הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 54674-07-17

לפני: כב' השופט יוחנן כהן
נציג ציבור (מעסיקים) - מר אלברט שטרית

התובעת:
שממה איריס, ( ת.ז.-XXXXXX958)
ע"י ב"כ: עו"ד אביבה גולן

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מיכל כהן

פסק דין

לפנינו תביעת התובעת להכיר במחלת ה- CTS (תסמונת התעלה הקרפלית) כ"פגיעה בעבודה" מכוח תורת המיקרוטראומה, בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (להלן – החוק).

רקע כללי

התובעת, ילידת 1965, עבדה במשך כ-18 שנים במחלקת כספים והנהלת חשבונות בהנהלת קופת חולים כללית בעיר באר שבע.

במסגרת תצהיר עדותה הראשית מפרטת התובעת את אופי עבודתה, כדלקמן:
"
2. עבודתי כוללת הדפסת סיכומי ישיבות, הסכמים עם ספקים הכוללים הדפסת 30-40 עמודים. מדובר בהסכמים עם נותני שירותים כמו מכונים, דיאטניות, פיזיותרפיסטים מרפאות בעיסוק ועוד עצמאים.
3. אם מדובר בהסכם חדש אני צריכה להדפיס את כל ההסכם. אבל יש הסכמים שהם פורמט ואז אני מוסיפה רק נתונים של הספק וההסכם הספציפי.
4. עד לפני כעשר שנים הייתי מדפיסה את מלוא ההסכמים שכללו כאמור 30-40 עמודים.
5. כמו כן אני מדפיסה אישורי צריכת תרופות למבוטחי קופת הכללית במחוז הדרום.
6. מדובר בהקלדת מספר הזהות של הלקוח שאני מקבלת במייל מהמרפאה, את השנים והחודשים שלגביהם מבקשים אישור. כמו כן ניצולי שואה מגיעים אלי פיזית כדי לקבל את אישורי צריכת התרופות שלהם כדי לקבל החזרים מהמדינה. לאחר הדפסת האישור אני מעבירה את המסמכים במייל דרך המחשב אל המרפאה הספציפית תוך הקלדת שם העובדת.
7. עבודה זו אני מבצעת למעשה ברצף מפתיחת המרפאות ועד סגירתם ויציאתן לפיצול, ובשעות שבהן המרפאה פתוחה אחרי הצהריים מועברות הבקשות ומבוצעות למחרת בבוקר.
8. על כן מדובר בעבודה רציפה מ 7.30 עד 13.00 שבהן המרפאות פתוחות. יש זרימה קבועה של בקשות שיש לספק את החומר באופן מיידי ועל כן עבודה זו נעשית בלחץ.
...
10. מתוך יום העבודה שלי, אישורי התרופות תופסים כ 50%, ועבודתי כוללת הקלדות רבות נוספות, כמו הנהלת חשבונות, יומנים והסכמים, נוכחות עובדים, סיכומי ישיבות ופרוטוקולים, שאני מעריכה שלוקחים בערך עוד 3 שעות ביום.
11. כיום אני מבצעת רק עבודות אלה וחני לסרי מבצעת במקומי את הקלדות התרופות שבסעיף 5 ו 6 .
12. עבודתי לפני הניתוח כללה הקלדות במשך כ 7 שעות מתוך 8 שעות עבודה, ורבות מהן ברצף של לפחות שעה.
13. נכון שיש בתפקידי מטלות נוספות כמו הוצאת דואר, תיוקים, טלפונים, הכנת קפה לישיבות, וכמובן יציאה לשירותים, אבל להערכתי מדובר בשעה מצטברת ביום ורוב היום מדובר בהקלדות וישיבה ממושכת מול המחשב ברצפים ארוכים של לפחות שעה.
14. עליי לציין כי אני יודעת להקליד רק ביד ימין. "

התובעת הגישה לנתבע תביעה להכיר במחלת ה- CTS ממנה היא סובלת כמחלת מקצוע. ובתאריך 20.2.17 דחה הנתבע את תביעתה, מהנימוקים להלן:

"1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביאו לCTS.
2. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך.
3. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.
לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה".
(ראה החלטת פקיד התביעות מיום 2.4.2017, נספח "א" לכתב התביעה).

מכאן התביעה שלפנינו.

טענות הצדדים

לטענת התובעת, במסגרת עבודתה היא נדרשה במרבית היום להקליד באופן רציף. בכלל זה הקלידה לגרסתה סיכומי ישיבות, הסכמים עם ספקים ונותני שירותים הכוללים כ- 30-40 עמודים; עסקה בהקלדת נתונים של מבוטחי קופת החולים במחוז דרום בעת הנפקת אישורי צריכת תרופות וזאת ברצף מפתיחת המרפאה החל מהשעה 7:30 ועד לשעה 13:00 , התובעת גורסת כי 50% מיום עבודתה, עסקה בהזנת הנתונים של אישור צריכת התרופות כאמור; בנוסף, כוללת עבודתה הקלדות רבות אחרות כגון בהנהלת חשבונות, יומנים והסכמים, נוכחות עובדים, סיכומי ישיבות ופרוטוקולים המסתכמים להערכתה לעבודה של שלוש שעות ביום. בהתאם לכך, טוענת התובעת כי שבע שעות מתוך יום עבודה של שמונה שעות מוקדשים להקלדות רצופות ארוכות.

כך טוענת התובעת כי היא אומנם עסקה במטלות נוספות כגון הוצאת דואר, תיוקים, טלפונים, הכנת קפה לישיבות ו יציאה לשירותים, אולם אלו לוקחים כשעה מצטברת בלבד ביום עבודה. כאשר רוב היום, היא עסוקה בהקלדות וישיבה ממושכת מול המחשב ברצף של לפחות שעתיים כל אחד, וזאת באמצעות היד הימנית שנפגעה. בסיכומיה, נטען כי משדובר בהקלדה שהיא ייחודית בידה הימנית באצבע שלישית הטיל הדבר עומס של עשר אצבעות על אצבע אחת.

התובעת סבורה כי באופי עבודתה המתואר לעיל, מתקיימות תנועות חד גוניות חוזרות ונשנות במשך שעות רבות ארוכות ביום. ולפיכך, לגרסתה הונחה התשתית העובדתית הנדרשת לצורך הוכחת מיקרוטראומה בכל הנוגע לפגיעתה כסובלת מתסמונת התעלה הקרפלית בידה הימנית, ולכן יש למנות מומחה רפואי באשר לקשר הסיבתי שבין פגיעתה לתנאי עבודתה.

מנגד, טוען הנתבע כי עבודתה של התובעת אינה "קלדנות מקצועית" אלא עבודתה מתבטאת לכל היותר בהכנסת נתונים. לגרסתו, לא ארעה לתובעת תאונת עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי. כנטען, תסמונת התעלה הקרפלית לה טוענת התובעת אינה תוצאה של הליך מיקרוטראומה; לא אירעו בעבודת התובעת אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה אשר הביאו לליקוי הנטען; התובעת לא ביצעה בעבודתה תנועות חוזרות ונשנות אשר כל אחת מהן גרמה לנזק משלה. ולפיכך, טוען הנתבע כי עבודתה אינה מהווה תשתית עובדתית לבחינת הליקוי ממנו התובעת סובלת, לכאורה, על פי הלכת המיקרו טראומה.

אליבא דנתבע, הליקוי ממנו סובלת התובעת הוא תוצאה של תהליך תחלואתי טבעי והשפעת העבודה, אם בכלל, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים. ולפיו, אין קשר בין תסמונת ה-CTS ביד ימין של התובעת לבין עבודתה או תנאי עבודתה.

בסיכומיו, טוען הנתבע כי דין התביעה להידחות, משהוכח כי עבודת התובעת אינה מקימה תשתית למיקרוטראומה. שכן, עבודתה מגוונות וכוללת פעולות רבות ואי אפשר לבודד את אחת הפעולות להן היא טוענת ולא ניתן לקבוע כי מדובר בפעולות חוזרות ונשנות.

דיון והכרעה

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ובהתחשב במכלול המצוי בתיק ושמיעת העדויות - הגענו לכלל הכרעה כי דין התביעה להידחות, מהנימוקים להלן.

על פי תורת המיקרוטראומה, ניתן להכיר בצירוף של פגיעות כתאונה בעבודה, ככל שניתן להגיע למסקנה כי כל אחת מפגיעות אלו היא בעלת אופי "תאונתי" וגרמה לנזק מסוים, גם אם זעיר ובלתי נראה. וכלשונו של בית הדין הארצי:
"היסוד הראשוני להיות התפתחות פתולוגית תוצאה של מיקרוטראומה הוא שהוכח, כי במהלך עבודתו נגרמים למבוטח אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן מסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע" (דב"ע מח/77-0 אליעזר מזרחי נ' המוסד לביטוח לאומי , פד"ע יט 538).
ובמקום אחר:
"בתורת המיקרוטראומה עומדים על האבחנה בין "רצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן" (זמן העבודה)... לבין התפתחות רצופה ומתמדת בהשפעת גורם שפעולתו נמשכת ללא הפסקה... לשון אחר – לשון הדימוי – יש להוכיח שהנזק התהווה בגוף על דרך של טפטוף מים על סלע עד להיווצרות נקב, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף. את הנזק מהסוג הראשון יראו כתוצאה של מיקרוטראומה – תאונה; את השני – יראו כתוצאה של הליך תחלואי – לא תאונה" (דב"ע מו/17-0 עמיצור אליעזר נ' המוסד ל ביטוח לאומי, פד"ע י"ח 100; ראו גם עב"ל 1012/00 אלי שבח נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 28.7.02).

עוד נפסק, כי התנועות שבגינן עשויות להיגרם למבוטח פגיעות "זעירות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", ובלבד שיפעלו במקום מוגדר. בנוסף, תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, ובלבד שתהא ממושכת וחוזרת ( עב"ל 364/97 המוסד לביטוח לאומי נ' שמואל אסרף , פד"ע לה 463; דב"ע שן/232-0 המוסד לביטוח לאומי נ' רבוס חסאן, פד"ע כג 31). כלשון בית הדין הארצי לעבודה – יש לבחון אם "עבודת המערער חייבה ביצוע רצוף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו" (עניין שבח).

שאלת ההכרה במחלת ה- CTS כ"פגיעה בעבודה" מכוח תורת המיקרוטראומה בנסיבות דומות של הקלדה כבענייננו, התעוררה ונדונה בפסק הדין שניתן בתיק ב"ל (אזורי ב"ש) 29914-09-15 אריה פורטנוי לב - המוסד לביטוח לאומי (04.04.2016), על ידי כבוד סגן הנשיאה (כתוארו אז), השופט אילן סופר. באותו עניין דובר על מהנדס תעשייה וניהול שטען כי עבודתו הייתה כרוכה בכתיבה, הקלדה על מחשב והקלקה על עכבר במשך כל יום העבודה, 5-6 ימים בשבוע, תוך הפעלת מאמץ בשתי כפות הידיים ובאופן שהוא ביצע תנועות חוזרות ונשנות זהות במהותן. בית הדין קבע כי לא מצא בעבודה של עובד על מחשב, כתובע, אשר אינו מקליד דרך קבע טקסטים, אלא משתמש במחשב כדי להזין נתונים ולקבל ממנו נתונים, בסיס לפעולות רציפות חוזרות ונשנות. זאת בשונה מקלדנית המפעילה אצבעותיה באופן רציף שעות רבות ביום, בשל אופי עבודתה המצריך הקלדה של טקסטים באופן רציף, מהיר וחוזר על עצמו. לכן, נפסק כי לא הוכחה תשתית לכאורית לפעולות חוזרות ונשנות בעבודת התובע והתביעה נדחתה.
פסק דין זה אושר על ידי בית הדין הארצי לעבודה בהליך עב"ל (ארצי ) 11412-05-16 אריה פורטנוי לב - המוסד לביטוח לאומי (06.04.2017), אשר לא מצא מקום להתערבות במסקנת בית הדין האזורי האמורה .

בשים לב להלכה הפסוקה, ובהתבסס על התשתית העובדתית שהובאה בהליך שלפנינו, שוכנענו כי לא הוכחה בענייננו תשתית לכאורית לפעולות חוזרות ונשנות על פי תורת המיקרוטראומה ועל כן דין התביעה להידחות.

מהראיות והעדויות שהובאו לפנינו עולה כי עבודת ההקלדה שביצעה התובעת הייתה בלתי רציפה בהשוואה לעבודה של קלדנית וזו ביצעה עבודות נוספות למעט עבודת ההקלדה. במסגרת תפקידה נדרשה התובעת לחלק דואר לעובדים במשרד כעשרה במספר, עבודה המתפרסת לפי עדותה על לא יותר מחמש עד עשר דקות (פרוטוקול הדיון מתאריך 29.10.18, עמ' 5 ש' 1-8). אם כי, לעומת זאת, מעדותם של מר רון מלקר מנהל הכספים במחוז דרום בכללית (להלן – מנהל כספים) (פרוטוקול הדיון מתאריך 29.10.18, עמ' 13 ש' 25-31) וגב' חני לסרי – מנהלת חשבונות (להלן – מנהלת החשבונות) (פרוטוקול הדיון מתאריך 29.10.18, עמ' 17 ש' 3-16) עולה כי חלוקת הדואר ארכה כרבע שעה עד עשרים דקות.

כמו כן, במסגרת תפקידה התובעת נדרשה לקבוע פגישות למנהליה תוך הקלדה של שעות הפגישה ופרטי המוזמנים, בהקלדה שאינה רציפה ובכמות מועטה על פי עדותה (פרוטוקול הדיון מתאריך 29.10.18, עמ' 5 ש' 9-20). מנהלת החשבונות אישרה בעדותה כי לצורך כך התובעת עושה הפסקה בין העבודות כמה דקות ומטפלת בנושא קביעת פגישות ביומנים (עמ' 17 ש' 25-26); התובעת גם עסקה במענה טלפוני, כאשר לפי עדותה התקיימו כ- 15-20 שיחות נכנסות במהלך יום עבודה בנוסף לשיחות יוצאות שלא פירטה מה היקפם (פרוטוקול הדיון מתאריך 29.10.18, עמ' 5 ש' 21-30).

התובעת מקבלת מיילים, קוראת ומשיבה למיילים (עמ' 9 ש' 3-7). התובעת מתייקת מסמכים גם אם זו עבודה בהיקף מזערי (עמ' 9 ש' 10-17). כך העידה התובעת כי היא מבצעת גם פקודות יומן בחשבון והשיבה כי במסגרת זו היא בודקת נתונים של מבוטחים אחרים שקיבלו שירות מקופת חולים כללית, בודקת את סכום החיוב ומוציאה פקודת יומן לחיוב קופה אחרת. כל זאת תוך הקלדת נתונים. בהקשר זה מוסרת התובעת כי דבר נוסף שהיא עושה במסגרת הנהלת החשבונות הוא הקלדת נתונים של תלמידי פנימיות וישיבות (עמ' 9 ש' 29-32; עמ' 10 ש' 1-7). התובעת מארגנת כיבוד פעם פעמיים בשבוע על פי עדותה (עמ' 10 ש' 14) ו על פי עדותו של מנהל הכספים (עמ' 15 ש' 2-3). מעדותו של מנהל הכספים עולה עוד כי התובעת משתתפת לעיתים בישיבות שבמסגרתם אינה מקלידה אלא כותבת ידנית ולאחר מכן לוקחת את הסיכום להקלדה (עמ' 13 ש' 12-18). עוד ציין כי התובעת מקלידה יומני נוכחות ללא הקלדת מלל (עמ' 14 ש' 12).

הנה כי כן, התובעת עוסקת מלבד הקלדה על המחשב במשימות נוספות במהלך היום כך שההקלדה הנטענת על ידה אינה רציפה וזו נעשית עם הפסקות לביצוע משימות אחרות. עוד עולה כי גם משימות ההקלדה השונות כשלעצמן נעשות בהפסקות ולא ברצף כך למשל בקריאת מיילים לפני מתן תגובה, קביעת פגישות ביומנים והקלדת הנתונים, בדיקת נתונים של מבוטחים בהנהלת החשבונות טרם הזנת פרטיהם ועוד.

עיקר תביעתה של התובעת מבוססת על הטענה בכתב תביעתה והצהרתה כי עבודתה כוללת הקלדת הסכמים עם ספקים הכוללים כ-30-40 עמודים. וכי אם מדובר בהסכם חדש הייתה צריכה להקליד את כל ההסכם, אולם קיימים הסכמים שהם פורמט והיא רק מקלידה נתונים של הספק וההסכם הספציפי. לגרסתה, לפני כעשר שנים הייתה מקלידה את מלוא ההסכמים שכללו 30-40 עמודים. בנוסף, גם טענה ואף הצהירה כי עסקה בהקלדת נתונים של מבוטחים בעת הנפקת אישורי צריכת תרופות ברצף, מפתיחת המרפאה החל מהשעה 7:30 ועד לשעה 13:00, בנוסף למשימות הנוספות בעבודה. על הקלדות אלו בעיקרן סומכת התובעת תביעתה.

אולם, בעדותה מצאנו אי-בהירות וסתירות בנוגע להקלדות אלו. שכן, התברר בעדותה כי הקלדת הנתונים בעת הנפקת אישור צריכת התרופות הנטענת לא בוצעה בכל תקופות העסקתה אלא בשמונה השנים האחרונות להעסקתה בלבד. דבר שלא ציינה בכתב התביעה ובתצהירה. כך שפעולות אלו לא בוצעו במקביל ובנוסף להקלדה הנטענת של הסכמים של ספקים כ-30-40 עמודים במהלך עבודתה. כך גם התברר כי הקלדת ההסכמים הנטענת בוצעה רובה ככולה תוך הזנת נתונים לתוך פורמט של הסכ ם קיים, ולא הוקלדו הסכמים שלמים כנטען על ידה במהלך כל תקופת העסקתה (אלא בתחילתה בלבד ). להלן עדותה במלואה לעניינים אלו:

"ש. כמה הסכמים את מדפיסה ביום?
ת. כשאני התחלתי לעבוד בשנת 2009 התקבלתי לשירותי בריאות כללית, שם בתקופה הזו לא היה לנו אאטלוק, ההסכמים אל היו באים בפורמט רגיל לא עבדנו במחשב. העבודה שלי הייתה לא באאטלוק כמו היום במיילים כמו היום. ההסכמים שלנו גם לא היו מובנים, המנהל שלי אז היה מבקש להדפיס הסכם אז היה צריך להתחיל הסכם מתחילתו עד סופו. במשך 10 שנים הדפסתי. אני מתקנת את עצמי 1999 התחלתי לעבוד, באוקטובר. ב-1999 היית מזכירה של מנהל הכספים, מנהל הכספים דאז היה מבקש להדפיס הכל מהכל והיו קוראים לי במחוז " איריס הסכמים". רוב היום הייתי מדפיסה. אני זוכרת ששברתי את יד ימין ובאתי לעבוד כי ידעתי שיש לנו לחץ של עבודה, כל הזמן הדפסתי.
ש. תפני אותי איפה זה כתוב בתצהיר?
ת. בסעיף 4.
ש. לא כתבת רק הדפסתי, רשמת שעשית עוד דברים?
ת. כתבתי שעשיתי 80% מהעבודה שלי, רוב היום עבודה של הדפסות אני מפנה לסעיף 12.
ש. הסעיף כולל עוד הדפסות לא רק של הסכמים?
ת. אני יכולה להגיד לך שבמשך 10 שנים מ-1999. כן עשיתי את שאר הדברים.
ש. ניפוק תרופות?
ת. לא היה לנו זה משהו חדש. מהניצולי שואה.
ש. האם ההקלדה נעשית ברצף?
ת. בבוקר לפני שאני מתחילה את יום העבודה שלי אני באה ולוקחת את כל הדואר ומחלקת לוקח לי בדיוק 5-10 דקות. אני שותה קפה פעם ביום לפני שתחילת העבודה ואני מביאה לי כמה כוסות מים ליידי. היו מצבים שפשוט לא הייתי נכנסת לשירותים, היום אני נכנסת וזה יכול להיות פעם פעמיים ביום. לשאלת בית הדין לעניין הקלדת ניפוק התרופות והכתוב בתצהיר שלי אני משיבה שאתה צודק. נכון שהניסוח שלי לא היה נכון. אני יכולה להגיד שהתרופות החלו לפני שמונה שנים. אני הייתי צריכה להגיד שזה היה בשמונה שנים האחרונות ועד לאותה תקופה הדפסתי הסכמים. אישורי התרופות נהוג לעשות אותן כלכלן אני המזכירה היחידה שעושה את זה בגלל זריזות ויעילות."
ש. בתקופה שאת טוענת שהיו המון הסכמים שלא בפורמט, כל יום היה הסכם של 30-40 עמודים, הקופה חותמת 250 הסכמים שרק גברתי מקלידה?
ת. ההסכמים שלנו הם הסכמים שלנו עם ספקים של מחוז דרום.
ש. לא יכול להיות שהדפסת כל בוקר את אותה הקלדה?
ת. לא מדובר באותם ספקים וכל ספק נותן שירותים אחרים. עבדתי עם הרבה מאוד ספקים. כל ספק הייתי מקלידה הסכם חדש, היו גם תקופות חדשות שהיינו צריכים לדעת איך לעשות את זה. עבדנו בלי עו"ד שהיום יש. היו הרבה מצבים שהמנהל ביקש לעשות תיקונים אני לא הייתי מסכימה לעשות הסכם אחד ביום אחד כי אני מדפיסה באצבע אחת ולכן המהירות שלי פחות גבוהה. הסכמים משתנים מספק לספק.
ש. לא הקלדת 40 עמודים ביום כי לא הקלדת הסכם שלם?
ת. כל היום מקלידה אותו 90% מהעבודה שלי זה מה שהיה.
ש. לאחר 10 שנים כשנכנסו פורמטים, תאשרי לי שהשלמת כמה נתונים?
ת. לגבי התרופות אני מסכימה עם מה שאת אומרת, גם תרופות זה הסכם. כשמבקש ממני לקוח רכישת תרופות אני בתוך רכישת תרופות צריכה לרשום ת"ז וכו'. זה פורמט מובנה אני שולחת את זה למנהל ודבר נוסף, יש לי הסכמים נוספים שנכון עכשיו אני מכניסה נתונים אבל הנספחים שונים. מה שמסכים לדיאטנית לא מסכים לפיזיותרפיסט. לגוף ההסכם יש שלד אבל לנספחים לא. לגבי ההסכם עצמו הוא מגיע בפורט לגבי הנספחים, לא.
ש. למה לא פירטת את זה בתצהיר שיש הסכמים שיש להם נספחים?
ת. מה שכתוב בתצהיר. בסעיף 3 אם מדובר בהסכם חדש אני צריכה להדפיס את כל ההסכם, ויש הסכמים שהם פורמט.
ש. אבל לא כתבת בסעיף 3 שאת צריכה להדפיס שלושה ארבעה עמודים חדשים של נספחים?
ת. אכן לא רשמתי לגבי הדפסת הנספחים בסעיף 3 לתצהירי
ש. מאיזה שנה את עוסקת בתרופות למבוטחים?
ת. שמונה שנים
ש. בשמונה שנים האלה, מ7:30-13:00 את עסוקה בזה?
ת. כן, אפילו יותר.
ש. אנחנו מדברים על הזמנה של ת"ז אולי את שם התרופה?
ת. חשוב לציין ש-10 שנים ברציפות הקלדתי. אני מקלידה גם תרופות וגם הסכמים.
ש. את כתבת שאת מתעסקת באישורי צריכת תרופות, גם את עושה הסכמים זה בזמן קצר כי הרוב הוא של ניפוק תרופות?
ת. אני איתך, אני מסכימה עם זה."
(פרוטוקול הדיון מתאריך 28.10.18, עמ' 5 ש' 31; עמ' 6; עמ' 7 ש' 1-24)

מעדותה זו של התובעת עולה כי עיקר עבודתה בהקשר להסכמים ולאישורי צריכת התרופות הסתכמה בהזנת נתונים למחשב, בין אם זה לפורמט של הסכמים עם ספקים ובין אם לאישורי צריכת תרופות של מבוטחים. יש להעיר כי התובעת לא הצהירה כי נדרשה להקליד נספחים להסכמים אלא עניין זה עלה בעדותה משהתברר כי לא הקלידה הסכמים בשלמותם במרבית תקופת העסקתה אלא הזינה בהם נתונים בלבד, ודומה כי ציינה זאת בעדותה בכדי לשפר גרסתה.

בנסיבות אלו, לא הוכח לפנינו כי התבצעה הקלדה רציפה של ההסכמים באופן קבוע כעבודת קלדנית וכך גם הקלדת הנתונים לאישור צריכת התרופות. יתר על כן, התרשמנו ככלל כי עדותה של התובעת הייתה מגמתית וכך גם התצהירים מטעמה. חיזוק לכך ניתן למצוא בעדותו של מנהל הכספים המוסר כי כמעט כל יום יש הסכמים אבל רובם הם פורמטים בהם נדרשת התובעת להקליד נתונים בלבד כגון: תאריכים, שמות, תעריפים וכו'. לפי עדותו נדיר שמדפיסים 40 עמודים וכי "אולי פעם ברבעון, משהו כזה" יש הסכם שהוא לא פורמט (פרוטוקול הדיון מתאריך 28.10.18, עמ' 14 ש' 5-13). כך אישר כי באישורי התרופות מדובר בהקלדת נתונים מועטה ולא מלל (עמ' 14 ש' 17-18). כך כשנשאל "תאשר לי שבתקופה שלך שאתה מדבר על שימוש במחשב אנחנו מדברים בעיקר על הקלדת נתונים, אם בניפוק תרופות או הסכמים ולא הקלדת מלל ברצף?" השיב "ברור", ואישר בנוסף כי זה בשילוב של שאר הדברים שהתובעת נדרשת לעשות ( עמ' 15 ש' 9-13).

גם בעדותו לעניין התיוקים חירורים והכנת חוברות למנהל הכספים, עולה כי עבודה זו לוקחת בין שעה לשעתיים ביום (עמ' 14 ש' 30-31). כמו כן מעדותה של מנהלת החשבונות עולה כי המענה הטלפוני למשל לוקח כשעה שעה וחצי ביום בממוצע (עמ' 18 ש' 12-13). מכאן כי עבודות אלו שאין בהן כלל הקלדה, יכולות אף לקחת למעלה משלוש שעות ביום. דברים שאינם עולים בקנה אחד עם עדותה של התובעת והתצהירים מטעמה מהם עולה כי כל העבודה שאינה הקלדה היא לכל היותר שעה ביום.

עוד עולה מעדותה של מנהלת החשבונות כי אף בתקופה שבה הקלידו הסכמים שלמים ולא רק הזינו נתונים לפורמטים מצויים, התובעת עסקה בעבודות נוספות כך שעבודת ההקלדה עצמה לא הייתה רציפה. להלן עדותה:

"ש. לפני השמונה שנים, כמה הסכמים הדפיסו בשנה בממוצע?
ת. אני יכולה להעיד על כל יום. כל יום היו הדפסות של הסכמים שלא הסתיימה ההדפסה שלהם באותו היום. היה מדובר על הסכמים ארוכים מאוד שנמשכו יומיים או שלושה עד שהיא סיימה להקליד אותם. במשך כל השנים היו הדפסות
ש. ב-1999 היה כבר וורד היא התחילה אותם מההתחלה?
ת. כל ההסכמים היו שונים, היו הרבה ספקים. היום הגיעו לאחידות.
ש. בנוסף לכל ההדפסות האלה היא עשתה את שאר העבודות?
ת. כן
ש. כלומר, היא הספיקה גם וגם ?
ת. כן. היא היתה מגיעה בבוקר מחלקת דואר ועונה לשיחות טלפון תוך כדי.
ש. חירור תיוק?
ת. אם היא מדפיסה היא לא תתעסק בחירור ותיוק.
ש. אמרת שלא מסיימים ביום את ההקלדה אז היא לא תקליד?
ת. תלוי במשימה שיש. אם היא מקלידה היא לא תתעסק בתיוקים.
ש. אבל טלפונים היו כל יום?
ת. נכון
ש. ופגישות היו כל יום?
ת. נכון
ש. והיה שבוע בחודש טיפול בהנהלת חשבונות אז גם אז לא עושים הסכמים?
ת. כן
ש. אז לא כל החודש עושים הסכמים כי יש עוד מה לעשות?
ת. ברובו. לא אמרתי שבוע וחצי הנהלת חשבונות, לוקח בין לבין העבודה.
(עמ' 19 ש' 20-32; עמ' 20 ש' 1-9)

מתיאור עבודת התובעת מכל העולה לעיל, ברי כי אין המדובר בעבודה הדורשת הקלדה רציפה ולפרקי זמן ארוכים במהלך כל יום העבודה. בעבודת ההקלדה התובעת הזינה ברובה נתונים ולא הקלידה טקסטים ארוכים. התובעת גם השתמשה במחשב לבדיקת נתונים קריאת מיילים וכדומה ומכאן שחלק ניכר מעבודת התובעת מול המחשב כללה אף פעולה של קריאה ובדיקה, ולא רק פעולה של הקלדה. יתרה מזאת, התובעת ביצעה פעולות אחרות במהלך יום העבודה כמפורט לעיל שאינם עבודה מול המחשבון כגון: חלוקת דואר, מענה טלפוני, דאגה לכיבוד, תיוק מסמכים והכנת חוברת לפגישות, השתתפות בישיבות וכו'. פעולות המלמדות כי היו הפסקות בעבודת ההקלדה של התובעת וזו לא הייתה רציפה. שכן, התובעת עסקה בעבודות נוספות. בנסיבות העניין, לא מצאנו כי יש מקום לקבל את טענת התובעת שלפיה יום עבודתה מאופיין ברצף של הקלדה.

מכל המקובץ, דומה כי התובעת אמנם עבדה מול המחשב ברוב שעות היום ועסקה כאמור בהקלדה ובהזנת נתונים במהלך יום העבודה; אולם, אין המדובר בהקלדת טקסטים ארוכים ברצף ובהיקף גדול ואין המדובר בעבודה החורגת מכל עבודה של עובד מול מחשב, אשר אינו מקליד דרך קבע טקסטים, אלא משתמש במחשב לצורך הזנת נתונים קבלת נתונים והעברת מידע כפי שעושים מרבית העובדים כיום.

25. נוכח כל האמור, אנו סבורים כי אף שעלה בידי התובעת להוכיח כי ביצעה עבודה רבה מול המחשב, הרי שלא עלה בידה להוכיח כי ביצוע פעולות חוזרת ונשנות בהיקף הנדרש להוכחת תשתית מיקרוטראומטית.

26. בנסיבות אלו - התביעה נדחית.

ניתן היום, י' אדר ב' תשע"ט, (17 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

נציג ציבור מעסיקים
מר אלברט שטרית

יוחנן כהן, שופט