הדפסה

ב"ל 32169-10-11 ברון נ' המוסד לביטוח לאומי

בית דין אזורי לעבודה בתל אביב - יפו

ב"ל 32169-10-11 ברון נ' המוסד לביטוח לאומי

בפני
כב' השופטת דגית ויסמן

המערער:

אברהם ברון
ע"י ב"כ עוה"ד ענת גלעד - כרמל

נגד

המשיב:

המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד רנה הירש

פסק דין

1. ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק), על החלטת ועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 7.9.2011 (להלן – הועדה), אשר קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 19% בגין תאונה מיום 25.10.1998.

2. הועדה דנה בעניינו של המערער בעקבות פסק דין שניתן ביום 9.6.11 (בל 6692-01-11; בפני כב' השופטת לקסר, כתוארה אז; להלן – פסק הדין).

עניינו של המערער נדון בבית דין זה בהליכים קודמים:
ביום 12.10.10 ניתן פסק דין בתיק בל 4983/09 (כב' השופטת רוית צדיק);
ביום 22.9.08 ניתן פסק דין בתיק בל 7060/07 (סגן הנשיאה, כב' השופט טננבוים), אשר הורה על החלפת הרכב הועדה.

3. לטענת המערער, הוועדה לא התייחסה לשאלה שעמדה בפניה, והיא האם מגיעה נכות נוספת על הפגימה העצבית, כלומר - נזק נוסף שנובע מהפגיעה והוא העדר תחושה. במקום זאת, הוועדה הסבירה באריכות מדוע אין להקנות נכות בגין אין אונות, דבר שלא נדרש, לא נטען ואף לא הוענקה נכות ע"י ד"ר בנט. לגבי הנושא הרלוונטי בגינו העניק ד"ר בנט 20% – העדר תחושה, הועדה קבעה שאינה יכולה להעניק אחוזי נכות בתחום זה כי לא קיימת בדיקה אובייקטיבית לכך, ולכן קבעה נכות רק בגין רכיב אחד מכלל רכיבי הפגיעה.

המערער הוסיף וטען שהעדר בדיקה אובייקטיבית אינה עילה לאי מתן נכות. המחוקק מכיר בפגיעות שלהן מספר השלכות, חלקן ניתנות לבדיקה אובייקטיבית וחלקן לא, בהן מסתמכים על שאלת אמת ומהימנות. לדוגמא, פגיעה באוזן הפנימית עשויה לגרום הן לירידה בשמיעה והן לסחרחורות, הניתנות למדידה אובייקטיבית, אולם גם לתחושת טנטון אשר לא ניתן למדוד באופן אובייקטיבי (בדיקת מאפייני טנטון מהווה רק אותות אמת לאמינות הטנטון). כנ"ל לגבי נקודות שחורות בשדה הראיה, במקרה של פגיעה בראיה.

4. לטענת המשיב, פרוטוקול הועדה מדבר בעד עצמו. הועדה התייחסה באריכות ובפירוט לשאלה שעמדה בפניה, על פי הוראות פסק הדין. היא נדרשה לעשות כן, בצורה ברורה ומפורטת, באופן שבית הדין יוכל לבחון את מהלך המחשבה – וכך נעשה.

עמדת המשיב היא שאין כל קושי להבין את ההנמקה ואת מהלך המחשבה. הוועדה הבהירה מדוע לא הסכימה עם קביעתו של ד"ר בנט ומדוע הגיעה למסקנות המפורטות. מעבר לכך, מדובר במחלוקת רפואית שבית הדין לא יתערב בה.

5. על פי הדין, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות של ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. במסגרת סמכותו, בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).

כאשר מוחזר עניין לדיון מחודש בועדה על פי פסק דין, על הועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ולפעול על פי הנחיותיו. כמו כן, במקרה של ערעור על החלטת הועדה, ביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה אם הועדה מילאה אחר האמור בפסק הדין (דב"ע נא/ 01-29 פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160 (1992); עב"ל (ארצי) 114/07 עורקבי – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] (8.1.08)).

6. כאמור, עניינו של המערער הוחזר לדיון בפני הועדה, בהתאם לפסק דין מיום 9.6.11. על פי פסק הדין, עניינו של המערער הוחזר לוועדה לצורך מילוי הוראות פסק הדין של כב' השופטת צדיק בצורה מפורטת וברורה. בפסק הדין פורטו ההנחיות שניתנו בעבר לועדה -

" 'עניינו של המערער יוחזר אל הועדה הרפואית, על מנת שתתייחס במפורש לחוות דעתו של ד"ר בנט מיום 11/10/02 ותנמק קביעתה לאור הקבוע בחוות הדעת. כמו כן, הוועדה תפעל בהתאם להוראת סעיף 4 לפסק הדין מיום 22/09/08, במסגרתו נדרשה היא להתייחס מפורשות לשאלת התפקוד המיני. היה והוועדה תמצא להוסיף אחוזי נכות למערער, תבחן הפעלת תקנה 15. הוועדה תנמק החלטתה'.
כמצוטט לעיל, פסק הדין הקודם מפנה גם לסעיף 4 לפסק הדין מיום 22/9/08 בתיק בל 7060/07, בו נאמר:
'נוכח האמור, יוחזר עניינו של המערער לוועדה רפואית לעררים בהרכב אחר. הועדה תפעל על פי האמור בפסק הדין מיום 15/4/07 כמצוטט לעיל בסעיף 2. בהתאם לפסק דין זה, על הועדה להתייחס לעניין שאלת התפקוד המיני ולא לעניין האורולוגי אשר בגינו לא הוגש ערעור. בפני הועדה לא יעמדו פרוטוקולים קודמים של הועדות הרפואיות'".

7. להשלמת התמונה יצויין, כי בנושא התפקוד המיני, ד"ר בנט קבע כדלקמן –

"בגין ההפרעה בתפקוד המיני לא ניתן לבצע בדיקה אובייקטיבית על מנת לאבחן הפרעה כמו זו שתוארה על ידי מר ברון, אולם הפגיעה באזור ע"ש מתני יכולה להסביר תופעות שונות בהפרעה בתפקוד המיני. אני ממליץ על 20% בסעיף מותאם 24(3) (אבדן אשך אחד כשהשני תקין)."

8. הועדה התכנסה על פי הוראות פסק דין, ביום 7.9.11, שמעה את טיעוני המערער, עיינה בפסק הדין וקבעה:

"הוועדה עיינה בפסה"ד מיום 9.6.2011 (בהמשך לפרוטוקולים קודמים של הועדה) וכן בחוו"ד ד"ר בנט מ 11.10.2002 על פיה ד"ר בנט מציין כי ניטור בזקיפות הלילה היה תקין אולם לדעתו לא היו נתונים העשויים לבדוק האם המערער מרגיש או לא מרגיש את פליטת הזרע.
לגרסתו של ד"ר בנט, מכיוון שתוצאות הבדיקות האורודינמיות שבוצעו אצל המערער מצביעות על לחץ נמוך של שריר השלפוחית עם זרימת שתן ירודה, מכיוון שהפרעה זו מלווה בהפרעה בפליטת הזרע ניתן לדעתו של ד"ר בנט לקשור בין 2 התופעות ולגרסתו להסיק כי מדובר בנזק חלקי של ע"ש מותני.
הוועדה איננה מסכימה עם קביעה זו כלל וכלל. נכון הדבר כי העצבים של שריר שלפוחית השתן מקורו בסגמנט ..... וגם העצבוב של פליטת הזרע הינו פרה סימפתי מקורו בסגמנטים הנ"ל. אך מקור עיצבי זהה איננו מצביע בהכרח על קשת עיצבית משותפת, מכיוון שלכל מערכת מגיעים סיבים עיצביים נפרדים וכאשר נפגש [צ"ל – נפגע – ד.ו.] סיב אחד אין זה מחייב שהסיב השכן לו יפגע גם הוא. ולכן לא ניתן להסיק מהפרעות בתפקוד מערכת השתן לגבי הפרעות בתיפקוד מערכת המין וכל מערכת צריכה להיבחן בנפרד בכלים אובייקטיבים. אי לכך הועדה ביקשה בעבר לבצע בדיקת SEP אשר הצביעה על פגיעה קלה מאוד בסיבים התחושתיים של העצב הטבאליס משמאל ובהתאם לכך נקבעה דרגת נכות בסך 0%. הועדה סבורה כי לא הוצגו בפניה כל נתונים המצביעים על דרגת חומרה של הפגיעה העיצבית שהיא במידה שונה או חמורה יותר מזו שקבעה הועדה.
עם זאת הועדה קבעה בישיבתה האחרונה סעיף מותאם 24 (1) א' ובדיון חוזר בין חברי הועדה היום הוחלט כי סעיף תואם יותר את טיב הפגיעה אצל המערער הינו סעיף 29 (6) I המקנה אותה דרגת נכות כלומר 0% כפי שנקבע בועדה קודמת.
כמו כן הועדה סבורה כי אין להקנות נכות נפרדת למערער בגין הפרעה בתיפקוד המיני וזאת מכיוון שבבדיקת ה NPT הדגימה זקיפות לילה תקינות והמערער אינו טוען להפרעה באיכות הזקיפה. אי לכך למעשה תיפקודו המיני של המערער ע"פ הכלים האובייקטיביים שהוועדה מסתכמת עליהם שמור מבחינת מנגנון הזיקפה לגופו והועדה התחשבה בכך שקיימת הפרעה תחושתית לכן הקנתה סעיף נכות מתאים היינו 0% לפי 29 (6) I ולא קבעה שאין נכות כלל. לכן הוועדה חוזרת על קביעתה הקודמת כי הפרעה בתחושה הקשורה לתיפקוד המיני משקפת את הפגיעה העצבית בתיפקוד ולכן נכותו כפי שנקבעה הועדה קודמת 0% אולם לפי סעיף אחר כפי שצויין 29 (6) I הכולל בתוכו פגיעה עיצבית בצורה קלה [ההדגשות אינן במקור – ד.ו.]

9. מקריאת פרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין. הוועדה דנה רק בנושא התפקוד המיני ולא בנושא האורולוגי. הועדה התייחסה באופן מפורט לחוות הדעת ד"ר בנט ונימקה באופן ברור מדוע אין היא מקבלת את מסקנותיו. גם אם הנימוק למסקנת הועדה הוא רפואי, ההסבר שניתן על ידי הועדה למסקנתה, הוא ברור גם לקורא ההדיוט שאינו בעל השכלה רפואית.

בנוסף, מהפרוטוקול עולה כי הוועדה מודעת לכך שהמערער מתלונן על הפרעה בתחושה הקשורה לתפקוד המיני, אך סבורה כי אין להקנות בגין כך נכות נפרדת (או נוספת), תוך התאמת סעיף ליקוי מתאים יותר, לדעת הועדה, בגין פגיעה זו.

10. טענותיו של המערער מכוונות כנגד שיקול דעתה הרפואי של הועדה אשר לבית הדין אין סמכות להתערב בו. על פי ההלכה הפסוקה, בית הדין אינו שם עצמו כמומחה לרפואה והוא אינו קובע את דרגת הנכות של הנפגע מאחר שזהו תפקידה של הועדה (בר"ע (ארצי) 649/09 טבריה – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] (8.2.10)).

הוועדה העריכה, על פי שיקול דעתה הרפואי ובמסגרת סמכותה, את אחוזי הנכות שיש להעניק למערער בגין הליקוי ממנו הוא סובל. העובדה שעמדת ד"ר בנט שונה ממסקנות הוועדה, מעידה לכל היותר על מחלוקת רפואית שבית הדין לא יתערב בה.

לא מצאתי, איפוא, כי נפלה טעות משפטית המחייבת התערבותו של בית הדין ודין הערעור להידחות. 

11. סוף דבר - הערעור נדחה.
 
12. על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, יא' תמוז תשע"ב, 1 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

4 מתוך 4