הדפסה

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע ב"ל 10180-02-16

לפני: כב' השופט יוחנן כהן
נציג ציבור מעסיקים: מר אלברט שטרית

התובעת:
שירן קריטי, ( ת.ז.-XXXXXX064)
ע"י ב"כ: עו"ד רוזי פריגוזין

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מורן קונביסר

פסק דין

1. עניינה של תביעה זו הינו תשלום הפרשי דמי לידה.

השאלה המרכזית שבמחלוקת היא האם העלאת שכרה של התובעת בחודש ינואר 2014 הינה העלאת שכר "אמיתית" כטענת התובעת, או "פיקטיבית" כטענת הנתבע.

רקע עובדתי

2. התובעת הגישה ביום 6/10/2014 תביעה לתשלום דמי לידה.

3. תביעת התובעת לדמי לידה אושרה לתקופה שמיום 11/9/2014 ועד ליום 17/12/2014, על בסיס הכנסה חודשית בסך 5,366 ₪ (ראה נספח א' לכתב התביעה).

4. התובעת הועסקה ברשת חנויות "גולדה", שהוא עסק משפחתי הנמצא בבעלות אחיה של התובעת.

5. תקופת עבודתה ברשת החנויות היא החל מיום 15/5/11 ועד ליום 31/1/15.

6. עד חודש דצמבר 2013, עמד שכרה הממוצע של התובעת על סך של 5,366 ₪.

7. בחודש ינואר 2014 עלה שכרה של התובעת לסך של 8,062 ₪ (ראה נ/2).

8. התובעת נישאה ביום 6/1/2014.

9. התובעת ילדה במזל טוב ביום 10/9/14.

טענות התובעת

10. התובעת טענה, כי ביום 1/1/2014 קודמה ומונתה למנהלת הרשת ובמקומה מונתה מנהלת חנות אחרת ועל כן שכרה עלה וזאת לאור הקידום והגדלת הסמכויות. במסגרת תפקידה כמנהלת הרשת המונה 9 סניפים, אחראית התובעת על עשרות עובדים, אחראית להספקת מלאי וסחורה בין הסניפים, מטפלת בכל הבעיות הלוגיסטיות והאדמיניסטרטיביות של הרשת.

11. לטענת התובעת שכרה חושב לפי משכורת חודשית בסך 5,366 ₪ ולא על פי הסכום אשר השתכרה בפועל, ועל כן קיבלה דמי לידה בחוסר.

התובעת טוענת כי בחודש יוני 2014 השתכרה סך של 9,366 ₪, בחודש יולי 2014 השתכרה סך של 7,798 ₪ ובחודש אוגוסט 2014 השתכרה סך של 8,982 ₪.

ביום 26/10/14 שלח רואה החשבון של החברה למל"ל מכתב המפרט את תקופת עבודתה והגדרת תפקידה של התובעת. ביום 16/2/15 נשלח בשנית לנתבע מכתב מאת רואה החשבון המפרט את מהות עליית שכרה של התובעת הנובע מהיקף הקידום, הנסיעות הרבות בין הסניפים, האחריות והעמידה ביעדים.

12. ביום 16/3/15 התקבל מכתב הנתבע המודיע כי שכרה של התובעת הועלה לצורך הגדלת דמי הלידה.

13. הסכומים אשר השתכרה התובעת אינם פיקטיביים והסכומים המפורטים בתלושי השכר הינם הסכומים אשר הופקדו לחשבונה, בהתאם למהות תפקידה.

טענות הנתבע

14. לטענת הנתבע, בחישוב הבסיס לתשלום דמי לידה, נלקח בחשבון שכרה של התובעת עובר לחודש ינואר 2014, בו הועלה שכרה כנטען על ידה.

התובעת אינה זכאית לתשלום דמי לידה על בסיס שכרה אשר הועלה בחודש ינואר 2014.

15. על התובעת רובץ הנטל להוכיח כי שכרה הועלה בפועל, כי הייתה הצדקה להגדלת שכרה וכי הייתה צדקה לשיעור הגדלת שכרה.

16. התובעת לא הרימה את הנטל המונח עליה, כי הייתה הצדקה להגדלת שכרה ולשיעור ההגדלה הנטען. העלייה הנטענת בשכר הינה עלייה דרסטית (כ-100%), ולאור העובדה כי מדובר בעסק משפחתי, הרי שיש מקום לבחון את טענות התובעת בקפידת יתר.

17. החלטת פקיד התביעות התקבלה כדין ובהתאם לסעיף 298 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995.

דיון והכרעה

18. לאחר שעיינו בכל החומר שהונח בפנינו ושמענו את עדויות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה, כי יש לדחות את התביעה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

19. לשם מתן תשובה לשאלה שבמחלוקת, יש צורך לבחון האם בפועל חל שינוי בעבודתה של התובעת ובהיקף משרתה. שאלה זו, הרלוונטית למחלוקת, עלתה במהלך ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 9/1/2017, ולפיכך נתייחס אליה במסגרת פסק הדין.

20. בבוא פקיד התביעות להחליט האם תשולם למבוטח גמלה ובאיזו מידה תינתן, רשאי הוא לבחון את אמיתות העובדות הנטענות וכאשר מדובר בגמלה שהיא פונקציה של הכנסת המבוטח, אזי רשאי הוא לבחון אם אכן ההכנסה הנטענת היא הנכונה (דב"ע מא/0-115 המוסד לביטוח לאומי – פיקהולץ , פד"ע 46).

כאשר מתברר למל"ל שהשכר בחודשים הקובעים הועלה בצורה פיקטיבית, רשאי הוא להתעלם מהעלאת השכר (דב"ע מז/0-50 המוסד לביטוח לאומי – וקנין , פד"ע יט' 197; פד"ע נא/0-6 שוורץ – המוסד לביטוח לאומי , פד"ע כג, 202).

21. הפסיקה קבעה עוד כי כאשר מדובר על העסקת קרוב משפחה יש לבדוק ביתר שאת את נושא העלאת השכר, כדלקמן:

"במקרים של העסקת קרוב משפחה תתכנה העלאות פיקטיביות של שכר לפני מועד הזכאות לגמלה".

ראה: עב"ל (ארצי) 20182/97 המוסד לביטוח לאומי – גרוסקופף , פד"ע לד', 97 (להלן: "הלכת גרוסקופף").

22. עוד נפסק בהלכת גרוסקופף, כי ייתכן ואדם המשלם דמי ביטוח בענף מסוים, לא יהיה מבוטח כלל או לא יהא מבוטח במלוא סכום הביטוח בשל החשש כי התשלום אינו אלא פיקציה כדי לזכות בגמלה גבוהה יותר, וכפי שנפסק:

"יתרה מזו, אם התשלום אינו לתקופת העבודה המלאה אלא רק לתקופה הנחוצה כדי להשיג גמלה, יעורר הדבר חשד באשר לאמיתות המצג. תשלום דמי ביטוח חייב להיות בגין "שכרו" האמיתי של האדם, היינו על מלוא ההכנסה שאותו אדם מקבל עבור עבודתו בחברה כ"עובד".
כמו כן, שינוי הדיווח לגבי גובה השכר במטרה להשיג שיעור דמי ביטוח גבוה מזה שהעובד או האדם זכאי לקבל יכשיל את התביעה".

23. אין חולק, כי בחודש ינואר 2014 הועלה שכרה של התובעת בשיעור משמעותי ביותר מסך של כ-5,000 ₪ לסך של 8,000 ואף 9,000 ₪. שכרה של התובעת עלה בצורה משמעותית בדיוק במועד הרלוונטי כדי לזכותה בדמי לידה בשיעור גבוה. מכאן שלא בכדי התעורר חשדו של הנתבע בתובעת (ראה הלכת גרוסקופף המוזכרת לעיל).

לכך יש להוסיף את החשיבות הרבה לנושא זה, במיוחד כאשר בענייננו מדובר על העסקת קרובת משפחה, שכן החברה בה הועסקה התובעת מנוהלת על ידי שני אחיה.

24. יתרה מזו, מן העדויות שנשמעו בפנינו נמצאנו למדים כי כבר בשנת 2012 התובעת החלה לעבוד במספר סניפים ולבצע בפועל תפקיד ניהולי ובית הדין לא קיבל כל הסבר המניח את הדעת מדוע העלאת שכרה של התובעת החל ה דווקא מחודש ינואר 2014 (מועד בו נשאה התובעת ומועד בו נקלטה להריון) , ולפיכך יש להניח כי העלאת שכרה נועדה להגדיל את שיעור דמי הלידה לו תהא זכאית התובעת לאחר הלידה.

25. משמיעת עדותה של התובעת עולה כי בסמוך לתחילת עבודתה, בחלוף מספר חודשים, כבר הייתה אחראית למספר חנויות של הרשת והחלה להתנייד בין חנות לחנות, הרבה לפני חודש ינואר 2014, ובלשונה של התובעת:

"ש. בינואר 2014 כשהתקדמת אז התחלת לעבוד בכל הסניפים?
ת. בהתחלה התחלתי לעבוד בקריית גת אבל הם ביקשו ממני למשל לעבוד באשקלון הייתי נוסעת ועוזרת. איך הגעתי לתפקיד שהגעתי? הגעתי למצב שהייתי עושה הכל. בכל פעם הייתי עוזרת במקום אחר, רק כשזה היה ממש קשה ואז כבר היה תפקיד מוצהר בערך ב-2014... כל פעם הייתי נוסעת לאשקלון, באר שבע, תל אביב. הכל הייתי עושה.
...
אני יכולה להגיד שהתחלתי לעבוד בחנות בקריית גת. ואחרי כן פתחו חנות באשקלון אז הייתי עוזרת באשקלון ואחרי כן באשדוד ואז אתה מוצא את עצמך בעוד תפקידים ועוד תפקידים. את נוסעת עם הרכב שלך, את מנהלת כבר לא חוזרת בשעות קונבנציונליות."
(פרוטוקול מיום 9/1/17, עמ' 4, ש' 17-29).

התובעת לא הציגה בפנינו מסמכים בדמות הסכם עבודה או הודעה לעובד בהתאם לחוק הודעה לעובד, בנוגע לקידום ולשינוי בתפקידה ואף בנוגע לשינוי תנאי שכרה (ראה עדותה בעמ' 6 לפרוטוקול , ש' 12).

26. התובעת לא הזמינה את העובדת שהחליפה אותה בסניף הרשת בקרית גת , אשר בו עבדה קודם לקידומה, על מנת להסביר על השינוי בתפקידה החל מחודש ינואר 2014.

משמיעת עדותה של התובעת עלה כי בחודש ינואר 2014 , נכנסה לתפקידה כמנהלת החנות בקרית גת עובדת אחרת בשם מורן. אי הזמנת עדים מטעם התובעת מצביע על כך כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה.

27. עיון בתלושי השכר של התובעת מגלה כי שכרה של התובעת פוצל לשני רכיבים, האחד רכיב קבוע והשני רכיב שמשתנה על פי מספר שעות עבודתה. התובעת לא הזמינה את רואה החשבון של החברה על מנת שיסביר מדוע שכרה פוצל לשני רכיבים.

28. מנהל החברה – מר שרון אילוז, אשר הינו אחיה של התובעת, התבקש להשיב מדוע תלושי השכר שונים האחד מהשני, כך למשל בחודשים ינואר ופ ברואר 2014 קיבלה התובעת שכר בתוספת דמי נסיעות ואילו מחודש מרץ 2014 פוצל שכרה לפי רכיב קבוע ורכיב נוסף של שעות עבודה ללא נסיעות , על כך השיב:

"יש הפרדה משכורת 4,000 ושכר לפי שעות. זה משתנה. מה קרה ולמה זה התנהל ככה, אני משיב שלהגיד בדיוק למה זה השתנה..."
(עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 17-18).

בהמשך כאשר נדרש להשיב מדוע לא הוצג כל הסכם על מינוי התובעת לתפקיד ניהולי, השיב מר אילוז: "בגלל שאחותי בת משפחה כנראה שלא הקפדתי על הודעה לעובד" (עמ' 11 לפרוטוקול, ש' 25-26).

29. מר אילוז העיד כי כבר בשנת 2012 החלה למלא התובעת תפקיד ניהולי, על אף שנשאל, לא נתן מר אילוז כל הסבר המניח את הדעת מדוע דווקא בחודש ינואר 2014, מועד בו נשאה התובעת ונקלטה להריון, נמצא כי יש להעלות את שכרה באופן משמעותי ולא קודם לכן, על אף שביצעה טרם העלאת שכרה את אותו התפקיד בפועל.

30. לאור כל האמור לעיל, קובעים אנו שהתובעת לא הרימה את נטל ההוכחה הנדרש, כי הסיבה להעלאת שכרה באופן משמעותי נבעה מהשינוי המהותי בתפקידה, ביחס לעבודה שביצעה קודם לכן. משמיעת העדויות מצאנו כי התובעת ביצעה את תפקידה הניהולי הלכה למעשה החל משנת 2012 ולא הוכח שהיה שוני מהותי בהיקף או בתנאי עבודתה של התובעת בחודש ינואר 2014. משגירסתה של התובעת לעניין שכר עבודתה אשר כאמור עלה בשיעור ניכר בדיוק במועד הרלוונטי, אינה נתמכת בראיות בלתי תלויות כלשהן, ובשים לב כי מדובר בהעסקת קרובת משפחה מדרגה ראשונה, אנו קובעים כי השכר ששולם לתובעת החל מחודש ינואר 2014 ועד לחודש אוגוסט 2014, אינו משקף את שכרה הרגיל וכי העלאת השכר נעשתה על מנת ליהנות מדמי לידה גבוהים יותר.

31. לאור כל המפורט, לא מצאנו כי נפלה טעות בהחלטת פקיד התביעות נשוא התביעה, ועל כן מצאנו להורות על דחיית התביעה.

32. משמדובר בתביעה על פי חוק סוציאלי, איננו עושים צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז שבט תשע"ז, (13 פברואר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

נציג ציבור מעסיקים
מר אלברט שטרית

יוחנן כהן, שופט

קלדנית: רות רחמים.