הדפסה

ב"ל 2776-08 חאג' נסר נ' בטוח לאומי-סניף חיפה

בית דין אזורי לעבודה בחיפה

18 יולי 2012
ב"ל 2776-08 חאג' נסר נ' המוסד לביטוח לאומי

בפני
כב' השופטת מיכל אריסון-חילו
נציג עובדים מר יוסי איטח, נציג מעסיקים מר דני צוקרמנדל

התובע

חאג' נסר 05627021
ע"י ב"כ עו"ד ראגב חורי ועו"ד מארי חורי

נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד דורון ירושלמי

פסק - דין

לפנינו תביעת התובע, מר חאג' נאסר, להכיר בטינטון, לו הוא טוען, כפגיעה בעבודה לפי סעיף 84א(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי וגם החוק).

התובע, יליד 1959 עובד כמנהל עבודה בחברת מפלסי הגליל – סלילה בע"מ החל מ- 3/2000 במסגרתה נחשף לרעש.

ביום 15/6/2006 הגיש התובע תביעה לנתבע להכיר בליקוי שמיעה ובטינטון, להם הוא טוען, כ"פגיעה בעבודה".

הנתבע הכיר בליקוי השמיעה ממנו סובל התובע כ"פגיעה בעבודה" ולעניין זה אושרה התביעה, כאמור במכתב פקיד התביעות מיום 27.05.06, מאידך גיסא התביעה המתייחסת לטינטון נדחתה, מן הטעם ש "לפי סעיף 84א(ב) לחוק, על הטינטון להיות תמידי ותוצאה של חשיפה לרעש. מעיון בתיקך הרפואי ומהמסמכים שצורפו לתביעה, תנאי זה אינו מתקיים בעניינך. ואף אם התקיים התנאי בסעיף 84א(ב) הנ"ל, לפי סעיף 84א(ב)(3) לחוק, על הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון לחייב פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי שתועדו ברשימה רפואית. מעיון בתיקך הרפואי ומהמסמכים שצורפו לתביעה, גם תנאי זה אינו מתקיים בתביעתך" (ר' מכתב הדחיה מיום 27/05/2006 נספח א לכתב התביעה).

על החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה שבפנינו.

התובע טוען, כי ממלא הוא אחר כל תנאי הסעיף להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה, לרבות פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי. התובע טוען כי פנה לטיפול רפואי 5 פעמים, ברם לשיטתו, ניתן להסתפק ב- 3 פניות בלבד במהלך תקופה של 4 חודשים.

עוד טוען התובע, כי על פי הפסיקה אין צורך בתלונות מפורשות של פגיעה בתפקוד עקב טינטון, אלא עצם התלונה על הטינטון מלמדת על פגיעה בתפקוד אצל המתלונן.
התובע טוען כי עצם העובדה שהליקוי החל שנה לפני שפנה לטיפול רפואי מעידה על מהימנות הפניות.

הנתבע טוען מנגד, כי לא מתקיים התנאי של פגיעות חוזרות ונשנות בתובע, גם לא לפי הפסיקה המקלה. התובע אינו עונה על התנאים שנקבעו בסעיף 84א(ב)(3) לחוק, שכן אין תיעוד רפואי של פניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול רפואי, עקב הפרעה בתפקוד, כתוצאה מהטינטון, כנדרש לפי הסעיף.

עוד טוען הנתבע, כי על פי ההלכה הפסוקה יש לפנות לקבלת טיפול רפואי עקב הפגיעה בתפקוד. בנוסף טוען הנתבע, כי אין קשר סיבתי בין הטינטון הנטען לבין עבודת התובע וכי הבדיקות הרפואיות בנשוא הטינטון אינן אופייניות לנזק שנגרם מרעש.

דיון והכרעה

השאלה העומדת להכרעה בפנינו היא, אם כן, האם מתקיים בעניינו של התובע התנאי של פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי בשל הפרעה בתפקוד עקב הטינטון.

המסגרת המשפטית

סעיף 84א(ב) לחוק קובע כי תנאי להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה (בנוסף לשאר התנאים המצטברים שנקבעו בו), הוא ש"הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית". זו לשון סעיף 84א(ב):

"(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" – תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;
(2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית"

פרשנותו של הסעיף נדונה בפסיקה לא אחת. פסק הדין המנחה בעניין זה הינו עב"ל 53/08 ברלכיס - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 2.10.08 (להלן- פסק דין ברלכיס), שם קבע בית הדין הארצי כי סעיף 84א(ב)(3) לחוק כולל בחובו שלושה תנאים מקדמיים להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה: פגיעה בתפקוד עקב הטינטון; הפגיעה בתפקוד מחייבת פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי; קיים תיעוד ברשומה רפואית על הפניות לטיפול רפואי. התנאי של "פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי" נועד לבחינת אותנטיות תלונותיו של המבוטח בדבר קיומו של טינטון, והן "צריכות להיות משך פרק זמן משמעותי, שאינו מתמצה בחודשים ספורים לפני הגשת התביעה למוסד". כן נקבע כי דרישות הסעיף "הן לתיעוד ברשומות רפואיות של פגיעה בתפקוד ואין להסתפק בתלונה סתמית על טינטון".

עוד נפסק שם, כי יש לתת משקל מכריע למספר הפניות, מועדיהן ומהות התלונות שפורטו במסמכים הרפואיים וכי פניות חוזרות ונשנות צריכות להיות יותר משתי פניות אקראיות לקבלת טיפול.

מהמסמכים הרפואיים של התובע עולה התמונה הבאה: התובע התלונן לראשונה על ליקוי שמיעה וטינטון ביום 25/2/2006, בפני רופא א.א.ג, שם נרשם: "לפי דבריו סובל מליקוי שמיעה וטיניטוס מזה שנה". לפיכך הופנה התובע על ידי הרופא לבדיקת שמיעה שנערכה ביום 6/3/2006. ביום 11/3/2006 שב התובע לד"ר ערמוש עם תוצאות הבדיקה. ד"ר ערמוש הפנה את התובע למחלקה לרפואה תעסוקתית.

ביום 19/3/2006 ביקר התובע במרפאה תעסוקתית (על פי הפנייתו של ד"ר ערמוש); בפירוט הביקור נרשם: "תעודה ראשונה לנפגע בעבודה" והוחלט לזמן את התובע לבדיקת כושר עבודה.
ביום 16/5/2006 ביקר התובע אצל הרופאה התעסוקתית, על פי הפנית ד"ר ערמוש, והתלונן בפניה על ירידה בשמיעה ורעשים באזניים. בפרוט הביקור נרשם "הפנייה למ.ל.ל".
ד"ר סגל קבעה כי התובע כשיר לעבודה ונתנה בידיו תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה.

התיעוד הרפואי המתועד לעיל, אין די בו לטעמנו, כדי לענות על דרישות החוק בדבר פגיעה בתפקוד אשר חייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי. קיים תיעוד רפואי על מספר נמוך ביותר של פניות, המשתרעות על פני פרק זמן קצר ביותר, ואין בתיעוד הרפואי מעבר לתלונה סתמית על טינטון.

באשר למספר הפניות ומועדן נקבע, כי נדרשות יותר משתי פניות אקראיות וכי הפניות צריך שתהיינה על פני משך פרק זמן משמעותי, שאינו מתמצה בחודשים ספורים לפני הגשת התביעה למוסד (ר' עב"ל 325/08 המוסד לביטוח לאומי – שרלי בוחבוט, ניתן ביום 12.10.09; להלן - פסק דין שרלי בוחבוט). נסיבות המקרה שלפנינו דומות לנסיבות המקרה בפסק דין שרלי בוחבוט. בענייננו מדובר במספר פניות מועט, בפרק זמן קצר, כאשר הראשונה מהן (25/2/2006) התבצעה כ- 3.5 חודשים בטרם הוגשה תביעת התובע לנתבע (15/6/2006). לעניין זה כבר נקבע "העדר תלונות על טנטון בכלל ועל פגיעה תפקודית בפרט משך תקופת זמן שלפני הפסקת החשיפה לרעש; כמו גם הופעת התלונות לראשונה לאחר היוועצות בעורך דין במסגרת הכנת תביעה בנדון או סמוך להגשתה, מהווה דרך כלל ראיה המצביעה על העדר טינטון הפוגע בתפקוד המבוטח". (ר' פסק דין שרלי בוחבוט). בדעת הרוב בפסק דין שרלי בוחבוט נקבע כי הואיל וכל הפניות נעשו בתקופה של כשלושה וחצי חודשים לפני הגשת התביעה וללא כל תלונה על התפקוד - אין ללמוד כי מדובר בתלונות אמיתיות ואותנטיות. כמו כן, סמיכות הזמנים בין קבלת התעודה הרפואית הראשונה לבין הפנייה לנתבע (באותו היום) מטילה צל כבד על אוטנטיות הפניות.

בענייננו אין לראות בפנייתו של התובע לרופא התעסוקתי פנייה לטיפול רפואי, שכן פנייה זו נעשתה למטרת קבלת תעודה רפואית לנפגע בעבודה ולא למטרת טיפול רפואי (ר' נספח ב' לתביעה). בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה אינה כלולה באותן פניות חוזרות ונשנות לקבלת טיפול רפואי שתועדו ברשומות, לפי תנאיו של סעיף 84א(ב)(3) לחוק, שכן זוהי תעודה שבאה לתמוך בתביעה שמגיש התובע להכיר בליקוי השמיעה ובטינטון כ"פגיעה בעבודה" והיא מיועדת למוסד לביטוח לאומי (ר' פסק דין ברלכיס).

בנוסף, יש לראות בשני ביקוריו של התובע אצל ד"ר ערמוש ובביצוע בדיקת השמיעה כפניה אחת. הפנייה הראשונה נועדה לקבלת טיפול, הבדיקה נעשתה לצורך בירור מצבו של התובע בטרם קבלת הטיפול והפניה הנוספת לד"ר ערמוש נועדה לקבלת אבחנה וטיפול בהתאם לתוצאות הבדיקה ואין בה תיעוד על תלונות כלשהן מפי התובע, למעט חזרה על תלונותיו מהביקור הראשון (ר' עב"ל 31583-06-10 המוסד לביטוח לאומי נ' גנאים פהד, ניתן ביום 27/6/2012).

עוד יוטעם כי פניותיו של התובע לד"ר ערמוש לא כללו תלונות שיש בהן כדי להעיד על פגיעה בתפקודו עקב הטינטון בכלל, ופגיעה בתפקודו שחייבה פניות חוזרות ונשנות לטיפול רפואי בפרט. כל שנרשם הוא כי התובע סובל מליקוי שמיעה וטינטון ותו לא.

לא נעלמו מעינינו הפניותיה של ב"כ התובע בסיכומיה לפסקי דין שונים, ברם, נסיבות המקרה שבפנינו דומות מאוד לנסיבות המקרה בפסק דין שרלי בוחבוט, שם טופס התביעה הוגש ביום 21.8.06 והפניות לרופא החלו ביום 4.5.06, כ-3.5 חודשים לפני הגשת התביעה, וכללו שתי פניות לרופא א.א.ג., בדיקת שמיעה אחת ותעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה. בפסק דין שרלי בוחבוט קבע כב' הנשיא אדלר, בדעת רוב, כי:"בפניותיו של המשיב לטיפול רפואי אין כדי לענות על הדרישה שנקבעה בהלכת ברכליס, לפיה 'פניות חוזרות ונשנות אלו צריכות להיות משך פרק זמן משמעותי, שאינו מתמצה בחודשים ספורים לפני הגשת התביעה למוסד'. " כשם שתביעתו של שרלי ביטון נדחתה כך גם במקרה דנן - דין התביעה להידחות.

לאור זאת אנו דוחים את תביעתו של התובע וקובעים, כי בדין נדחתה תביעתו של התובע להכרה בטינטון כפגיעה בעבודה.

אין צו להוצאות.

לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ח תמוז תשע"ב, 18 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

מר יוסי איטח
נציג עובדים

מר דני צוקרמנדל
נציג מעסיקים

מיכל אריסון-חילו – שופטת

5 מתוך 5