הדפסה

בוחניק(אחר/נוסף) נ' מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ ח.צ. 52004254

בפני כב' השופט רמזי חדיד
התובע
עמרי בוחניק

נגד

הנתבעת
מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ ח.צ. 52004254

החלטה

1. להלן החלטתי בבקשת התובע למחיקת חלק מהסעיפים הנטענים בכתב ההגנה אשר הגישה הנתבעת.

2. להלן סיפור המקרה כעולה מכתב התביעה:

ביום 1.8.12 היה התובע מעורב בתאונת דרכים קשה אשר כתוצאה ממנה הוא סבל מפגיעה רב מערכתית (להלן: ''התאונה''). במועדים הרלוונטיים לתביעה הנתבעת ביטחה את התובע בפוליסת ביטוח חיים הכוללת, בין היתר, כיסוי עבור אובדן כושר עבודה ונכות מתאונה וכן שחרור מתשלום פרמיות.

בעקבות התאונה פנה התובע באמצעות בא כוחו לנתבעת ב דרישה לקיום התחייבויותיה בהתאם לפוליסה, אולם הנתבעת דחתה את דרישתו במכתבה מיום 29.11.12 (להלן: "מכתב התשובה"), בו נאמר כדלקמן:

"1. בהתאם לתנאי נספח הפוליסה – שמספרו 175 –

'חבותה של החברה, על פי הפוליסה, נכנסת לתוקפה במועד התחלת הביטוח, כמצוי בפוליסה אולם זאת בתנאי ששולמה במלואה הפרמיה הראשונה, הנקובה בהודעת החיוב הראשונה המוצאת על ידי החברה, וכן שהמבוטח חי בתאריך תשלומה ובתנאי נוסף שמיום שנעשתה למבוטח הבדיקה הרפואית או מיום חתימתו על הצהרת הבריאות, לפי העניין, ועד ליום שבו הסכימה החברה לכריתת חוזה הביטוח על פי הפוליסה, לא חל שינוי בבריאותו, במצבו הגופני, במקצועו או בעיסוקו של המבוטח.

2. בבירור שערכנו בחברה הפוליסה שבנידון לא נכנסה לתוקפה בעת קרות מקרה הביטוח, לפיכך אין באפשרותנו לברר את החבות הנטענת."

3. לטענת התובע, חלק מהסעיפים בכתב ההגנה חורגים מנימוקי הדחייה שנטענו במכתב התשובה, זאת בניגוד להנחיות המפקח על הביטוח ולהלכה הפסוקה. בנידון הפנה התובע לסעיפים 2 (החל מהמילה "מרמה"), 3-4, 6 (החל מהמילים "הנתבעת תטען"), 12 – 13 (החל מהמילים "מבלי לפגוע"), 28 (החל מהמילים "מבלי לפגוע") ו-31 (החל מהמילים "הצעת הביטוח").

4. הנתבעת הגישה תגובתה לבקשה, ולאחר שעיינתי ושקלתי מכלול טענות הצדדים, ניתנת להלן החלטתי.

5. הנתבעת מעלה טענה מקדמית ולפיה הבקשה מוגשת באיחור מבלי שהתובע הקדים ופנה אליה בנדון , וזאת בניגוד לתקנה 91(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי ומטעם זה בלבד יש לדחותה על הסף .

אין בידי לקבל טיעון זה, ואנמק:

בתקנה 91 לתקנות סדר הדין האזרחי, נקבע כדלקמן:

"א. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל עניין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו; כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להורות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה.
ב. בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת הוראה כאמור בתקנת משנה א' אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או התשובה, לפי המאוחר בבקשה למחוק או לתקן את העניין או את כתב הטענות."

מלשון התקנה עולה כי עניינה הוא בטיעון "שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו", זאת ותו לו.

בספרו של קשת "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, הלכה ומעשה" , מהדורה 15, כרך א' נאמר כי עניין "שאין בו צורך" בהתאם לתקנה הוא "עניין שהוכחתו לא תסייע לצד מן הצדדים והרי הוא נכנס לגדר מחלוקת משפטית שאפשר להקדימה לבירור העובדתי ובאופן זה לחסוך זמן שיפוטי וטורח של הבאת ראיות. מכוח התקנה האמורה ועל פי בירור מקדמי כזה, יוכל בית משפט להגיע להחלטה למחוק כתב טענות כלשהו, כולו או מקצתו" (שם בעמוד 521-522).

מן הכלל אל הפרט.

6. סעיפי כתב ההגנה עליהם מלין התובע עניינם בטענות למעשה מרמה אשר הביאו, כביכול, להנפקת הפוליסה, אי כניסת הפוליסה לתוקף במועד אירוע התאונה והסתרת מידע ופרטים חיוניים מהנתבעת שלו ידעה אודותיהם טרם ההתקשרות בחוזה הביטוח, היא הייתה נמנעת מאותה התקשרות.

הטענות לעיל אינן בבחינת "עניין שאין בו צורך" כהגדרת המלומד קשת לעיל, ובוודאי ובוודאי אין לומר כי מדובר בטענות מבישות או כאלה העלולות להפריע לדיון הוגן בתובענה. כמו כן, אין בפי מי מהצדדים בעלי הדין כל טענה כי טענות ההגנה נשוא הבקשה עלולות לסבך, לסרבל או להשהות את הדיון בתביעה ללא צורך. יוצא איפוא כי בקשה דנן אינה חוסה תחת הוראות תק' 91 לתקנות סדר הדין האזרחי ולפיכך אי קיום התנאים הקבועים בה, אינו חורץ את גורלה.

אפנה כעת לדיון בטענות הצדדים לגופן.

7. ביום 9.12.98 הוציא המפקח על הביטוח הנחיות לחברות הביטוח, בזו הלשון:

"3. מבוטח או צד ג' המגיש תביעה לחברות הביטוח (להלן: 'התובע') זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו. הסברים ארוכים ושונים שנמסרו לתובע, בשיחות טלפון רבות ארוכות ומנומקות ככל שיהיו, אינן משנות את העובדה שללא מסמך כתוב בו מוצגת עמדתה של המבטחת, התובע אינו יכול להתייעץ עם גורמים מקצועיים ולפיכך גם אינו יכול לכלכל את צעדיו.

4. כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחייה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן, לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחייה, אותו יכולה לטעון בהזדמנות הראשונה.

5. על מנת שהתובע יוכל להתמודד עם טענת המבטחת הדוחה את תביעתו ואולי אף יצליח לשכנע אותה לשנות עמדתה, עליו לקבל עמדתה המפורטת בכתב. "

בהמשך, ביום 29.5.02 הוציא המפקח על הביטוח הנחיה נוספת המרככת למעשה את ההנחיות לעיל, ולפיה:

"חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק מקום בו מדובר בעובדות או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה"

8. בתי המשפט בישראל אימצו את הנחיות המפקח על הביטוח לעיל ומצאו כי הן מתחשבות בחובת תום הלב בשלב ביצוע חוזה הביטוח ותורמות לצמצום אי השוויון הקיים בין המבטח לבין המבטחת. בנדון נפסק ב- בר"ע (מחוז-ת''א) 1182/05 אסולין נ' הפניקס הישראלי (פורסם בנבו) כדלקמן:

"מן המקובץ עולה כי חובת תום הלב בניהול משא ומתן בעת שנדרש ביצועו של חוזה ביטוח היא העומדת ביסוד ההנחיה ומטרתה לשים קץ לתופעה של מניעת מידע מן המבוטח ביחס לנימוקים לדחיית תביעתו או דחיית תביעות ללא הנמקה סבירה ו'שליפתן' של טענות מפתיעות בכתב ההגנה...

'מעבר לדרוש, אציין כי להשקפתי מטרת ההנחיה היא לחייב את המבטחת לבדיקה יסודית של כל תביעה, אותה היא שוקלת לדחות וב כך למנוע ניצול כוחה הכלכלי העדיף על פני המבוטח, אשר לא אחת מותש מהמשא ומתן העקר ומוכן להגיע להסדר פשרה שאינו משקף את נזקו וזכויותיו. אם אכן יפעלו המבטחות על פי ההנחיה ויבדקו את העובדות באופן יסודי, יהיה בכך כדי למנוע הודעות דחייה בלתי מבוססות כפתח למשא ומתן בו יש לחברה יתרון ברור על המבוטח."

על פסק הדין לעיל הוגש ערעור לבית משפט העליון בתיק רע''א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אסולין (פורסם בנבו), אולם בית המשפט סמך את ידו על קביעת בית המשפט המחוזי, ופסק באומרו:

"הנחיות אלו משקפות את המדיניות המשפטית שהוצגה לעיל בדבר ההגנה על המבוטחים וצמצום אי השוויון בינם לבין המבטחת, הן אף עולות בקנה אחד עם עקרונות של יעילות משפטית, שכן מבוטח שבפניו תיפרש עמדה ברורה ומנומקת של המבטחת בנוגע לתביעתו, יוכל להעריך את כדאיותה של הגשת תביעה בבית משפט. לכך חשיבות מהיבטים שונים, של המבוטח ושל בתי המשפט כאחד"

9. דא עקא, לכלל ולפיו חברת הביטוח מנועה מהעלאת טענות הגנה שלא עלו בהזדמנות הראשונה, נקבעו חריגים בפסיקה. ב-ת.א (מחוזי-חיפה) 739/01, בש"א 12838/02 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גידולי שדה נטופה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ תק-מח 2002(4) 2366, נפסק כדלקמן:

"הנחיות המפקח שני חלקים לה, באחד מורה המפקחת לחברות הביטוח לפרט את כל הטענות המשמשות אותן בעת שהן מחליטות לדחות תביעת מבוטח. חלקה השני של ההנחיה, בהטחת סנקציה על חברות הביטוח, לאמור מבטח שלא פרט נימוק מסוים, לא יוכל להביאו בהליכים משפטיים שיתקיימו בין הצדדים. יחד עם זאת בית המשפט מסייג את קביעתו וקובע כי בשני המקרים הבאים יהיה קשה להחיל את הסנקציה שנקבעה בהנחיית המפקחת על הביטוח: הראשון, מקרה בו מדובר בעובדה שנודעה למבטח לאחר שהמבטח דחה את תביעת המבוטח, והמבטח לא יכול היה לדעת העובדה שנתגלתה עת פעל לבירור חבותו. והשני, מקרה בו הסנקציה של פי הנחיית המפקח על הביטוח תרחיב את מסגרת הכיסוי הביטוחי גם על הסיכונים, שמלכתחילה לא היו מבוטחים על פי חוזה הביטוח"

גם בפסק דין אסולין לעיל התייחס בית משפט העליון לחריגים של הכלל ופסק באומרו:

"ייתכנו נסיבות – אם גם חריגות – שיצדיקו העלאתן של טענות נוספות בבית המש פט מעבר לנטען בתשובות המבטחות למבוטחים, והדלת לא תינעל כליל. נסיבות אלה, בסופו של יום, יהיו כאלה שהצדק זועק בהן כנגד יישום ההנחיה, כגון שנטען למרמה של המבוטח... ואין מקום לקבוע רשימה סגורה. זאת בנוסף לסייגים שבהנחיית המפקח מיום 23.5.02, כאמור" (ההדגשה אינה במקור – ר.ח)

מן הכלל אל הפרט.

10. בהתאם להנחיות המפקח על הביטוח, והסייגים כפי שנקבעו הן באותן הנחיות ובהלכה הפסוקה, אין כל פסול בטענות שהעלתה הנתבעת בכתב ההגנה, ואשר עניינן בטענה כי התאונה נשוא התביעה אירעה לפני התקשרות הצדדים בהסכם הביטוח תוך הטעייתה על ידי התובע או מי מטעמו לחשוב כי התאונה טרם אירעה. אם לא תאמר זאת, משמעות הדבר תהיה הרחבת הכיסוי הביטוחי בהתאם לפוליסה לסיכון שכבר התממש במועד התקשרות הצדדים בהסכם הביטוח, תוצאה שאין הדעת סובלת.

הנטען בסעיף 2, 4, 6 סיפא (החל מהמילים "הנתבעת תטען כי הכיסוי הביטוח שהופק לתובע..." ועד לסוף הסעיף), ס''ק 12(6), 12(7) (מתחילתו ועד למילה "שהוצג"), ו-12(10), 23, 28 ו-31 סיפא (החל מהמילים "הצעת הביטוח לא נתקבלה" ועד לסוף הסעיף ולהוציא המילים "לחילופין נמסר לתובע ו/או למי מטעמו כי הצהרת הבריאות אינה עדכנית ולפיכך היא מוחזרת כדי שיעדכן אותה נכון לאותו מועד"), כל אלה הם סעיפים שבהם עלתה טענת המרמה ולכן אין להורות על מחיקתם והבקשה ביחס אליהם נדחית.

11. שונה המצב ביחס לסעיף 3 לכתב ההגנה עליו מלין התובע גם כן. באותו סעיף העלתה הנתבעת טענה באשר למועד קבלת מסמכים עדכניים באיחור, טיעון שניתן היה להעלותו במסגרת מכתב התשובה ומשלא כך נעשה, אין להתיר לנתבעת העלאתו במסגרת כתב ההגנה ואני מורה על מחיקתו .

האמור לעיל נכון גם ביחס לנטען בסעיף 31 לכתב ההגנה , לפיו "לחילופין נמסר לתובע ו/או למי מטעמו כי הצהרת הבריאות אינה עדכנית ולפיכך היא מוחזרת כדי שיעדכן אותה נכון לאותו מועד", ולפיכך אני מורה על מחיקתו של חלק זה מתוך הסעיף .

12. בסעיף 12 לכתב ההגנה (למעט ס"ק 6-7 ו-10 אליהם התייחסתי לעיל) העלתה הנתבעת טענות מטענות שונות בדבר אי גילוי מידע ופרטים מהותיים על ידי התובע או מי מטעמו טרם התקשרות הצדדים בהסכם הביטוח. טיעון זה יכול להשתלב בטענת המרמה, ולפיה, התאונה אירעה לפני ההתקשרות בהסכם הביטוח מבלי שהתובע או מי מטעמו גילו זאת ל נתבעת. רק בהקשר האמור יש להתיר טיעונים אלה.

13. לסיכום, הבקשה מתקבלת ביחס לסעיף 3 וחלק מסעיף 31 לכתב ההגנה (כאמור בסעיף 11 סיפא לעיל) ולפיכך אני מורה על מחיקתם מכתב ההגנה.

הבקשה נדחית ביחס ליתר סעיפי כתב ההגנה עליהם הלין התובע, ובכפוף לאמור בסעיף 12 לעיל.

כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, כ' סיוון תשע"ד, 18 יוני 2014, בהעדר הצדדים.