הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 8474-09-18

בפני: כב' השופט יעקב אזולאי

המערערת:

אסתר כהן טויזר
ע"י ב"כ עוה"ד יורם מזוז

-

המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד מוהנד זייד

פסק דין

ערעור זה עניינו החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) (להלן:" הוועדה") מיום 19.08.18

רקע עובדתי

ביום 08.09.16 המערערת נפגעה כתוצאה מהרחת ספריי מסיר דיו. המערערת סובלת מקשיי נשימה. הפגיעה הוכרה על ידי המשיב.

הוועדה התכנסה בעניינה של המערערת בש ני מועדים, מועד התכנסותה הראשון ביום 13.08.18 בו הוועדה ביקשה מהמערערת שתמציא בדיקות שינה.

ביום 19.09.18 התכנסה הוועדה בשנית ו קבעה למערערת דרגת נכות יציבה בשיעור 10%, החלטה מושא הערעור.

עמדות צדדים

בדיון שהתקיים בפני כבוד הרשם איתי אדרת , ציינה המערערת כי לוועדה הומצאה בדיקת שינה מיום 16.07.17 על פיה סיכמה דיוניה. לטענתה, היה על הוועדה להתייחס לבדיקת השינה מיום 28.05.18 היות והמערערת ביצעה אותה עובר למועד התכנסות הוועדה ו מסמך זה לא עמד בפני ה. על כן יש להורות על החזרת התיק לוו עדה שתתייחס לבדיקת השינה לעיל.

בנוסף, על הוועדה להתייחס לטענת הכחכוח ממנו סובלת המערערת בהתאם לחוות דעתו של ד"ר סטנובסקי.

מנגד טען המשיב, כי הוועדה התייחסה לתוצאותיה של בדיקת מעבדת השינה מיום 16.07.17 שעמדה בפניה. משכך , לא נפל כל פגם משפטי בהחלטתה.

בנוסף, המשיב נתן הסכמתו להשיב את עניין המערערת לטענת הכחכוח שתדון בשנית בפניי הוועדה.

הכרעה

החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. ראה: עב"ל 10014/98 הוד - המוסד, פד"ע לד' 213. היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

מעיון בפרוטוקול הוועדה בהתכנסותה השנייה ביום 19.8.18, בפרק סיכום הדיון, הוועדה סיכמה את מסקנותיה בהאי לישנא:

"מדובר בחולה שפיתחה אסטמה לאחר שאיפת חומר כימי. מחלתה מתבטאת בהתקפים קלים של אסטמה ומפעם לפעם קוצר נשימה, נזקקת למשאפים פעם ביום. מאידך החולה סובלת מתסמונת דום נשימה בחומרה בינונית ואף הומלץ על סיפאפ ולכן לפחות חלק מתלונותיה קשורים בסיבוך זה שאיננו קשור בתאונת עבודה. מצבה מתאים לסעיף 6(ב) במחצית ובכך דוחה את הערעור. היות וחצי מהסעיף קשור בתסמונת דום נשימה. הועדה קראה את חוות הדעת של ד"ר סטנובסקי שהתעלם לגמרי ממציאות תסמונת דום נשימה ודוחה את חוות הדעת".

לאחר עיון בפרוטוקול הוועדה ושקילת טענות הצדדים שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל בחלקו .

הוועדה לא התייחסה כדבעי לטענות הכחכוח מהם סובלת המערערת כפי שעולה במסמכים ה רפואיים. לכך נוסיף כי הדבר אף משתקף בחוות דעתו של ד"ר סטנובסקי. בנסיבות העניין מצאתי כי יש לאמץ את טענת המערער וכאמור לאור הסכמת המשיב , התיק יוחזר לוועדה על מנת שזו תתייחס לטענות בדבר הכחכוח כאמור בחוות דעתו של ד"ר סטנובסקי.

באשר לטענה, כי במועד החלטתה לא עמדה בפני הוועדה בדיקת השינה מיום 28.05.18, אני מקבל את עמדת המשיב לפיה לא מדובר בפגם מ שפטי. המסמך לא עמד בפני הוועדה בעת מתן ההחלטה ואין לצפות ממנה להתייחס לקביעה שבאה לעולם לאחר מועד התכנסותה. בבדיקת השינה המאוחרת נקבע "לא נצפתה עדות לתסמונת דום נשימה בשינה".

עם זאת, מאחר ועניינה ממילא מוחזר לוועדה באותו הרכב, ובשים לב כי מדובר בבדיקת שינה ממועד קודם למועד התכנסותה, יש מקום שהוועדה תיתן דעתה לבדיקת השינה מיום 28.5.18 ותשקול באם יש בממצאי הבדיקה כדי לשנות מהחלטתה.

הוועדה תזמן את המערערת וב"כ לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון טענותיהם בנושאים הנ"ל. הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה.

14. נוכח הסכמת המשיב ובשים לב כי בדיקת השינה מיום 28.5.18 לא עמדה בפני הוועדה במועד
התכנסותה, לא מצאתי בנסיבות העניין לפסוק הוצאות לזכות המערערת.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתנה היום, ז' כסלו תש"פ, 05 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.