הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 11053-10-17

לפני: כב' השופטת רחל גרוס
נציג ציבור (מעסיקים) מר שמחה שמחוביץ'

התובעת:
אילנית בדש
ע"י ב"כ: עו"ד אביבה גולן

-

הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ספיר סנדרוסי

פסק דין

1. לפנינו תביעת התובעת להכיר במחלת ה- CTS (תסמונת התעלה הקרפלית) (דו צדדי), כפגיעה בעבודה על פי הלכת המיקרוטראומה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי" או "החוק").

רקע כללי

2. התובעת, ילידת 1974, עובדת כרכזת משאבי אנוש בשירותי בריאות כללית החל משנת 2003.
במסגרת תפקידה של התובעת כרכזת משאבי אנוש, התובעת אחראית על כ- 400 עובדים בסקטור רופאים יועצים ואחיות במנהלת נגב דרומי.

3. ביום 20.6.17 הגישה התובעת תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין הפגיעה בידיה, אותה יש לייחס, לטענתה, להקלדה במחשב במסגרת העבודה (ראו נ/1) .

4. בהחלטה מיום 14.8.17 דחתה פקידת התביעות את התביעה ומכאן התביעה שלפנינו.

5. בדיון ההוכחות אשר התקיים ביום 2.10.18 העידו התובעת והגב' דניאל אביבה, אשר משמשת אף היא כרכזת משאבי אנוש בשירותי בריאות כללית (סקטור המינהל והמחסן הלוגיסטי) (להלן: "הגב' אביבה" ו/או "העדה").
הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

טענות הצדדים

6. לטענת התובעת, יש לייחס את הפגיעה בכפות ידיה לעבודת ה כרכזת משאבי אנוש בשירותי בריאות כללית. לשיטתה, עבודתה כרכזת משאבי אנוש כרוכה בהקלדה על המחשב והקלקה על העכבר במשך כ- 7 שעות ביום, 5 ימים בשבוע. לטענתה, היא נדרשת להקליד תשובות למיילים וכמות גדולה מאוד של נתונים ועל כן גם הקלדת הנתונים יכולה לעלות לכדי הקלדה רציפה. בנוסף, התובעת טוענת כי גם העבודה עם עכבר המחשב דורשת פעולה חוזרת של האצבעות ומבססת תשתית עובדתית לפי הלכת המיקרוטראומה.
לסיכום, טענה התובעת כי יש לקבוע כי מדובר בעבודה רציפה של הקלדה וכי קיימת תשתית עובדתית על פי הלכת המיקרוטראומה.

7. לטענת הנתבע, עיקר עבודת התובעת לא הייתה כרוכה בהקלדת טקסטים אלא בהזנת נתונים. התובעת לא נדרשה להקליד טקסטים ארוכים ברצף; עבודתה אינה חורגת מכל עבודה של עובד מול מחשב אשר אינו מקליד דרך קבע, אלא משתמש במחשב כדי להזין בו נתונים ולקבל ממנו נתונים. עבודת התובעת מגוונת ומכילה תנועות שונות ומגוונות בידיים ולא ניתן לבודד פעולה אחת חוזרת ונשנית.

הנתבע הפנה לפסיקה בתיק ב"ל 29914-09-15 אריה פורטנוי לב נ' המל"ל (ניתן ביום 4.4.18), אשר אושר על ידי בית הדין הארצי בעב"ל 11412-05-16 אריה פורטנוי לב נ' המל"ל (ניתן ביום 6.4.17). כמו כן, הנתבע הפנה לפסק הדין בב"ל 13444-11-16 חדד נ' המל"ל (ניתן ביום 15.1.18). לטענת הנתבע, יש לאמץ את הפסיקה האמורה גם בענייננו.
בנסיבות הענין, טוען הנתבע כי יש לדחות את התביעה.

דיון והכרעה

8. נקדים ונאמר כי לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים ולכלל החומר שבתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות. להלן נפרט את הנימוקים להחלטה זו.

9. באשר להכרה בפגיעה כתאונה בעבודה על פי הלכת המיקרוטראומה כבר נקבע כי "תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח" (ראו עב"ל 317/97 המוסד לביטוח לאומי נ' יניב (פורסם בנבו)).

10. בפס"ד אריה פורטנוי נ' המל"ל, במסגרתו נדון עניינו של מהנדס תעשיה וניהול אשר טען לעבודה הכרוכה בהקלדה על מחשב והקלקה על עכבר במשך כל יום העבודה, ק בע בית הדין כי לא מצא בעבודה הדורשת שימוש במחשב לצורך הזנת נתונים וקבלת נתונים , כעבודה המבססת תשתית עובדתית לכאורית לפעולות חוזרות ונשנות על פי הלכת המיקרוטראומה.
פסק הדין בענין אריה פורטנוי נ' המל"ל אושר על ידי בית הדין הארצי, אשר לא מצא להתערב במסקנת בית הדין האזורי שלפיה לא הוכחה תשתית לכאורית לפעולות חוזרות ונשנות בעבודת ההקלדה הבלתי רציפה שביצע המערער בהשוואה לעבודה של קלדן.

11. במקרה שלפנינו, ובהסתמך על התשתית העובדתית שהובאה לפנינו, שוכנענו, כי עבודתה של התובעת לא כללה תנועות חוזרות ונשנות על פי הלכת המיקרוטראומה.

התובעת אמנם עבדה מול המחשב ברוב שעות היום ואף עסקה בהקלדה ובהזנת נתונים במהלך יום העבודה; ואולם, אין המדובר בהקלדת טקסטים ארוכים ברצף ובהיקף גדול ואין המדובר בעבודה החורגת מכל עבודה של עובד מול מחשב, אשר אינו מקליד דרך קבע טקסטים , אלא משתמש במחשב לצורך קבלת והזנת נתונים והעברת מידע.

12. מהראיות שהובאו לפנינו עולה, כי עבודת ההקלדה שביצעה התובעת היתה בלתי רציפה בהשוואה לעבודה של קלדן . במסגרת תפקידה, התובעת נדרשת ל קרוא ולענות למיילים, לקבל קהל, לענות לטלפונים, לסרוק מסמכים, לבדוק מסמכים, לבצע בקרות, לצלם מסמכים וגם לטפל בניירת של עובדים (בכלל זה ביחס לתאונות עבודה).

13. בנסיבות הענין, התרשמנו שעדותה של התובעת ביחס להקלדה רצופה במהלך יום העבודה, היתה מגמתית ומוגזמת.

כך, על אף שהתובעת העידה בתחילה כי בין יתר הפעולות שהיא מבצעת היא נדרשת לסרוק למחשב מסמכים ידניים שהיא מקבלת מהעובדים, התובעת שינתה עדותה בהמשך וטענה שהיא אינה סורקת:

"ש. כשהעובד מביא לך מסמכים מה את עושה איתם?
ת. סורקת אותם מכניסה לעוד מערכת, מזינה את הנתונים שלו.
ש. איך את סורקת?
ת. הסורק לידי ואני סורקת את המסמך למחשב. מקלידה את הנתונים במערכת.
ש. את גם סורקת בעבודה שלך?
ת. רק בתיק אישי ממוחשב. כל הסריקה הידנית בת שירות לאומי עושה.
ש. את לוקחת את הנייר ושמה בסורק?
ת. כן.
ש. למה לא ציינת את זה בתצהיר?
ת. זה לא דף, זה מהמייל. את הדפים של העובד החדש בקליטה סורקת בת שירות. מאז שזרתי מהניתוח הסורק כבר לא לידי.
ש. ולפני הניתוח?
ת. מידי פעם ניסיתי אחת לחודשים. מה שאמרתי קודם שאני סורקת זה לא נכון, אני מתנצלת. אני לא סורקת ערכת קליטה" (ההדגשה הוספה- ר.ג.).

כמו כן, התובעת העיד ה, כי בעת בדיקת הדו"חות הרדיולוגיים ויומני הנוכחות היא נדרשה לתקן את רוב הנתונים שהועברו לידיה; ואולם, לא מצאנו לקבל עדות זו, שכן היא אינה מתיישבת עם שורת ההגיון. אין זה סביר כי בעת העברת הדו"חות הממוחשבים ויומני הנוכחות שהועברו בתוכנת אקסל למחלקת משאבי אנוש, יש לתקן את רוב הנתונים.
ויודגש, מתיאור עבודת התובעת ברור, כי אין המדובר בעבודה הדורשת הקלדה רציפה ולפרקי זמן ארוכים במהלך כל יום העבודה. התובעת גם השתמשה בעכבר המחשב ובדקה נתונים במסכים שונים ואף בניירת. התובעת קיבלה קהל, שוחחה בטלפון, קראה מיילים , בדקה ותיקנה דו"חות ודיווחים ומכאן שחלק ניכר מעבודת התובעת מול המחשב כללה אף פעולה של קריאה ובדיקה , ולא רק פעולה של הקלדה.
בנסיבות העניין, אין בידינו לקבל את טענת התובעת שלפיה יום עבודתה מאופיין ברצף של הקלדה.

14. גם מעדותה של הגב' אביבה אשר העידה מטעם התובעת עלה כי העבודה השוטפת של התובעת אינה כוללת הקלדה רצופה אלא הזנת נתונים:

"ש. ההזנה של הנתונים שאת עוברת בין מסכים. תסתכלי על הקלדנית איך שהיא מקלידה שאומרים לה להקליד. רצף ההקלדה הוא כמו של הקלדנית או שזה הזנת נתונית ממסמכים.
ת. העבודה השוטפת היא הזנת נתונים. כל נתון צריך להזין במחשב. ההקלדה כמו של קלדנית באולם בימ"ש זה קורה בסוף חודש שאנחנו מרכזות את החומרים שמגיעים; המחוז שלנו משתרע מאשקלון עד הערבה, אז אנחנו מרכזות את החומרים שמגיעות על נסיעות. בסוף החודש יש לנו המון הקלדה, למשל של שעות נוספות. סוף החודש יכול להמשך גם שבוע.
...
שעות נוספות אלו דפים של נייר שאני מזינה נתונים למחשב. בסגנון של קלדנית כמו בימ"ש שמקלידה ברצף באותה תוכנה אנחנו עובדות אולי יומיים בחודש. ככה אני עובדת. אולי 3-4 . ביום יום כל שיחת טלפון שאני מקבלת אני יכולה לעבור 4 תוכנות באותו רגע עם טלפון ביד. לוקחת נתון מכל מסך ומקלידה. היד על העכבר 7-8 שעות ביום. פרונטלי זה רק ביום שעובד מגיע לקליטה.
לשאלת ביה"ד אם היד על העכבר 7-8 אז אני לא מקלידה 7-8 שעות בשתי ידיים אני משיבה שיש עכבר ויש הקלדות. כל אחת עובדת איך שנוח לה. לי נוח לעבוד עם תוכנה אחת שאני מקלידה את הכל ביחד שעתיים, 3 או 4 בסוף החודש . אם אני מקבלת שינוי שיבוץ אני חייבת באותו רגע להקליד. אם אני מקבלת חשבון בנק, אני לא יכולה להתעכב. אלו דברים שבאותו רגע מהמייל עוברים מסמך ומזינים" (ההדגשה הוספה- ר.ג.) .

15. מהאמור עולה, כי במסגרת עבודתה השוטפת של התובעת, התובעת לא נדרשה להקליד לפרקי זמן ארוכים ורציפים במהלך יום העבודה. פעולת ההקלדה שכללה הזנת נתונים למערכת בוצעה בכל פעם לפרקי זמן שונים ולא רצופים וכך גם פעולת ההקלדה לצורך מענה למיילים . התובעת גם השתמשה בעכבר המחשב לצורך מעבר בין מסכים והעתקת נתונים, ביצעה בקרות, בדקה דו"חות ודיווחים. העובדה כי במהלך כל יום העבודה התובעת עבדה מול המחשב אין בה לכשעצמה כדי להוכיח תשתית מיקרוטראומטית.

16. נוכח כל האמור, אנו סבורים כי הגם שעלה בידי התובעת להוכיח כי ביצע ה עבודה רבה מול המחשב, הרי שלא עלה בידה לה וכיח כי ביצוע פעולות חוזרת ונשנ ות בהיקף הנדרש להוכחת תשתית מיקרוטראומטית.

17. בנסיבות הענין, התביעה נדחית.

18. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ה' חשוון תשע"ט, (14 אוקטובר 2018), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.

מר שמחה שמחוביץ'
נציג ציבור (מעסיקים)

רחל גרוס
שופטת