעה שתינתן בבקשה תהיה רלוונטית לתביעה כוחה יפה יהיה גם לה.

5. שירותי בריאות כללית הסכימה לבקשת המדינה לאיחוד התיקים ולדחיית בהתאמה של מועד הדיון בבקשה.

6. התובעים הגישו בקשה להארכת מועד להגשת התגובה לבקשת האיחוד בחודש ימים. במסגרת הבקשה התובעים התנגדו לאיחוד הדיון, שעה שאין להם כל טענה כלפי מעסיקתם – שירותים ב ריאות כללית, ואין להם יחסי עבודה עם המדינה. התובעים טוענים כי הבקשה הוגשה ביחס לרופאים מומחים ואילו התביעה מתייחסת למתמחים. כמו כן התביעה עוסקת בתקופה אחרת מזו של הבקשה. בקשת התובעים להארכת מועד נדחתה ונקבע כי התנגדותם לאיחוד דיון תילקח בחשבון.

הכרעה
7. תקנה 120 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי "עניינים אחדים התלויים ועומדים בבית דין אחד וכרוכות בהם שאלות זהות או שאלות דומות, של משפט או של עובדה, רשאי בית הדין, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין על פי בקשת בעל דין ובין ללא בקשה כזאת, ובתנאים שייראו לו".

תקנה 120 לתקנות סדרי הדין מסמיכה את בית הדין לפעול "לפי שיקול דעתו" בהחלטה בדבר איחוד תיקים. מסגרת זו של הסמכות על-פי שיקול דעת היא רחבה.
השיקולים אותם על בית הדין לשקול, בעת מתן החלטה בבקשה לאיחוד דיון, הינם יעילות הדיון אשר נבחנת, בין היתר, בקיומן של שאלות זהות או דומות, וכן שלב הדיון אליו הגיע כל אחד מהעניינים התלויים ועומדים, אשר לגביהם מתבקש האיחוד. בין השיקולים אותם ייקח בית הדין בחשבון, קיים גם השיקול של תום הלב בהגשת בקשה מסוג זה, לרבות באשר לעיתוי הגשת בקשה זו. כמו כן, יבחן בית הדין, האם יש באיחוד הדיון כדי למנוע עיוות דין למי מהצדדים. עיוות דין כזה, עשוי להיגרם אם במסגרת אחד העניינים התלויים ועומדים תוכרע פלוגתא מבלי שתינתן לצד כלשהו האפשרות להתייחס אליה.
המטרה העיקרית של התקנה המאפשרת איחוד דיון, הינה חיסכון בזמן ובהוצאות לגבי ניהול הליכים, שיש בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה. באשר לשיקולי יעילות הדיון, אין ספק, כי המדובר בשיקול משמעותי, ויש לבחון את השלב בו מצוי כל אחד מההליכים שאת איחודם מבקשים (דב"ע נד 3/191 תכנון המים בישראל בע"מ - איזיק (26.5.07)).

8. במקרה שלפנינו, הבקשה קבועה להוכחות ליום 27.10.2016 ההליך נפתח בחודש ינואר 2015 – דהיינו לפני למעלה משנה וחצי. לעומת זאת התביעה הוגשה בחודש אוקטובר 2016 טרם הוגש כתב הגנה ולא נקבע לה דיון.
מסלולי הדיון בשני ההליכים שונים בתכלית. הבקשה צריכה להתברר במהירות השאלות העובדתיות בה מצומצמות ועיקר המחלוקת הינה משפטית . התביעה הינה לסעד הצהרתי אך היא מחייבת ברור עובדתי מורכב שכן, כל אחד מ21 התובעים טוען לנסיבות אישיות שונות: מתי בחר את הסטאז' ואת ההתמחות, מצבו המשפחתי, כיצד הדבר השפיע על בחירתו במועד תחילת ההתמחות ומיקומה, מקום מגורי המשפחה וההשל כות המעבר למגורים בפריפריה. כל אלו מבססים את טענות התובעים להסתמכות והפרת הבטחה ויש להניח שכל אחד מהם ייחקר על תצהירו.
לא כך הם פ ני הדברים בבקשה שבה אמורים להישמע מספר עדים מצומצם. שלא לדבר על כך שעדה מטעם ההסתדרות הרפואית הגיעה במיוחד מחו"ל לדיון.

9. גם מבחינת תוכנם של שני ההליכים , קיים שוני המצדיק את דחיית הבקשה לאיחוד. הבקשה עוסקת בשנים 2011-2014, התביעה עוסקת בשנת 2015 ואילך. בבקשה מדובר ברופאים מומחים, בתביעה מדובר במתמחים. בבקשה המסמך המבסס את טענת הרופאים הוא משנת 2011 בתביעה זהו נוהל משנת 2016.
אין ספק שהרקע העובדתי של התביעה כולל בתוכו גם את זה שמופיע בבקשה. אך אין די בכך כדי להצדיק את איחוד הדיון. לכל היותר, כאשר יינתן פסק הדין בבקשה, יוכלו הצדדים בתביעה לטעון למעשה בית דין בנוגע לפלוגתאות שהוכרעו כבר , או שכבר בהליכים המקדמיים יוכלו להגיע להסדר דיוני בקשר להשלכות ההכרעה בבקשה.
בשולי הדברים יצוין כי עיון בתיקים האחרים התלויים ועומדים בבתי הדין האזוריים שהוזכרו בתגובת ההסתדרות הרפואית ובהם נתבע תשלום המענק – מלמד כי לא התבק ש בהם איחוד דיון על ידי המדינה והעברתם לבית דין אחד שישמע את כל התיקים . על כן הטיעון של המדינה בדבר השלכות רוחב שיש לשני התיקים דינו להידחות שעה שקיימים תיקים דומים בבתי דין אחרים.

10. לסיכום, בכל אלו די כדי לדחות את הבקשה לאיחוד דיון. לא זה המקרה בו איחוד הדיון יביא ליעילות וחיסכון בזמן. נהפוך הוא. איחוד הדיון יאריך שלא לצורך את הדיון בבקשה, יפגע בזכויותיהם של הרופאים המחכים למעלה משנה וחצי לסיום ההליך ועוד יותר שנים לפני כן, לקבלת המענק שלטענתם הם זכאים לו.

11. לאור האמור, הבקשה לאיחוד דיון נדחית.
הדיון הקבוע בבקשה ליום 27.10.16 נותר בעינו.
בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט תשרי תשע"ז, (21 אוקטובר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.