הדפסה

בג"ץ 9355/05 אוניברסיטת בר אילן נ. בית הדין הארצי ...

פסק-דין בתיק בג"ץ 9355/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 9355/05

בפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין

כבוד השופטת ע' ארבל

כבוד השופט ד' חשין

העותרת:
אוניברסיטת בר-אילן

נ ג ד

המשיבים הפורמליים:
1. בית הדין הארצי לעבודה

2. בית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב-יפו

המשיבים:
3. ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת בר- אילן ו-25 אח'

עתירה למתן צו על-תנאי

תאריך הישיבה:
ג' באדר תשס"ז
(21.2.2007)

בשם העותרת:
עו"ד ח' ברנזון; עו"ד א' ברנזון

בשם המשיבים 3:
עו"ד א' לין; עו"ד א' ז'ילוני-קליימן; עו"ד נ' דויד

פסק-דין

השופט ד' חשין:

1. זוהי עתירה להורות כי יבוטלו חלקית פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בעס"ק 1019/04 ופסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו בס"ק 61/03, ככל שהם נוגעים לקביעה בדבר הצמדה גורפת של תנאי העבודה של חברי הסגל באוניברסיטת בר אילן לתנאי העבודה של חברי הסגל באוניברסיטה העברית בירושלים, מכוח הסדר הצמדה קיבוצי משנת 1965.

2. ביום 15.10.02 החליטה ועדת הקבע של אוניברסיטת בר-אילן (להלן – האוניברסיטה) על קיצור תקופת תוקפה למפרע של העלאות בדרגה אקדמית לתקופה של 6 חודשים (להלן – ההחלטה). בעקבות זאת, פנה המשיב 3, ארגון עובדים המייצג את המרצים הבכירים באוניברסיטה (להלן – הארגון) לבית הדין האזורי לעבודה. הארגון טען כי ההחלטה מהווה הפרה חד צדדית של הסכמים קיבוציים ואחרים שחלו באוניברסיטה מזה למעלה משני עשורים (להלן – ההסכמים), ולפיהם העלאה בדרגה של חברי הסגל האקדמי, לצורך חישובי השכר, הינה בעלת תוקף למפרע מהראשון לחודש אוקטובר של השנה האקדמית בה הוחלט על פתיחת ההליך להעלאה בדרגה (להלן – הסדר התחולה למפרע).

3. הארגון טען כי הסדר התחולה למפרע עוגן בהסכמים הבאים: הסכם מיום 25.2.65 בין האוניברסיטה ובין איגוד סגל המרצים וארגון המדריכים והאסיסטנטים (להלן – הסכם 65), בו הוסכם כי תנאי העבודה של חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה יהיו זהים לאלו החלים באוניברסיטה העברית בירושלים; הסכם מיום 26.11.78 בין האוניברסיטה העברית בירושלים לבין ארגון הפרופסורים והמרצים הבכירים, בו עוגן הסדר התחולה למפרע באוניברסיטה העברית; והחלטת "ועדה פריטטית" של האוניברסיטה בו אומץ, רובו ככולו, הסדר התחולה למפרע. כן טען הארגון לקיומו של נוהג רב שנים של תחולה למפרע כאמור.

4. בית הדין האזורי קבע כי "הנוהג רב השנים" עיגן את ההסכמות שבין הצדדים, מבלי להידרש לשאלת תקפותו של הסכם 65, ועל כן קיבל את בקשת הארגון לבטל את ההחלטה. בית הדין הארצי אישר את פסק הדין של בית הדין האזורי בקבעו אף הוא כי הסדר התחולה למפרע מבוסס על נוהג, ומשכך לא מצא צורך לבחון מה מקורו. נוהג זה, כך קבע, הינו "מקור זכויות עצמאי" שממשיך להתקיים גם לו עברו מקורותיו ההסכמיים מהעולם.

5. העותרת אינה חולקת בפנינו על קיומו של הנוהג הנזכר לעיל. ואולם, לטענתה, טעותם של בתי הדין, האזורי והארצי, טמונה בכך שלא התייחסו לטענותיה בעניין ביטולו של הסכם 65 בשלוש הזדמנויות שונות, האחרונה שבהן בשנת 1997. לטענתה, מפסק דינו של בית הדין הארצי, ובמיוחד מאמרתו כי הנוהג תקף "גם לו עברו ההסכמים מן העולם", נוצרת אי בהירות בדבר מעמדו של הסכם 65. משכך, חוששת העותרת, כי מהאמרה ישתמע שהסדר 65 עדיין בתוקף, והוא, מבלי שניתן לה יומה בעניין זה. לטענתה, התעלמות בתי הדין מהעובדה שהסכם 65 בוטל מהווה טעות משפטית מהותית, ואף עולה עד כדי פגיעה קשה בכללי הצדק הטבעי, באופן המצדיק את ביטולם החלקי של פסקי הדין והחזרת הדיון בסוגיית הסכם 65 לבית הדין האזורי לעבודה.

הארגון, מנגד, טוען כי אין יסוד להתערבותו של בית משפט זה בפסיקת בתי הדין, וכי כל מטרת העתירה היא להשפיע על הליכים אחרים המתנהלים במקביל והסובבים אף הם סביב הסכם 65. לטענתו, העותרת לא מצביעה על כל טעות בפסק הדין, או על נושא בעל חשיבות עקרונית, וכל תכלית עתירתה היא למנוע טענה עתידית בדבר קיומו של השתק פלוגתא בעניין תוקפו של הסכם 65. לדידו, ההכרעה בדבר תוקפו של הסכם 65 אינה צריכה לעניין, וראוי שתידון בהליך נפרד, כאשר תהיה לה נפקות קונקרטית.

6. לאחר שמיעת טענות הצדדים בפנינו ושקילתן, באתי למסקנה כי דין העתירה להידחות. הלכה פסוקה היא, שהתערבותו של בית משפט זה בפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה הינה מצומצמת, בהיותה מוגבלת למקרים בהם נפלה טעות משפטית מהותית בפסיקתו והצדק מחייב את ההתערבות (בג"צ 1157/07 ברזילי נ' בית הדין הארצי לעבודה, ניתן ביום 13.2.07; בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673). בענייננו, העותרת קובלת על כך שבתי הדין לא קבעו כי הסכם 65 בוטל או נזנח על ידה. לא נמצאה לי עילה להתערב בכך. לצורך ההכרעה בסכסוך שהצדדים מביאים לפניו, אין בית המשפט נדרש להכריע גם בכל אחת ואחת מהפלוגתאות העובדתיות המובאות בפניו. הבחירה אלו מבין הפלוגתאות הללו צריכות להכרעה בליבו של הסכסוך הינה פרקטיקה של יום-יום בעשייה השיפוטית. במקרה דנן, בתי הדין לא ראו צורך להתייחס באופן נרחב וממצה לשאלת תוקפו של הסכם 65, משום שקבעו, עובדתית, כי הסדר התחולה למפרע מבוסס על נוהג. ברי כי אין בכך טעות משפטית מהותית (אם בכלל) המצדיקה את התערבותנו. מכל מקום, ומבלי לנקוט כל עמדה בעניין, ההכרעה בשאלה, האם יש בקביעות בתי הדין משום מעשה בית דין כלשהו בנוגע להסכם 65, מקומה להתברר בערכאה דיונית, ככל שיתעורר צורך להכריע בשאלה זו.

7. אציע אפוא לחבריי לדחות את העתירה. העותרת תשלם למשיב 3 שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ש"ח.

ש ו פ ט

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

אני מסכים.
המשנה לנשיאה

השופטת ע' ארבל:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

לפיכך הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט ד' חשין.

ניתן היום, כ"ח באדר התשס"ז (18.3.2007).

המשנה לנשיאה ש ו פ ט ת ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05093550_F03.doc חכ
מרכז מידע, טל' 02-XXXX666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il