הדפסה

ב"ל 2305-09 ירחי מרדכי נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו

ב"ל 2305-09 ירחי מרדכי נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

בפני כב' השופט שמואל טננבוים, סגן נשיא
נ.צ. גב' חנה נאמן גלאי (ע)
נ.צ. מר שלמה קוגן (מ)

התובע

ירחי מרדכי

-נגד-

הנתבע

המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1. השאלה הדרושה להכרעתנו בהליך זה הינה האם יש להכיר בתביעת התובע להכרה בליקוי בשמיעתו והטנטון באוזניו כפגיעה בעבודה.

2. הצדדים הסכימו למינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה דעתו בשאלה האם התקיימה הדרישה הקבועה בסעיף 84א (א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 לעניין ירידה בכושר השמיעה בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים.

3. בתיק זה מונה ד"ר יעקב פלוטקין לשמש מומחה – יועץ רפואי (להלן- המומחה) לשם מתן חוות דעת רפואית.

4. למומחה הועבר כל החומר הרפואי כולל חוו"ד של ד"ר פלקסמן מטעם התובע וד"ר ברמה מטעם הנתבע.

5. במענה לשאלה שהוצגה בפניו לעניין סעיף 84א(א)(2) השיב המומחה ביום 16.12.10 כדלקמן:
" עפ"י הטבלה המצורפת של השמיעה הממוצעת בתדרי הדיבור בשלוש הבדיקות שבתיק המוצגים, התקיימו התנאים המופיעים בסעיף 84א(א)(2) בחוק בית הדין לעבודה לגבי אוזן שמאל בלבד.

סף השמיעה לדיבור דרך העצם בדציבל.

תאריך בדיקת השמיעה
אוזן ימין
אוזן שמאל
11.2.08
20
32
13.8.08
12
28
27.11.08
18
23

6. בסיכומיו טוען התובע כי חוות דעת המומחה אינה באה במקום סמכות בית הדין לפסוק בתביעות וכי במקרה זה על בית הדין להעדיף את בדיקת השמיעה מיום 11.2.08 המדגימה ירידה של 20 דציבל בתדירויות הדיבור בשתי אוזניו.

עוד לטענת התובע , אין כל סיבה בשלה אין להכיר בטנטון כפגיעה הקשורה לתנאי עבודתו וכי הוא עמד בכל הקריטריונים להכרה בטנטון כפגיעה בעבודה על פי סעיף 84א (ב) לחוק.

7. הנתבע מנגד טוען כי על בית הדין לדחות את התביעה בהתאם לקביעתו החד משמעית של המומחה הרפואי כי לא התקיימו התנאים הקבועים בסעיף 84א(א)(2) לחוק.

דיון והכרעה
8. סעיף 84א' לחוק, קובע כדלקמן:
"(א) אין רואים בליקוי שמיעה שעקב חשיפה לרעש, תוצאה של פגיעה בעבודה אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה
על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה
[נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן – רעש מזיק);
(2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל
אחת מהאוזניים;
(3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה
בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה:
(א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית);
(ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.
(ב) רעש תמידי באוזניים (להלן – טינטון) עקב חשיפה לרעש, לא יוכר
כפגיעה בעבודה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אלה:
(1) כושר השמיעה בתדירויות הגבוהות פחת בשיעור של 25 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; לענין זה, "תדירויות גבוהות" תדירויות של 3000 ו-4000 מחזורים בשניה;
(2) הטינטון תועד לראשונה ברשומה רפואית, לפני שהמבוטח חדל לעבוד בחשיפה לרעש מזיק;
(3) הפגיעה בתפקוד עקב הטינטון חייבה פניות חוזרות ונשנות
לטיפול רפואי, שתועדו ברשומה רפואית".

9. כאמור, בחוות דעתו קבע המומחה באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי לא מתקיים בתובע התנאי הקבוע בסעיף קטן (א)(2) לגבי אוזן ימין.

אשר למשקל חוות דעת מומחה רפואי אשר מונה מטעם בית הדין ,קבעה ההלכה הפסוקה
כדלקמן:
"...חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (עב"ל 345/06 המוסד – מרדכי בוארון, מיום 15.5.07; עב"ל 683/07 לוי מצליח – המוסד, מיום 16.7.08; עב"ל 797/06 וליד סוויטי – המוסד, מיום 9.7.08; 1035/04 דינה ביקל – המוסד, מיום 6.6.05).

חוות דעתו של המומחה הינה ברורה, מנומקת ומבוססת. לא מצאנו כל הצדקה לשלול האמור בחוות הדעת או לסטות ממנה , כמו כן ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי בית הדין יאמץ את דעתו של בעל המיומנות הרפואית שמונה על ידו להכריע בשאלות, שההכרעה בהן דורשת מיומנות רפואית.

10. לא מצאנו כל סיבה להיענות לבקשת התובע להכריע במחלוקת שבין הצדדים על פי בדיקה אחת גבולית ולהתעלם משתי בדיקות אחרות שבוצעו על ידי גופים אובייקטיבים, והינן אף מאוחרות לבדיקה מיום 11.2.08.

11. נמצאנו למדים, כי בתובע לא התמלאו התנאים הקבועים בסעיף 84א(א) לחוק ודין תביעתו - להידחות. אך ברי, כי משלא התקיים בתובע התנאי שבסעיף 84א(א)(2) לחוק, הרי שאין כלל מקום לבחון את עניין הטינטון שבסעיף 84א(ב) לחוק, שכן נקבע במפורש בסעיף 84א(ב) כי לצורך הכרה בטנטון צריך שיתקיים האמור בסעיף קטן (א), וכן כל אחד מהתנאים הקבועים בסעיף 84 (ב). (ראה גם פסק דינו של ביה"ד הארצי בעב"ל 188/08 המוסד לביטוח לאומי נ' דוד אלון , מיום 17.11.08)

12. מכאן כי דין התביעה, על כל חלקיה – להידחות.

אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ב, 25 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

נ.צ. (ע) גב' חנה גלאי

שמואל טננבוים,שופט
סגן נשיא

נ.צ. (מ) מר שלמה קוגן

1 מתוך 4