הדפסה

בוארון נ' היועץ המשפטי לממשלה

בפני
כב' השופטת חני שירה

המבקש
בנימין בוארון ת.ז. XXXXXX363

נגד

המשיב
היועץ המשפטי לממשלה

פסק דין

עניינו של פסק דין זה בתביעה של שינוי גיל של בגיר ילידת לוב אשר עלה לישראל בספטמבר 1949 עם הוריו והמבקש לשנות את גילו מהשנה הרשומה 15/07/1944 לשנה הניטענת להיות שנת לידתו 15/03/1943.

למבקש אין שום תעודה/מסמך לאימות תביעתו. לטענתו מעולם לא הונפקה לו תעודת לידה.

המדינה, בתגובתה שבכתב, התנגדה לבקשה בהעדר כל ראייה לבקשה. אף מהמסמכים שבתיק המרשם מצאה כי המבקש רשם בבקשות שונות את שנת לידתו כשנה הרשומה.

לטענת המדינה הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ומתברר כי למבקש אינטרס כלכלי -קבלת גימלאות לפי החוק של נכי רדיפות הנאצים.

לבקשה צירף המבקש את תצהירה של אחותו הגדולה, מיסה כלפון, אשר כתבה שהיא יודעת שהיא גדולה מהמבקש ב-8 שנים.

התקיים דיון, נחקרו המבקש והעדה. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

האחות סיפרה בעדותה כי לעת שנולד המבקש הייתה בת 8 והייתה בכתה א' בלוב. לטענתה שם מתחילים ללמוד בכתה א בגיל 8.

העדה סיפרה כי 3-4 חודשים לאחר לידת המבקש פרצה המלחמה ואז המשפחה ברחה מטירפולי לכפר זאויה. המבקש היה אז תינוק.
המבקש סיפר כי אימת את שנת לידתו הנטענת לאחר שבדק ומצא כי אכן באותה שנה שנת לידתו הנטענת, 1943, פרצה המלחמה. הוא שאל את הוריו והם סיפרו לו שהם ברחו עימו כשהיה תינוק בן 3,4 חודשים לכפר. באותה שנה אכן היתה אחותו, העדה , בת 8 שכן בתעודת הלידה שלה כתוב שנולדה בשנת 1935. הוצגה תעודת הזהות של העדה ובה מופיעה תאריך לידתה כ-05/08/1935.
המבקש סיפר כי לעת עליתם ארצה, הוריו לא ידעו קרוא וכתוב. אביו ציין רק את תאריך הלידה של בתו הבכורה ואחריה אמר כי כל שנתיים נולד ילד אחר. גם לפי ספירה זו הוא, התובע, צריך היה להירשם כיליד 1943.
המבקש אישר כי תיקון התאריך נחוץ לו לקבל פיצויים המגיעים לנפגעי הכיבוש הנאצי.
המדינה, בסיכומיה שבה על עמדתה שאין לקבל את הבקשה אם כי אף כי נציגה התרשם ואמר כי העדים עשו מאמץ אמיתי לשפוך אור על הנתונים.

דיון והכרעה:

יש להיענות לתביעה לתיקון גיל.

שמעתי את המבקש והוא עשה רושם אמין ושכנע כי אכן טרח ובדק מבחינה הסטורית את הנתונים של התקופה הרלוונטית על מנת לאמת את טענתו לתאריך לידתו הנטען.

אף התברר כי כאשר עלה המבקש לארץ בשנת 1949 התקבל ישר לכתה א' ולא לגן. עובדה זו מאמתת את טענתו כי היה בן 6 ולא בן 5. אף ב"כ היועמ"ש ציין כי עובדה זו מוזרה ואינה תומכת בהיותו בן 5 אז ( כלומר יליד 1944 כפי שנרשם).

אין ספק כי רישום תאריכי הלידה לעת עליית המבקש והוריו לארץ לא נעשה על סמך מסמכים כלשהם וההורים שהיו להם 10 ילדים לא ממש ידעו את הגילאים המדויקים של כל אחד מהם. כך שממילא הגילאים שנרשמו לעת העלייה לארץ, לא נרשמו באופן מדויק או נכון וזאת בלשון המעטה, לאור המתואר.

קיבלתי את טענת המבקש כי דרך רישום שנת הלידה היתה באופן שהאב אמר בערך בת כמה הבכורה וכי כל שנתיים נולד ילד אחר. אכן בתאריכי הלידה של אחיו עד אליו , העיקרון נשמר.

אכן יש שיקול כלכלי בבקשה שכן המבקש יהיה זכאי לפנות ולבקש פיצויים על פי החוק לנפגעי פעולות הנאצים, משכך הנטל מוגבר. אך למרות הנטל המוגבר שוכנעתי כי יש לקבל את הבקשה לאור המפורט לעיל.

לאור האמור לעיל מתקבל התביעה. אני מורה למשרד הפנים לשנות ברישומיו את שנת לידתו של המבקש ליום 15/03/1943 במקום התאריך הרשום .

פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים.

תואיל מזכירות ביהמ"ש להעביר העתקי פסה"ד לב"כ התובע ולפרקליטות מחוז מרכז.

ניתן היום, י"ג שבט תשע"ה, 02 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.