הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע הע"ז 5317-08-17

בפני כב' הנשיא שמואל טננבוים

בעניין:
המאשימה:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עו"ד דן טוניק

-

הנאשמים:

  1. א.מ. רקפת בע"מ, ( ח.פ - 513875229)
  2. באסם אלבחירי, ( ת.ז. - XXXXXX994)

גזר דין

  1. זהו גזר דין שניתן כנגד הנאשמים לאחר שהנאשמים הורשעו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום בהעדרם, ועל בסיס טיעוני המאשימה לעונש.
  2. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום על עבירות לפי חוק עובדים זרים, תשנ"א – 1991 (להלן - החוק) . הנאשמת 1 (להלן – הנאשמת) הואשמה בהעסק ה שלא כדין, עבירה על סעיפים 2(א)(1) ו- (2) לחוק, ובהעסק ת עובד זר ללא הסדרת ביטוח רפואי, עבירה על סעיף 2(ב)((3) לחוק. הנאשם 2 (להלן - הנאשם) הואשם באחריות נושא משרה בתאגיד ביחס לעבירות שיוחסו לנאשמת , עבירה על סעיף 5(א)(ב) לחוק.
  3. על פי הנטען בכתב האישום, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום הנאשמת הייתה חברה פרטית אשר עסקה באספקת עובדים, והיא התקשרה עם חברת אמ. קיי.אמ.אר בע"מ בהסכם לאספקת עובדים לסניף "קפה לנדוור" שבקניון עזריאלי במודיעין מכבים רעות ( להלן – בית הקפה) .

לפי כתב האישום, ביום 6.6.2016 בשעה 8:30 לערך נערכה בבית הקפה ביקורת של מפקחי רשות האוכלוסין וההגירה, ובה נמצאו 2 עובדים זרים שעבדו בבית הקפה. אחד מהעובדים הועסק במשך ארבעה חודשים מבלי שהייתה לו אשרת שהי יה בתוקף, ומכאן שהעסקתו הייתה ללא היתר כדין . עובד אחר הועסק מבלי שהוסדר לו ביטוח רפואי כנדרש בדין.
אשר לנאשם נטען בכתב האישום כי במועדים הרלוונטיים לאישומים הוא שימש כמנהל וכבעלים בנאשמת, והוא הפר את אחריותו למנוע את העבירות שביצעה הנאשמת.
4. בדיון שהתקיים לפניי ביום 21.10.2018 הנאשמים הורשעו בהעדרם בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, וזאת לאחר שהנאשם לא התייצב לדיון ההקראה, חרף האזהרה שקיבל בדיון מיום 1.7.2018 לפיה ככל והוא לא יתייצב לדיון ההקראה, בית הדין יהיה רשאי לדון בתיק בהעדרו. יצוין כי לדיון מיום 1.7.2018 התייצב הנאשם לאחר שהוצא לו שני צווי הבאה.
5. במעמד הכרעת הדין נשמעו טיעוני המאשימה לעונש, כאמור, בהעדר הנאשם.
6. המאשימה טענה כי הפסיקה נוקטת במדיניות ענישה קפדנית ומרתיעה כשמדובר בעבירות על חוק עובדים זרים. לטענת המאשימה, יש לקחת בחשבון את נסיבותיו המחמירות של המקרה, בהן העבירות בוצעו במסגרת משלח יד, ומדובר בהעסקה שלא כדין של מסתנן, כאשר העונש לגבי מסתננים הוחמר.
אשר למתחמי הענישה, נטען כי בעבירה של העסקה שלא כדין מתחם הענישה נע בשיעור שבין 15% ל- 50% מהקנס המרבי, ולגבי עבירת העסקה ללא ביטוח רפואי מתחם הענישה נע בסכום שבין 15,000 ₪ ל- 30,000 ₪. בנוגע לנאשם מבוקש להטיל עליו קנס בסכום שנמצא במתחם שבין 15,000 ₪ ל- 29,000 ₪ בנוגע להעסקה שלא כדין, וקנס בסכום שנמצא במתחם שבין 5,000 ₪ ל- 10,000 ₪ בנוגע להעסקה ללא ביטוח רפואי .
על בסיס כך, מבוקש להטיל הנאשמת קנס בסך 25,000 ₪ בגין עבירת העסקה שלא כדין, וקנס בסך 20,000 ₪ בגין עבירת העסקה ללא ביטוח רפואי. על לנאשם מבוקש להטיל קנס בסך 20,000 בנוגע לעבירת העסקה שלא כדין, וקנס בסך 7,000 ₪ בנוגע לעבירת העסקה ללא ביטוח רפואי.
גזר הדין –

7. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), שעניינו הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, העיקרון המנחה בענישה הוא עקרון ההלימה, היינו "יחס הולם ומידתי בין חומרת העבירה ומידת האשם לבין סוג ומידת העונש המוטל" (סעיף 40ב לחוק העונשין).
בהתאם להוראת סעיף 40ג ל חוק העונשין – גזירת עונשו של נאשם שהורשע בדין נעשית במספר שלבים, כפי שפורטו על ידי בבית המשפט העליון ב ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל, מיום 05.08.2013, בו נקבע כלהלן –
"בשלב הראשון - המקדמי, נדרש בית המשפט לבדוק האם הנאשם שלפניו הורשע בכמה עבירות, להבדיל מהרשעה בעבירה יחידה. במידה ומדובר בכמה עבירות, על בית המשפט לקבוע האם הן מהוות אירוע אחד או כמה אירועים נפרדים. אם מדובר באירוע אחד, ימשיך בית המשפט 'כרגיל', אל שני השלבים הבאים (קרי, יקבע מתחם ענישה לאירוע כולו ויגזור עונש כולל לכל העבירות הקשורות לאותו אירוע (סעיף 40יג(א) לחוק העונשין)). לעומת זאת, במידה ובית המשפט מצא כי בעבירות שבהן הורשע הנאשם מדובר בכמה אירועים, יקבע עונש הולם לכל אירוע בנפרד, ולאחר מכן יוכל לגזור עונש נפרד לכל אירוע (בד בבד עם קביעה האם ירוצו העונשים בחופף או במצטבר), או עונש כולל לאירועים כולם (סעיף 40יג(ב) לחוק העונשין); בעקבות המסקנה שהתקבלה בשלב הראשון ימשיך בית המשפט לשני השלבים הבאים: בשלב השני קובע בית המשפט מתחם ענישה ראוי בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה; ובשלב השלישי נבחנות הנסיבות שאינן קשורות לעבירה, ובהתחשב בהן גוזר בית המשפט על הנאשם עונש המצוי במתחם הענישה שנקבע בשלב השני (אלא אם מתקיים אחד משני חריגים שיפורטו להלן). כאן המקום לציין כי הנסיבות הקשורות לביצוע העבירה הנבחנות בעת קביעת מתחם הענישה (כמפורט בסעיף 40ט ל חוק העונשין), והנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה הנבחנות בגזירת העונש (כמפורט בסעיף 40יא לחוק העונשין) אינן רשימה סגורה, ואין בנסיבות שציין המחוקק ופֵרטן במפורש, כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לשקול נסיבות נוספות (סעיף 40יב לחוק העונשין)".
8. אשר לשלב הראשון, הנוגע למספר העב ירות - הנאשמת הורשעה בשתי עבירות, כל אחת מהעבירות בוצעה בנוגע לעובד אחד, כאשר המאשימה לא טענה לריבוי אירועים. בהתאם, לגבי כל אחת מהעבירות ייקבע מתחם ענישה וייגזר העונש מתוך מתחם הענישה. בנוגע לעבירת העסקה שלא כדין נציין , כ י אפשר ש העובדה שמדובר בעבירה שהתבצעה במשך מספר חודשים (כמפורט בכתב האישום) תילקח בחשבון לצורך קביעת מתחם הענישה הראוי, וזאת בשים לב להלכה הפסוקה שנקבעה ב ע"פ 2519/14 ענאד אבו קיעאן נ' מדינת ישראל, מיום 29.12.2014 ( ראו גם ע"פ (ארצי) 32385-05-14 שמש חי אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל, מיום 13.08.2015 (להלן – עניין שמש) ).
9. בשלב השני – קביעת מתחם הענישה, יש לקבוע מתחם ענישה הולם למעשה העבירה, בהתאם לעקרון ההלימה, תוך התחשבות "בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה" (סעיף 40ג(א) ל חוק העונשין). קביעת מתחם הענישה תעשה בהתאם לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה (במובחן מנסיבותיו האישיות של הנאשם) ותוך בחינת מדיוניות הענישה הנהוגה בעבירות בעלות ערך מוגן זהה.
10. במקרה מושא גזר הדין, הערך המוגן נגזר מתכליתו של החוק והוא להבטיח תנאי העסקה ראויים והוגנים לעובדים הזרים. לעניין זה יש לזכור כי המדובר בקבוצת עובדים מהחלשות בשוק העבודה הישראלי, כאשר בשל מוצאם מארץ זרה, לא אחת העובדים הזרים אינם מודעים לזכויותיהם על פי דין או חוששים לעמוד עליהם, מה שמציב אותם כ"יעד לניצול" מצד מעסיקים פוטנציאלים.
הוראות החוק בעניין העסקה ללא היתר כדין, ומתן תנאים הולמים, לרבות העמדת ביטוח רפואי, נועדו להבטיח תנאים ראויים לעובדים הזרים מחד ולשמור על אינטרס המדינה במניעת כניסתם של גורמים השוהים בה בניגוד לדין, המביאים לעליה ברמת האבטלה והפחתה ברמת השכר מאידך. על בסיס כך, בפסיקה נקבע לא אחת כי העסקת עובד זר ללא היתר מהווה עבירה חמורה, המחייבת ענישה מרתיעה (ראו - ע"פ 27/07 מדינת ישראל נ' טסה יבוא ושיווק עץ בע"מ, מיום 17.07.2008 וההפניות שם). אוסיף, כי הערך המוגן הנפגע במקרה של העסקת ללא ביטוח רפואי הוא הגנה על בריאות העובד תוך פגיעה ביכולתו לקבל טיפול רפואי בעת הצורך.
ההלכה הפסוקה עמדה על הצורך בהרתעה כלכלית בעבירות של העסקה שלא כדין – " מדובר בעבירות כלכליות שהדרך להילחם בהן היא באמצעות יצירת הרתעה כלכלית דרך הטלת קנסות כבדים, שתכליתה היא להפוך את העבריינות בתחום לבלתי משתלמת" בע"פ (ארצי) 11534-11-14 משה אדרי נ' מדינת ישראל, מיום 28.06.2017 (להלן – עניין אדרי).
11. אשר למדיניות הענישה הנהוגה –
בעבירת העסקה שלא כדין – ב עניין אדרי, אישר בית הדין הארצי מתחם ענישה שנקבע בעבירה זו, בנסיבות בהן הורשע הנאשם בהעסקת שני עובדים זרים ללא היתר , בטווח שבין 20,000 ₪, סכום הקנס המנהלי שהוטל על הנאשם עובר להגשת כתב האישום בגין העסקת 2 עובדים זרים , לבין מחצית מגובה הקנס המרבי.
בעבירות העסקה ללא ביטוח רפואי –
בהע"ז 51156-02-16 מדינת ישראל נ' אביבית הפח (עבודות מסגרות) בע"מ, מיום 24.08.2016 , נקבע מתחם ענישה בתחום שבין 11,000 ₪ ל - 35,000 ₪. בהע"ז 1885-10-13 מדינת ישראל רשות האוכלוסין וההגירה נ' זוהר נ.ת. ניהול בע"מ, מיום 16.12.2018 , נקבע מתחם ענישה בתחום שבין 10,000 ₪ ל- 29,200 ₪, בהע"ז 26876-09-17 מדינת ישראל נ' צבי קרובי, מיום 09.12.2018 , נקבע מתחם ענישה בתחום שבין 9,000 ₪ ל- 18,000 ₪, בהע"ז 27933-02-15 מדינת ישראל נ' מרכז סיעודי - נאות השרון בע"מ, מיום 23.10.2018, נקבע מתחם הענישה בשיעור שבין 15% ל-30% מגובה הקנס המקסימלי, בהע"ז 23270-02-13 מדינת ישראל נ' קארין פילוסוף זרניצקי, מיום 05.10.2018 , נקבע מתחם ענישה בתחום שבין 5,000 ₪ לבין 12,000 ₪, ובהע"ז 48888-07-16 מדינת ישראל נ' פוני בי.זד.אם. בע"מ, מיום 31.07.2 018, נקבע מתחם ענישה בתחום שבין 14,600 ₪ ל- 73,00 ₪ לעובד אחד ובין 11,680 ₪ ל- 58,400 ₪ לעובד אחר.
12. לא למותר לציין כי בקביעת מדיניות ענישה קיים קושי "בהשוואה טכנית של גזרי דין נוכח השוני בנסיבותיו של כל מקרה, לרבות מידת החריגה מהתקנות ומספר העובדים כלפיהם בוצעו העבירות" (עניין שמש), וברי כי מתחם הענישה ייקבע, כאמור, בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.
13. עוד יצוין, כי המדובר בעבירות מנהליות שבצדן סכום קנס מנהלי, אותו יש לקחת בחשבון בעת קביעת מתחם הענישה הראוי, אף אם מדובר בכתב אישום שהוגש באופן יזום. לעניין, זה נקבע בסעיף 14 ל חוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985, כי קנס שייגזר על ידי בית הדין לא יופחת מסכום הקנס המנהלי שנקבע בגין אותה עבירה אלא אם ראה בית הדין כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הפחתתו, ובאשר לעבירת העסקה ללא היתר, נקבע בסעיף 2(א1) ל חוק עובדים זרים כי – " קנס כאמור בסעיף קטן (א) לא יפחת מכפל הקנס המינהלי הקבוע לעבירה, ובית המשפט רשאי להקל בעונש כאמור, מטעמים מיוחדים שיירשמו".
14. במקרה מושא גזר הדין מדובר בהעסקה שלא כדין במסגרת משלח ידה של הנאשמת , ומכאן שמקורה בשיקול כלכלי של השאת רווחים. כמו כן, הנאשמים הורשעו, כל אחד, בשתי עבירות נפרדות, כאשר תקופת ההעסקה בעבירה של העסקה ללא היתר נמשכה כארבעה חודשים. בנוסף מדובר בעובד זר שהינו מסתנן, לגביו המחוקק מצא להחמיר ברף הענישה שקבע.
בהעדר טיעון מצד הנאשמים, לא מצאתי נסיבות מקלות בקביעת מתחם הענישה בעבירות מושא גזר הדין.
15. נוכח האמור, בשים לב לערך החברתי המוגן, לנסיבות ביצוע העבירה כמפורט לעיל, ולמדיניות הענישה הנהוגה במקרים דומים, וכן בהתבסס על טיעוני המאשימה ובהעדר טיעון מצד הנאשמים, הנני מקבל את מתחמי הענישה שהוצעו על ידי המאשימה אשר נראים לי סבירים בנסיבות העניין.
16. השלב השלישי – גזירת העונש, גזירת עונשו של הנאשם נעשית מתוך מתחם הענישה ההולם (למעט מקרים חריגים בהם ניתן לסטות, כאמור, ממתחם הענישה שנקבע), תוך התחשבות בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, לרבות נסיבותיו האישיות של הנאשם, נטילת אחריות, שיתוף פעולה עם רשויות האכיפה, חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, עברו הפלילי של הנאשם ועוד.
17. בענייננו, גזר הדין ניתן בהעדר הנאשמים, מבלי שנשמעו טענותיהם לעונש, וזאת נוכח התנהלותם הרשלנית, כשהנאשם נמנע מלהתייצב לדיון ההקראה שנקבע בתיק לאחר שהוצאו נגדו שני צווי הבאה והוא הוזהר במעמד הדיון (אליו התייצב) , כאמור, כי משמעות אי התייצבותו לדיון ההקראה הינה גזירת הדין בהעדרו. לפיכך, בגזירת הדין לא נלקחו בחשבון נסיבות מיוחדות המצדיקות הקלה בעונש, ונוכח התנהלות הנאשמים, כמו גם היעדר טיעון מצדם, ובהתייחס לטענות המאשימה ולסכומי הקנס שנטענו על ידה, מצאתי לחייב את הנאשמים בגובה הקנסות שהתבקשו על ידי המאשימה .
18. לאור האמור, הנני מורה כלהלן –
א. הנני גוזר על הנאשמת קנס בסך 25,000 ₪ בגין העסקת עובד זר ללא היתר כדין, וקנס סך 20,000 ₪ בגין העסקת עובד זר ללא הסדרת ביטוח רפואי.
ב. הנני גוזר על הנאשם קנס בסך 27,000 ₪ בגין הפ רת אחריות נושא משרה בתאגיד ביחס ל שתי העבירות בהן הורשעה הנאשמת.
הקנסות לפי סעיפים 16א ו – 16ב ישולמו תוך 30 יום ממועד המצאת גזר הדין לנאשמים ולא יאוחר מיום 1.2.2018.
בהעדר התייצבות מטעם הנאשמים ובהתאם להחלטתי בדיון מיום 21.10.2018, גזר הדין ישלח לצדדים בדואר.
ניתן היום, י"ט טבת תשע"ט, (27 דצמבר 2018), בהעדר הצדדים.