הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 1427-09

לפני: כב' השופט יוסף יוספי

התובעת:
שמעון סילביה
ע"י ב"כ: עו"ד אשרף שייח יוסף

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד בתואל חדד

החלטה

א. הנני ממנה את ד"ר יבגני לייקין מומחה לרפואה תעסוקתית למומחה – יועץ רפואי מטעם בית הדין על מנת ליתן חוות דעת ולענות על השאלות שיפורטו להלן.

ב. המומחה מתבקש לענות על השאלות הבאות:

  1. ממה נפטר המנוח?
  2. מאלו מחלות סבל המנוח עובר לפטירתו?
  3. ככל שלקה המנוח במחלות עובר לפטירתו; האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המנוח כפי שיפורטו להלן לבין המחלות בהן לקה?

מובהר כי די לעמוד במאזן ההסתברות – היינו ברמת הוכחה של למעלה מ- 50% - על מנת להוכיח קיומו של קשר סיבתי (מסוג גרימה או החמרה), ויש לבדוק זאת באופן קונקרטי לגבי המנוח.
4. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה: האם לתנאי עבודתו של המנוח השפעה משמעותית על פרוץ מחלותיו של המנוח או החמרתן?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור 20% ומעלה).

ג. המומחה יסתמך על העובדות הבאות [בנוסף לחומר שיקבל] אשר הוגשו ע"י הצדדים כעובדות מוסכמות:
1.       התובעת ילידת 19.11.46, תובעת בתביעה זו כתלויה , והינה אלמנתו יורשתו
עפ"י דין של המנוח , שמעון יעקב ז"ל , יליד 1940 (להלן:" המנוח") .
2.      בתאריך 23.12.07 נפטר המנוח.
3.       מאז שנת 69 ועד שנת 2000 המנוח עבד בשירות מכתשים במעבדה לביקורת טיב.
באופן עקרוני המנוח עבד בימים א' – ה' בשתי משמרות (לסירוגין): משמרת בוקר- משעה 7:00 ועד השעה 16:00 , ומשמרת צהרים- משעה 14:00 עד 22:00 . בימי שישי וערבי חג – משעה 7:00 עד השעה 13:00 .
רוב העבודה , מעל 90%, התבסס על שיטת הגז כרומטוגרפיה G-C . זו בוצעה בגלאי מסוג TCD. בגלאי זה החומר לא נשרף ולא נהרס . החומר שהוזרק לקולונה הוא החומר שיוצא. עבודה זו ביצע המנוח, וכך גם שאר העובדים בצוות שלו. בסוג בדיקה זו שוקלים חומר נקי- אבקתי או נוזלי – בריכוז ידוע (בדרך כלל ריכוז של כ – 99%) . מוהלים /ממיסים אותו בסולוונט (ממיס) אורגני מתאים וזה למעשה משמש כסטנדרט. במקביל שוקלים את החומר שאותו צריך לבדוק ומוהלים ממיסים אותו בסולוונט/ממיס אורגני. הממיס האורגני הינו בדרגת ניקיון של קרוב ל – 100%. לצורך הבדיקה מזריקים את החומר לתוך קולונה מזכוכית שמכילה בסיס של סיליקה מצופה בחומרים שונים. הקולונה נמצאת בתוך "מעין תנור" אותו ניתן לחמם לטמפרטורה שמתאימה לחומר הנבדק . החומר המוזרק לתוך הקולונה נידחף בלחץ של גז הליום לאורך הקולונה . כתוצאה מכך התמיסה מופרדת למרכיבים השונים . הגזים שיוצאים מהגלאי מכילים למעשה הן את הסולוונט /הממיס האורגני והן את החומרים הנבדקים על כל מרכיביהם . הגזים נפלטים לחלל החדר. בשיטה זו (הכרומטוגרפיה הגזית) החומר הנבדק וכן הממיס שלו יוצאים מן המכשיר המזהה (הדטקטור) בפאזה גזית ומתפזרים בחלל החדר בו נמצא מפעיל המכשיר. החומרים שנבדקו היו חומרים נקיים . דהיינו, נבדק בעיקר חומר ההדברה הפעיל ובדרך כלל בריכוזים גבוהים שלו.
 
הבדיקות והאנליזות שבצעו המנוח ושאר העובדים היו רציפות במשך כל יום העבודה .
בשנת 85 התחילו לבצע בדיקות בשיטת L-C. בשיטה זו במקום גז מזרימים בתוך הקולונה תערובת של סולוונטים/ממיסים בלחץ . בזמן הזרקת התמיסה של החומר הנבדק תמיד היו נזילות של החומר מהמזרק על הידיים ועל הרצפה. ממיסים אלה נדיפים מאוד גם בטמפרטורת החדר. שיטה זו של כרומטוגרפיה נוזלית חייבה שימוש רב בממיסים אורגניים, הן בשלב הכנת הדוגמה שחייבה מיהולים רבים (בגלל רגישות הגלאי) והן בשלב הכנת האלונאנט. האלואנט, יחד עם החומר הנבדק, שיצאו מהקולונה נאספו בתוך בקבוק זכוכית פתוח. בנוסף לשיטות עבודה אלו ביצעו, המנוח ושאר העובדים במעבדה, אנליזות בעזרת "ספקטרומטריה" בתחום I-R ו – U-V. גם בשיטות אלו הטכניקה של הבדיקה חושפת את העובד למגע עם התמיסות הנבדקות. העובדים ביצעו גם אנליזות בשיטות "המסורתיות" כגון "טיטרציות" וכו' .
4.  במסגרת עבודתו המנוח ערך ביקורת לחומרי המפעל בשלושת שלבי היצור : חומרי גלם, תוצרי ביניים והתוצר הסופי של המפעל – חומרי הדברה. כמו – כן, על מנת לערוך את הבדיקות על הכימיקלים בשלושת שלבי היצור הוא השתמש בממיסים אורגניים רבים.
5.       להלן רשימה של הממיסים האורגנים העיקריים איתם עבד המנוח , ומס' מאפייני חשיפה :
 הממס
תדירות
כמויות
אופן שימוש
אצטון
יום יומי
ליטרים ביום
לעבודות בדיקה וניקוי הכלים (את הכלים לא ניקה בעצמו אך היה באיזור הניקוי)
קרבון די סולפיד
עד שנת 1995
יום יומי
ליטרים ביום
ממיס לחומרי בדיקה – שפכו מהבקבוק לתוך מכשיר בדיקה – לא בתוך מנדף
קרבון טטרא כלוריד
עד שנות התשעים
שימוש נרחב
ליטרים ביום
ממיס לחומרי בדיקה – שפכו מהבקבוק לתוך מכשיר בדיקה – לא בתוך מנדף
בנזן עד שנת 85
פעמים ספורות בשבוע
 
1 – 2 ליטרים להרצה
הרצה של החומר לשבוע – שבועיים, הפסקה , ושוב הרצה
קסילן
שימוש נרחב
4 -3 ליטרים
ממיס לחומרי בדיקה
דיכלורומתאן
שימוש נרחב
4 – 3 ליטרים
ממיס לחומרי בדיקה
טולואן
שימוש נרחב
3 – 4 ליטרים
ממיס לחומרי בדיקה
כלורופורם
יום – יומי
ליטרים ביום
ממיס לחומרי בדיקה – שפכו מהבקבוק לתוך מכשור – לא במנדף
איזופרופנול
יום – יומי
ליטרים ביום
ממיס לחומרי בדיקה
מתנול
יום – יומי
ליטרים ביום
ממיס לחומרי בדיקה
אתנול
יום – יומי
ליטרים ביום
ממיס לחומרי בדיקה

6.       כמו כן , במסגרת עבודתו המנוח עבד מעט עם פנוקסי הרביצידים 14 DIOXANE טריכלורואתילן, METHA ACRYLATE METHYL,HCCPD – HEXACHLOROCYCLO PENTADIENE ) , דיברומופורם , כלורובנזן.
7.       להלן רשימה של חלק מחומרי הגלם לחומרי הדברה, תוצרת ביניים ותוצרים סופיים, איתם עבד המנוח :
אורגנו – פוספטים : טיונקס , דיאזול (דיאזינול), פירינקס, לינדן, דידיטי , דידיאי , מרפן , פולפן , פר כלורו מתיל מרקפטן, טיונקס, מטא – סיסטוקס , מלטיון ועוד. כמו כן, עבד מעט במעבדה לביקורת טיב במחלקת פלסטיקה ליצור חומרים פלסטים . חומרי הגלם היו, בין השאר, על בסיס קרבונט.
8. עד אמצע שנות השבעים עבד המנוח במשמרות בשני חדרים קטנים בגודל 25 מ"ר כל אחד, עם חלונות ומנדף אחד שלא עבד כשורה. בכל חדר עבדו 5 אנשים. עובדי המעבדה ערכו, ללא הפסקה, בדיקות טיב. הרבה מן הבדיקות הכימיות לא נעשו בתוך המנדף, למשל חימום ממיסים תחת אש – בונזן נעשה על שולחנות העבודה והאדים והגזים התפזרו בחלל החדר.
9.  בסביבות 1975 עבר המנוח עם חבריו למעבדה גדולה בעלת חמישה חדרים עם מנדפים, ובתוכם ערכו את סידרת הבדיקות בשימוש בבנזן, אך עדיין נעשו פעולות כימיות רבות ללא מנדפים והאדים והגזים התפזרו לחלל החדר .
10. בתוך המעבדות היה חדרון לשטיפת כלים באצטון שהצריך שימוש בליטרים רבים של אצטון, וכן היה מחסן לאחסון ממיסים שהדיף ריחות . בסמוך למעבדות עמד מחסן אחר לשמירת דוגמאות לבדיקה חוזרת של חומרי גלם, תוצרי ביניים, תוצרים סופיים והחומרים שהוגשו עליהם תלונות. 3- 2 פעמים בחודש אסף המנוח את החומרים הנ"ל, הביאם למחסן ובמשך שעות רבות עסק במיון וסידור החומרים בתוך המחסן. רבים מחומרי ההדברה הפגומים הגיעו למעבדה באריזה פגומה ומתפוררת. המחסן הדיף ריחות קשים במיוחד. בקיף הטמפ' הגיעו במחסן ל – 50 – 40 מעלות ואדים וגזים רבים התנדפו. כמו כן, המנוח וחבריו נכנסו פעמים רבות למחסן במהלך העבודה היום – יומית כדי לקחת לבדיקה חוזרת חומר עם תלונה .
 11. מסיכות סופקו לעובדים רק בשנת 73 , 74 והשתמשו בהן רק למקרי חירום ולא לעבודה השוטפת. לתובע סופקו כפפות, אך כדי לעמוד בקצב ובהתחשב בסוג העבודה נאלצו העובדים לא להשתמש בהן באופן סדיר.
 12. בתקופת עבודתו של המנוח עד שנת 85 לא בוצע ניטור סביבתי בתוך המעבדות ובסמוך אליהן.
 13.       המנוח עישן כ – 20 שנה, כחפיסה ליום, אולם הפסיק לעשן לפני 30 שנה.
 14.       מצבו הרפואי של המנוח הוא כפי שעולה מן החומר הרפואי.
 15. חוות דעת מטעם התובעת, הערוכה בידי פרופ' ריכטר, תומצא למומחה מטעם בית הדין, וכמו כן חוות דעת מטעם הנתבע. "
 ד.        המזכירות תעביר למומחה הרפואי את כל החומר הרפואי המצוי בתיק, וכן את חוות הדעת הערוכה בידי פרופ' ריכטר, ואת חווה"ד מטעם הנתבע .
ה.        המומחה מתבקש ליתן חוות דעת בתוך 30 ימים מקבלת החומר ולא יאוחר מיום 29.4.19.
ו.         המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה, במקביל להעברת
החלטה זו והחומר הרפואי למומחה.
 
ז. לעיון 1.5.19.

ניתנה היום, י"ח אדר ב' תשע"ט, (25 מרץ 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.