הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 54801-10-15

בפני כב' הנשיא שמואל טננבוים

התובע:

הרצל חדד, (ת.ז. - XXXXXX582)
ע"י ב"כ עו"ד אדוארדו ווסר

-

הנתבע:

המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ילנה צ'וקלר

פסק דין
1. זוהי תביעה שהוגשה כנגד החלטת פקיד התביעות שלא לאשר לתובע תשלום דמי שיקום עבור חודש אוקטובר 2016.
יצוין כי התביעה במקורה הוגשה גם בנוגע למחלוקות נוספות באשר לתביעת השיקום של התובע , אולם בהסכמת הצדדים בפרוטוקול הדיון מיום 29.10.2018 צו מצמה גדר המחלוקת ל שאלת זכאותו של התובע לדמי שיקום עבור חודש אוקטובר 2016 בלבד . כמו כן, הצדדים ויתרו על ניהול הליך הוכחות והגישו סיכומיהם בנוגע לשאלה שבמחלוקת.
2. התובע הוכר כנפגע עבודה בשיעור של 15% נכות בגין חבלה בגבו התחתון, ותביעתו לשיקום מקצועי על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן -החוק) אושרה.
3. בחודש אוקטובר 2014 החל התובע את לימודיו כהנדסאי בניין במכללה הטכנולוגית בבאר שבע. לתובע שולם שכר לימוד, דמי שיקום והוצאות נוספות עבור לימודיו במכללה הטכנולוגית . לא שולמו לתובע דמי שיקום עבור חודש 10/2016 , ומכאן התביעה שלפניי.
4. לטענת התובע, במהלך חודש 10/2016 הוא היה עדיין במסגרת לימודית והשלים מ שימות ובחינות, ולכן יש לראות בחודש זה כחלק מתקופת הלימודים בה הוא זכאי לדמי שיקום.
5. הנתבע טוען מנגד, כי התובע סיים את קורס הקיץ ביום 16.9.2016, כאשר בחינת הסיום התקיימה ביום 28.9.2016 . לפיכך, ומשהתובע לא למד בחודש 10/20106, אין הוא זכאי לדמי שיקום עבור חודש זה.
6. התנאים לקבלת דמי שיקום קבועים בתקנה 9(א)(2) ל תקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז-1956 (להלן - התקנות) . בתקנה 9(א)(2) לתקנות, בנוסחה הנוכחי, נקבע כי לנפגע שניתן לו שיקום מקצועי ישולם - "ההפרש שבין קיצבת הנכות המשתלמת לו ובין קיצבת הנכות שהיתה משתלמת לו אילו דרגת נכותו היתה 100% אם הוא מועסק בהכשרתו המקצועית לשיקום לא פחות מ-16 שעות לשבוע; אם אין משתלמת לו קיצבת נכות ונתמלאו התנאים כאמור – ישולם לו סכום השווה לקיצבה שהיתה משתלמת לו אילו דרגת נכותו היתה 100% (להלן – דמי שיקום)..."
פרשנותו של המונח "מועסק בהכשרתו המקצועית לשיקום פחות מ- 20 שעות לשבוע" נידונה בעב"ל 48525-01-17 המוסד לביטוח לאומי נ' יהודה ברכה, מיום 06.08.2018. נקבע כי יש לפרש מונח זה בפרשנות מרחיבה הכוללת לא רק שעות לימוד פרונטליות אלא גם שעות לימוד "במעטפת", "כאשר המדובר במעטפת לימודית הכרחית, שוטפת וסבירה על פי סטנדרט אובייקטיבי. אבן הבוחן להגדרת "לימודי מעטפת" צריכה להיות אובייקטיבית, וניתנת להגדרה מראש, ולא סובייקטיבית, הנבחנת בדיעבד, אך יחד עם זאת נלקחים בחשבון גם נתוניו האישיים של המשתקם.
7. אשר להיקף הביקורת השיפוטית על החלטת פקיד התביעות בנושא שיקום - ההלכה הפסוקה קובעת כי בית הדין מוסמך להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטות המוסד בנוגע להליך שיקום, אך זאת בהתאם לכללי המשפט המנהלי. היינו, "ככלל בית הדין לא שם עצמו בנעליו של פקיד השיקום, ולא ממיר שיקול דעתו בשיקול דעת פקיד השיקום, אלא מפעיל על החלטתו ביקורת שיפוטית" (עב"ל 155/97 משה משולם ז"ל נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 5.8.02 (להלן – עניין משולם )). במסגרת זו יש לבדוק אם פקיד השיקום פעל במסגרת סמכותו כדין, וכן נבחנת התנהלותו "במבחנים של סבירות ושל ענייניות, בהתחשב במכלול נסיבות המקרה" (עניין משולם; כן ראו דב"ע נז/0-161 שלום חג'בי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לג 206 ; דב"ע מב/0-1 חיים קונטנטה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יד 215).
8. בענייננו, הנתבע טען כאמור כי השיעור והמבחן האחרון בהם השתתף התובע ב מסגרת לימודיו בסמסטר קיץ חלו במהלך חודש ספטמבר 2016. טענה זו גובתה ב תעודת עובד ציבור של הגב' יפה פחימה מיום 23.11.2017 (נ/2) והיא לא נסתרה. א ין גם חולק כי בחודש אוקטובר 2016 לא התקיימו שעות לימוד פרונטליות במסגרת הלימודים. טענתו של התובע היא כי במהלך חודש זה הוא המשיך למלא משימות ב מסגרת תכנית הלימוד. אולם, התובע לא הוכיח טענתו זו.
9. על פי הפרשנות המרחיבה שנקבעה בהלכה הפסוקה כמפורט לעיל, במקום בו טוען משתקם כי שעות הלימוד שלו כוללות השקעה שוטפת אף מעבר לשעות הלימוד הפרונטליות, יש לבדוק את המטלות הלימודיות שביצע המשתקם ולבחון האם אלה מהוות חלק ממעטפת לימודית שוטפת החוסה תחת ההגדרה שבתקנה 9(א)(2) כאמור.
ואולם, התובע בעניינו לא פירט וממילא לא הוכיח אילו מטלות לימודיות נדרש הוא למלא בחודש אוקטובר 2016. כך, אין בתצהיר שהגיש התובע כל פירוט עובדתי בנושא זה ואף לא בסיכומי טענותיו.
10. בנסיבות אלה, התובע לא הוכיח תביעתו ויש לדחותה.
11. סוף דבר – התביעה נדחית.
12. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז שבט תשע"ט,(23 ינואר 2019), בהעדר הצדדים.