הדפסה

בורג נ' דננברג

בפני
כב' הרשמת הבכירה גילה ספרא - ברנע

תובע

נעם בורג

נגד

נתבעת
חנה דננברג

פסק דין

התובע ביצע אצל הנתבעת טיפול קוסמטי המכונה "הדמיית שיער", בו מוחדר לעור הקרקפת פיגמנט, המדמה שיער, וזאת לטשטוש מראה הידלדלות השיער.

ההתקשרות היתה בחודש אוגוסט 2013 לקראת חתונת התובע ב-5 בדצמבר 2013, התובע עבר כארבעה טיפולים ושילם 2,750 ₪.

התובע טוען כי כחודש וחצי לאחר גמר הטיפול האחרון הבחין בכתמים ירוקים במקום ההדמיה, פנה לנתבעת, שביקשה לתקן את המצב, אך לאחר טיפול נוסף הוחמר המצב והופיעו גם כתמים לבנים.

התובע, שיום חתונתו התקרב, פנה להתייעצות עם מומחה בתחום, הוברר לו כי הטיפול לקוי והפתרון היחיד הינו הסרת ה"קעקוע" בלייזר, והוא עשה זאת בחודש נובמבר 2013, בתשלום של 1,000 ₪.

לכתב התביעה צורפו קבלות עבור התשלום למכון הלייזר, מכתב דרישה לנתבעת מיום 8/12/13, ואישור מסירה שלו. לאחר הדיון הראשון, אליו לא זומנה הנתבעת, הגיש התובע גם תמונות צבע של מצב הקרקפת לאחר טיפול התובעת ולפני הסרתו ותמליל שיחה עם המומחה, מר אילן רביבו. לא צורפה חוות דעת.

הנתבעת טענה כי ביצעה את הטיפול באופן מקצועי עם חומרים איכותיים , וכי הוסמכה לכך משנת 2011. הנתבעת טענה כי מסרה לתובע ולחבר שבא עימו את כל פרטי הטיפול, סיכוייו בהתחשב במצב הקרקפת, הנחיות להימנע מכלור ושמש, וכי יש לחדשו מאחר והוא דוהה, והכל גם בנוכחות בתה. הנתבעת טענה כי התובע ביקש להסתיר את דבר הידלדלות שערו מרעייתו לעתיד, כי היה מרוצה מהטיפול ים, וכי היתה מוכנה גם להסיר אותו, אך התובע סירב. הנתבעת טוענת כי התובע לא פעל לפי ההנחיות, לא השתמש בשמפו עליו המליצה לו, אך היה שבע רצון, חזר לטיפול חיזוק ואף המליץ על הטיפול בפני לקוח אחר שלה. טענת הנתבעת הינה כי מדובר בתופעה ידועה, עליה הסבירה לתובע, ושניתן היה לפתור בחידוש הצבע או בהסרתו על ידי מומחה להדמיית שיער, ולא היה צורך בהסרה בלייזר.

לדיון לא הגיע אף עד, אלא התובע לווה ברעייתו והנתבעת בכלתה, אף אחת מהן לא היתה עדה לאירועים נשוא התביעה.

הנטל להוכיח את התביעה רובץ על התובע, בחזקת "המוציא מחברו עליו הראיה". אין חולק כי לאחר כשלושה חודשים מתחילת הטיפול היה מצב ראשו של התובע כמוצג בתמונות וכי בקרקפת נראות נקודות ירוקות קטנות ונקודות לבנות. אין די בכך כדי לקבוע כי הנתבעת התרשלה וגרמה לתובע נזק.

בדיון ביום 25/11/14, אליו התייצב רק התובע, הומלץ לו על ידי להגיש ראיות טובות יותר. התובע הגיש את התמונות ותמלילי שיחות טלפון עם הנתבעת , בהן שניהם חוזרים על טענותיהם ושיחה עם מר אילן רביבו, הנחשב למומחה למיקרו-פיגמנטציה, שבדק את התובע. בשיחה התובע מבקש ממר רביבו חוות דעת, אך ניתן להתרשם כי מר רביבו מתחמק ממתן חוות דעת (כנראה בגין עניינים משפטיים שיש לו מול "הייר סנטר", שם עבדה הנתבעת). מר רביבו מציין מזכרונו כי לתובע לא בוצעה הדמיית שיער אלא "מריחה של קעקוע", אומר לתובע כי אם עורכת הדין שלו תאשר הוא יכין לו תצהיר, ומפנה אותו לכל רופא עור, שיוכל לחוות דעה מקצועית בעניין. כאמור לבסוף לא הוגשה חוות דעת של מר רביבו ולא כל חוות דעת אחרת, שתוכיח רשלנות או חוסר מקצועיות של הנתבעת. גם בשיחת הטלפון בין התובע, רעייתו, שני, והנתבעת מאשרים התובע ורעייתו כי אינם יודעים האם מדובר ברשלנות הנתבעת. גם אם סירב מר רביבו ליתן חוות דעת, למרות שהתובע נסע אליו במיוחד מחיפה לראשון לציון לצורך קבלת חוות דעתו, היה על התובע לפנות לרופא עור או למומחה אחר בתחום קשור.

טענה נוספת של התובע הינה אי גילוי מראש של האפשרות של הנקודות הירוקות, כלומר פגיעה בהסכמה שלו מדעת. הנתבעת טענה ההיפך, לגילוי מלא. בפגישה הראשונה בין הצדדים, בה החליט התובע לבצע את הטיפול , נכח חברו, מר משה תורג'מן, שהחליט לא לבצע את הטיפול ולהמתין לתוצאות של התובע. התובע לא הביא לעדות את מר תורג'מן, אף כי השתמע מעדותו שהוא בקשר עימו, וכי לאחר שהנתבעת לא נתנה לתובע מענה עשה מר תורג'מן טיפול במקום אחר. אי הבאת עד רלוונטי, ללא טעם מיוחד, מביאה למסקנה כי לו היה בעל הדין מביא את העד, לא היה הלה תומך בטענתו.

הסיכום הינו כי התובע לא הביא כל ראייה להוכיח את טענותיו לפיהן הנתבעת התרשלה בטיפול בו ולא לטענה לפיה לא גילתה לו כי אפשר שהצבע ידהה ויהפוך לירוק. התמונות אינן מעידות כשלעצמן על עילה לחייב את הנתבעת בהשבה או בפיצוי כלשהו. לא הוכח הנזק, הקשר הסיבתי שלו לפעולות הנתבעת ולא רשלנותה בטיפול.

התביעה נדחית.

מאחר והתביעה נדחתה עקב אי הרמת נטל ההוכחה, איני עושה צו להוצאות.

המועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי הוא 15 יום מיום מתן פסק הדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' אדר תשע"ה, 26 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.