הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 13807-05-15

לפני: כב' השופט יוסף יוספי

התובע:
אליהו ביטון
ע"י ב"כ: עו"ד אברהם קריסי

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מורן קונביסר

פסק דין

1. לפנינו תובענה בה מבקש התובע להכיר באירוע מוחי בו לקה כנובע מפגיעה בעבודה, וזאת ביחס לאירוע מיום 11.10.13.
על מנת לפשט את הבנת הדברים, נביא להלן את ההחלטה שניתנה בתום הדיון מיום 3.1.19:

"1. בתיק זה יש חוות דעת מטעם שני מומחים. המומחה הראשון שלל קשר סיבתי, וחוות הדעת השנייה קבעה כי ישנו קשר סיבתי.
כפי שהובהר בדיון הקודם, הוגשה בר"ע לביה"ד הארצי, שנדחתה, אולם נוספה הערה, לפיה ראוי לבחון אם יש מקום להבהיר מחלוקת עובדתית. בתום הדיון הקודם נקבע, כי התובע יגיש תצהיר קצר בו יתייחס לשלוש הנקודות אודותן דובר, וכך עשה התובע.
היום נחקר התובע על תצהירו זה לפי בקשת הנתבע.

2. לאחר שמיעת עדות התובע, אותה אני מוצא כמהימנה, עולה כי אין מקום למינוי מומחה נוסף. בתום עדות התובע הובהרו הדברים שהיו טעונים הבהרה.
עולה, כי התובע עבד על הטרקטור, החל לרדת מהטרקטור, מעד, נפל, ורק לאחר הנפילה חש את כל שתיאר. עובר לנפילה, התובע לא חש חולשה והיה ערני ומתפקד. מכך עולה בבירור כי רק לאחר הנפילה ובעקבותיה נגרם לתובע הנזק הרפואי המדובר.
ביחס לשיחה עם מד"א, בה מסר בנו של התובע את שמסר, יש לזכור כי לא התובע ניהל את השיחה. יחד עם זאת, מעדות התובע היום ברור, כי הוא עסק בהרמת אבנים עם טרקטור, ולא באופן ידני, מאחר ומדובר למעשה בסלעים גדולים וכבדים, שלא ניתן להרימם ידנית.
באשר לרישומים במיון, התובע העיד כי הגיע למיון עם חבלה בראשו, וכי אף אמר את הדברים בזמן שיכל לומר. ככל שקיים רישום שונה, יש לזכור כי התובע פונה באמצעות אמבולנס למיון, והגיע לשם כשהוא לא בדיוק במצב בו הוא יכול לספר באופן סדור את כל שהתרחש. לפיכך, יש לייחס משקל נמוך לאמור ברישומים הרפואיים שבוצעו במיון, הן מאחר והתובע לא היה במצב שבו יכל לספר באופן סדור את הדברים, והן מאחר ויתכן וגם אם סיפר באופן סדור את הדברים, אזי הוא לא הובן כהלכה בשל מצבו. בהקשר זה ניתן לראות כי ביום בו התקבל התובע למיון, נרשם כי הוא לוקה בהפרעה בדיבור, אובחן שבץ מוחי, ובסיכום האשפוז כתוב CVA.

3. מכל האמור לעיל עולה, כי ראוי לקבל את חוות הדעת השנייה, מטעם המומחית הנוספת שמונתה, אשר קבעה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין קרות השבץ המוחי. בנסיבות אלה, אין מקום למנות מומחה שלישי.

4. הנתבע יודיע דבר עד ליום 24.1.19.

5. לעיון.

ככל שהנתבע יודיע כי הוא מסכים לקבלת התובענה – יינתן פס"ד המעניק תוקף להודעה זו.
ככל שהנתבע יודיע כי אינו מסכים לקבלת התובענה – ייקבע מועד סמוך לסיכומים.
יש לזכור כי עסקינן בתיק משנת 2015, וכולנו מצווים לעשות כל מאמץ לקצר את ההליכים ולזרז את הטיפול בתיק".

2. הנתבע הודיע לאחר הדיון כי אינו מסכים לקבלת התובענה. לפיכך, הגישו הצדדים סיכומיהם.

3. לאחר עיון בסיכומים, עולה כי הנתבע לא הצביע על סיבה שלא לקבל את חוות הדעת השנייה.
לפנינו שתי חוות דעת, האחת שוללת קשר סיבתי והשנייה האחרונה קובעת כי קיים קשר סיבתי. כבר בשל כך יש לקבל את התובענה, תוך העדפת חוות הדעת המיטיבה עם המבוטח.

ראו: עב"ל (ארצי) 14129-10-14 ראובן – המוסד לביטוח לאומי (מיום 6.1.17,
סעיף 20 לפסק הדין).

בנוסף, ישנן סיבות להעדיף את חוות הדעת השנייה על פני הראשונה, וזאת כפי שהובהר בהחלטה אשר הובאה לעיל.

בקליפת אגוז נציין, כי דווקא המומחית השניה היטיבה להסתמך על העובדות הנכונות, ומסקנה זו התחזקה לאחר שמיעת עדות התובע בדיון מיום 3.1.19.

מעדות התובע, אשר נמצאה מהימנה, עלה כי התובע לא חש חולשה עובר לנפילה, והיה ערני ומתפקד, ורק לאחר הנפילה חש את כל שתיאר.
לפיכך, נכון עשתה המומחית כשקבעה את סדר הדברים בדרך זו.

ובאשר לשיחה עם מד"א, כפי שהובהר, עסקינן בהרמת סלעים כבדים שלא ניתן להרימם ידנית, ונהיר כי כוונת בנו של התובע היתה להרמתם באמצעות הטרקטור.

ובאשר לרישומים במיון, כפי שהוסבר בהחלטה, מצבו של התובע בעת קבלתו לדיון היה כזה שהוא לא יכול היה לספר את הדברים באופן סדור, ובהחלט יתכן כי הובן שלא כהלכה בשל מצבו, או שמסר דברים מבולבלים ולא נכונים. ונזכיר, כי בעת שהוא התקבל למיון נרשם כי הוא לוקה בהפרעה בדיבור וכי אובחן שבץ מוחי.

4. לאור כל האמור לעיל, יש לקבל את חוות הדעת השנייה אשר קבעה קיומו של קשר סיבתי, ולהעדיפה על פני חוות הדעת הראשונה אשר שללה קשר סיבתי.

כפועל יוצא, אני קובע כי האירוע מיום 11.10.13 נובע מפגיעה בעבודה.

5. הנתבע ישלם לתובע שכ"ט בסך 4,000 ₪ והוצאות בסך 1,000 ₪, וזאת בתוך 45 ימים.

6. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ט, (22 מאי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.