הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 22918-10-17

לפני: כב' השופט יוחנן כהן
נציגת ציבור (עובדים) – גב' רחל מצרי לבני
נציג ציבור (מעסיקים) – מר משה חסון

התובע:
רפאל בן חנן, ( ת.ז.-XXXXXX246)

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ילנה צ'וקלר

פסק דין

עניינה של תביעה זו בערעור על החלטת הנתבע שדחה תביעת התובע להכיר באירוע תאונתי, מיום 25.4.17, כ"תאונת עבודה" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 (להלן – "החוק").

העובדות

  1. התובע יליד שנת 1948 ומתגורר בעיר באר שבע.
  2. התובע הינו עצמאי המפעיל קיוסק ברחוב הנרייטה סולד מול קופ"ח ג' בבאר שבע.
  3. בתאריך 26.4.2017 פנה התובע לקבלת טיפול רפואי והתלונן על כאבים בכתף שמאל וגב בעקבות תאונת דרכים, התובע קיבל אישור מחלה בין התאריכים 26.4.17-28.4.17.
  4. בתאריך 15.5.17 הונפקה תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.
  5. התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי, בתאריך 28.5.17, לקבלת דמי פגיעה.
  6. התביעה נדחתה במכתב הנתבע מתאריך 2.7.17.
  7. בתאריך 30.7.17 התובע הגיש תובענה לוועדת התביעות של המוסד לביטוח לאומי וביקש לערער על החלטת פקיד התביעות.
  8. התובענה נדחתה במכתב הוועדה מתאריך 24.9.17.
  9. ומכאן התביעה שבפנינו.

טענות הצדדים

10. התובע טען, כי בתאריך 25.4.17 במהלך שעות העבודה ותוך כדי העבודה אירעה לו תאונת דרכים.

11. לגרסתו, התאונה אירעה לאחר סיום פריקת הסחורה במקום העבודה וכאשר עמד להחנות את רכבו ברחוב הסמוך בחנייה מוסדרת בבניין הסוכנות היהודית, זאת לבקשת פקח תנועה שעבר במקום, ומכיוון שרכבו עמד מול הקיוסק בסמוך למדרכה המסומנת באדום-לבן.

12. לטענת התובע, בכניסה לחניון בבניין הסוכנות היהודית נסע רכב לאחור ופגע בחלקו האחורי של רכבו בחוזקה (להלן: "התאונה").

13. עוד טען התובע כי עובר למועד התאונה ולאחריו, נפגש עם מנהל החשבונות שלו, מר ציון סרודי ז"ל, בקיוסק, וזה החליפו בעבודה, עת התובע החנה את רכבו.

14. מנגד, טען הנתבע, כי יש לדחות את התביעה וזאת מהטעם שהתובע לא הוכיח קרות אירוע תאונתי, "תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו".

15. כמו כן טען הנתבע כי התובע לא הביא ראיות ועדים לביסוס תביעתו ולא הביא תימוכין ממקור כלשהו, כך גם העד שהוזמן מטעמו, מר ציון סרודי, לא התייצב לדיון בעקבות מחלה קשה שפקדה אותו.

לפיכך, סבור הנתבע כי יש להורות על דחיית התביעה, משאין מדובר בתאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי.

דיון והכרעה

16. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר תאונת עבודה כ"תאונה שאירעה תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו" .

17. הכלל הוא כי על התובע הנטל להוכיח קרות אירוע תאונתי בעבודה.

18. יחד עם זאת נקבע כי:

"כשמדובר בישום חוק מחוקי הביטחון הסוציאלי, ההלכה היא כי קיימת האפשרות לפסוק במקרה של ספק לאו דווקא תוך מיצוי מלא של הכלל של חובת ההוכחה, אלא תוך הזדקקות למידת הסבירות, לכלל חומר הראיות, כולל חומר החקירה שבתיק המוסד לביטוח לאומי שכנגד עיני הפוסק גם השיקול של "עוול" מול "עוול".
[דב"ע ל/10-0 דוידיאן נ' המוסד לביטוח לאומי, דב"ע נא/108-0 עבדאללה עודה נ' המוסד לביטוח לאומי).

אין באמור כדי לשנות את סדרי הראיות ויש לבחון בכל מקרה את הנסיבות ואת יכולת הנפגע לאורן להניח תשתית לקרות אירוע תאונתי בעבודה.

19. לאחר שעיינו בכתבי בית הדין ושקלנו את טענות הצדדים בכתב ובעל פה ולאחר ששמענו את עדו ת התובע, הגענו לכלל הכרעה כי יש מקום לקבל את התביעה חרף העובדה שהתובע לא הביא עדויות נוספות מלבד עדותו שלו . להלן נבאר מסקנתנו.

20. שוכנענו כי גרסת התובע עקבית וקוהרנטית ועולה בקנה אחד עם הגיון הדברים והראיות שהוצגו.

ראשית, מיד לאחר התאונה, בתאריך 25.4.17 התובע הגיש בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה – עצמאי. שם הצהיר כי כתובת מקום התאונה היא "קוליצר פינת שז"ר מאחורי הנרייטה סולד ". עוד הצהיר: "אני נכנסתי לחניה ורכב פגע בי מאחור" (נ/2).

בהמשך, התובע פנה לקבל טיפול רפואי בקופת חולים מאוחדת בתאריך 26.4.17, ובטופס ההפניה נרשם כי סיבת הביקור הינה תאונת דרכים.

עוד נרשם: "תאונת פנים אחור אתמול, היום כאבים בכתף שמאל וגב" (נ/7).

21. בתביעתו לביטוח לאומי להכרה בתאונה שאירעה לו כתאונת עבודה (נ/1), התובע טען: "ניסיתי לכנס לחניה ועמדתי ליד שער חשמלי לפתע רכב שחזר לאחור פגע בי בחלק האחורי בחוזקה וגרם לי נזק לרכב".

כך גם בהצהרה, מיום 28.5.17 (נ/4), הצהיר התובע "אני נסעתי להחנות את הרכב בחניה של בניין הנרייטה סולד 1 החניה מאחורי הקיוסק וליד השער ניסיתי להיקנס (הטעות במקור, י.כ.) ואז רכב חזר אחורה ופגע בי מאחור".

כמו כן, בערעור לוועדת התביעות של המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 30.7.17, התובע ממשיך וטוען: "... אני חניתי במשך היום מול הקיוסק בשעה 12:30 הפרעתי לתנועה ולקחתי את הרכב לחניה מאחור..."

מצב דברים זה תואם את דו"ח המשטרה מתאריך 11.5.17 (נ/3), שבו מצוין כי כתובת המקום בו אירעה התאונה היא ברחוב זלמן שז"ר.

22. בטופס הצהרה לפקיד תביעות בנושא דמי פגיעה מיום 29.6.17 (נ/5) מסר התובע שוב את גרסתו כדלקמן:

"אני עובד בקיוסק מול קופ"ח 6 ימים מ-8:00 עד 19:00... באותו יום בד"כ מגיע עם האוטו שם את האוטו מול הקיוסק. אני אח"כ עושה סיבוב מסביב אני חונה מסביב עומד ליד השער חשמלי של החניה יש לי אפשרות לחנות שם תקראו לזה משוגע נכנסתי מסביב בא אוטו וזעזע לי את המוח...".

23. כך גם בדיון הוכחות בתאריך 25.11.18, התובע חזר על דבריו:

"האוטו שלי חנה מול הקיוסק כאשר הורדנו מוצרים, בהנרייטה סולד 1. בא פקח ואמר לי שמע אתה מפריע לתנועה תזיז את האוטו. אמרתי לו עוד 5 דקות אני מזיז את האוטו. ישב אצלי מנהל החשבונות ושתינו קפה. אני עליתי לאוטו ועשיתי סיבוב מסביב לבניין, שם יש חניה מוסדרת. עמדתי מול השער ושם צריך להתקשר לשומר שיפתח את השער. בזמן שאני מתקשר בא אוטו ברברס, נתן לי מכה והדביק אותי לשער. שם נוצרה תאונה. אז איחרתי וראו מה קרה. זו הטענה שלי. הגשתי את זה לביטוח לאומי... אני מבוטח משעה עד שעה. אם זה בשעה 12:30 או 13, או 15 אני לא רואה לנכון שאני צריך להתנצל ולומר שטעיתי. תבעתי את הביטוח של האוטו ולא מטפלים עד שלא אגמור את הנושא של ביטוח לאומי. אם אקבל איקס כסף הם יקזזו ולא משנה מה אני עושה כאן".
(עמ' 8 לפרוטוקול , ש' 1-4).

24. גרסתו של התובע לא נסתרה במהלך חקירתו הנגדית, וכך העיד בפנינו:

"ש. אם יש לך תו נכה ואתה יכול לחנות בחניה...?
ת. אני לא אחצה את הכביש עם ארגזים. אז חניתי מול הקיוסק שאוכל להוריד את הסחורה. חניית הנכים היתה מלאה והלכתי מסביב לבניין שם יש חניה מוסדרת.
ש. למה מול הקיוסק, למה לא צמוד לקיוסק?
ת. צמוד לקיוסק. אחרי זה נסעתי ועשיתי סיבוב מסביב לבניין, רואים את החניה ובאתי לחנות שם.
ש. כל בוקר כשאתה מגיע, איפה אתה מחנה את הרכב?
ת. אם יש חניית נכה, אני מחנה. זה מקדימה, בצד השני של הכביש. צמוד לקופת חולים. כשפקוק אני נכנס לחניה מסביב לבניין.
ש. באותו זמן שיצאת מי היה איתך?
ת. היה מנהל החשבונות, אמרתי לו 5 דקות וזה לקח חצי שעה.
ש. למה דווקא ב- 12:30 הלכת להוציא?
ת. זה הרגע שבא פקח. הארגז היה פתוח. הולך וחוזר זה לוקח זמן. באים קליינטים.
...
ש. איך אתה יכול להוכיח שזה היה עקב העבודה?
ת. אמרתי שחניתי במקום מסוים והלכתי לחנות במקום מסוים. זה היה עקב העבודה ובזמן העבודה. הפקחים במקום לשים דו"ח חניה הם שמים דו"ח הפרעה לתנועה. הם מצאו פרצה".
(פרוטוקול מיום 25.11.18, עמ' 9, ש' 6-18; עמ' 10, ש' 15-17).

25. התובע הגיש תצהיר של מנהל החשבונות שלו, מר ציון סרודי, אשר תמך בגרסתו לעניין קרות אירוע תאונתי בעבודה ביום 25.4.17, אולם, למרבה הצער, מר סרודי חלה במחלה ממארת ונפטר במהלך ניהול ההליך המשפטי (פרוטוקול מיום 25.11.18, עמ' 10, ש' 20-21; פרוטוקול מיום 3.2.19, עמ' 13, ש' 5-7).

26. עדותו של התובע היתה עקבית ומהימנה ויש בה, בצירוף הראיות שהונחו בפנינו, כדי להקים תשתית להוכחת קרות אירוע תאונתי בעבודה ביום 25.4.17.

27. בהקשר זה יש להזכיר את מבחן ה-"BUT-FOR" הקובע כי אלמלא הצורך או הכרח הנובע מעבודתו של המבוטח, הוא לא היה מצוי בזמן מסוים במקום המסוים אשר בו נפגע (דב"ע נא/0-108 עבדאללה עודה נ' המוסד לביטוח לאומי; עב"ל 91/99 אלברט אילוז נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לז 202).

אילו העסק של התובע לא היה ממוקם באותו רחוב והיה עליו לפרוק את הסחורה באותו אופן, התובע לא היה צריך להגיע לאותה חניה בבניין הסוכנות כפי שעשה. כאשר התובע העביר את רכבו ממקום פריקת הסחורה לחניה בבניין הסמוך הוא עשה כן "תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו".

סיכום

28. התביעה מתקבלת באופן זה שתאונת הדרכים מיום 25.4.17 הינה בגדר תאונה בעבודה.

29. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ט, (18 יולי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

גב' רחל מצרי
נציגת ציבור (עובדים)

יוחנן כהן
שופט

מר משה חסון
נציג ציבור (מעסיקים)