הדפסה

ב"ל 37299-10-11 יחזקאל נ' המוסד לביטוח לאומי

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו

ב"ל 37299-10-11 דניאל יחזקאל נ' המוסד לביטוח לאומי

בפני :
כב' השופטת שרה מאירי

המערער
דניאל יחזקאל
ע"י ב"כ עו"ד ענת גלעד כרמל
נגד
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד ארן ספורטה

פסק דין

1. בפניי ערעור על החלטתה של הועדה הרפואית לערערים מ- 2.10.11, שקבעה למערער 5% בגין פ"ע מ- 22.12.01.

הועדה התכנסה בעקבות פס"ד (מ- 26.5.11) שניתן בהסכמה, ע"י כבוד הרשמת מ. מרגלית שקבע כדלקמן:

"עניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים על מנת שתשקול בשנית הענקת נכות אורטופדית ונוירולוגית בו זמנית בשים לב להלכה החדשה בבג"ץ 1634/09 המאפשרת זאת. כמו כן תשקול הועדה הפעלת תקנה 15 על כל חלופותיה לרבות ענין הגיל ...".
("פסה"ד"; "הועדה").

2. טוען המערער כי הועדה, בנגוד לסמכותה, ביצעה בדיקה קלינית חדשה. הועדה אינה רשאית ליצור "ממצאים" חדשים, כשם שאין למערער זכות להגיש מסמכים חדשים (לתקופה שלאחר קיום הועדה).

לחלופין, עדיין קיימת אי בהירות וסתירות בהחלטת הועדה (סעיף 23) שכתבה כי מצאה "העדר החזרים בגפיים תחתונות" ומאידך, כי מדובר רק בתלונות סובייקטיביות, כי אין הפרעה אובייקטיבית.

הועדה חוזרת פעם שנייה על אותה טעות ולכן אין מקום להחזיר אליה הדיון.

עוד נטען כי נתבקשה לשקול תקנה 15 לחלופותיה, לרבות גיל והועדה הסתפקה באמירה לקונית "אין מקום להפעלת התקנה".
המערער הפנה לפס"ד צ'רלי ביטון.

3. משביקש המערער להשמע בפני המותב שיתן פסה"ד – הוריתי כי יוגשו סיכומי הצדדים.

המערער בסיכומיו חזר על נימוקי הערעור והשלים כדלקמן:
הועדה לא התבקשה "לקבוע נכות" באופן כללי, אלא להתייחס לנושאים מסוימים (בפסה"ד) ואינה מוסמכת מעבר לכך, אלא שפעולתה זו נתונה לבקורת שפוטית. לוועדה לא היה חסר מידע רפואי אלא בענייננו, חזרה על אותה בדיקה שממצאיה כבר היו בפניה. כשהתוצאה מרעה עם המערער היה עליה לספק הסבר רפואי שהיה מתקבל ללא עוררין.
לכן לא ברור מכח איזו סמכות חזרה וביצעה בדיקה, שאינה הכרחית לבצוע פסה"ד.
ודאי כך, כשב"כ המערער ביקשה שהות להגיש חוו"ד (ד"ר קוריצקי), שתתייחס רק לממצאי הועדה שטרם פסה"ד, הועדה קיבלה בקשתה ודחתה הדיון. בישיבה המסכמת כשבידיה חווה"ד – ביצעה בדיקה חדשה ובכך רוקנה מתוכן חווה"ד שהביא המערער בהסכמת הועדה; חווה"ד הפכה לבלתי רלוונטית רק מפני שהמערער כן פנה במסגרת מגבלות הדיון בעקבות פסה"ד.

בסיכומיו מ- 9.7.12 טען המשיב כי יש לדחות הערעור בהעדר טעות משפטית.
משנדרשה הועדה לשקול בשנית הענקת נכות – רשאית היא לבצע כל בדיקה שתמצא לנכון.
הועדה הופנתה להלכה חדשה בתחום הנוירולוגי – ולפיכך, לא היה כל פסול בבדיקה קלינית.
כשנדרשת הועדה לשקול הן נכות אורטופדית והן נוירולוגית – לא ניתן לשלול סמכותה. הועדה התייחסה במפורט לתלונות המערער, לרבות לכל טענות בא כוחו ולחוו"ד מאוחרת, שאיננה מכח פסה"ד.

הועדה פעלה עפ"י הדין, לאחר שבדקה המערער בצורה יסודית ומקיפה (דב"ע לג/0-40 דולזר נ' המל"ל).

3. ולהכרעתי –

א. משמוחזר ענין לועדה עפ"י פס"ד, על הועדה לפעול עפ"י הוראותיו.

ב. קשה לראות בהתנהלות המערער עצמו בועדה כי "השאיר" לועדה לפעול עפ"י פסה"ד, שהרי לשיטתו, כל שהיה על הועדה לעשות הוא לפעול עפי"ו.
והנה – עיון בסעיף 19-20 לדו"ח מלמד כי המערער הגיש חוו"ד, הבהיר (הוא וב"כ) עמדתו לקביעות הועדה שטרם פסה"ד, תוך הסבר מה מבקש המערער ומדוע, תאר את מגבלותיו.

וביחס לתקנה 15 הסביר מה יש לשקול ומדוע יש להפעילה.
די לטעמי בכך, לדחיית טענותיו-הוא!

ג. לכך אוסיף – העובדה כי מצא לצרף חוו"ד "המתייחסת לממצאי הועדה" – האמנם, אין בכך, כשלעצמו, כדי לחייב הועדה בבדיקה, שהרי עסקינן בועדה שדנה בעניינו חודשים קודם לכן וברי כי עצם הגשת חווה"ד – מחייבת התייחסות (בלא שנזכיר כי לא ברור מכח מה, כך נהג המערער).
אף שעולה כי נקבע בחווה"ד נכות (ככל הנראה, על בסיס ממצאי הועדה טרם פסה"ד) אחרת מהועדה – נכון פעלה הועדה עת בדקה המערער בשנית ולוּ בשל כך, ע"מ שתתמודד – נכונה – עם חווה"ד שהוגשה, ולוּ למען הסר ספק ספיקא (וכשאחרת, היה נטען – כי לא התמודדה עם חווה"ד ...).
אך ע"מ לקבוע אחוזי נכות לממצאים – דומה כי לא נדרש המערער לחוו"ד מעודכנת!

ד. הועדה מציינת כי אין הפרעה נוירולוגית. כך לאחר שבדקה את המערער מציינת היא את ממצאיה וכי עסקינן בתלונות סובייקטיביות. כן הבהירה כי אינה מקבלת הדעה שבחווה"ד.
לאחר ששקלה כל אלה – דחתה הערעור, תוך שציינה כי נכותו הנוירולוגית יכולה להתאים למתואר בתקנה 29 (6) 1 דומה – 0%.
באשר לנכות האורטופדית – הותירה הנכות (5% לפי 37 (7) א' מחצית).

אין באמור טעות משפטית.
הועדה פעלה כמתחייב מפסה"ד ומהנתונים שהובאו בפניה.

ה. באשר לתקנה 15 – הועדה מציינת כי אין מקום לתקנה 15, משהמערער יכול לחזור לעבודתו.
אין לשכח כי למערער דרגת נכות בשעור 5%.
הועדה עפ"י ממצאיה והתרשמותה מציינת כי אין מניעה לעבודתו, לאור הנכות שמצאה – ולכן אין מקום להפעלת תקנה 15, משהמבקש יכול לשוב לעבודתו.
באשר לגיל – טענות המערער לא הפנו להבט זה של התקנה; מה גם שאם יכול הוא לחזור לעבודתו – אין כל פגם בפעולתה.

ו. הנה כי כן – בהעדר טעות משפטית בפעולת הועדה – אין לי אלא לדחות הערעור.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ' אב תשע"ב, 8 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.

ק/רוניתע/
4 מתוך 4