הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 49181-11-17

לפני:
כבוד השופט יוסף יוספי

המערער:
אליאור אברג'ל
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר אמיר קמינצקי

-

המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד איהאב סעדי

פסק דין

1. בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 10.11.17 , אשר קבעה למערער דרגת נכות בשיעור 5% בגין צלקת ביד ימין .

2. הערעור נסוב על החלטת הוועדה להעניק למערער נכות מותאמת בשיעור 5% לפי סעיף ליקוי 75(1)(ב) במחצית בגין הצלקת.

3. בדיון שהתקיים בפני כב' הרשם איתי אדרת ביום 22.10.18, המליץ הרשם להשיב את עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים על מנת "שהוועדה תנמק את קביעתה בדבר הענקת נכות בגין הצלקת בשיעור של 5%. הוועדה מתבקשת להסביר האם הנכות הוענקה בגין צלקת מכערת, או בגין צלקת מכאיבה. הוועדה תזמן את המערער וב"כ לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון טענותיהם בעניין זה. הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה ".

4. ב"כ המשיב ביקש שהות להודיע את עמדתו באשר להמלצת הרשם, ולאחר שהתייעץ הודיע כי אינו מקבל את ההמלצה, וביקש שיינתן פסק דין על יסוד החומר המצוי בתיק. מכאן נדרש בית הדין להכריע בטענות הצדדים.

5. עיקר טענות המערער

א. הוועדה לא נימקה כדבעי מדוע העניקה למערער נכות בשיעור 5% בגין הצלקת. על הוועדה היה לקבוע באם הצלקת מכאיבה או מכערת, ובהתאם להעניק את מלוא סעיף ליקוי 75(1)(ב) . ככל שהוועדה סבורה שאין מדובר בצלקת מכאיבה או מכערת, עליה להעניק למערער את סעיף ליקוי 75(1)(א).
לטענת ב"כ המערער אין תחומי ביניים, ולא ניתן ליתן סעיף מותאם , וזא ת שעה שהוו עדה מצאה ממצא של צלקת. ב"כ המערער הפנה בעניין זה לפסיקה שניתנה לאחרונה בבית דין זה על ידי כבוד השופטת אנגלברג – שהם בתיק ב"ל (ב"ש) 38103-10-17 דורון - המוסד , שם נקבע:
"... שעה שהוועדה הגיעה לממצא בדבר צלקת, הרי שבמקרה זה אין הוועדה יכולה להעניק סעיף ליקוי מותאם, אלא את סעיף ליקוי 71(א) או סעיף ליקוי 75(ב) במלואו".

ב. הוועדה טעתה עת לא ציינה "ברחל בתך הקטנה " באם הצלקת מכאיבה באם לאו, והסתפקה בכך שציינה כי הצלקת אינה רגישה.

ג. הוועדה לא נתנה דעתה לכך שהצלקת באורך של 6 ס"מ ביד, ועל כן הינה מכערת מעצם גודלה. מה גם, שהוועדה ציינה כי צבעה שונה מצבע העור, דבר המעיד על כיעור. הוועדה לא התייחסה לממצא זה בדבר צבע שונה מצבע העור שעה שדנה בעניין הכיעור.

6. עיקר טענות המשיב

לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, ובהתאם לממצאיה העניקה למערער נכות בגין הצלקת . הוועדה ציינה כי הצלקת אינה רגישה, משמע אינה מכאיבה . הוועדה התייחסה לקריטריון הנוסף שבסעיף ליקוי 75(1) וקבעה כי הצלקת אינה מכערת. בנסיבות אלו, לא נפל כל פעם משפטי בהחלטת הוועדה אשר פעלה בהתאם לשיקול דעתה עת העניקה למערער נכות מותאמת בשיעור 5% בגין הצלקת.

דיון והכרעה

7. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין.

8. בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.
רא ו: עב"ל 10014/98 הוד - המוסד, פד"ע לד' 213.
היינו, בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

9. מעיון בפרוטוקול עולה כי הוועדה התכנסה ביום 10.11.17, ורשמה את תלונות המערער:
"צלקת ופגיעה עצבית נלוות שמוצדקת 10% ולא 5%. סובל מגירוד, לא יכול ליישר את האצבע... מקרין לי לכל היד והצלקת מאוד מכערת".

הוועדה בדקה את המערער, ו ציינה את ממצאיה כדלקמן:

"צלקת באורך 6 ס"מ בצורת "ר", צבעה שונה, רוחב הצלקת 1 ס"מ, הצלקת אינה רגישה אינה מכערת".

10. בסיכום הדיון סיכמה הוועדה את מסקנותיה בהאי לישנא:
"הנכות שנקבעה בדרג עונה על מצבו. אין מקום לשנות את הנכות".

11. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפרוטוקול הוועדה שוכנעתי כי דין הערעור להתקבל, ואפרט.
מקבל אני את טענת המערער כי הוועדה לא נימקה כדבעי מדוע העניקה למערער נכות בשיעור 5% בגין הצלקת ביד ימין . הוועדה לא דנה "ברחל בתך הקטנה" בדרישת סעיף הליקוי האם הצלקת מכאיבה, ואין די בציון כי הצלקת אינה רגישה. יתרה מכך, במקרה דנן הוועדה מצאה ממצא של צלקת, ובמצב דברים זה אין הוועדה יכולה להעניק סעיף ליקוי מותאם, אלא את סעיף ליקוי 75(1)(א) או סעיף ליקוי 75(1)(ב) במלואו.
ראו: ב"ל (ב"ש) 38103-10-17 דורון – המוסד לביטוח לאומי .

לא מצאתי פגם משפטי בקביעת הוועדה כי הצלקת אינה מכערת, שכן קביעה זו נסמכת על ממצאי הוועדה שפורטו בהחלטתה. מדובר בקביעה רפואית אשר בסמכות המקצועית של הוועדה ואין להתערב בה.

לאור האמור לעיל, עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו הרכב, על מנת שתשקול בשנית החלטתה, תוך שתיתן דעתה כי בגין ממצא של צלקת עליה להעניק את סעיף הליקוי 75(1)(א) או סעיף ליקוי 75(1)(ב) במלואו. הוועדה תידרש לשאלה באם הצלקת מכאיבה באם לאו. הוועדה תזמן את המערער ובא כוחו לדיון בפניה ותאפשר להם לטעון את טענותיהם בעניין זה. הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה.

12. המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא סכום זה ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

13. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, ט"ז אדר א' תשע"ט, 21 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.