הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ד"מ 23070-12-17

לפני: כבוד השופט יוסף יוספי

התובע:
שמעון שאול
ע"י ב"כ: עו"ד אלי לנדאו

-
הנתבעת:
דלק - סן מיחזור בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד מיכל שווד

פסק דין

1. התובע אשר עבד כמפעיל מכונה בנתבעת הגיש תביעה על סך 20,134 ₪ בגין הרכיבים הבאים:
השלמת שכר בהתאם לשכר המוסכם, השלמת שכר חודש 10/17 2,733 ₪, חלף הפרשות לפנסיה 366 ₪, השלמת דמי הודעה מוקדמת, תוספת שכר בשבת, השלמת פדיון חופשה.

2. הגישור שנערך בין הצדדים לא הניב הסכמות. לפיכך, נערכה ישיבת הוכחות במסגרתה העיד התובע בחקירה ראשית ונגדית, ומנגד העידה באותה מתכונת האחראית על התובע, גב' אורלי אסולין. לאחר קיום מסכת ראיות, הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב תוך שהתובע אף מגיש סיכומי תשובה.

3. בין הצדדים התקיימו יחסי עובד מעסיק החל מיום 5.6.16 ועד ליום 23.10.17.

4. לטענת התובע, לאחר שהמפעל הועבר מלוד לדימונה, שכרו נפגע בניגוד להסכם העבודה עליו חתם. לפיכך, יש להשלים את שכרו לסך של 9,000 ₪ בגין חודשים יולי-ספטמבר 2017 וכן את הפרשי המעסיק לפנסיה. כמו כן, זכאי הוא להפרשי שכר (השלמת שכר) בחודש 10/17, וגם להודעה מוקדמת בשיעור חלקי של 3,034 ₪.
בנוסף, זכאי התובע לתוספת שכר בגין עבודה בשבת בעב ור שתי תקופות העבודה, הן בלוד והן בדימונה, וכן לפדיון חופשה בעבור 6.14 ימים.

5. לטענת הנתבעת, התובע הסכים לשינוי בתנאי העסקתו והמשיך לעבוד בתנאי עבודתו החדשים במשך 10 חודשים, ולכן הוא מנוע מלטעון כל טענה בקשר לתנאי העסקתו. לעובדים הוסבר על אופן השינויים שרובם ה יטיבו עם העובדים. התובע לא התלונן כלל לאורך התקופה שלאחר המעבר לעבודה בדימונה. היו חודשים בהם השתכר התובע מעל ל-9,000 ₪. במידה וטענת התובע תתקבל, הרי שיש לקזז את הסכומים שהרוויח ביתר. התובע קיבל את משכורת אוקטובר 2017 במלואה במסגרת גמר חשבון, וגם קיבל דמי הודעה מוקדמת כדין. בתקופת עבודתו הראשונה שולמו לתובע 1,000 ₪ בגין שעות נוספות גלובליות בהתאם להסכם העבודה , שכללו ג ם ימי שבת. בתקופת העבודה השנייה שולם לתובע גמול עבודה בהתאם לשעות עבודתו בפועל ובהתאם ל תקנות שעות המנוחה השבועיות (עבודה במשמרות) תשי"ב – 1952.
התובע צבר ימי חופשה כדין ובהתאם לאחוז משרתו.
לסיכום, ביקשה הנתבעת לדחות את תביעת התובע על כל חלקיה.

6. לאחר עיון בכתבי הטענות, בעדויות שנשמעו ובסיכומי הצדדים, הנני קובע כי דין התובענה להתקבל בחלקה, ואפרט.

7. התובע עבד בנתבעת כמפעיל מכונה החל מיום 5.6.16 ועד ליום 22.10.17. התובע עבד לאורך כל התקופה במשמרות, וזכויותיו נגזרו מהסכם ההעסקה עליו חתם עובר להתחלת עבודתו. מפעל הנתבעת העתיק מיקומו מהעיר לוד לעיר דימונה בחודש 2/17. מעדות התובע ומעדות נציגת הנתבעת עלה, כי לעובדים הוסבר ביחס למתכונת העסקתם החדשה וכפועל יוצא גם באשר לתמורה בגינה. התובע בהתנהגותו הסכים למתכונת העבודה החדשה ולתמורה בגינה, בשים לב כי המשיך לעבוד בשורת הנתבעת עד לחודש 10/17 - או אז פוטר בנסיבות שאין בהן כדי לתרום לבירור המחלוקת דנן.
יש לציין כי במסגרת ההליך דנן, טען התובע לראשונה כי הובטח לו בעל פה ששכרו לא ייפחת מסך של 9,000 ₪. אינני מקבל טענה זו, ויש לייחס גם חשיבות לעיתוי העלאתה לראשונה.
מהתמונה שנפרשה בפנינו עולה, כי התובע לא בא בתלונות ביחס לפגיעה הנטענת בשכרו , אף לא במסגרת השימוע שנערך לו, וממילא לא ביקש להתפטר בדין מפוטר. יצויין, כי התביעה בגין רכיב זה נתבעה רק ביחס ל-3 חודשי עבודה ובסך הכל 2,908 ₪, וזאת בשים לב כי היו חודשים בהם התובע השתכר יותר ממה שסוכם בהסכם העבודה. כך למשל, בחודש 3/17 השתכר 10,877 ₪ ברוטו, בחודש 4/17 – 12,466 ₪, בחודש 5/17 – 11,431 ₪, ובחודש 6/17 – 9,958 ₪.
יש לייחס חשיבות לכך שהתובע לא טען ביחס להפחתה בשכרו במסגרת השימוע, הגם ששימוע זה התרחש לאחר חודשיים בהם היתה הפחתה בשכרו.
הנה כי כן, לאור עדות התובע והתנהלותו לאחר העתקת מפעל הנתבעת בכלל ובמסגרת השימוע בפרט, בשילוב עם עדות נציגת הנתבעת, הרי שדין התביעה להשלמת השכר להדחות; היות והתובע ידע היטב כי יכול ושכרו י יפחת, בשים לב לשינוי במתכונת העבודה לפיה עבד מחודש 2/17 ועד לחודש 10/17.
כפועל יוצא מדחיית התביעה ברכיב דנן, הרי שגם דין התביעה לחלף הפרשות לפנסיה להדחות.

8. באשר להשלמת שכר חודש 10/17, מצאתי כי יש להעדיף את תחשיב התובע כפי שתוקן ונערך בסיכומיו, היות והוא מפורט יותר, הן ביחס לימים שנתבעו והן ביחס לתמורה החלקית ששולמה בגינם .
לפיכך, זכאי התובע לסך של 1,256 ₪ בגין השלמת שכר חודש 10/17, וכפועל יוצא גם לסך של 270 ₪ חלף ההפרשה לפנסיה בגין רכיב זה.

9. גם ביחס לתביעה להפרשי דמי הודעה מוקדמת, מצאתי שיש לקבל את טענות התובע ותחשיבו. עובד הזכאי להודעה מוקדמת צריך לקבל דמי הודעה מוקדמת בגובה משכורתו החודשית. פרשנות הנתבעת , לפיה היה התובע זכאי לסך של 5,966 ₪ בעבור 16.5 ימי עבודה, אינה עולה בקנה אחד עם מטרת חוק דמי הודעה מוקדמת, ו היא אף מנוגדת להסכם ההעסקה עליו חתמו הצדדים; היות ו-16.5 ימי עבודה בנסיבות דנן הינם בבחינה משרה מלאה ששולמה בגינה תמורה מלאה.
לפיכך, זכאי התובע לסך של 3,034 ₪ בגין הפרש דמי הודעה מוקדמת.

10. ביחס לשכר הנתבע בגין שעות שבת, מצאתי כי יש לקבל את תביעת התובע בגין תקופת עבודתו שלאחר העתקת המפעל.
התביעה בעבור התקופה דנן תואמת את הדין והפסיקה וכן את דוחות הנוכחות. עסקינן במשמרות בהן התעריף לא תאם את התעריף הנדרש. כמו כן, התובע עבד בתקופה זו שתי משמרות ולא 3 משמרות כנדרש בתקנות. כמו גם, יצויין כי חלק מהמש מרות בוצעו לאחר 12 שעות הפסקה בלבד.
באשר לתקופה שעובר להעתקת מפעל הנתבעת, מצאתי כי דין התביעה להדחות.
התוספת הגלובאלית עליה סוכם בין הצדדים בהסכם העבודה היתה הוגנת, והיא שיקפה את היקף העבודה בשעות הנוספות ובכללן שעות העבודה בשבת.
לא ניתן לקבל פרשנות לפיה התוספת הגלוב אלית לא כוללת שעות שבת, היות ואף התובע לא פירט כיצד קופח בעניין. גם לשיטתו של התובע, עולה כי הוא ראה בתוספת זו כמגלמת את שעות העבודה בשבת, ולפיכך גם לא בא בתלונות בזמן קיום יחסי העבודה בסוגיה זו. בהקשר זה יצויין, כי הנתבעת פירטה את אופי עבודתו עובר להעתקת המפעל, וממנה עולה כי התוספת הגלובאלית גילמה גם את שעות העבודה בשבת (3,4 משמרות בלבד).
לאור כל האמור לעיל, זכאי התובע לסך של 2,443 ₪ בגין גמול שעות נוספות.

11. כמו כן, מצאתי כי יש לקבל את התביעה לפדיון חופשה במלואה. הנתבעת לא הציגה תחשיב נגדי, וגם לא חלקה על זכאות התובע. לכן, משהתובע הציג תחשיב מפורט התואם את שכרו ואת תקופת עבודתו, כמו גם את הימים אותם ניצל, זכאי התובע לסך של 1,489 ₪ בגין 3.36 ימי חופשה.
אחרית דבר

12. לאור כל האמור לעיל, התובע זכאי לסכומים הבאים:

פדיון חופשה סך של 1,489 ₪
הפרשי שכר 10/17 סך של 1,256 ₪
הפרשים בגין הפרשות לפנסיה 10/17 סך של 270 ₪
הפרש בגין הודעה מוקדמת סך של 3,034 ₪
גמול שעות נוספות סך של 2,443 ₪
____________________________________________________
סה"כ: 8,492 ₪

13. לפיכך, הנתבעת תשלם לתובע סך של 8,492 ₪ כמפורט לעיל, וזאת בצירוף ריבית והצמדה כדין מיום 1.12.17 ועד לתשלום בפועל.
בהקשר זה יצויין, כי אין מקום לפסוק הלנת שכר, מאחר והתרשמתי כי בין הצדדים נפלה מחלוקת כנה.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪ ו כן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪, וזאת בצירוף ריבית והצמדה כדין מהיום ועד לתשלום בפועל.

כל הסכומים דלעיל ישולמו בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.

14. בקשה לרשות ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 15 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ז אלול תשע"ח, (28 אוגוסט 2018), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.