הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 7753-02-18

לפני: כב' השופטת רחל גרוס
נציגת ציבור (עובדים) גב' רחל מצרי לבני
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' אילנה מסד

התובע:
מקסים אינוזמצב, ( ת.ז.-XXXXXX361)
ע"י ב"כ: עו"ד לירן גלפנד

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אתי צור אסרף

פסק דין

התובע עתר לבית הדין בתביעה להכיר בליקוי בגבו כ"פגיעה בעבודה" בעילת המיקרוטראומה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה-1995.

תקציר ההליכים בבית הדין

בהתאם להודעת הצדדים מיום 17.2.19 ולהחלטת בית הדין מיום 4.3.19, הגיעו הצדדים להסכמה על העובדות הבאות:

"א. התובע יליד 1986.
ב. התובע עבד במפעל " מעדני בשר השוקת בע"מ" מיום 22/04/12 ועד ליום 31/12/16.
ג. התובע עבד במתכונת של משמרות, כאשר שבוע אחד עבד משמרת בוקר ושבוע לאחר מכן משמרת ערב וחוזר חלילה.
ד. במשמרת בוקר עבד התובע 6 ימים בשבוע משעה 06:00 עד לשעה 15:30 אשר כללו שתי הפסקות של כשעה בסך הכל.
ה. במשמרת ערב עבד התובע 5 ימים בשבוע משעה 15:30 עד לשעה 24:00 אשר כללה הפסקה של כ-45 דקות.

העבודה במשמרת בוקר:
ו. במשמרת בוקר היה התובע עובד על מכונת אריזה אשר הייתה מחולקת לשתי עמדות. התובע היה עובד על מכונה זו עם עובד נוסף והם היו מחליפים עמדה אחרי כ-3-4 שעות עבודה.
ז. במשמרת בוקר נדרש התובע לארוז מוצרים שהביא מהמקררים באמצעות עגלות עם גלגלים בנות 6-7 שלבים.
ח. גובה העגלה הוא כ-1.80 מ' כאשר בכל עגלה אוחסנו מוצרי בשר שונים ששקלו בין 3 ל-6 ק"ג. העגלה שקלה כ-344 ק"ג וביום ממוצע עבדו התובע וחברו על כ-9-10 עגלות.
ט. בעמדה הראשונה, נדרש התובע להעביר את חלקי הבשר שהיו בעגלה אל המסוע שהיה לצידו (בגובה המותן כ-1.20 מ'), התובע נדרש להתכופף כדי להוציא את חלקי הבשר שהיו מאוחסנים בשלושת השבלים הראשונים אך בשלבים האחרים לא היה צורך להתכופף. התובע היה אוחז בבשר בשתי ידיו, מרימו ומניחו על המסוע (לעיתים היה צריך לחתוך את בשר ל-3 חתיכות) וממשיך כך עד לריקון העגלה.
י. התובע היה מניח ארגז על העגלה ומעביר את הבשר הארוז מהמסוע אל הארגז עד למילויו.
יא. גובה כל ארגז היה כ-20 ס"מ.
יב. בסיום מילוי העגלה היה התובע לוקח את העגלה אל המקרר.
יג. ביום עבדוה ממוצע היו מכינים התובע וחברו כ-7 עגלות, כאשר על כל עגלה 8 ארגזים ובסך הכל ארזו כ-344 ק"ג בשר.
יד. לאחר מילוי הארגז היה מניח התובע עוד ארגז על העגלה וממלא אותו באותו אופן. לאחר מילוי כל ארגז היה מניח אותו על הארגז הקודם עד לגובה של 8 ארגזים שהגיעו עד לגובה של כ-1.80 מ'.
טו. לצורך מילוי כל הארגזים היה נדרש התובע להתכופף בעת הכנסת הבשרים אל הארגז וכן לצורך הרמתו מהעגלה והנחתו על הארגז המוכן.
משמרת ערב
יז. התובע היה מתחיל את משמרת הערב בשעה 15:30, כאשר חצי שעה ראשונה הייתה מוקדשת להתארגנות.
יח. בשעה 16:00 היה התובע עם עובד נוסף, במשך חצי שעה, מוציא 9 דולבים עם גלגלים שהיו מלאים בבשר מהמקרר אל 3 עמדות השקילה.
יט. התובע היה עובד על עמדה אחת, שם היה שוקל מוצרים לפי הזמנות של לקוחות.
כ. העמדה בה עבד התובע כללה מחשב ומשקל בגובה אמצע הירך.
כא. בטרם החל התובע את השקילה, נדרש הוא להוריד ארגזים במשקלים שונים שהיו על עגלה ולהניחם על הרצפה על מנת להוציא מתוכם את גושי הבשר לצורך השקילה.
כב. התובע היה מניח ארגז ריק (שגובהו עד כ-20 ס"מ) על המשקל והוא נדרש להתכופף אל עבר הדולבים והארגזים שהיו מסודרים מסביבו כדי להוציא מהם את חלקי הבשר ששקלו 5-6 ק"ג ולהניחם בתוך הארגז עד למילויו.
כג. לאחר מילוי הארגז שהיה שוקל כ-15 ק"ג, היה התובע סוגר אותו בשקית, מדביק מדבקה מרים ומניח אותו על משטח שהיה מונח לידו.
כד. התובע היה מסדר כ-8 ארגזים על כל משטח (בגובה של כד 1.80 מ'), כך שלצורך הנחת הארגזים הנמוכים היה צריך התובע להתכופף אך, לצורך הנחת הארגזים העליונים לא היה צריך להתכופף.
כה. במהלך משמרת ערב היה התובע מכין כ-7 משטחים עליהם היו כ-32 ארגזים.
עבודה כאחראי מקררים
כו. לאחר כשנתיים בעבודתו כאורז סחורה החל התובע לעבוד כאחראי מקררים במהלך משמרות הבוקר.
כז. במסגרת עבודה זו נדרש התובע לעבוד בתוך המקרר בטמפ' שנעה בין (2-) ל-4 מעלות.
כח. בתוך המקרר נדרש התובע לסדר את הארגזים שנעו במשקל של 15-25 ק"ג, לפי תאריכים אחד על גבי השני.
כט. לצורך סידור הארגזים נדרש התובע גם להוריד ארגזים שהיו אחד על השני והגיעו עד לגובה של 8 ארגזים, להניח על הרצפה תוך כדי כיפוף הגב ואז להרים פעם נוספת באמצעות שתי ידיו על מלנת לבצע ערמות של ארגזים.
ל. במשמרת הבוקר, התובע עבד בסידור המקררים כ- 6 שעות וביתר הזמן עבד על מכונת האריזה.
עבודה במחלקת בשר טרי
לא. בעשרת החודשים האחרונים לעבודתו של התובע, התובע היה עובד 4 פעמים בשבוע גם בעמדת שקילת בשר טרי כ- 4 שעות ביום עבודה. ביתר הזמן, התובע עבד כאחראי מקררים
לב. בעמדה זו התובע היה מתכופף אל הדולב בו היו מונחות חתיכות הבשר הטרי, היה מרים את חתיכת הבשר ששקלה עד 12 ק"ג בשתי הידיים ומניח אותה על המשקל, שוקל ומניח בתוך ארגז שהיה מונח על משטח.
לג. מצבו הרפואי של התובע כעולה מתיקו הרפואי".

הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי וביום 4.3.19 מונה ד"ר דוד אנג'ל כמומחה מטעם בית הדין (להלן: "המומחה"), כאשר הוא התבקש להשיב על השאלות המקובלות באשר לקשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע, לבין הליקוי בגבו. אל המומחה הופנו השאלות הבאות:

"א. מהו הליקוי ממנו סובל התובע בגבו?
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו ( כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה)".

ביום 31.3.19 ניתנה חוות דעת המומחה, כדלקמן:

"א. הליקוי ממנו סבל התובע הינו כאב גב תחתון על רקע בקע בדיסק L4-5.
ב. עבודה פיסית של הרמת משאות וכיפופים גורמת בלאי בקופסיות הדיסק ולכך ניתן להגיד כי קיים קשר סיבתי כלשהו בין העבודה לליקוי הנ"ל.
ג. אופי התרומה של העבודה הינו בנזקים זעירים שמצטברים בהדרגה לכדי תרומה לליקוי.
ד. מדובר כאן בעבודה פיסית, אולם לא כל עבודה פיסית תצדיק הכרה באחריותה למחלה שהיא שכיחה ביותר באוכלוסיה הכללית. רוב חבילות הבשר שמר אינוזמצב מקסים הרים היו במשקלים שמתחת ל 20 ק"ג. מדובר בעבודה במשך כ 4.5 שנים. ישנם מקרים בהם נכון לדעתי לקבוע קשר סיבתי בין הרמת משאות טוכיפופים (הטעות במקור – ר.ג.) למחלת גב תחתון אולם להערכתי תרומת העבודה במקרה זה הינה פחותה מ 20% ".

ביום 3.4.19 הגיש התובע בקשה למשלוח שאלות הבהרה למומחה. ואלה השאלות שביקש התובע להעביר למומחה:

"1. האם נכון כי עפ"י תיקו הרפואי של התובע, עובר לתחילת עבודתו במפעל לאריזת הבשר לא סבל מבקע דיסק בL 4-5 ו/או מכל תחלואה אחרת בגבו?
אם לא נכון, נא הסבר והפנה לרשומה הרלוונטית.
2. האם בהינתן העובדה שמדובר על בחור צעיר בן 33 ללא כל תחלואה קודמת בגבו, ובטח שלא בקע דיסקלי בעמ"ש מתני, ובהינתן שמדובר על עבודה ממושכת (פרק זמן של 4.5 שנים) של כיפוף הגב והרמת משקל ההשפעה של העבודה עשויה לגבור על השפעה גנטית ? אם לא, מדוע?
3. בסעיף ד' לחוות הדעת קבע אדוני כי מדובר במחלה שכיחה ביותר באוכלוסייה. האם לאדוני יש אסמכתאות לשכיחות יתר של פריצות דיסק (ובפרט בקע דיסק בעמ"ש מתני) אצל אנשים בגילאי 30 שלא תוך כדי חבלה ו/או עבודה הכוללת כיפוף ויישור הגב?
4. האם בקע דיסק הינו מחלת גב הנמנית עם אותם (הטעות במקור – ר.ג.) מחלות גב אחרות שמקורן בתחלואה גנטית?
5. האם בדיקות ההדמיה שעמדו בפנייך מצביעות על בקע שמקורו בשינוי ניווני או מקורו במקור חבלתי ו/או מיקרו טראומתי? ככל ונדרשת לאדוני בדיקת הסיטי לצפייה, אדאג להעבירה בהקדם".

ביום 6.5.19 ולנוכח התנגדות הנתבע למשלוח השאלות כהווייתן, הוחלט כי יישלחו למומחה שאלות ההבהרה בשינויים מסוימים, כדלקמן:

"א. מתי אובחן התובע כסובל מבקע דיסק ב- 4-5L?
ב. המומחה הנכבד מתבקש להתייחס לגילו של התובע (33), למועד תחילת העבודה ולמועד בו אובחן התובע כסובל מבקע דיסק ב- 4-5L ולהבהיר האם יש בנתונים אלה כדי לשנות את חוות דעתו.
במסגרת התשובה, המומחה הנכבד מתבקש להתייחס לשכיחות המחלה אצל אנשים בגילו של התובע.
ג. האם בדיקות ההדמיה שעמדו בפניך ובכלל זה בדיקת הסי טי מצביעות על בקע שמקורו בשינוי ניווני או שמקורו במקור חבלתי או מיקרוטראומטי?"

ביום 11.6.19 הוגשו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, כדלקמן:

"א. בקע הדיסק נצפה לראשונה בבדיקת CT מתאריך 28.11.16.
ב. בגיל 33 לא נדיר למצוא בלטים ובקעים בדיסק מותני וזאת רואים גם בגילים צעירים יותר. בעבודות שונות שבצעו בדיקות CT או MRI באנשים בגיל זה ללא כאבי גב מצאו ליקוי זה ב 15-20% מהאוכלוסי יה. ברור שלו היו מצרפים לסקר גם אנשים שיש או היה להם כאב גב היה האחוז גבוה בהרבה. התובע עבד בעבודתו כארבע וחצי שנים עד ביצוע ה CT בנובמבר 2016. אין בכך כדי לשנות את תשוב ותיי שמבוססות בעיקר על המשקלים שהורמו ולא על כך שזמן העבודה אינו ארוך מספיק.
ג. עמדו בפני רישומים רפואיים כולל פענוח הבדיקות. אין בהם מידע אם הדיסק נראה ממקור ניווני, חבלתי אקוטי, או חבלתי הדרגתי (בלאי איטי וממושך). בדרך כלל יש בדיסקים אלה שילוב של שלושה המנגנונים. אציין כי גם אם מדברים על בלאי איטי והדרגתי לא ניתן לדעת מההדמיה אם הבלאי ארע בעבודה או במהלך החיים הרגילים".

ביום 16.6.19 הודיע התובע לבית הדין כי נראה שתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה מתחמקות ואינן מתיישבות עם הממצאים הרפואיים, וכי לאור זאת הוא מבקש שהצדדים יגישו סיכומים לצורך מתן פסק דין. בית הדין התיר לתובע להגיש סיכומים בכתב, והנתבע השמיע סיכומים בעל פה, לבקשתו.

עיקר טענות הצדדים

התובע טוען, כי הוא מתנגד לקביעות המומחה, שכן הן אינן מתיישבות עם העובדות שלפיהן התובע לא סבל מבקע דיסק L 4-5 עובר לעבודתו במפעל, עבודה שדרשה הרמת משקלים וכיפוף הגב באופן יומיומי. לטענתו, התנאים בהם עבד הם אלה שגרמו לפגיעה בגבו, והשפעתם אינה פחותה מהשפעת גורמים אחרים; בנסיבות העניין, הוכח קשר סיבתי בין אופי עבודתו לבין הפגיעה בגבו, מעל 20%. עוד טוען התובע, כי בהתאם לדין, די בהוכחת קיומו של קשר בין סיבה לתוצאה ואין חובה להוכיח סיבתיות ישירה ובלעדית. כמו כן, מאחר שעסקינן בביטחון סוציאלי הרי שבמקרה של ספק, ככל שהוא קיים, יש לפרשו לטובת המבוטח. לאור מכלול הנסיבות, לרבות גילו של התובע, עברו הרפואי, ואופי עבודתו - שכללה הרמת משקלים כבדים ורבים תוך כיפוף הגב באופן רציף ויומיומי, יש להטות את הספק לטובת התובע ולקבל את התביעה להכרה בפגיעה בגבו כפגיעה בדרך של מיקרוטראומה.
התובע הגיש השלמה לסיכומים, במסגרת הסיכומים המשלימים, התובע טוען כי חוות דעת המומחה הינה לקונית, לא מנומקת, לא מפורטת ולא בהירה. לטענתו, מתשובות המומחה לשאלות ההבהרה עולה כי מדובר במומחה אשר מתבצר בעמדתו; המומחה קובע מחד כי ברישומים הרפואיים שבפניו אין מידע אם בקע הדיסק שממנו סובל התובע נראה ממקור ניווני או חבלתי אקוטי, אך למרות המידע החסר לו לכאורה, הוא לא מוצא מקום לשנות את קביעתו ביחס למידת ההשפעה, וזאת מבלי לנמק את קביעתו. התובע מוסיף וטוען, כי המומחה הינו מומחה לאורתופדיית ילדים ובענייננו, מדובר בשאלה הנוגעת למבוגרים. אשר על כן, התובע עותר למינוי מומחה נוסף או אחר עם תת התמחות לעמוד שדרה.

מנגד, טוען הנתבע כי המומחה קבע בחוות דעתו כי קיים קשר סיבתי "כלשהו" בין עבודתו של התובע לבין הליקוי בגבו, וכי תרומת העבודה לליקוי האמור פחותה מ-20%. גם בתשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה מטעם התובע, קבע המומחה כי לא מתקיים קשר סיבתי במידה המספקת בין אופי העבודה לבין הליקוי ממנו סובל התובע. המומחה הסביר כי חוות דעתו התבססה בעיקר על המשקלים אשר הורמו ע"י התובע, ולא על כך שזמן העבודה אינו ארוך מספיק. בהתאם לפסיקה, בית הדין נותן משקל רב לחוות הדעת של המומחה, שהינה בבחינת אורים ותומים בעניינים רפואיים כבענייננו. לעניין בקשת התובע למינוי מומחה נוסף או אחר , לא קיימת הצדקה כלשהי להיעתר לבקשתו זו. חוות דעתו של ד"ר אנג'ל הינה מפורטת ומנומקת, תוך הפניה לספרות המקצועית, ואף תשובותיו לשאלות ההבהרה היו מפורטות ומנומקות.

דיון והכרעה

כאמור, השאלה בענייננו היא, אם מתקיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין הפגיעה בגבו.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות , מהנימוקים שיפורטו להלן:
בהתאם לפסיקה מושרשת היטב בבתי הדין לעבודה, חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין הינה בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, וככלל בית הדין יסמוך עליה את ידיו ולא יסטה ממנה, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן.

מעיון בחוות דעת המומחה עולה כי לא מתקיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין הפגיעה בגבו. בהתאם לחוות הדעת - אשר התייחסה הן למשקל שהרים התובע במסגרת עבודתו והן למשך תקופת העסקתו – תרומתה של העבודה לליקוי בגבו של התובע הינה פחותה מ-20%. עוד נקבע בחוות הדעת, כי לא כל עבודה פיסית מצדיקה הכרה באחריות למחלה שהיא שכיחה ביותר בקרב האוכלוסייה הכללית. אף בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה, שלל המומחה נדירות באשר להימצאות בלטים ובקעים בדיסק מותני אצל אנשים בגילו של התובע (33), וממילא לא שינה את דעתו כפי שהוצגה בחוות דעתו הראשונה.
טענת התובע שלפיה הוא לא סבל מבעיות רפואיות בגבו עובר לתחילת עבודתו במפעל והליקוי בגבו התגלה רק בשנת 2016, בחלוף 4.5 שנים ממועד תחילת עבודתו, אין בה, לכשעצמה, כדי לבסס קיומו של קשר סיבתי בין העבודה לבין הליקוי ברמת ההוכחה הנדרשת. בעניין זה, כאמור לעיל, המומחה הסביר כי בגילו של התובע לא נדיר למצוא בלטים ובקעים בדיסק מותני והוסיף כי ניתן לראות ממצאים אלו גם בגילאים צעירים יותר. המומחה הוסיף והסביר, כי בעבודות שונות שבוצעו במסגרתן נבדקו בבדיקות MRI או CT של אנשים בגילו של המערער, אשר לא סבלו מכאבי גב, מצאו ליקוי זה בכ-15% עד 20% מהאוכלוסייה. המומחה הסביר כי לאור אופי העבודות (אשר בדקו רק אנשים ללא כאבי גב), ברור שלו היו נבדקים גם אלו עם כאבי הגב, אחוז האנשים עם הליקוי היה גבוה יותר.
לא מצאנו לקבל את טענת התובע שלפיה קיימת סתירה בחוות דעת המומחה שקבע כי עמדו בפניו רישומים רפואיים כולל פענוח בדיקות וכי אין בהם מידע אם הדיסק נראה ממקור ניווני, חבלתי אקוטי או חבלתי הדרגתי; וחרף זאת, ולמרות המידע החסר לכאורה, הוא לא מצא לשנות את חוות דעתו. על פניו, התובע נתפס לכלל טעות. המומחה לא קבע שחסר לו מידע או כי אין באפשרותו להכריע בסוגיית הקשר הסיבתי הרפואי בין הליקוי בגב לבין העבודה וביחס למידת ההשפעה של העבודה על הליקוי. כל שציין המומחה הוא, כי מבדיקות ההדמיה עצמן, לא ניתן לדעת את מקור הליקוי. המומחה אף הסביר כי לא ניתן לדעת מבדיקת ההדמיה האם הבלאי אירע בעבודה או במהלך החיים הרגילים. כאמור בחוות הדעת מיום 24.3.19, המומחה מבסס קביעתו על שכיחות הופעת המחלה באוכלוסיה הכללית, על סוג המשקלים שהתובע הרים ועל משך זמן העבודה ולא על בדיקות ההדמיה .
טענת התובע שלפיה יש להטות את הספק לטובת התובע ולקבל את התביעה להכרה בפגיעה בגבו כפגיעה בדרך של מיקרוטראומה, דינה להידחות. התובע לא הוכיח קיומו של ספק. חוות הדעת הינה ברורה וחד משמעית ולפיה תרומת העבודה במקרה של התובע הינה פחותה מ-20%.
אשר לטענת התובע שלפיה המומחה הינו מומחה באורתופדיית ילדים והשאלה בענייננו הינה שאלה מהותית הנוגעת למבוגרים, יצוין, כי כאמור בפרטי ההשכלה והניסיון שציין המומחה, המומחה הינו אורתופד כללי עם התמחות בכירורגיה אורתופדית (לאו דווקא של ילדים). עוד נוסיף, כי ככל שלתובע היו טענות כלפי מומחיות המומחה, הרי שהיה מקום להעלות טענות אלה עם מינויו ולא לאחר מתן חוות הדעת, מתן תשובות לשאלות הבהרה והגשת הסיכומים.
לאור כל האמור לעיל, הרי שהתובע לא הציג בפנינו טעם למינוי מומחה נוסף ולא מצאנו כי יש בדבר צורך. בהתאם, אין המקרה נופל לגדר המקרים החריגים בהם ימונה מומחה אחר. אשר על כן, דין הבקשה למינוי מומחה אחר או נוסף - להידחות.

13. משמצאנו כי חוות ה דעת הינה מנומקת ומפורטת ומשהמומחה קובע כי השפעת העבודה במקרה הנדון על הליקוי בגבו של התובע הינה פחותה מ-20%; ומשלא מצאנו כל עילה לסטות מהאמור בחוות הדעת, מתקבלת חוות דעתו של ד"ר אנג'ל ואנו קובעים, כי הפגיעה בגבו של התובע אינה נובעת מה עבודה בהתאם להלכת המיקרוטראומה ואין מצבו בגדר "פגיעה בעבודה".

אשר על כן, דין התביעה להידחות.

סוף דבר

14. בנסיבות העניין, התביעה נדחית.

15. משמדובר בתביעה בתחום הביטוח הסוציאלי – אין צו להוצאות.

16. ככל שצד כלשהו מעוניין לערער על פסק דין זה, עליו להגיש הודעת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים ממועד קבלת פסק דין זה לידו.
51293715129371
5467831354678313

ניתן היום, ט' טבת תש"פ, (06 ינואר 2020), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

גב' רחל מצרי לבני
נציגת ציבור (עובדים)

רחל גרוס
שופטת

גב' אילנה מסד
נציגת ציבור (מעסיקים)