הדפסה

בג"ץ 7580/10 נאייף עבוד נ. משרד החינוך

פסק-דין בתיק בג"ץ 7580/10

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 7580/10

בפני:
כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט ע' פוגלמן

העותר:
נאייף עבוד

נ ג ד

המשיב:
משרד החינוך

עתירה למתן צו על תנאי

בשם המשיב:
גיורא בלופרב

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

לפנינו עתירה בה מבקש העותר כי בית משפט זה יורה למשיב לתקן את המועד הנקוב באישור השקילות המקורי שהונפק לו כך שיצויין בו כי אישור השקילות תקף מיום 31.9.2001 ולא מיום 8.10.2001.

עובדות והליכים קודמים

1. כנטען בכתב העתירה, העותר הינו שוטר המשרת מזה כשלושים שנה במשטרת ישראל והוא למד בשלוחת אוניברסיטת HUMBERSIDE הבריטית בישראל (להלן: האוניברסיטה) בין השנים 2000-1998. עוד נטען על ידי העותר כי בחודש ספטמבר 2000 סיים את לימודיו באוניברסיטה וכי ביום 8.10.2001 קיבל את אישור האוניברסיטה על סיום לימודיו וזכאותו לתואר (להלן: אישור האוניברסיטה). באישור האוניברסיטה נרשם כי העותר למד במסגרת האוניברסיטה בין חודש ספטמבר 1998 לבין חודש ספטמבר 2000 וכי זכאותו לתואר אושרה על ידי האוניברסיטה ביום 8.10.2001. העותר פנה לגף להערכת תארים במשיב, האמון על הוצאתם של אישורי שקילות לצורך הערכת והכרה בתארים ממוסדות לימוד זרים. ואולם, בשל גילויה של פרשה אשר נודעה לימים כ"פרשת אוניברסיטת לטביה" עוכב במשך ארבע שנים הטיפול בהוצאתם של אישורי השקילות.

2. על פי הנטען בעתירה, ביום 5.2.2006 קיבל העותר מהמשיב אישור שקילות לתואר ראשון במנהל עסקים בינלאומי (להלן: אישור השקילות). באישור השקילות, המסתמך על מועד הזכאות לתואר כפי שנקבע באישור האוניברסיטה, נרשם כי מועד זכאותו של העותר הוא ביום 8.10.2001. עוד עולה מהעתירה כי לאחר קבלת אישור השקילות פנה העותר למחלקת כוח אדם במשטרת ישראל בבקשה להזנת אישור השקילות לצורכי שכר וכתוצאה מכך היה אמור לקבל תוספת שכר של 20%. נטען, כי משטרת ישראל השיבה לעותר שבהסתמך על נוהל פנימי המסדיר את נושא ההכרה בתארים לצרכי שכר, נקבע כי רק מי שהיה זכאי לקבלת התואר לפני יום 1.10.2001 יהיה זכאי לתוספת שכר של 20%, אך מכיוון שמועד זכאותו לתואר של העותר נקבעה ליום 8.10.2001 הרי שעל פי הנוהל זכאי העותר לתוספת שכר בגובה של 6% בלבד. במשטרת ישראל הפנו את העותר להסדרת העניין אל מול המשיב, אשר הפנה את העותר לאוניברסיטה. העותר פנה לאוניברסיטה באמצעות ב"כ ששלח לאוניברסיטה מכתב המנוסח בשפה האנגלית ואשר מפרט את מהות ופרטי בקשתו. ביום 12.3.2008 השיבה האוניברסיטה כי פנייתו של העותר התקבלה אצלה. ברם, לטענת העותר עד ליום הגשת עתירה זו לא התקבלה תגובת האוניברסיטה לגופו של עניין.

3. לטענת העותר, ביום 31.12.2008 הוגשה על ידו תביעה בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בת.א. 59295/08 כנגד המשיב, משטרת ישראל והאוניברסיטה. כנטען, לבקשת המדינה הועבר התיק לדיון בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה בתיק מספר 17414/02/09. כפי שעולה מהעתירה, ביום 14.9.2009 ניתן תוקף של פסק דין להצהרות והסכמות הצדדים במסגרת ההתדיינות בבית הדין האיזורי לעבודה. לפיכך, נקבע כי ככל שהעותר ימציא אישור זכאות מהאוניברסיטה לתאריך מוקדם מיום 1.10.2001, הרי שהמשיב יפעל להמצאת אישור שקילות מתוקן. העותר מחק את תביעתו כנגד האוניברסיטה בבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה על מנת שיוכל להגיש כנגדה תביעה חדשה בבית המשפט המוסמך.

4. כנטען, ביום 4.11.2009 הגיש העותר תביעה חדשה נגד האוניברסיטה בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו בת.א. 4690-11-09 וזו נדונה לפני השופטת ח' פלינר. משהאוניברסיטה לא הגישה כתב הגנה, לאחר שניתן לעותר היתר להמצאה מחוץ לתחום השיפוט והוא הומצא לאוניברסיטה כדין, ביום 24.6.2010 ניתן לבקשת העותר פסק דין בהיעדר הגנה כנגד האוניברסיטה (להלן: פסק הדין), לפיו:

"ניתן פסק דין כנגד הנתבעת 1 [האוניברסיטה – י.ד.] כמבוקש, לנוכח העובדה כי בוצעה מסירה כדין של כתבי הטענות לידיה ולא הוגש כתב הגנה במועד. בנוסף, הנתבעת 1 זומנה כדין לדיון היום ובחרה שלא להתייצב וגם מן הטעם הזה יש לתת פסק דין נגדה. במעמד זה נחתמת הפסיקתא אשר הוגשה על ידי בא כח התובע [העותר – י.ד.]".

להלן נוסח הפסיקתא שנחתמה על ידי בית משפט השלום (להלן: הפסיקתא):

"1. ניתן צו המורה ל-UNIVERSITY OF LINCOLNSHIRE & HUMBERSIDE לתקן ולהמציא לתובע את שני אישורים המצ"ב כנספח "א" ו- נספח "ב" לפס"ד, באופן שבכל מקום שבו נרשם – Date of eligibility 8 th October 2001 או 8 th October 2001 ירשם Date of eligibility – 30 th September 2001 .
2. ניתן צו המורה ל-UNIVERSITY OF LINCOLNSHIRE & HUMBERSIDE כי התאריך שנרשם באישורים אשר עותק מקורי מהם מצוי בידי התובע והעתקם מצ"ב לפס"ד כנספחים "א" ו-"ב", יתוקן באופן שבכל מקום שנרשם Date of eligibility 8 th Octopber 2001 או 8 th October 2001 ישונה התאריך בהתאמה ל- 8 th October 2001 [ככל הנראה מדובר בטעות קולמוס והכוונה הייתה ל- 30 th September 2001 – י.ד.] או Date of eligibility 30 th September 2001 ויחשב כניתן ביום 30.9.01 (ההדגשה במקור – י.ד.).
3. התובע יהיה זכאי להגיש את פס"ד לוועדה להערכת תארים אקדמיים מחו"ל להוצאת אישור שקילות מתוקן בהתאמה".

5. לאור פסק דין זה לפיו רשאי העותר להגיש את פסק הדין למשיב לצורך הוצאת אישור שקילות מתוקן, ביום 24.6.2010 פנה העותר למשיב תוך צירוף פסק הדין כמו גם פסק הדין שניתן בהסכמה בבית הדין האיזורי לעבודה בחיפה. כנטען, ביום 3.8.2010 ענה המשיב לב"כ העותר כי בקשתו של העותר נדחתה שכן בהתאם לפסק הדין שניתן בהסכמה בבית הדין האיזורי לעבודה הסכים המשיב להוציא אישור שקילות מתוקן רק אם ינפיק העותר אישור מתוקן מטעם האוניברסיטה וזה האחרון לא הומצא. לאור תשובה זו סבור העותר כי לא נותרה לו כל אפשרות אחרת זולת הפניה לבית משפט זה בבקשה שיורה למשיב לתקן את אישור השקילות.
דיון והכרעה

6. דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי להורות על קבלת תגובת המשיב בשל קיומו של סעד חלופי.

7. אכן, לפי פסק דינה של השופטת פלינר רשאי היה העותר להגיש את פסק הדין למשיב לשם הוצאת אישור שקילות מתוקן, אך אין לראות בפסק דין זה כמחייב את המשיב להוציא אישור שקילות מתוקן. פסק הדין ניתן כנגד האוניברסיטה ואינו מכוון כנגד המשיב אשר כלל לא היה צד להליך זה. מעבר לכך, כל שהמשיב התחייב לו בבית הדין האיזורי לחיפה הוא כי אם האוניברסיטה תנפיק אישור מתוקן מטעמה הרי שהוא ינפיק אישור שקילות מתוקן. לכן, משעה שניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד האוניברסיטה היה צריך העותר לנקוט בפעולות לשם אכיפתו על מנת שהאוניברסיטה תתקן את האישור מטעמה כך שניתן יהיה להגישו למשיב לשם הוצאת אישור שקילות מתוקן. כך למשל, כפי שפנה ב"כ העותר באמצעות מכתב המנוסח באנגלית לרשויות האוניברסיטה עובר למתן פסק הדין שניתן בבית משפט השלום, כך יכול היה העותר לשוב ולפנות בכתובים לרשויות האוניברסיטה לאחר מתן פסק הדין ובו להסביר את מצב הדברים לפיו ניתן פסק דין כנגד האוניברסיטה המחייב אותה לפעול בעניינו. כמו כן, יכול היה העותר, לאחר פנייה כאמור, לנקוט בהליכים העומדים לרשותו מכוח פקודת ביזיון בית המשפט אשר יתכן שהיו מביאים את האוניברסיטה לתיקון אישור הזכאות. מעבר לכך, כיוון שעסקינן בעתירה פרטנית יכול היה העותר להגיש תובענה לבית הדין האיזורי לעבודה מכח סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, שכן עסקינן בסוגיה שיש לה השלכה לתנאי העבודה וליחסי העבודה (ראו למשל: בג"ץ 1398/07 ד"ר יעל לביא-גולדשטיין נ' משרד החינוך-הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל (לא פורסם, 10.5.2010), סעיף 19]. עוד יכול היה העותר לפעול לאכיפת פסק הדין בערכאות המשפטיות באנגליה. דהיינו, לעותר עומדות אפשרויות נוספות ומגוונות אותן לא מיצה בטרם פנה לבית משפט זה אשר יש בהן להביא להגשמת התוצאה המצופה על ידו. לפיכך, עסקינן בנסיבות בהן קיים סעד חלופי העומד לרשות העותר ומשכך דין העתירה להידחות על הסף [ראו למשל: בג"ץ 991/91 דוד פסטרנק בע"מ נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מה(5) 50, 59 (1991); כן ראו: אליעד שרגא ורועי שחר המשפט המינהלי עילות הסף 223 (2008)].

8. אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ב בחשון התשע"א (20.10.2010).

ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10075800_W01.doc הג + חכ/