הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 44659-10-16

לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם
- דן יחיד -

התובע:

טשלי כרמל
ע"י ב"כ עו"ד טל ביבר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד נעמה נוה

פסק דין

התובע עתר לבית הדין בתביעה להכיר במחלת הכבד כ"פגיעה בעבודה" בעילת המיקרוטראומה
כאמור בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995.

רקע עובדתי

1. עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מיום 2.4.19 ועל פיהן:
א. המנוח יליד 1937.
ב. המנוח עבד כשומר במפעל קורנס מ-3/05-5/15 מטעם חברת י. שקד ביטחון כוח אדם ושירותים בע"מ.
ג. מפעל קורנס עוסק בין היתר בייצור עופרת ו/או מטילי עופרת ו/או התכת עופרת.
ד. המנוח עבד במשמרות של 6-9 שעות בהיקף של כ-19 יום בחודש. במסגרת עבודתו נדרש המנוח לבצע אחת לשעה סיור במתחם המפעל כאשר סיור אחד נעשה סביב גדר המפעל מצידו החיצוני וסיור אחד נעשה מצידו הפנימי של המפעל, בכל המחלקות, כאשר המנוח לא נדרש להיכנס למחלקות עצמן והסיור נעשה בשטח לא מקורה, למעט מחלקת המגרסה שהיה לה גג שנבנה בתקופה האחרונה.
ה. במסגרת הסיור נדרש המנוח לאשר באופן דיגיטלי את הסיור בתוך לחיצה על נקודות ביקורת מסוימות במסלול הסיור. משך הסיור הוא בין רבע שעה לעשרים דקות. הסיור נעשה כאשר המנוח חבש מסיכה מסוג ffp3. המנוח החזיק גם במכשיר קשר כאשר השימוש בו נעשה לפי הצורך. במקרה כזה, הוריד המנוח את המסיכה.
ו. פעם אחת במשמרת המנוח אכל בחדר האוכל. פעם אחת במשמרת נכנס המנוח למשרדים במפעל.
ז. בין הסיורים ישב המנוח בבודקה המצוי במרחק של כ-10 מטר מהמגרסה, 20 מטר מהאחזקה וכעשרות מטרים מהדוודים והתנורים. דלת הבודקה הייתה לעיתים פתוחה ולעיתים סגורה.
ח. המנוח נדרש לפתוח מעת לעת את המחסן של החומרים הרעילים שבו היו ארסן מתכתי בחביות אטומות, סלניום בחביות אטומות, בדיל מטילים מוצקים, קלציום מתכת בחביות אטומות עם מילוי ארגון, תערובת קלציום/אלומיניום בחביות אטומות עם מילוי ארגון, אנטימון מוצק לא אבקתי, סודה קאוסטיק וגופרית אבקה בשקים סגורים. העובדים נטלו את החומר הנדרש להם.
ט. במפעל היו ריכוזים שונים של עופרת כמפורט בדוחות הניטור המצורפים להחלטה זו. במפעל הותקנו מנדפים ואולם לא ידוע באיזו תקופה. דוחות הניטור שבהן מוזכר "שומר" מתייחסות לניטור של שומר במפעל שעבד ביום ונותר בעמדת הבודקה בלבד ולא נדרש לסיור בתוך המפעל כמו המנוח אשר היה עובד קבלן חיצוני (חברת אבטחה) ואשר הועסק במשמרות ערב ולילה בהן נדרש הסיור המפורט לעיל. לא נערך ניטור למנוח ולא נערך כל ניטור בשעות הערב והלילה.

2. תביעת התובע להכיר במחלת הכבד הלב כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי:

"מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה".

3. הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי וד"ר מרק אלן לוי, מונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין כאשר הוא נתבקש להשיב על השאלות המקובלות באשר לקשר סיבתי רפואי בין תנאי עבודתו של התובע, לבין מחלת הכבד שבה לקה.

4. ד"ר אלן לוי קובע בחוות דעתו כי:

"ש. מהו המחלה ממנה סבל המנוח בכבד?
ת. המנוח הופנה לשירות רפואי ב-9.5.15 כאשר המשפחה התרשמה בבלבול, הוא אושפז בעקבות זאת בבית חולים במשך 10 ימים. במהלך הבירור אובחן שחמת הכבד, לראשונה, הבלבול נקשר למחלה של המנוח משנית לשחמת (ENCEPHALOPATHY) עם הטיפול התסמיני המנוח חזר לעצמו. בבירור שבוצע כדי למצוא סיבה להתפתחות של שחמת הכבד לא נמצא סיבה (רשימה של גורמים ע"פ מאיו קליניק ניו יורק נמצאת מטה). הוא נבדק גם ע"י מומחה כבד אשר לא מצא סיבה מלבד סכרת לא מאוזנת שנים עם התפתחות של כבד שומני כהשלכה מזאת שחמת. כל הוירוסים ומחלות אחרות נבדקו. נמצא בסיכום אשפוז שהועלה העובדה כי המנוח עבד במפעל כימי עם חשיפה לחומרים משום מה לא נבדק רמת עופרת בדם או בשתן באף פרק זמן.
לאחר מכן יש הדרדרות במצבו הכללי של המנוח הוא מופנה למרכז להשתלות על מנת להיכנס ברשימה של חולים הצורכים השתלת כבד.
ישנם עוד אשפוזים ב-2017 גם על רקע התלקחות של השחמת והופעה הדרגתית של אי ספיקה כבדית כרונית וחמורה כולל בצקות בגפיים מיימת בחלל הבטן. לא מצאתי בתיק תעודה פטירה אך אני יכול להבין מה היו הנסיבות.
כדי לסכם המנוח אובחן לראשונה כסובל משחמת הכבד באשפוז במאי 2015. ולאחר מכן מחלתו הדרדר עד שלב של אי ספיקה סופנית, לכן הוא סבל משחמת הכבד עם התפתחות של אי ספיקת הכבד עם סיבוכיה.
ש. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה של המנוח לליקוי ממנו הוא סבל? דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת, על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו? גם החמרת המצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ת. המנוח עבד במפעל אשר עסק בעיקר בהתכת עופרת, וגם נמצא שם שימוש בארסן.
על פי הדוחות השונות של ניטור סביבתי שנמצאות בתיק מתברר שבמפעל היו חריגות משמעותיות של רמות העופרת באוויר, במחלקות רבות ושונות ועל פי מספר השנים, רק בניטורים אחרונים שסופקו יש שיפור לגבי החריגות. לא נמדד רמת עופרת מחוץ למבנים של המפעל על ידי הבודקים המוסמכים. בנוסף בוצעו בדיקות של משטחים גם במשרדים גם בחדר אוכל גם במחלקות שינוע ובכלי השינוע ונמצאו גם שם רמות עופרת חריגות דבר המעיד על זיהום אוויר גם על היגיינה תעסוקתית לקויה במפעל בכלל ושל העובדים בפרט. אציין שצורפו גם קטעי עיתון וגם דו"ח רשמי של משרד לאיכות הסביבה אשר בדק את איכות האוויר באזור התעשייה שבו המפעל ממוקם ומצא חריגות הן בעופרת הן בחומרים רבים שונים אשר לא שייכים למפעל של המנוח כך שבהחלט היה זיהום סביבתי גם מחוץ למבנים של המפעל.
במדידה שבוצע על השומר (אבטחה) אשר נמצא בבודקה אבל לא ביצע סיורים התוצאות היו תקינות. חשיפה לעופרת הינה חשיפה מוכרת מאז ימי הרומאים, היות ובזמן זה היו שותים בכלים עשויים עופרת ונרון הקיסר חלה כנראה מהרעלת עופרת כרונית עם פגיעה מוחית כאשר הוא שרף את רומא. יותר קרוב אלינו מכירים את התופעות של כאבי בטן לילדים אשר היו מלקקים אצבעות לאחר גרידה של צבע בקירות המכילה עופרת. כמו כן ידוע היטב על פגיעה במערכת ייצור הכדוריות האדומות בדם אשר רמות העופרת בדם עולות מעל סף מסויים.
מה שלא ידוע ולא מופיע בספרי לימוד ולא במאמרים רציפים, זה פגיעה של עופרת בכבד עם הופעה של שחמת הכבד כפי שקרה למנוח. לעומת זאת יש אינספור מאמרים המתארים ההשלכות של סכרת לא מאוזנת על תפקוד הכבד הפיכתו לכבד שומני בשלב ראשון והופעה של שחמת לאחר מכן.
אי לכך ולמרות שככל הנראה במפעל בו עבד המנוח לא הקפידו יותר מידי על צמצום זיהום אוויר כללי ההיגיינה התעסוקתית וסביבתית ושכן היה שם חשיפה לעופרת קרוב לוודאי לכל מי שעבד במפעל ברמה כזו או אחרת, לא ניתן לקשור קשר סיבתי בין חשיפה לעופרת במפעל להופעתו של שחמת הכבד אצל המנוח.
מצויין גם בתיק אנקדוטלי שבמחסן יש גם ארסן, ארסן אומנם יכול לפגוע בכבד אך רק בצורה של סרטן של כלי דם הכבד, שגם גורם סיכון זה נעלם לנו ובפרט שבניטור הסביבתי לא נמצא חריגה כלל. אני אוסיף כי בבירור שבוצע באשפוז ראשון, נבדקו כל מיני מחלות ויראליות כולל זיהום עם CMV אשר חזר חיובי (כזיהום בעבר) אבל ידוע כי זיהום עם נגיף CMV יכול בעתיד לפגוע בכבד ולגרום לצירוזיס אומנם הסיבה הזאת לא נרשמה כסיבה למחלתו של המנוח.
מאחר ועופרת לא פוגע בכבד, אלה במערכת העצבים או במערכת של ייצור הדם ובכליות, ניתן לענות לשאלות הבאות שנשאלו (3,4,5) מכבר, ובשלילה, על תרומה כלשהי של חשיפה לעופרת במחלתו של המנוח הן במישרין בצורה של מיקרוטראומה הן בעקיפין.
כמו כן גם לשאלה של השפעתם של תנאי העבודה על הליך המחלה עצמה אני אענה בשלילה היות ולא ברור לי מה יכול להיות המנגנון של ההשפעה לאור העובדה כי עופרת לא גורם נזק לכבד ושעל פי הניטור הסביבתי במפעל לא הייתה חשיפה אחרת משמעותית. (הדגשות במקור - י.א.ש)

5. התובע ביקש להפנות שאלות הבהרה לד"ר אלן לוי. בהחלטה מיום 4.8.19 אושרה בקשתו, למומחה הועברו שאלות הבהרה והוא מסר תשובותיו כדלקמן:

"ש. בחוות דעתך צויין כי לא ידוע בספרות אודות פגיעת עופרת בכבד. האם הינך מכיר את העבודה שפורסמה בשנת 2007 - Lead hepalotoxicity & potential health effects? (רצ"ב המאמר).
ת. בהחלט לא הכרתי את המאמר שפורסם בעיתון הודי של מחקרים רפואיים. הוא מדבר על רעילות של עופרת הן במערכת העצבים המרכזי, הן במערכת הדם. בנוסף מתואר, כאשר עופרת נבלע בכמויות גדולות, פגיעה בכבד אצל חיות ועל סמך תוצאות אלו בוצעו מחקרים אצל בני אדם כדי לבדוק השפעה על מערכת האנזימטית בתא של ונמצא השפעה אך לא מחלה. בנוסף המאמר בודק את אפשרות הטיפול של הרעלת עופרת אצל חיות. עוד במסקנות נכתב שהמסקנות של התוצאות אצל חיות לא מספיק ברורות כדי להשליך אצל בני אדם אומנם במדינות מתפתחות יש לקחת בחשבון בעיות של תזונה בנוסף.
ש. האם הינך מסכים כי מהסקירה שנעשתה בעבודה הנ"ל, חשיפה תעסוקתית לרמות משמעותיות של עופרת גורמת להגברה של פזה II ובו זמנית לדיכוי סימולטני של פעילות P450 cytochrome (1). כידוע, 450P cytochrome הוא פרמנט אחראי על תהליך דטוקסיקציה. כפי שניתן ללמוד מאותו המקור, הניסויים על חיות מעבדה הדגימו כי בחשיפה לעופרת יש פוטנציאל הפטוטוקסיטי מרמה ביוטוקסית פשוטה עד לנזק סטרוקטורלי, כולל פגיעה ברמה מולקולרית, כולל היפרפלזיה הפטית או פרולפרציה של תאים בכבד. האם ממצאים אלו מקובלים עליך? האם יש במאמר זה כדי לשנות את עמדתך?
ת. מסקנות המאמר ברורות ולא רלוונטיות.
ש. א. כמה שנים סבל התובע מסכרת? נא הפנה לרישום רפואי.
ב. ממתי היתה הסכרת לא מאוזנת כדבריך?
ת. עניין הסכרת הועלה בסיכומי אשפוז של המנוח, והמינוי שלי לגבי המקרה לא עוסק בסכרת של המנוח אך בשיקול דעתי לגבי תרומה תעסוקתית למחלתו ומוות שלו. הסכרת מ-2007 לפי הרישומים והאבחנות והמסקנות ע"פ המומחה כבד ד"ר יורם מנחם (ביקור מ-4.6.15).
ש. בחוות דעתך ציינת כי ידוע שסכרת עלולה לגרום לכבד שומני. האם ברמות הסכרת כפי שהיו אצל המנוח היה כדי אפשרות לגרום לשחמת כבד סופנית? נא הפנה למאמר/מחקר/ספרות כלשהי התומכים בדעתך?
ת. בחוות דעתי לא כתבתי כי לדעתי הסכרת הינה הגורם לשחמת הכבד אלא ציטטתי את הרישומים של התיק הרפואי ושוב אינני דן בגורמים אשר אינם תעסוקתיים והשפעתם על מצבו של המנוח.
ש. האם ייתכן שיכולה להיות השפעה סינרגיסטית של הסוכרת וחשיפה לעופרת?
ת. בעבודות המצוינות שהבאתי ובספרי לימוד לא מצאתי השפעה של עופרת על הכבד כך שאינני יכול לדבר על השפעה סינרגטיטית או לא.
ש. האם הינך מכיר את העבודה שפורסמה בשנת 2017 ע"י Hualing Zhai וחב'? להלן משפט מסכם מהמאמר:
Elevated B-Pb was associated with an increased risk of NAFLD, especially in women.
(רצ"ב המאמר).
האם העבודה הנ"ל תומכת בטענה כי חשיפה לעופרת ורמות עופרת מוגברות בדם מעלה סיכון לפתח - (NAFLD) Nonalcoholic fatty Liver disease ?
ת. לא הכרתי את העבודה הסינית שהוצגה בפני, אשר בדק, באזור מסויים של סין, עם התפתחות בקצב גדול מאוד, את הקשר בין כבד שומני ורמות עופרת בדם (עקב גזי פליטה של רכבים). במחקר נמצא קשר חיובי בין רמות העופרת אצל הנבדקים והופעה של כבד שומני, אומנם מדובר ב-CROSS SECTIONNAL STUDY כלומר מחקר חתך ולא מחקר מעקב כך שלמרות שהמסקנות של החוקרים הינן שיש קשר חיובי בין הופעה של כבד שומני ורמות עופרת גבוהות בדם לא ניתן לשלול שהתוצאות הגבוהות שנמצאו של רמות עופרת בדם, גבוהות דווקא בגלל פינוי לקוי עקב כבד שומני. בנוסף לא היה קשר עם שחמת הכבד במאמר. לציין עוד שהמחברים כותבים שנכון לעת הפרסום הם היחידים שמצאו את הקשר חיובי הזה.
ש. ציינת בחוות דעתך כי כבד שומני ((fetty liver יכול בהמשך להפוך לשחמת. האם NAFLD שיכול להיגרם גם מחשיפה לעופרת (כפי שהודגם בעבודה), יכול בהמשך להתפתח לשחמת? נא נמק תשובתך.
ת. כבד שומני בהחלט יכול להפוך לשחמת הכבד וכבד שומני NON ALCOOLIC יכול גם הוא להפוך לשחמת אם כי לעיתים רחוקות יותר מ-עקב שתיית אלכוהול, המאמר המצוטט לא הוכיח (רחוק מזה) שעופרת גורמת לכבד שומני אלא מצא קשר חיובי בין כבד שומני ועופרת גבוה בדם זה לא בדיוק אותו הדבר.
ש. ציינת בחוות דעתך כי עופרת אינה מוכרת כגורם פגיעה בכבד. הינך מופנה לעבודה נוספת אשר פורסמה בשנת 2016 ובה נבדקה השפעת חשיפה תעסוקתית של עופרת על תפקודי כבד, ובה הודגם כי עופרת יכולה לגרום לפגיעה בתפקודי כבד (הממצא היה משמעותי סטטיסטית) (3). האם עבודה זו מוכרת לך והאם הממצאים שבמחקר מקובלים עליך? (רצ"ב המאמר).
ת. מאמר מעניין מאוד שפורסם ע"י חוקר מניגריה, אשר בחוכמתו מסכם כך "חשיפה תעסוקתית לעופרת בניגריה גורמת לרמות גבוהות של עופרת בדם ולעליה ברעילות העופרת והפרעה בתפקודי כבד". המחקר עסק ב-86 בני אדם מכל מיני מקצועות אך רובם מכונאים אשר נחשפים לעופרת באופן מסיבי דרך גזי הפליטה של המנועים וחשיפה לדלקים. הבדל נוסף עם המקרה שלנו יש רמות עופרת. הבדל נוסף אנחנו לא בניגריה.
ש. הינך מופנה לעבודה נוספת שפורסמה בשנת 2018, שבדקה את השפעת העופרת על תפקוד כבד. כפי שעולה מהעבודה, חשיפה לעופרת מעלה באופן משמעותי מרקרים הפטולובולריים וחשיפה משמעותית יותר מראה תוצאות חמורות יותר (עליה במרקרים הפטולובולרים). (רצ"ב המאמר).

משפט מסכם מאותו המקור אומר כי חשיפה לעופרת יכולה להיות גורם סיכון חשוב לתפקוד לקוי בכבד ושל כיס המרה באוכלוסיות חשופות:
Finally, occupational exposure may play a role in these outcomes. These findings add to the growing body of evidence that lead exposure may be an important risk factor for liver and gallbladder dysfunction in exposed populations .

האם העבודות הללו שפורסמו בשנים האחרונות - משנת 2016 ועד שנת 2018, משנות את דעתך באשר להשפעת עופרת על הכבד?
ת. שוב מאמר שפורסם בעיתון אשר עוסק בסביבתיות בדיון אשר מזכיר גם את המחקר הניגרי עם המגבלות שלו והתוצאות ללא הבדל משמעותי סטטיסטי, המחברים כותבים שלאור אי היכולת שלהם לשלוט על המשתנים השונים בניתוח התעסוקתי של העובדים שנכללו במחקר יש צורך במחקר נוסף על מנת לדייק יותר בתוצאות. בסיכום אם מצאו קשר בין רמות עופרת בדם גבוהים והפרעה בסימנים בכבד אך לא מצאו קשר עם מחלות. והם מסכימים על " אולי השפעה על תפקוד לקוי של מערכת מיץ מרה והכבד".
ש. הנך מציין בחוות דעתך, כי ארסן יכול לגרום למחלת סרטן של כלי דם בכבד. האם הנך מכיר את הטקסטבוק לטוקסיקולוגיה של המתכות The Handbook on the Toxicology of Metals ? האם עולה מהספר, שאפילו חשיפה לרמות נמוכות של ארסן במי שתיה מעלה סיכון לפתח מחלות כבד שונות?

להלן ציטוט מהמקור:
Chronic exposure to arsenic in medicines and drinking water was reported to induce liver cirrhosis, portal hypertension without cirrhosis, and fatty degeneration.
האם משפט זה מקובל עליך?
ת. בטקסט אכן נכתב המשפט המצוטט של שחמת עקב חשיפה לארסן, אך כמה שורות מתחת נכתב גם כי כנראה ששתייה מופרזת של אלכוהול תרמה להתפתחות של השחמת. במונוגרפיה של IARC 6/2018 (הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטון) C100 האחרונה על ארסן, מוזכר כרגיל סרטן הכבד אך לא מוזכר שחמת. בספר TOXICOLOGY של CASARETT מהדורה שמינית עמ' 833 נכתב "ארסן גורם למחלות של כלי הדם כולל של כלי הדם של הריריות וידוע כי יכול לגרום ליתר לחץ דם פורטלי (וריד הטחול) ללא שחמת אצל בני אדם". עוד מוזכר בספר עמ' 855 את הפתולוגיות הקשורות לארסן ללא אזכור של שחמת.
ש. להלן מקור ספרותי נוסף, A Toxicological Profile for Arsenic. המציין כי חשיפה לארסן יכולה לגרום לשחמת כבד (רצ"ב המאמר):
Cirrhosis has also been reported at an increased frequency in arsenic-exposed individuals.
האם הנך מסכים עם האמור לעיל?
ת. אין בעיה עם העובדה שיש מספר מקרים של שחמת אשר דווחו כמשניים לחשיפה לארסן ואין בעיה עם העובדה שזה פורסם במאמר כזה או אחר, זה עדיין לא נכתב בספרי לימוד (נכון לוקח זמן). בנוסף, במקרה שלנו, בניטורים הסביבתיים, ברובם אם לא כולם, רמת הארסן הייתה תקינה ללא חריגות כך שאם חשיפה לארסן ברמות מותרות הייתה צריכה לגרום לשחמת של הכבד היינו מצפים למספר מקרים גדול מאוד של שחמת הכבד באזור ולא ידוע לנו על "מגפה" של שחמת הכבד.
ש. האם יש בתשובותיך לעיל כדי לשנות את מסקנתך בחוות דעתך?
ת. לאור כל השאלות שנשאלתי והתשובות שנתתי, אינני רואה סיבה לשנות את מסקנותיי בחות דעתי.
ש. האם קיימת סבירות ששילוב של הסוכרת ביחד עם חשיפה לחומרים טוקסיים, גרמו יחדיו להתפתחותה של המחלה אצל המנוח?
ת. אינני יכול לעסוק בספקולציות כאשר אני כותב חוות דעת ואם היה לי בסיס מדעי מספק כדי לכתוב שיש סבירות ששילוב של גורמי סיכון יעבדו ביחד כדי לגרום למחלה ספציפית הייתי כותב זאת, אך לא מוכר לי בספרות עבודה שבחנה את השילוב הזה ולכן אינני יכול לענות בחיוב לשאלה" (הדגשות - במקור).

טענות הצדדים

6. לטענת התובעת, עבד המנוח במפעל לייצור והתכת עופרת שהוא מפעל הפולט כמויות אדירות של רעל סביבתי. התובעת טוענת, כי המנוח היה חשוף לחומרים מזוהמים במשך כל שעות עבודתו ובכל שנות עבודתו הן במסגרת הסיורים שערך במחלקות המזוהמות במפעל והן ביושבו בבודקה. התובעת טוענת כי המנוח סבל ממחלת הסכרת, אך זו הייתה מאוזנת. לטענתה, גורמי הסיכון של המנוח בשילוב תנאי עבודתו הביאו במפורש למחלת שחמת הכבד ממנה סבל ובהמשך לפטירתו.

לטענת התובעת, משך החשיפה של המנוח בשילוב החומרים והפירוט בעובדות המוסכמות, לרבות העובדה כי עבודתו מעולם לא נוטרה מביאים למסקנה שהמנוח נפגע מהחומרים במפעל. התובעת מצביעה על כך שכל הניטורים במפעל נעשו בשעות היום בלבד ובכללם לשומרים במפעל שעבדו במהלך היום ואשר הם עובדי מפעל, כאשר המנוח שהיה עובד קבלן עבד בשעות הערב והלילה וכאשר לגביו או לעובדים דומים במצבו לא נערך כל ניטור לבדיקת חשיפתם.

7. התובעת טוענת עוד , כי עיון בחוות דעת המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה מצביע על מצב מביך שעצם קיומו מצדיק את עצם קבלת התביעה ולחילופין, מינויו של מומחה נוסף. לדבריה, למצב מביך זה שטען המומחה בתחילה שאין כל קשר רפואי ידוע בין שחמת הכבד לבין חשיפה לעופרת וכאשר הובאו בפניו מאמרים המצביעים אחרת, התבצר בעמדתו ובחר להתחמק מהשאלות שהוצגו בפניו תוך זלזול במאמרים שהוצגו וצמצומן לנסיבות ספציפיות. לטענתה, נקבע והוכח כי עופרת הייתה מצויה בכל חלקי המפעל, המפעל עיבד מוצרים בעזרת ארסן ודוחות הניטור מצביעים על פליטה של ארסן בכל המפעל. עוד מוסיפה התובעת וטוענת כי המומחה סירב להתייחס לאפשרות שמחלת הסכרת של התובע היוותה גורם סינרגטי יחד עם החשיפה לעופרת היכולות אולי להוות גורם להתפתחות מחלת השחמת הסופנית. התובעת טוענת, כי תשובת המומחה שלפיה הוא אינו צריך לדון בגורמים אשר אינם תעסוקתיים והשפעתם על מצבו של המנוח, אינה מתקבלת על הדעת.

לטענת התובעת, המומחה זלזל במחקרים ובמאמרים שהוצגו בפניו שהצביעו על קשר בין עופרת וארסן למחלת הכבד תוך שהוא לועג למאמרים בשל מוצאם (הודי, סיני וניגריה).

התובעת מציינת ומוסיפה כי בתשובות המומחה לשאלות ההבהרה נמצא בין השורות שלמעשה המומחה משנה את עמדתו באופן מהותי וקובע כי קיימת הייתכנות של קשר רפואי בין עופרת לכבד שומני ובין כבד שומני לבין שחמת. התובעת טוענת כי משייצר המומחה את הקשר הלכה למעשה אם כי באופן מובלע ואף על פי כן הוא מתבצר בעמדתו בדבר היעדר קיומו של קשר סיבתי אפשרי, התבצרות זו אינה מתירה מנוס אלא מלהתייחס לחוות דעתו בזהירות רבה ולמעשה שלא לאמצה ועל כן לקבוע כי הונחה הדעת כי עבודת התובע היא שגרמה לפטירתו ולפחות כגורם משלים.

8. לטענת הנתבע, למרות שבמפעל שבו עבד המנוח לא הקפידו על צמצום זיהום אוויר וכללי היגיינה תעסוקתית וסביר שכל מי שעבד שם נחשף בכמות זו או אחרת לעופרת, לא ניתן לקשור קשר סיבתי בין חשיפה לעופרת במפעל להופעת שחמת כבד אצל המנוח.

לטענת הנתבע, המומחה מציין בנוגע לארסן כי חומר זה יכול אומנם לפגוע בכבד אך בדרך של סרטן כלי הדם בכבד ואולם בניטור הסביבתי לא נמצאה כל חריגה בחשיפה לחומר זה; כי עופרת אינה פוגעת בכבד אלא במערכת העצבים או במערכת הדם והכליות; כי המנוח סבל בעבר מזיהום של נגיף CMV שיכול לפגוע בעתיד בכבד ולגרום לשחמת.

הנתבע טוען, כי יש לדחות את שלל הטענות העובדתיות שהועלו בסיכומי התובעת ואת ניסיונה להסיק מסקנות בדבר קשר סיבתי למחלה רק לנוכח שיעור/היקף החשיפה ואופייה שכן מדובר בשאלות רפואיות שלשמן נועד מינוי המומחה הרפואי. עוד טוען הנתבע, כי אין בסיס לטענה שלפיה המומחה התעלם מהאפשרות שהחשיפה לעופרת השפיעה ולו באופן סינרגטי על מחלת המנוח שכן בתחילה שלל המומחה כל אפשרות שהחשיפה לעופרת הביאה לפרוץ המחלה או התפתחותה או השפעה כל שהיא על מהלך המחלה ובתשובותיו לשאלות ההבהרה הסביר כי היות שאין ספרות המדברת על השפעת העופרת על הכבד, לא ניתן לדבר על השפעה סינרגטית. הנתבע טוען, כי המומחה חזר והבהיר שאין כל מצע רפואי מדעי המוצא קשר בין חשיפה לעופרת לבין שחמת הכבד; המומחה נתן חוות דעתו על בסיס התמונה העובדתית המלאה בדבר חשיפה לעופרת וארסן כעולה מהעובדות ומדוחות הניטור הסביבתיים.

9. לטענת הנתבע, המומחה השיב על כל השאלות שהופנו אליו והתייחס לכל המאמרים אליהם נדרש התייחסות מנומקת ועניינית ואף הסביר מדוע נוכח משקלם המדעי, היקפם המוגבל והמסקנות המפורטות בהן אין בהן כדי להטות את הכף לעבר קביעת קשר סיבתי; המומחה רשאי וצריך להתייחס לעומק מחקרים, טבעם, איכותם ואמינותם המדעית רפואית וכך עשה.

לעמדת הנתבע, המומחה היה עקבי והוגן עת הודה כי מאמרים מסוימים אינם מוכרים לו, אך הוא דבק באמת המדעית והרפואית ואין בכך כדי להצביע בהיותו מקובע.

הכרעה

10. הלכה פסוקה היא כי -

"אין המומחה-היועץ הרפואי בא במקום בית הדין לפסיקה. אך הפוסק הוא בית הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, היינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליה בהתאם לכך. השוני העיקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים". (דב"ע לו/8-0 סימון דוידוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374) (ההדגשה שלי י.א.ש.).

11. עיון בחוות דעתו של המומחה מעלה כי הוא סבור שאין קשר סיבתי רפואי בין החשיפה לעופרת וארסן לבין מחלת שחמת הכבד שבה לקה המנוח.

12. אין מחלוקת שבסביבת העבודה של המנוח היו חריגות משמעותיות של רמות עופרת באוויר, לא הייתה מחלוקת (כעולה מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין) כי מעת לעת נחשף המנוח למחסן שבו אוחסן ארסן. אומנם, כעולה מדוח הניטור שנערך לשומר שעבד בשעות היום, רמות העופרת אליהם נחשף אותו שומר היו תקינות אלא ששומר זה נותר בעמדת הבודקה בלבד ולא נדרש לסיורים שאותם ביצע המנוח אשר נערך במתחם המפעל אחת לשעה במשך כ-15-20 דקות.

אלא מאי? כעולה מחוות דעת המומחה, המחלה שבה לקה המנוח, שחמת הכבד אינה נגרמת מחשיפה לעופרת או לארסן. מחוות דעת המומחה עולה כי ידוע שחשיפה לעופרת פוגעת במערכת ייצור הכדוריות האדומות בדם ויכולה לפגוע במערכת העצבים או ייצור הדם או בכליות, אך כל זאת, אינם נוגעים למחלת שחמת בכבד. המומחה גם מציין כי ארסן יכול לפגוע בכבד, אך בדרך של גרימת סרטן של כלי הדם בכבד (וכל זאת כאשר לעמדת המומחה החשיפה לארסן לא נמצאה כחריגה).

המומחה הצביע על הסכרת שבה לקה התובע כגורם סיכון משמעותי להופעת מחלת שחמת הכבד. לדברי המומחה, סכרת לא מאוזנת משפיעה על תפקוד הכבד והופכת אותו לכבד שומני ויכולה להביא להתפתחות השחמת הכבד לאחר מכן.

13. בפני המומחה הוצגו שלושה מאמרים. האחד, פורסם בעיתון הודי של מחקרים רפואיים ואשר לדברי המומחה עולה ממנו כי עופרת שנבלעת בכמויות גדולות הביאה לפגיעה בכבד אצל חיות וכאשר נעשה מחקר אצל בני אדם, נמצאה השפעה, אך לא נמצאה מחלה ובמסקנות המאמר נרשם כי התוצאות אצל החיות אינן מספיק ברורות על מנת שניתן יהא להשליך לגביהם גם על בני אדם. המומחה מציין, כי במדינות מתפתחות יש לקחת בחשבון בעיות נוספות של תזונה. בהתייחס למחקר סיני משנת 2017 ציין המומחה כי במחקר נמצא קשר חיובי בין רמות עופרת אצל נבדקים והופעה של כבד שומני, אך לדבריו אין הדבר בהכרח מצביע על הופעת כבד שומני כתוצאה מעופרת וייתכן שהמסקנה צריכה להיות הפוכה, היינו, שכתוצאה מהכבד השומני שהביא לפינוי לקוי של העופרת בדם, נמצאו הרמות הגבוהות של העופרת. עוד מציין המומחה, כי המאמר לא הציג כל קשר למחלת שחמת הכבד וכי גם מחברי המאמר עצמם מסייגים את ממצאיהם. באשר למאמר שפורסם בשנת 2016, על ידי חוקר מניגריה, מציין המומחה כי לא ניתן ללמוד ממנו דבר לעניינו שכן מדובר באנשים הנחשפים לעופרת באופן מסיבי דרך גזי הפליטה של המנועים וחשיפה לדלקים ועל כן יש הבדל ברמות החשיפה לעופרת בין המתואר במאמר לבין המנוח. המומחה מציין אבחנה נוספת לפיה "אנחנו לא בניגריה". אבחנה זו אומנם אינה ברורה עד סופה, אך מהמשך דברי המומחה עולה כי הוא סבור שלמשתנים סביבתיים נוספים קיימת השפעה וכי גם במחקר זה וגם במחקר משנת 2018 שהוצג בפניו מצאו אומנם קשר בין רמות עופרת גבוהות בדם להפרעה בסימנים בכבד, אך לא מצאו קשר למחלות וגם המסקנה במאמרים הייתה "אולי השפעה על תפקוד לקוי של מערכת מיץ מרה והכבד".

מהדברים עולה, כי המומחה התייחס למאמרים שהוצגו בפניו ואולם סבר כי היקפם המחקרי מוגבל וכי אין התייחסות לגורמים סביבתיים היכולים להשפיע על התוצאה כאשר הוא מוצא שאין בהם בהכרח כדי להצביע על קשר סיבתי בין חשיפה לעופרת למחלת שחמת הכבד דווקא ועל כן לעמדתו, הם אינם נוגעים למקרה שבפנינו.

14. חוות דעתו של המומחה בעניין זה, היא ברורה ומנומקת כאשר המומחה סבור כי חשיפה לעופרת אינה גורמת למחלת שחמת הכבד וזאת להבדיל ממחלות או תופעות אחרות. יצוין, כי המומחה מצביע על גורמי סיכון אחרים הטמונים במנוח כגון: סכרת לא מאוזנת (כך גם מופיע במסמכים הרפואיים וזאת בניגוד לעמדת התובעת הטוענת כי מדובר בסכרת מאוזנת) ומחלה ויראלית שסימנים לה נמצאו אצל המנוח אשר יכולים להוות, אף שהוא אינו קובע זאת כממצא ברור, גורם למחלת המנוח.

15. באשר לחשיפה לארסן, המומחה מציין כי על פי הספרות המקובלת, ארסן גורמת למחלות של כלי דם, אך אינה גורמת לשחמת אצל בני אדם. עוד הוא מציין, כי אומנם קיימים דיווחים הקובעים אחרת ואולם בענייננו לא הצביעה התובעת על חשיפה לארסן ברמה חריגה.

16. מכל האמור, לא הוכח כי תנאי עבודתו של המנוח, היינו, חשיפתו לעופרת ולארסן, הם שהביאו למחלת שחמת הכבד שבה לקה ושכתוצאה ממנה נפטר.

אשר על כן, מתקבלת חוות דעתו של ד"ר מרק אלן לוי והנני קובעת כי אין לראות בתנאי עבודתו של התובע כפגיעה בעבודה על דרך מיקרוטראומה ודין התביעה - להידחות.
 
בנסיבות העניין - אין צו להוצאות.
 
זכות ערעור לשני הצדדים תוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

ניתן היום, ו' טבת תש"פ, (03 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.