הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 57964-01-17

לפני: כב' השופט יוסף יוספי
התובע:
מאיר אמסלם
ע"י ב"כ עו"ד טלי הירשלר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד הילה גולן יוניסיאן

החלטה

1. עסקינן בתובענה, במסג רתה עותר התובע להכיר בפגיעה בכתפו השמאלית כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה.

טענות הצדדים

2. לטענת התובע, עבד הוא כמפעיל בתחנת הכוח במפעלי ים המלח משנת 1983 ועד שנת 20 15 עת יצא לגימלאות. עוד טען, כי עד שנת 1990 עבד הוא ב אופן יום יומי ורצוף בפתיחה ובסגירה של מגופים, כאשר ידיו מורמות אל על מעל לגובה השכם. בין השנים 1996 ועד לשנת 2005 עבד הוא כמנהל פרוייקטים בתחום מכונות וצנרת, עבודה שכללה טיפוס יום יומי על צנרות מיכלים ועגורנים תוך אחיזה במעקות בטיחות בגבהים שונים ובכוח רב. משנת 2005 ועד שנת 2014 שימש התובע בתפקיד ראש מחלקת מוסכים, ובמסגרת זו ביצע בכל יום עשרות טיפוסים על גבי מנופים וציוד צמ"ה גדול, דבר שהצריך הפעלת היד בעוצמה מעל לגובה השכם.

3. לטענת הנתבע, לא אירעו בעבודת התובע אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודה אשר הביאו לליקוי הנטען.
התובע הועסק במגוון תפקידים במהלך שנות עבודתו במפעלי ים המלח , ו הוא ביצע במהלך כל תפקיד פעולות שונות ומגוונות. הליקוי הנטען על ידי התובע הינו תוצאה של תהליך תחלואתי טבעי, והשפעת העבודה אם בכלל הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

4. במסגרת מסכת הראיות נחקרו מטעם התובע התובע עצמו, וכן מר משה בונבידה אשר עבד עם התובע, ומר יוסי אסייג אשר עבד עם התובע והיה כפוף לו. הנתבע בחר שלא לזמן עדים מטעמו. לאחר קיום מסכת הראיות הגישו הצדדים את סיכומיהם בכתב, תוך שהתובע גם מגיש סיכומי תשובה.

הדין החל

5. בפרשת קרייזבורג הזכיר בית הדין הארצי את ההלכה בנושא נשוא המחלוקת דנן בהאי לישנא:

"1.על מהותה של תורת המיקרוטראומה, והתנאים לקיומה של תשתית עובדתית לביסוסה של עילת מיקרוטראומה נפסק על ידי חברי, השופט איטח, בעניין אסתר נוח [עב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.2014)] כך (הערות השוליים במקור):
"תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת "מחלות המקצוע", מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה, ובכך הותיר את רשימת המחלות "סגורה".
...
על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)."
כפי שנקבע בעניין אסתר נוח, על המבוטח להוכיח קיומם של אירועים חוזרים ונשנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה. ואלה הכללים שנקבעו בפסיקה, כפי שסוכמו בעניין אסתר נוח:
"א.אותן תנועות "חוזרות ונישנות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר".
ב.תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו. אך עדיין יש להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע".
ג.עוד נקבע כי אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה, שכן "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים". וכי:
"לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה.
...
ד. יחד עם זאת נקבע שבמקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח, מתקיימת תשתית מספיקה לעילת המיקרוטראומה."

ראו: עב"ל 54603-11-14 קרייזבורג – המוסד לביטוח לאומי (מיום 19.4.17).

מן הכלל אל הפרט

6. יישום האמור בפסיקה על נסיבות המקרה דנן מוביל למסקנה שהתובע הוכיח קיומה של תשתית מיקרוטראומה במסגרת עבודתו לאורך השנים, הגם שעבד בשלושה תפקידים שונים.
אומנם, התובע הוכיח קיומה של תשתית מיקרוטראומה באופן חלקי ביחס לתשתית לה טען, אך די בה כדי להוביל, בהתאם לדרישו ת הפסיקה, למינויו של מומחה.

7. אומנם, התובע ביצע פעולות שונות ומגוונות במסגרת שנות עבודתו , וזאת ב מסגרת שלוש תקופות שונות בהן שימש בתפקידים שונים, אך לאורך כל תקופת עב ודתו אימץ התובע את ידיו בביצוע הפעולות.
להלן תפורט התשתית העובדתית שהוכחה, וזאת לאחר שמיעת עדות התובע, אשר נמצאה מהימנה, וכך גם יתר העדויות אשר תמכו בה.

8. כפי שצוין לעיל, בין השנים 1983-1990 שימש התובע כמפעיל בתחנת הכוח במפעל י ים המלח. במסגרת תפקיד זה עסק התובע בעיקר בפתיחה ובסגירה של מגופים בעזרת שתי ידיו , לעיתים מעל גובה הכתפיים ולעיתים בגובה המותניים. בהקשר זה יצוין , כי נתון זה יובא לעיון המומחה שיחווה דעתו לגבי נפקותו, אך אין בכך כדי לאיין את פעולה זו. כמו כן, לעיתים השתמש התובע במפתח ברזל כדי לסגור ולפתוח את המגוף. פעולה זו בוצעה באמצעות אותן תנועות שהמפעיל עושה בלי המפתח.
מדובר במגופים שגודלם נע בין 0.5 צול ל-24 צול, כאשר פתיחה או סגירה של מגו פים קטנים אורכת 3 דקות בממוצע, של מגוף בינוני 15 דקות בממוצע ושל מגוף גדול 35 דקות בממוצע. עוד עלה, כי התובע עבד במשמרות של 8 שעות ולעיתים במשמרת כפולה בת 16 שעות, וכן שבכל משמרת פתח וסגר 15 מנופים קטנים, 10 בינוניים ו-2 גדולים.
לעיתים בזמן תקלה מס' עובדים יחד מטפלים בעשרות מגופים במשך שעות רצופות . הנה כי כן , עסקינן בפעילות המבטאת את דרישות המיקרוטראומה, עת מדובר באותה פעולה שנעשתה בכל משמרת באותו אופן וברציפות , הגם ש התובע ביצע פעולות נוספות.

9. באשר לתקופה השנייה, משנת 1996 ועד שנת 2005 , עת התובע עבד כמנהל פרויקטים בתחום המכונות והצנרת בעבודות אחזקה; במסגרת תפקיד זה עבד התובע משרה מלאה ואף ביצע שעות נוספות, ועבד בממוצע 11 שעות ביום. ביום עבודה עבד התובע בשטח בפרק זמן של
6-7 שעות בקירוב. תפקיד זה הצריך טיפוס וירידה יום יומיים על סולמות של מתקנים כדי לפקח על העבודות בהם. הטיפוס והירידה הצריכו את אימוץ הידיים. פעולת הירידה והעלייה בסולמות התבצעה במצטבר 50 דקות בממוצע ביום עבודה. נתון זה עלה ממסכת הראיות מעדותם של שלושת העדים, והוא מתיישב היטב עם יתר הנתונים.
המדובר בפעולה שחזרה על עצמה מדי יום, ובמסגרתה התובע עלה וירד בסולמות לאורך יום עבודתו תוך אימוץ ידיו והפעלת כוח ידיו.

10. באשר לתפקידו של התובע כראש מחלקת מוסכים וצמ"ה בין השנים 2005-2014 ; במסגרתו עבד במשרה מלאה עם שעות נוספות רבות, ונדרש לטפס על כלים כגון מנופים, שופלים, משאיות, "סירות" וכו'. הטיפוס על הכלים התבצע באמצעות סולמות בלבד. אומנם מדובר בכלים בגבהים שונים, הנעים בין שני מטר לשבעה מטר , אך אופן הטיפוס על סולמות כדי להגיע אליהם תוך אימוץ הידיים דומה.
בכל רגע נתון נמצאים במוסך 5 כלים עם תקלות. ביום עבודה מטפס התובע על כל כלי ויורד ממנו כ-15 פעמים.

11. מכל האמור לעיל עולה, כי הוכחו תנאי העבודה להם טען התובע , שכאמור לא נסתרו על ידי הנתבע.
עסקינן בתובע שטיפס על סולמות וירד מהם לאורך שנות עבודתו בשני תפקידיו האחרונים ; ובנוסף בתפקידו הראשון עסק בעיקר בפתיחה ובסגירת מגופים, אם באופן ידני ואם באמצעות מפתח, כאשר מנגנון הפעולה הינו זהה.

12. מכל האמור לעיל עולה, כי יש מקום למינויו של מומחה מתחום האורטופדיה ; אשר יחווה דעתו ביחס לשאלה האם קיים קשר סיבתי בין הנזק הנטען בכתפו השמאלית של התובע לבין הפעולות החוזרות שביצע לאורך תקופת עבודתו.

13. החלטה על מינוי מומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ט, (17 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.