הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 26596-03-17

לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

התובע:
משה מנשה
ע"י ב"כ: עו"ד אביגדור קנדל

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ילנה צ'וקלר

החלטה

א. המומחה מטעם בית הדין מתבקש להשיב לשאלות ההבהרה הבאות בתוך 20 יום.

1. כעולה מ"דף הוראות החלמה לאחר ניתוח להסרת ירוד" מ"מרכז רפואי ברזילי" שהועבר לעיונך, הודגש תחת פרק "פעולות גופניות ומניעת חבלה בעין" כי:
"יש להימנע מפעילות פיזית מוגברת במשך כחודש לאחר התאונה"
כעולה מפרק "העובדות" שהובאו לעיון כבודו במסגרת החלטת כב' בית הדין, צוין כי התובע עבר ביום 6.5.16 את ניתוח הקטרקט בעינו ושב כבר ביום 16.5.16 לעבודה סדירה במשמרות כעובד מחסן לבנים באותו היקף עבודה ובשינוע עגלות במשקלים בני מאות ק"ג.

2. מה המשמעות הרפואית הנודעת לאיסור להימנע מפעולות פיזיות מוגברות במשך כחודש ימים לאחר מעבר ניתוח קטרקט ומה הסיכון הטמון בביצוע פעולות פיזיות מוגברות במהלך התקופה הסמוכה למעבר ניתוח קטרקט ביחס לעין המנותחת?

3. האם תסכים לכך כי עבודתו הפיסית של התובע בשינוע עגלות הכביסה כבר בחלוף 10 ימים בלבד לאחר מעבר ניתוח הקטרקט חרף ההמלצה הרפואית להימנע מפעילות פיזית מוגברת במשך כחודש ימים גרמה – תרמה בצורה משמעותית להפרדות הרשתית? פרט.

4. בחוות דעתך ציינת (במענה לשאלה מס' 3) כי:
"אין בהפרדות רשתית גורם סיכון של פגיעות זעירות שיחמירו את המצב אלא זה אירוע חריף (אקוטי)".
האם תסכים לכך כי עבודתו "השגרתית" של התובע ביום 12.6.16 בשינוע עגלות הכביסה במשקל בן מאות קילוגרמים משך משמרת עבודה בת 8 שעות, שלאחריה חש הבזקי אור בעין שמאל (שאובחנה למחרת כהפרדות רשתית) – זאת על רקע ההמלצה הרפואית להימנע מעבודה פיסית מוגברת משך כחודש ימים לאחר מעבר ניתוח הקטרקט – יכולה להוות סיבה רפואית להתרחשות האירוע החריף של הפרדות רשתית?
5. במענה לשאלה מס' 2 לשאלות בית הדין הדגיש כבודו כי:

"אולם בתובע התקיים גורם סיכון נוסף להיפרדות רשתית והיא הרמת משאות כבדים. לחלקם יש גורם סיכון נוסף שיתכן והוא הגורם להיפרדות הרשתית ובתובע שלנו גורם זה הוא הרמת משאות כבדים".

6. האם נכון יהיה לומר כי בענייננו, עבודתו של התובע, הכרוכה בהרמה ובשימוע משאות כבדים, לאחר מעבר הניתוח להסרת ירוד, היוותה הגורם המשמעותי והטריגר להפרדות הרשתית כארוע אקוטי? (להבדיל מגורם סיכון של פגיעות זעירות הנגרמות לאורך זמן)?

7. האם ניתן להניח כאפשרות סבירה כי גורמי הסיכון הנוספים (קוצר ראיה גבוה, מן זכר, ניתוח קטרקט וגיל צעיר) יכולים היו לתרום להתפתחות הנזק המתמשך לרשתית בעוד שאירוע היפרדות הרשתית נגרם כא ירוע חד ואקוטי עקב עבודת התובע בשינוע עגלות הכביסה במשמרת עבודתו מיום 12.6.16?

8. במענה לשאלות שהופנו לכבודו ע"י כב' בית הדין, הסתייגת מניתוח המקרה על פי פרמטרים סטטיסטיים ("האם ניתן לקבוע בסבירות מעל 50% קיומו של קשר סיבתי...").
יחד עם זאת, האם תסכים לכך כי לעבודת התובע בשינוע עגלות הכביסה היתה השפעה משמעותית על הפרדות הרשתית בעינו, וכי גורם סיכון זה אינו פחות מהשפעת גורמי הסיכון האחרים שהזכרת בחוות דעתך?

9. במענה לשאלה מס' 4 לחוות דעתך ציינת כי אין בנמצא מחקרים רפואיים המשווים את התרומה הכמותית של כל אחד מגורמי הסיכון שציינת בחוות דעתך להתפתחות היפרדות הרשתית.

יחד עם זאת, לאור המחקרים שהזכרת בחוות דעתך בדבר קיומו של הקשר בין הרמת משא כב' לבין הפרדות רשתית, האם תסכים כי נכון יהיה לאשר קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע במשמרת עבודתו שקדמה להתפרדות הרשתית בעינו לבין הליקוי ממנו הוא סובל?

10. האם לאור הספרות הרפואית שצוטטה על ידך בחוות דעת, ניתן להניח כי קיימת סבירות לכך כי שינוע עגלות הכביסה והרמת משאות כבדים מצד התובע במשמרת עבודתו המערבת תמרון של VALSALVA, גרמה להתפתחות היפרדות הזגוגית בעינו של התובע?

11. נבקשך להסביר מהו תמרון ע"ש VALSALAV בהקשר על שינוע והרמת משאות כבדים ובאיזה אופן הוא יכול להסביר היפרדו ת הזגוגית בעינו של התובע?
12. האם תסכים לכך כי מנסיבות המקרה שהובאו בפניך קיימת אפשרות סבירה לקיומו של קשר סיבתי בין פעולת שינוע עגלות הכביסה והרמת משאות כבדים אותה ביצע התובע לבין הפרדות הרשתית בעינו?"

ב. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים ולמומחה.

ג. לעיוני ביום 8.9.19

ניתנה היום, י"ב אב תשע"ט, (13 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.