הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ד"מ 26350-03-19

לפני: כב' הרשמת רעות אייד בזיני

התובע:
חיים רזיאל, ( ת.ז.-XXXXXX280)

-
הנתבעת:
דרך חדשה ברשות רוביק דנילוביץ'
ע"י ב"כ: עו"ד דני אליגון

פסק דין

1. התובע עבד עבור הנתבעת כחבר ועדת קלפי ביום הבחירות לרשוית המקומיות אשר התקיים בתאריך 30.10.18 . בתביעתו תבע התובע תשלום שכרו עבור יום הבחירות כאמור בסך 700 ש"ח וכן עתר לתשלום הלנת שכר והוצאות.

2. אין חולק כי שכרו של התובע טרם שולם. בדיון אשר התקיים לפניי ביום 22.9.19 הסכימו הצדדים כי השכר אשר ייפסק לטובת התובע הוא בסך 604 ₪ ברוטו.

3. השאלה שנותרה במחלוקת בין הצדדים היא האם יש מקום לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי הלנת שכר והוצאות משפט אם לאו.

התובע טען כי יש מקום לפסוק לטובתו פיצויי הלנת שכר היות ושכרו לא שולם במועדו ובהתאם להסכם עבודתו (ראה סעיף 17 לתביעת התובע וכן עדותו בעמוד 4 לפרוטוקול מיום 22.9.19 שורות 16-17), התובע טען כי שכרו מגיע לו ואין הוא אמור להתחשב בבעיות שיש לגורם כזה או אחר המונע ממנו לשלם את שכרו וכי הוא זכאי לפיצוי הלנה בהתאם לחוק הגנת השכר (ראה המסמך שהגיש התובע לתיק בית הדין ביום 22.9.19 וכן בעמוד 5 שורות 1-4 ובעמוד 10 שורות 1-3 שם הפנה למסמך האמור שהגיש) .

מנגד, טענה הנתבעת כי נסיבות אי תשלום שכרו של התובע לא היו תלויות בה וכי בענייננו חל הסדר מיוחד, כאשר הנתבעת התחייבה בהתאם לסעיף 7 לחוק הרשוית המקומיות (מימון בחירות), תשנ"ג -1993 (להלן – חוק מימון הבחירות) לשלם את התשלומים השונים, לרבות שכר העובדים, בחלוף 20 ימים מיום פרסום התוצאות ברשומות. לוח זמנים זה טוענת הנתבעת פורסם גם בפרסום רשמי ע"י היחידה למימון בחירות במשרד הפנים.

כך גם, עפ"י הוראת שעה שעניינה תמורה בעבור יום הבחירות, הוטלה על הנתבעת החובה לתשלום לכל מי שעבד, כאשר התשלום הוא תוצאה של המימון מאת המדינה.

לטענת הנתבעת, ולאור הגשתה של עתירה כנגד תוצאות הבחירות, ובהתאם לסעיף 72(א)(1) לחוק הרשוית המקומיות (בחירות) תשכ"ה – 1965 עצר משרד הפנים את כל התשלומים המיועדים למימון הבחירות וזאת עד לאחר 20 ימים לאחר תום הליך הערעור (בהתאם לסעיף 7 לחוק מימון הבחירות). משכך, והגם כי היה בכוונתה לשלם את שכרם של העובדים, לא הועבר הכסף מהמדינה לצורך תשלומים אלו, כך שהמדובר בנסיבות שאינן תלויות בה. טענה הנתבעת עוד כי היא עשתה כל שלאל ידה על מנת לקבל את הכספים האמורים, כאשר ולאחר קבלת פסק דין חלקי בעתירה שהוגשה כאמור, פנתה למשרד הפנים לקבלת הכספים אך נתקלה בסירוב.

לטענת הנתבעת ובהתאם להוראות החוק המגדירות תשלום יום הבחירות מתשלומי המימון, לא היה באפשרותה גם לקבל מקדמה או מימון חיצוני לצורך תשלומי יום הבחירות.

בסופו של יום טוענת הנתבעת, לאחר סירוב משרד הפנים ולאחר התכתבויות למול משרד הפנים ניתן פסק הדין הסופי בעתירה שהוגשה כנגד הבחירות, אלא שאז הוגש ערעור ומשרד הפנים סירב להעביר הכספים. או אז הגישה הנתבעת עתירה לבג"ץ ובקשות למתן צווי ביניים שיורו למשרד הפנים להעביר מחצית מהסכום הראשוני, כאשר ולאחר מתן צו כאמור התקבלו בידיה כספים ביום 5.2.18 וכבר ביום 7.2.18 פנתה לתובע כמו גם ליתר הבוגרים לצורך תשלום שכרם, וכן פנתה בשנית אל התובע ביום 10.2.18 אלא שהתובע סירב להגיע ולקבל את שכרו.

מכאן טוענת הנתבעת ומשמדובר בנסיבות שאינן תלויות בה, וכי פעלה בהתאם להוראות הדין, וכן עשתה כל שלאל ידה על מנת לקבל את הכספים לצורך תשלום שכרו של התובע, ולאחר שקיבלה את מחצית הסכומים בהוראת בג"ץ, יצרה קשר עם התובע על מנת לשלם לו את שכרו – אין מקום לפסוק לטובת התובע פיצויי הלנה או הוצאות משפט.

דיון והכרעה:

4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין המונח לפני אין מקום לפסוק לטובת התובע פיצויי הלנה והוצאות משפט. ואסביר.

5. חוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958 קובע, בסעיף 10 את המועד לתשלום שכר שאינו שכר חודשי, כך שזה ישולם בתום מחצית החודש בו הועסק התובע. כן קובע החוק בסעיף 17, כי היה ולא שולם השכר במועדו הקבוע בחוק, יתווסף לשכר המולן פיצוי הלנת שכר, הכל כמפורט בסעיף האמור.

6. יחד עם זאת, ובהתאם לסעיף 18 לחוק אשר עניינו הפחתת פיצוי: "בית הדין האזורי רשאי להפחית פיצוי הלנת שכר או לבטלו, אם נוכח כי שכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעסיק לא היתה שליטה עליה או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש לדעת בית הדין האזורי, ובלבד שהסכום ש לא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו".

7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים והעדויות הגעתי לכלל מסקנה כי אכן בנסיבות המיוחדות של המקרה דנן, העיכוב בתשלום שכרו של התובע, אשר כאמור עבד כחבר ועדת קלפי (ראו הסכם העסקת התובע אשר סומן ת/2) ושכרו משולם מאוצר המדינה, (לפי סעיף 32(ח)(1) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה -1965 ), היה שלא בשליטת הנתבעת, ועל כן אין מקום לפסוק פיצויי הלנה. כך, העידה לפניי עדת הנתבעת, הגב ' קקון הדר, מזכירת הסיעה, ועדותה לא נסתרה, כי ההמחאות לתשלום ש כרם של העובדים היו מוכנות במועד שלאחר פרסום תוצאות הבחירות ( עמוד 7 שורות 16-18), אולם המימון אותו היתה אמורה לקבל הנתבעת מאת המדינה, לא הועבר במועדו, וזאת נוכח עתירה שהוגשה כנגד תוצאות הבחירות ( בהתאם לסעיף 7(ב)(1) לחוק מימון הבחירות) (ראו עדותה בעמוד 7 שורות 21-22). עוד הוכח לפניי כי מרגע שניתן פסק דין חלקי בעתירה, פעלה הנתבעת למול משרד הפנים לקבלת המימון וכן לבג"ץ לקבלת המימון לצורך תשלום כלל הוצאות הבחירות לרבות שכרם של העובדים (ראו עמוד 7 שורות 23-25 , עמוד 7 שורות 26-31) ומרגע שהועברו הכספים מאת המדינה לידי הנתבעת, פעלה הנתבעת לתשלום השכר לעובדים, והתובע ביניהם – אולם התובע הוא זה שסירב לקבל את שכרו. בעניין זה ובניגוד לעדותו של התובע, אשר טען כי לא נעשתה אליו כל פנייה לבוא ולקבל את שכרו (ראה עמוד 5 שורות 31- 31 ועמוד 6 שורות 1-6, ושורות 10-16) הנתבעת הציגה בפניי בית הדין מסרונים מזמן אמת, למספר הטלפון של התובע (ראה עדותה של הגב' קקון בעמוד 8 שורות 4-15, וכן נספח 7 לכתב ההגנה וההודעה המלאה עליה מופיע מספר הטלפון אליו נשלחה ושהוגשה לאחר הדיון לתיק בית הדין; כן ראו הודאת התובע בעמוד 8 שור ה 21 כי מספר הטלפון שלו הוא הוא זה המופיע על גבי המסרונים שהוצגו לבית הדין), בהם הוא מתבקש להגיע ולקבל את שכרו. עדת הנתבעת אף העידה כי שוחחה אישית עם התובע, וביקשה לתאם עמו מועד שמעבר למועדים בהם חולק השכר ליתר העובדים, אולם התובע לא שעה לבקשתה ולא רצה להגיע לקחת את שכרו (ראו עמוד 8 שורות 28-32 ועמוד 9 שורות 1-2). זו גם העידה כי תנאי ההסכם הובאו לידיעת התובע טרם חתימתו, כאשר הובהר שתשלום השכר הינו מאוצר המדינה ולא מכספי הסיעה (עמוד 9 שורות 12-13). אציין כי גם בדיון המוקדם שהתקיים לפניי ביום 16.5.19 ביקשה הנתבעת לשלם את שכרו של התובע – אולם זה עמד על ניהול ההליך לפניי.

לאור המפורט לעיל, מצאתי כי יש מקום לבטל את פיצויי ההלנה וזאת בהתאם לסעיף 18 לחוק הגנת השכר כאמור. כך גם לא מצאתי לחייב את הנתבעת בהוצאות התובע , מקום בו הוכח לפניי כי התובע סירב לבוא ולקבל את שכרו מאת הנתבעת, לכשהתקבלו הכספים בידיה מהמדינה.

8. סוף דבר – הנתבעת תשלם לתובע, תוך 21 ימים מיום קבלת פסק הדין , שכר עבודה בסך 604 ₪ ברוטו, אחרת ישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.11.18 ועד התשלום בפועל.

9. נוכח נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה – כל צד ישא בהוצאותיו.

10. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי תוך 15 ימים.

ניתן היום, י"ג תשרי תש"פ, (12 אוקטובר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.