הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 6729-11-18

לפני: כב' השופט כהן יוחנן

המערערת:
פנינה שוורץ, ( ת.ז.-XXXXXX853)
ע"י ב"כ: עו"ד ד"ר אמיר קמינצקי

-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי, (גופים על פי דין-513436494)
ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי

פסק דין
1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 28.10.18 אשר קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 10% החל מיום 31.8.14.

2. להלן העובדות הצריכות לעניין:

א. המערערת עבדה כגזברית בסניף דואר ישראל. ביום 6.4.17 הוכרה הפגיעה בגבה ובכתפה של המערערת כפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה.

ב. ועדה מדרג ראשון התכנסה בעניינה של המערערת ביום 15.9.17 וקבעה למערערת נכות יציבה בגין הכתף בשיעור 5%. על קביעה זו הוגש ערר וביום 24.12.17 התכנסה ועדה רפואית לעררים, אשר העניקה למערערת 10% נכות והחליטה שלא להפעיל את תקנה 15.

ג. על החלטת הוועדה לעררים הגישה המערערת ערעור וביום 11.6.18 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים במסגרת תיק ב"ל 5562-01-18 לפיה: "עניינה של המערערת יושב לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 24.12.17 באותו הרכב, על מנת שהוועדה תבדוק בשנית את המערערת וככל שהמערערת לא תשתף פעולה בבדיקתה, תזהיר הוועדה את המערערת כדין בדבר חוסר שיתוף הפעולה והשלכותיו. הוועדה תדון בטענות המערערת כי הפסיקה את עבודתה בגין הפגיעה ותשקול הפעלת תקנה 15. המערערת וב"כ יוזמנו לטעון טענותיהם בפני הוועדה..." (להלן – פסק הדין המחזיר ).

ד. ביום 28.10.18 התכנסה הוועדה מכוח פסק הדין המחזיר, והותירה את החלטתה על כנה.

על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

טענות המערערת בתמצית:

3. לטענת המערערת הוועדה לא ביצעה אחר פסק הדין המחזיר וזאת מן הנימוקים שלהלן:

א. שיעור הנכות שקובעת הוועדה אינו תואם את ממצאיה כך שבעוד שהוועדה קובעת כי תנועות הכתף עד גובה השכם, המעניק בהתאם לתקנות 15% נכוצ, קובעת היא נכות בהתאם לסעיף ליקוי המתייחס לשרירי הכתף ולא להגבלות התנועה;

ב. הוועדה אינה עורכת דיון ענייני בהפעלת תקנה 15, אינה דנה בתנאי עבודתה של המערערת שנקבעו בבית הדין לעבודה שתיעדו עבודה מאומצת מאוד, ולעובדה שהמערערת פוטרה על רקע מצבה הבריאותי;

ג. לאור המפורט לעיל טוענת המערערת כי הוועדה נעולה בדעתה, כאשר על אף ממצאיה בחרה שלא להעניק את הנכות לה היא זכאית ואף מאי קיום פסק הדין בנוגע לתקנה 15 יש ללמוד על נעילות הוועדה.

טענות המשיב בתמצית:

4. מנגד טען המשיב כי יש לדחות את הערעור מהנימוקים שלהלן:

א. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת כאשר הוועדה פעלה בהתאם לפסק הדין שהורה לה לבדוק את המערערת בשנית, כאשר הוועדה מוצאת כי בטווחי תנועה פסיביים ניתן להגיע לטווחי תנועה מלאים ולפיכך קובעת כי היא משאירה את החלטתה על כנה;

ב. אשר לתקנה 15 הוועדה קובעת ברחל בתך הקטנה כי המערערת יכולה לשוב לעבודתה כגזברית ובכך מקיימת את חלקו השני של פסק הדין המחזיר.

דיון והכרעה:

5. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל בחלקו במובן זה כי יש מקום להשיב את עניינו של המערערת לוועדה באותו הרכב.

6. הוועדה שמעה ורשמה את תלונות המערערת כדלקמן:
"מבקש לבצע בדיקה קלינית חוזרת ככל שהוועדה תתרשם שהממצאים יותר חמורים ושהוועדה תשקול להפעיל תקנה 15".

7. בממצאי בדיקת הוועדה מציינת הוועדה כדלקמן:
"מבנה חגורת הכתפיים סימטרי ללא דלדול שרירים, התובעת ימנית ואכן שרירי הגפה הימנית מפותחים יותר מאשר גפה שמאלית, דבר המעיד על שימוש תקין.
יש לציין שיתוף הפעולה השתפר ותנועות הכתף עד גובה השכם בצורה אקטיבית, בצורה פסיבית ניתן להגיע לתנועה מלאה כולל תנועות סיבוביות. יש לציין שבסוף טווחי התנועה התלוננה על כאב".

8. בסיכום ומסקנות קבעה הוועדה כדלקמן:
"בהמשך לפס"ד הוועדה בדקה את התובעת פעם נוספת ואכן חל שיפור ניכר בשיתוף הפעולה ומכאן גם בטווחי התנועה. פסיבית ניתן להגיע אפילו לטווחי תנועה מלאים. אחוזי הנכות שקיבלה תואמ ים את מצבה, לדעת הוועדה אין להפעיל את תקנה 15 לדעת הוועדה יכולה לחזור לעבודתה כגזברית".

9. עיון בממצאי בדיקת הוועדה מעלה כי הוועדה מוצאת כי באופן עצמוני תנועות כתף המערערת הן עד גובה השכם. בנסיבות הללו לא ברור מדוע הוועדה אינה קובעת נכות בהתאם לפריט ליקוי 41(4)(ב) הקובע כי הגבלת התנועות בפרק הכתף עד לגובה השכם מקנות 15% נכות. נימוק הוועדה כי בבדיקה פסיבית ניתן להגיע לתנועה מלאה יותר אינה ברורה (וראו בעניין זה פסק דין שניתן על ידי בתיק ב"ל (אזורי ב"ש) 18643-03-13 מרינה ספיאשוילי - המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו, 02.06.2013) בפרט כאשר הוועדה מציינת כי המערערת מתלוננת בסוף טווח התנועה על כאב ועל כן היה עליה לנמק מדוע אין להעניק נכות בהתאם לבדיקה האקטיבית .
כך גם ובאשר לתקנה 15, הוועדה אינה מתייחסת להוראת פסק הדין לפיה המערערת הפסיקה את עבודתה בגין הפגיעה. קביעתה של הוועדה כי המערערת יכולה לחזור לעבודתה כגזברית הינה לאקונית ובלתי מנומקת, כאשר הוועדה אינה עורכת דיון ענייני. בעניין זה אציין כי יש אף לשקול את אופי עבודתה של המערערת כגזברית , אשר וכנטען על ידי המערערת אינו תפקיד גזברות רגיל , הכל כפי שפורט בפסק הדין במסגרתו הוכרה פגיעתה כפגיעה בעבודה.

10. יחד עם זאת, לא מצאתי כי יש מקום להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב אחר, ואין לומר כי הוועדה נעולה בדעתה כטענת המערערת. המערערת לא הצביעה על "נעילות" מצד הוועדה וטענתה זו נטענה בכלליות.

11. לאור כל המפורט לעיל, עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתשוב ותשקול להעניק למערערת נכות בגין המגבלה בכתף ימין וזאת בשים לב לממצאי הבדיקה האקטיבית תוך שהוועדה תנמק את החלטתה . כן תדון הוועדה בהפעלת תקנה 15, בשים לב לטענת המערערת כי לא שבה לעבודתה בעקבות הפגיעה, תוך שהוועדה תקיים דיון ענייני ומפורט ותוך שימת לב לאופי העבודה בה עבדה המערערת. המערערת ובא כוחה יוזמנו לטעון טענותיה בעניינים אלו. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת כך שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה.

12. משהערעור התקבל בחלקו , ישא המשיב בהוצאות המערערת בסך 2,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

13. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 ימים לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, י"ג אייר תש"פ, (07 מאי 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.